חפץ והסנגורים של נתניהו מציגים: סיפור אהבה-שנאה

סקרנים שונים שנכנסו השבוע לאולם הדיונים בבית המשפט המחוזי בירושלים בימים שונים ובשעות שונות, היו יכולים לקבל רושם שונה זה מזה על עדותו של ניר חפץ, עד המדינה במשפטו של בנימין נתניהו. במרבית הדיונים נשמע כאילו הוא מיושר קו עם ההגנה, וכמעט ואין קונפרונטציה בינו לבין הסנגורים. רק בחלק קטן מהדיונים נשמע הדיון כמו חקירה נגדית של ממש. מהו בעצם פשר משחקי האהבה-שנאה הללו בין הסניגורים לבין חפץ?

החלק הקל להסבר הוא זה שעמדנו עליו בשבוע שעבר, שעסק באמצעי הלחץ שהופעלו על חפץ בזמן שהותו במעצר. לסנגורים כמובן יש סיבה להדגיש את העניין כדי להוכיח שחפץ החליט לחצות את הקווים בעקבות לחץ נפשי לא לגיטימי, ולחפץ היה עניין להתמסר לנרטיב הזה, משום שהוא באמת חש שנעשה לו עוול, בעיקר בכל הקשור לאותה מקורבת, והוא אף הצהיר שבכוונתו לתבוע את המדינה על תרגילי החקירה שנעשו לו.

אחר כך הגיע השלב בחקירה הנגדית שגם הוא לא היה ממש עימותי, אך מצד שני היה ממש לא טוב לנתניהו. זה היה כשחפץ הצהיר באולם שנתניהו לא היה כשיר ואף היה מסוכן לאזרחים ישראל עקב האנשים שלוחשים על אוזנו. הוא סיפר על "אירוע שהיה יכול להיגמר באלפי הרוגים", והתכוון בדבריו לפרשת הצבת המגנומטרים בהר הבית ב-2017, שנעשתה לדברי חפץ בדחיפתו של יאיר נתניהו. לא היה ברור במהלך מדוע בן צור עצמו הוביל בחקירתו את חפץ לאירוע הזה, ואכן נראה כי לאחר התייעצות פנימית, הוא וכרמל, בתו ויד ימינו בצוות, החליטו לנטוש את כיוון החקירה.

חוץ מזה, באותו יום דיונים הסתבך בן צור בכיוון חקירה נוסף, לא בטוח ודי ילדותי, כשהקרין לחפץ קטעים מחקירתו שבהם מזכירים החוקרים משלי רכבת בווריאציות שונות, הכול במסגרת הלחץ שהפעילו על חפץ להפוך לעד מדינה: "הרכבת עוזבת את התחנה", "אל תפספס מאת הרכבת", וכו'. בן צור ניסה לשכנע את חפץ ואת בית המשפט, כי הניסיון של החוקרים היה לרמוז לו שבידיהם מידע דרמטי על פרשה משנות השמונים, שבה הוא, חפץ, נחקר באזהרה כי במסגרת ליל ניווטים בקורס הקצינים שלו פלט כדור לעבר צוער אחר שניווט אתו באותו לילה והרגו, וכניסיון לטייח את הריגתו, הניח את גופת שותפו לניווט על פסי הרכבת. התיק נגד חפץ נסגר ובבדיקת פוליגרף יצא דובר אמת באשר לגרסתו.

התחקיר העיתונאי פורסם בחדשות 13 על ידי איילה חסון רק לאחר חתימת הסכם עד המדינה, ולכן חפץ השיב לתיאוריית הקונספירציה המופרכת של בן צור כי: "אני הערכתי כל הזמן שהמידע הגיע מכיוון נתניהו", ובן צור השיב לו בביטחון קצת משונה: "אני יודע שכך אתה חושב, אבל אני אומר לך שגולן יוכפז, אז מנכ"ל חדשות 10 (כיום 13, ב"ק), קיבל את המידע במסגרת הניסיונות של החוקרים ללחוץ עליך לחתום על הסדר עד מדינה". לשאלת השופט ברעם מהיכן הביטחון בדבר, השיב בן צור "מידיעה אישית". לא עבר זמן רב עד שיוכפז צייץ בטוויטר כי "דבריו של עו"ד בן צור הם שקר מוחלט", ואח"כ גם הוסיף כי מקורות המידע הם לא המשטרה, ולא אנשי נתניהו. אגב, זו לא הפעם הראשונה שצוותי ההגנה ב-4000 מעלים הנחות מופרכות והזויות בדבר מקורות עיתונאיים על מידע זה או אחר שמתפרסם. בקיצור, אותו יום היה מאוד לא מוצלח לסניגורים, ונראה שהם בזבזו בו זמן יקר על שטויות.

