ברוך קרא הוא הפרשן והכתב המשפטי של חדשות 13 משנת 2004 ובעל טור קבוע באתר וואלה! היה ממגישי תוכנית התחקירים "המקור" ובעבר היה כתב לענייני משפט ומשטרה בעיתון "הארץ". ברוך קרא הוא חתן פרס סוקולוב לשנת 2013, מחזיק אות אומ"ץ לשנת 2013 ואביר איכות השלטון לשנת 2018. יחד עם תוכנית "המקור" זכה בפרסי האקדמיה בשנים 2016, 2017 ו-2019
עוד בטרם הוצגה הראיה שהביאה למשפט החוזר, השופטים מתבטאים בנחרצות נגד תזת התביעה שהתקבלה על ידי 7 שופטים בעבר. התביעה מעירה פעם אחר פעם לשופטים שהם שמים מלים בפיו של זדורוב. זיכוי במשפט חוזר עשוי להיות תעודת כבוד למערכת המשפט כל עוד הוא לא הוכרע מבעוד מועד
3 הדעות השונות בפסק הדין מבהירות למה הנשיאה לשעבר בייניש רצתה לבחור בפרופ' ברק-ארז לעליון, ולמה השר לשעבר נאמן רצה בסולברג. אין מה להסתתר. הרקע האידאולוגי הוא חלק מהעניין, כל עוד השופטים מאזנים את תפישותיהם עם ידע רחב ועם תקדימים משפטיים כמו בפסק הדין הזה
סריסי נתניהו נותנים שלל תירוצים מגוחכים לכך שראש הממשלה לשעבר לא עשה ב-12 שנות שלטונו שינוי דרמטי בבית המשפט העליון. על השינוי חתומים דווקא אלה שמותקפים על ידם: שקד וסער. לכן, לא פלא שבמקום להגיב לאמסלם בהיסטריה, חיות העדיפה להגיב לו על הערק
מאז חשיפת פרשת הריגול המשטרתי, העיתונאי תומר גנון עומד על כך שהפצצה היא אטום ולא דמה. הכתב תיאר בפרסומו המקורי את המציאות הזו כ"מצמררת", ובצדק, אלא שפשוט כרגע היא נראית לא נכונה. הספקנות שהוא דורש מאתנו היא בריאה מאוד, וכדאי להשתמש בה גם כלפי פרסומיו
השבוע התגלה מידע מטריד על האופן שבו מופעלות תוכנות ריגול במשטרה אבל נודה על האמת: הזעזוע הציבורי, ההתבטאויות הקיצוניות, והריצה לוועדת חקירה ממלכתית נבעו בשל הפרסום על שימוש בתוכנה ללא צו. כרגע אין ראיות למידע הזה. העיקר שהיתה הזדמנות לשפוך את דמו של אלשיך
אחרי שהשופט שיבח את דרעי על כך שהפנים את חטאיו ושהחליט להדיר את עצמו מהחיים הציבוריים, כינס יו"ר ש"ס מסיבת עיתונאים שהיוותה שריקת בוז גסה למערכת המשפט שחתמה איתו על הסדר הטיעון. הוא הראה שהמנגנון שהפעיל את דרעי מודל 99', הוא אותו מנגנון של דרעי מודל 2022
עד לפני כמה שבועות רה"מ לשעבר לא פעל, במפתיע, לכיוון עסקת טיעון. כעת, נתניהו מבין היטב שהיועמ"ש שהוא שיווק למעריציו כשטן, ויסיים את תפקידו בעוד כשבועיים, הוא הפספוס הגדול שלו. אך בתיק הזה אין מקום לקיצורי דרך. גם אם ההליך יכאב לכולם, האמת חייבת להתברר
