ברוך קרא הוא הפרשן והכתב המשפטי של חדשות 13 משנת 2004 ובעל טור קבוע באתר וואלה! היה ממגישי תוכנית התחקירים "המקור" ובעבר היה כתב לענייני משפט ומשטרה בעיתון "הארץ". ברוך קרא הוא חתן פרס סוקולוב לשנת 2013, מחזיק אות אומ"ץ לשנת 2013 ואביר איכות השלטון לשנת 2018. יחד עם תוכנית "המקור" זכה בפרסי האקדמיה בשנים 2016, 2017 ו-2019
חברי כנסת ותועמלנים מפיצים את השקר שראש הממשלה מנצח בבחירות על אף החשדות וכתבי האישום. בפועל, נתניהו לא מצליח להרכיב ממשלה בזכות העמדה הברורה והתמיכה הרחבה בעם נגד כהונה של נאשם בפלילים. כדי למנוע את המשך המשבר הממשלתי-כלכלי צריך לחוקק חוק שישים לזה סוף
כמו בימי טראמפ האחרונים, מבחינת ראש הממשלה כל האמצעים כשרים לשימור השלטון. תיאוריות על זיוף מעטפות כפולות כבר מופצות על ידי מהדהדי מסריו של נתניהו בתקשורת. למתנגדיו יש חובה מוסרית לחוקק את החוק שישים קץ לטירוף
בניגוד לזיכרון הציבורי, הנשיא לא הטיל את המנדט להרכבת הממשלה על נאשם בפלילים. אם נתניהו ישיג 61 מנדטים, בג"ץ יידרש לסוגיה הנפיצה. בתרחיש אחר, כשנתניהו מבין שיריביו החליטו להקים ממשלה בלעדיו - יש אפשרות דמיוניות-אך-הגיונית שתצליח להציל את הליכוד
מערך הגיור נחטף על ידי הקיצוניים, והפוליטיקאים הכשירו זאת בשתיקתם במשך שנים. בצר לו, בית המשפט נכנס לוואקום השערורייתי, ואנשי הרשות המחוקקת והמבצעת, שכשלו בתפקידם, קפצו על כך כמוצאי שלל
רה"מ פועל מאחורי הקלעים ופומבית נגד שלטון החוק כבר חודשים ארוכים. למרות זאת, היועמ"ש שהבהיר בעבר שזו עילה לנבצרות נמנע מלהכריז על כך. האש נגד מערכת אכיפת החוק תלך ותגבר ככל שנתקרב לפתיחת שלב ההוכחות בתיקי נתניהו, ובקרב הזה אסור להפגין הססנות
נאשם בתיק ענק מדבר עם עד תביעה מרכזי כמו בפרשות של משפחות פשע, עו"ד שעובר מלייצג את עדי התביעה את ההגנה, ראש ממשלה שמסית בשידור חי נגד מערכת אכיפת החוק ופוליטיקאי שחוטף את המדינה לבחירות רביעיות. נתניהו צודק: המשפט שלו תקדימי, והכל בגלל ראיות
התזה לפיה המשטרה, הפרקליטות והתקשורת עשו יד אחת כדי לחסל פוליטית את ראש הממשלה במטרה לפגוע ב"ישראל השנייה" לא שונה מכל תיאוריית קונספירציה. מחובתו של עיתונאי לומר זאת בשידור חי ובקול רם - ועל כך איני מתנצל
ימים בודדים החזיקה התדמית המזויפת של ראש הממשלה של מסרי השלום, שהוחלפה עתה בדחיפת בן גביר, ממשיכו של הרב כהנא, לבית הנבחרים. גם סרטוני הבחירות מאחזי העיניים לא יסתירו את האמת: נתניהו הוא גדול המשסים במנהיגי ישראל. סמוטריץ', הציונות הדתית ההיסטורית בזה לך
העיוות ביחסי חילונים-חרדים חוזר עוד לימי רה"מ הראשון, ובתחילת המילניום סוגיית השוויון בנטל היתה לוהטת. מאז הציבור נהפך אדיש לנושא, הניסיונות לתיקון כשלו - ואז הגיעה הקורונה. מן המשבר הנוכחי יש מתווה יציאה אחד אופטימי - כזה שמצריך מנהיגים ולא פופוליסטים
רה"מ השיב ביסודיות לכתב האישום בתיק 4000, והציג תאוריה ולפיה הוא דמוקרט ושמרן ימני ששאף לאזן את מפת התקשורת. המקרה המוזר של ישראל היום ומאות הדרישות שהגיעו למערכת וואלה מעידים שאידיאולוגיה לא עניינה אותו, אלא רק יח"צ לעצמו. התוצאה: הונאה רעיונית של ביהמ"ש
בעוד סנגורי רה"מ מסתערים על כל גבעה, הפרקליטות פספסה את עדותו של בעלי ישראל היום, שסתר את גרסת נתניהו. כדי להתגבר על המבוכה בפרקליטות מיהרו לספק הסבר, אך המציאות מעידה על כישלון. במערכה המורכבת מאווירה נפיצה ומפיצי בדיות, התביעה צריכה לנהל גם קרבות קומנדו
ממשלי טראמפ ונתניהו התנהגו כתאומים סיאמיים ביחס לשלטון החוק, בהסתה הפרועה, בהפצת קונספירציות ובריסוק טוטאלי של ערך האמת. שרים, אנשי תקשורת וגם בנו של רה"מ - כולם מכשירים את הקרקע. אתם באמת חושבים שהמהומות בגבעת הקפיטול הן סיפור אמריקני בלבד?