למחרת חפץ היה פרודוקטיבי לשני הצדדים. להגנה סייע בעדות כי מ-2014 נתניהו והוא לא שוחחו בענייני רגולציה של קבוצת בזק, אך לתביעה סייע בעדותו כיצד נשלח על ידי נתניהו לעסוק במינויים בתקשורת. בין השאר סיפר כי נתניהו שלח אותו לקושש תכניות יוקרתיות עבור שדרנים מטעמו בגל"צ, ולמשימות מינויים נוספות. בשלב מסוים ניסה בן צור להוכיח לחפץ כי מועד החלטתו להפוך לעד מדינה הוא לא המועד שחפץ טען שבו החליט, וזאת מתוך ניסיון לכרוך בלוח הזמנים בין תרגילי הלחץ של החוקרים להחלטה על חציית הקווים, אלא שחפץ לא זרם עם בן צור. "אתה חורג מכללי המשחק", אמר חפץ, "אתה נותן לי הערות מתחת לחגורה, ואני אמשיך לומר את האמת". "אתה מאיים עלי", השיב בן צור. ובינינו, לא כל כך הבנתי איזה סוג איום זה כשעד אומר בבית משפט שימשיך להגיד את האמת.

יום הדיונים אתמול כבר נראה בעיני המתבונן מן הצד כמושלם, לכאורה, להגנה. אותו עובר אורח שנכנס לדיון, היה יכול לקבל את התחושה שחפץ הוא בכלל עד מטעם הסניגורים. התרגיל שהפעילו הסנגורים הוא בדיוק זה שהפעילו בחקירה הנגדית של אילן ישועה. בן צור הציג בפני חפץ שורה ארוכה ומייגעת של ידיעות ביקורתיות נגד נתניהו, וכביכול בעד מתחריו, שפורסמו באתר וואלה! בתקופה שאליה מתייחס כתב האישום. העד נשאל אם לדעתו הן שליליות, וחפץ לא הסתפק באמירת הן, אלא הפגין לארג'יות להגנה כשכינה רבות מהן "סיקור עוין". הוא אף ציין כי הפרופיל של עובדי וואלה! הוא של עיתונאים שמאלנים, סוציאליסטיים, "יושבי שדרות רוטשילד".

לכאורה, חפץ התמסר ביום הזה טוטאלית לסנגורים. הכול נראה טוב ויפה מבחינתם, לולא התשובה שחפץ השיב לשאלתו של השופט ברעם: "האם ה-DNA של וואלה! היה נגד נתניהו"? שאל השופט, וחפץ השיב: "עוין מאוד. אם אלוביץ' וישועה היו נוסעים לאי בודד האתר הזה היה הולך בכל הכוח נגד נתניהו". ובכן, זו בדיוק הנקודה, אלוביץ' וישועה לא נסעו לאי בודד. הם ישבו שם באותה תקופה מעל עורפם של העורכים והכתבים, נשפו עליהם בכל העוצמה, וזה הסיפור כולו.