הצעד החשוב הזה של הקראות פסקי דין בשידור, יכול לשבור את המחסום הפסיכולוגי שקיים במערכת המשפט, אבל הוא עדיין לא מייצר שקיפות אמיתית בתהליך. כעת, אם הנשיאה חיות רוצה להשאיר חותם אמיתי, היא צריכה לעשות כמה צעדים מתבקשים שיהיו באמת פורצי דרך
חפץ הוא עד המדינה הראשון בהיסטוריה של המשפטים המתוקשרים שנחקר בכפפות משי על ידי הסניגורים. החקירה הנגדית לא סדקה את עדותו הראשית, אבל גרמה לו לצאת מגדרו כדי ליצור רושם שהתיק מנופח
העיסוק בקלון המשפטי נדחה, אבל הקלון האמיתי כבר פה, והוא לא רק על מצחו של דרעי, אלא על אלה שאפשרו לו לחזור לפוליטיקה. עוד אדם שלא יכול לחמוק מהחרפה הוא מנדלבליט בעצמו, שניהל באופן כושל את התיק הזה - ופגע שוב באמון הציבור בשלטון החוק
בצעד אסטרטגי מחוכם, פרסם שר המשפטים מיד את שלושת מועמדיו להחליף את מנדלבליט, ויהיה זה בלתי סביר אם אחד מהם לא ימונה לבסוף. סער ישמח אם המועמדת המפתיעה שלו תעבור את ועדת האיתור, אך שם ברשימה שני מועמדים קלאסיים ליתר ביטחון
חפץ העיד כי ה-DNA של וואלה! היה עוין מאוד כלפי נתניהו, אך קלקל להגנה כשהסביר שהוא שובש ע"י אלוביץ' וישועה. דבריו רק חיזקו את ההנחה שאם במצב כזה אירעו עיוותים באתר, הם נעשו באופן אפל. איזה חלק בעדותו מסייע להגנה - ומה מזיק לה? סיכום ביניים של החקירה הנגדית
טוב שדבריו של חפץ על חוויותיו מהמעצר, לרבות האיומים על שלמות משפחתו, יציפו את תרבות המעצרים הרעה בישראל. אך בין זה לעדותו הדרמטית על הנעשה בלשכתו של ראש הממשלה לשעבר - אין כלום מלבד מניפולציה זולה
עדות חפץ מחזקת דרמטית את האישום נגד נתניהו בהפרת אמונים. השאלה אם יורשע בשוחד לא תלויה בראיה אחת, אלא בתפיסת העולם של השופטים: האם המסה שסיפק חפץ ויביאו שאר העדים תספיק להרשעה בשוחד. ומדוע החגיגות של תומכי נתניהו תמוהות בהקשר של הפרת אמונים?
במשך שנים, יזם הקריפטו ובעלי בית"ר ירושלים, חשב שהכול מותר לו. בדרכו לפסגה הוא דרך על משקיעים ולפי החשד בזז את כספם תחת עיניהן העצומות של הרשויות. אחר כך גם הסתבך לכאורה בעבירות מין. אתמול הוא אולי התחיל להבין שלא לעולם חוסן, אך ייתכן שזה מאוחר מדי
עד היום אי אפשר היה לדבר באמת על "מצבו של נתניהו בתיק". השבוע, תיפתח עדותו של המוציא לפועל של משפחת נתניהו. הוא לא יספק "ראיית זהב", אך עדותו תהיה גדושה בשיחות, בקונטקסט ובתיאורי הסתרה. אם חפץ לא יוכיח את מודעות נתניהו לשוחד, אף עד אחר לא יצליח לעשות זאת
מאיר שטרית נעלם מחיינו בשבע השנים האחרונות, ולא בכדי. לאיש ציבור אין פריבילגיה לסגור סיפור חמור בדמי שתיקה, גם אם הוא בטוח בחפותו. בחירתו לוועדה שתאתר את המועמדים לתפקיד היועמ"ש היא חרפה מוסרית של סער. האם ידן של מיכאלי וזנדברג לא תירעד אם יצביעו בעדו?