שלושה מחברי ועדת גולדברג סברו שצריך להעביר את מינויו של שבתאי, בעוד היו"ר סירב לתת אור ירוק על אוטומט. במקום להפיץ את השקר לפיו "על כל אחד ניתן למצוא משהו", הגיע הזמן שפוליטיקאים יקבלו אחריות על המינויים שלהם
נתניהו הבטיח להגן על מערכת המשפט והפך את עורו ככל שהלך והסתבך בפלילים. מלבדו, היו אלה פוליטיקאים מושחתים וגורמים במסע צלב נגד המערכת שהרחיקו את ההזדמנות לרפורמות משפטיות. עם ידיים נקיות, סער-בנט-לפיד צריכים לדון באופן מהותי בסוגיות הנפיצות
משטרת ישראל הייתה בשנים האחרונות קורבן למעשה מגונה מצד השלטון, והכול בשל תיק פלילי אחד. חיילי נתניהו הפיצו סיפור שקרי כאילו המערכת לא אפשרה למנות מפכ"ל קבוע, אלא שבפועל לא נמצא מי שיבטיח את נאמנותו לרה"מ. ייתכן ששבתאי יצליח בתפקידו, אך הסטנדרטים מדאיגים
רגב ומארק, בתמיכת האוזר, פתחו במהלך מופרע בוועדה לבחירת שופטים שנחל כישלון צורם. לעומת ההתרסה והרעש של השתיים, יריבו של נתניהו הוא ימני שמרן שפועל באמת לאזן בין רשויות השלטון. חבל שהמהלך הפוליטי הראשון לאחר הכרזתו הדרמטית היה כל כך מאכזב
ועדת האיתור טעתה כשלא פנתה באופן יזום למועמדים, ולבסוף בחרה באיסמן פה אחד על אף התבטאויות גסות מעברו. מנגד, מבט מעמיק על אמירותיו לצד מקרי עבר מוביל למסקנה מורכבת יותר מהדיון האוטומטי ברשתות החברתיות. למרות זאת, לא בטוח שזה יספיק לאיסמן להגיע לקו הגמר
הוועדה לבדיקת פרשת הצוללות נולדה בחטא פוליטי, אך כל אזרח ציוני צריך לברך עליה. נתניהו גרם לתומכיו לקדש את ביטחונו האישי על פני ביטחון המולדת, ולקבור את הרצון לחקור אם החלטות נבעו מאינטרס זר. מוטב שיקשיב לרטוריקן-העל שהזהיר מפני פוליטיקאי השקוע בחקירות
באופן פורמלי, אסור לפקיד ציבור לבקר את הדרג הפוליטי. אולם אלו אינם ימי שגרה, והמשנה ליועמ"ש שעל סף פרישה החליטה להילחם בריסוק מערכות השלטון. זילבר הרוויזיוניסטית נאמנה יותר לערכיה מחברי מפלגת נתניהו "הממלכתיים", שנאלמו למול קריאות הביזוי נגד משפחה שכולה
המערכת נמצאת זה עשרות שנים תחת מתקפת פוליטיקאים. בעמידה המובנת מול תוקפיה, הפרקליטות מפגינה יהירות, שוכחת להביט פנימה אל מחדליה ולתקנם - והאזרח הקטן משלם מחיר יקר. פרקליט המדינה הבא, בין אם יהיה סנגור פרטי ובין אם בכיר המערכת, יצטרך לחלץ אותה מהמלכוד
טראמפ הגשים את חלומו של נתניהו, והעניק לו לגיטמציה לבטל את האמת כערך משמעותי. בזה אחר זה עלו ארצה תיאוריות הקונספירציה והיחס המזלזל ליריבים ולתקשורת, והודהדו היטב על ידי רה"מ ובנו. ההשראה התרבותית השתכללה לאחר כתבי האישום ולקחה עמה מדינה שלמה כבת ערובה