נלך לרגע עם ההמחשות הסטיגמטיות של חפץ לעובדי וואלה! באותה תקופה: שמאלנים, יושבי שדרות רוטשילד, עויני נתניהו. אם אכן הם כאלה, הרי שברור לחלוטין שהם עובדים באתר שאינו רואה עצמו כערוץ 20, או 14 החדש, לא כ"ישראל היום", ולא כ"גלי ישראל"; לכן ברור לחלוטין שעיתונאיו יעשו הכול כדי לבקר את שלטונו של נתניהו. אגב, כך צריכה לנהוג עיתונות כלפי כל ממשלה, אבל זה לא הדיון, ניחא, נמשיך עם הדימוי של רוטשילד. לכן, גם ברור כי הכתבת ראיונות, כותרות, דרדורים באתר, הבלטת סיקור חיובי לנתניהו והשמטת כותרות שליליות לא יעשו שם כדרך שגרה.

לכן, מתחזקת ההנחה שאם העיוותים הללו בוואלה! כן נעשו תחת עיתונאים אלה, הם נעשו באופן אפל ומגונה. לא בכדי חוו עיתונאי וואלה! את מה שהתרחש שם כנפגעי עבירה ממש. חשבו לצורך העניין, שמחר במהדורת הערב של ערוץ 14 החדש, תופיע ידיעה שבה במשך שלוש דקות נצפה בגילת בנט מדליקה נרות עם ילדים, עם ניצולי שואה, עם חסידי אומות העולם, ובהלוויה של איש חשוב, יתמקדו המצלמות בה, ופחות בבני משפחתו של המנוח. ובכן, מה הסיכוי שאייטם כזה ייוולד כדרך הטבע? בדיוק כמו הסיכוי שידיעות כאלה על שרה נתניהו נולדו כדרך הטבע בקרב "יושבי שדרות רוטשילד" בוואלה!, ויסלחו לי עורכי הטקסט הזה על ההמחשה המעליבה ששאלתי מחפץ?

לכן, באופן אמיתי, החקירה הנגדית, המתישה והלגיטימית כמובן של בן צור, במשך יום הדיונים האחרון, שבו הוא חשף בפני העד עוד ועוד סיקור שלילי לנתניהו, לא מוכיחה, במחילה, כלום ושום דבר. כדי להמחיש את עמדתי, אספר מה אמרתי לאחד מעמיתיי שהתווכח אתי בדיוק על הנושא הזה בהפסקת הדיון במזנון הצנוע של דודו במרתף בית המשפט. דמיין לעצמך, אמרתי לחברי, שיוגש נגדך כתב אישום על גניבת עשרה חטיפים מהמזנון פה, ובמסגרת קו ההגנה שלך תציג במשך ימי דיונים שלמים בבית המשפט חשבוניות על קניות שלך כאן במזנון, שיוכיחו ששילמת כדת וכדין על עשרות מצרכים. אבל רגע, איש לא טען שבכל פעם שנכנסת לפה גנבת, הרי אתה מואשם בגניבת עשרה מוצרים, אתה צריך להתמודד עם מה שמאשימים אותך, והראיות שהצגת לא קשורות לחטיפים שלפי החשד כן גנבת.

קו ההגנה לפיו בפרסומים רבים וואלה! התנהג כאתר נורמלי, ואולי אף חלילה מוטה לצד השני - כדברי הסניגורים - הוא קו הגנה מגוחך. השאלה היא פשוטה: אם האירועים - שבהם כן הופעל הלחץ ההזוי, המוטרף, החולני, על עורכי וכתבי וואלה!, בחלק מהפרסומים, בין אם מספרם הוא 315, ובין אם מספרם הוא יותר או פחות - הם חלק מעסקה מושחתת, זו השאלה, שחובת ההוכחה בעניינה היא של התביעה. דעתי לא השתנתה על כך שהתביעה עדיין לא עמדה בחובת ההוכחה הזאת. אין קשר בין זה לקו המנדנד של ההגנה בדבר הידיעות המפרגנות לבוז'י ולבנט. הבנו. השופטים הבינו. תתקדמו.

בינתיים, נראה כי גם בשבוע הבא חפץ ובן צור ימשיכו במשחקי האהבה-שנאה שלהם, ואם העדות של חפץ נראית לכם מבלבלת, חכו חכו מה מחכה לכם בעדותו של שלמה פילבר, האיש שכל לילה הולך לישון כעד מדינה, ובבוקר מתעורר כצייצן נאמן לנתניהו.