תקופת מנדלבליט בתפקיד עם הכוח הרב ביותר בשירות הציבורי תסתיים בינואר. אחרי שהממשלה עשתה הכל כדי להחליש את מוסד היועמ"ש, הוועדה לאיתור מחליפו צריכה להתמקד דווקא בתכונה אותה לא קשה לזהות מראש. זה הדבר היחיד שיכול לנער את המערכת שמתנהלת באיטיות ובחוסר יעילות
אין דרך לייפות את התקרית האלימה שבה דחף יו"ר הרשימה המשותפת את ח"כ בן גביר. בכך, הוא עבר את הגבול שבין התכתשות מילולית - להרמת יד. לכן, כל מי שחפץ שהדמוקרטיה שלנו תמשיך להתקיים, גם אם הוא סולד מבן גביר, צריך לגנות את האלימות. ועל עודה עצמו לפנות את מקומו
חבר הכנסת מהליכוד יכול היה להעביר מסר פשוט כהסבר להתמודדות מול נתניהו: אני מאמין בחפותו, אבל לא בנידוי המפלגה באופוזיציה עד לסיום משפטו, ובטח לא בהסתה נגד רשויות אכיפת החוק. במקום זאת, הוא בחר בסיסמאות ריקות ודקלומים משעממים שחשפו אותו שוב כאנטי-מנהיג
חצי שנה מפתיחת שלב ההוכחות, עדות מנכ"ל וואלה! לשעבר סוף סוף מסתיימת. סניגורי הנאשמים רשמו הישגים נקודתיים, אך לא באמת סדקו את ליבת העדות, שהתבססה על תיעוד של ממש. ישועה אינו נאשם בתיק, ועובדת היותו מרצה סדרתי רק מחזקת את שרשרת השוחד שהפרקליטות מנסה להוכיח
בעוד חודשייים הוועדה למינוי שופטים תבחר לעליון 4 שופטים מתוך 24 המועמדים הסופיים, שישפיעו באופן דרמטי על אופיה של הדמוקרטיה הישראלית. אם סער יחשוב רק על המיתוג השמרני של בחירותיו הוא יחמיץ השפעה על תחומים אחרים, מעבר לזאת שכבר החמיץ: מינוי שופט חרדי
חודשיים אחר אסון הרכבל הנורא, משפחתו בישראל של בן ה-6 כינסה מסיבת עיתונאים בה הכריזה מלחמה על דודתו, האפוטרופסית החוקית שלו המתגורת באיטליה. רגע זה כפה על הסיקור הישראלי, שעד אז התמקד באבל של המשפחות, לצלול אל הפרטים - וחובתו כעת היא לספר את הסיפור האמיתי
הסיפור הגרעיני של אחד התיקים החשובים בתולדות המדינה מורכב מדמויות מפתח שנושאות באחריות שאיננה רק פלילית, אלא גם מוסרית. לפני יום הכיפורים, הגיע הזמן להביט על שכרון הכוח הפוליטי, תאוות הבצע של המו"ל ועלינו, התקשורת, שלא עשתה מספיק כדי להימנע ממקרים דומים
הסנגורים במשפט הפלילי החשוב בתולדות המדינה מקבלים מהשופטים פריבילגיות בלתי נגמרות, והתוצאה המופרכת היא שאחרי חמישה חודשים, חקירת העד הראשון עדיין נמשכת. הגיע הזמן לומר, בהרכנת ראש בפני כבודם אבל גם בקול צלול, שהמשפט מנוהל רע
השופט אלכס שטיין הצליח באופן יצירתי לכרסם בנוהג הרשויות לשלול בקלות את חירותם של אזרחים שטרם הוכחה אשמתם. בכך, הוא חרש את השדה הלא מעובד העוסק בשחרור ממעצר במסגרת משפט חוזר - וקבע תקדים חשוב. רק חבל שכל היצירתיות המשפטית פורחת רק כשמדובר בתיק מתוקשר כל כך
במשך שנים, השיח על גיוס בני ישיבות ברח באופן מכוון מדיון בשורש העיוות להוצאת המגזר לשוק העבודה. המנהיגים צריכים להישיר מבט אל הסטטוס קוו ולהחליט: צבא מקצועי - או הקמת מנגנון שבו כל מלש"ב יוכל לבחור בשירות אזרחי בקהילה, אם הוא עומד בקריטריונים
בהרכבה הנוכחי של הוועדה יש לכאורה רוב טבעי שיכול להכריע בקלות על מועמדים בלי להתחשב בעמדת האופוזיציה. אולם, הרוב לא יכול להתעלם משקד. הגישה של שני הצדדים לא צריכה להיות מועמדי פשרה, אלא שכל צד יביא את העילוי שלו
רכבת ההרים של פרשת תאיר ראדה ביצעה עוד תנועה חדה במסילה עליה היא נוסעת. ההחלטה לשחררו מגיעה אחרי שורת מחדלים משפטיים שהזינו לאורך שנים את חורשי הקונספירציות ברשתות ובבתי המשפט. ואולם, שחרורו על סמך חוות הדעת החדשה, הוא מופרך בהתחשב בסטנדרט הפלילי הישראלי
גזר הדין של פאינה קירשנבאום שנשלחה ל-10 שנות מאסר הוא אירוע חשוב ביותר במלחמה בשחיתות. אך לצד סימן הקריאה הזה, תמיד יישאר גם סימן השאלה - כיצד פרשה ששמה המוצדק הוא "פרשת ישראל ביתנו", הסתיימה מבלי שיו"ר המפלגה ליברמן - היושב כיום על הקופה הציבורית - נחקר