רפי פרץ רכב השבוע על הפצע המדמם של רצח רבין כדי להזכיר את קיומו כפוליטיקאי כושל. מי שהולך ומחריף את השסע הוא נתניהו, שהיה לו תפקיד דרמטי לפני ואחרי הרצח, ומאז עלייתו לראשות הממשלה הפך את מלאכת הקיטוב לתפישת חיים. זו מורשתו: ישראל הנוכחית מפולגת יותר מתמיד
אמסלם התעסק בלגדף מעל הדוכן, זוהר היה שקוע בשינויי תדמית ואילו יו"ר הכנסת קיבל אישור מממלאת מקום היועמ"ש, הממתינה בעצמה למינוי, לבזות את ההחלטות שהכנסת עצמה קבעה. כך הסתיימו המאמצים לדרוס את הממלכה הישנה ברמיסת סמל הדמוקרטיה
בין האיום של דוברת ההתנתקות על ברקוביץ' לזה שהשמיע ח"כ זוהר על היועמ"ש עובר קו ישיר שנקרא שיטת נתניהו: לצבור כוח מעמדת הקורבן. ההסתה של חיילי רה"מ בתקשורת עובדת, וגם הם יודעים שהפרקליטות המוכה מתקשה לפעול. המכבש הזה כבר הציל את נתניהו מחקירה בתיק 3000
מנדלבליט צפוי להכריז בקרוב על סגירת תיק המניות בטרם נחקר נתניהו. על אף עובדות מעוררות תהייה ובניגוד לפוליטיקאי עבר והיגיון חקירתי - רה"מ זוכה ליחס מפלה לטובה. לצערו, שלושה תיקים חדים בחומרתם, שגם קוסם מילים לא יכול להעלים, גרמו למערכת למצות עמו את הדין
שליחי המנהיג בממשלה, בכנסת ובתקשורת מנהלים זה שנה מערכה חסרת עכבות במנדלבליט. התחמושת: סיפור אחד, עליו הולבשו שקרים וקונספירציות, שנועד להפחיד ולהבריח את היועץ מכיסאו. עובדה אחת בסיסית מערערת את התזה של אנשי נתניהו
בעיצומה של מגיפה שמשתקת את המדינה מקדישים נתניהו ולהקתו זמן יקר בשיסוי - ויצרו דילמה דמיונית. כמו באום אל-חיראן, העיסוק האובססיבי של רה"מ במחאה צריך להיבחן דרך עדשת האינטרסים שלו. גם בימין הבינו שנתניהו לא יכול להמשיך בתפקידו, אך ההצעה לעסקת פרישתו הרסנית
שיחה אחת עם שדרן רדיו ופוליטיקאי אחד ממתיק שפתיים, בגרסתם החדשה מודל תש"ף, מעידים יותר מהכול על הגידול המעריכי בחוסר אמון הציבור בשלטון החוק. שופטי העליון, עמוסי הקלישאות, אלה שלא הקשיבו בעבר לרעשי הרקע - מרצים עתה באופן מסוכן את תוקפיהם
השימוש המניפולטיבי בפרשת אבו אל-קיעאן הכואבת וניצול התכתבות בנאלית במח"ש כדי להכין את הקרקע ל"ועדה בלתי תלויה" שתחקור את המשטרה והפרקליטות, הם שפל חדש במערכה שמנהל ראש הממשלה להימלטותו מהדין. במדינה נורמלית, די היה בכך כדי להכריז עליו כנבצר מלהנהיג
מאז שחרורו מהכלא, ראש הממשלה לשעבר מספר כי נרדף מסיבות פוליטיות. נתניהו, אם יורשע, ינהל את המלחמה על חלקו בזיכרון הלאומי מעמדה הרבה פחות נוחה. שניהם הרוויחו את מסע הייסורים בצדק, אך יש בכל זאת הבדל אחד משמעותי ביניהם
