משפט נתניהו

פארסה מטרידה ותמוהה: אין דרך להצדיק את הסחבת במשפט נתניהו

הסנגורים במשפט הפלילי החשוב בתולדות המדינה מקבלים מהשופטים פריבילגיות בלתי נגמרות, והתוצאה המופרכת היא שאחרי חמישה חודשים, חקירת העד הראשון עדיין נמשכת. הגיע הזמן לומר, בהרכנת ראש בפני כבודם אבל גם בקול צלול, שהמשפט מנוהל רע

בווידאו: אילן ישועה, איריס ושאול אלוביץ' בבית המשפט המחוזי בירושלים (צילום: רוני כנפו)

מבלי ששמנו לב, זה כמה חודשים שמתרחשת לנגד עינינו פארסה מטרידה בניהול המשפט הפלילי החשוב בתולדות המדינה. כן אנחנו מבינים, השופטים עושים הכול כדי להוכיח לצדדים שהם קשובים לכל בקשה, לכל פנייה, לכל גחמה - אבל עם כל הכבוד, התוצאה היא שבחודש ספטמבר אנחנו עדיין בשלב החקירה הנגדית של העד הראשון, שעדותו החלה בחודש אפריל (כלומר: כמעט חמישה חודשי עדות של העד הראשון, והיד עוד נטויה). גם כשלוקחים בחשבון את הפגרה שנכנסה באמצע מדובר בפרק זמן בלתי נתפס.

אין לכך כל הצדקה, וכל הסבר מניח את הדעת. אין בדבריי אפילו קמצוץ טענה לעורכי הדין של בנימין נתניהו ושאול אלוביץ' שעושים את מלאכתם כהבנתם; האחריות לפארסה הזאת היא על כתפי שלושת השופטים, ובראשם על כתפיה של ראשת ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן. אנחנו כבר בשלב שאפשר לומר בבירור שמשך הזמן של החקירה הנגדית של מנכ"ל וואלה! לשעבר, אילן ישועה, הוא לא סביר, לא הגיוני, ולא מוצדק.

חסכו ממני את הנאומים על כך שהשופטים בסך הכול שומרים על זכויותיהם של הנאשמים. אף נאשם בישראל לא היה זוכה ליד חופשית כזאת בחקירה נגדית בלתי נגמרת של עד. אגב, אם עדות ישועה צפויה להסתיים לאחר חצי שנה, אז כמה זמן עשויה להימשך חקירתו הנגדית של עד המדינה, שלמה פילבר, למשל? שנה? וכמה זמן תימשך עדות עד המדינה, ניר חפץ? שנתיים? מדובר באובדן דרך בניהול המשפט.

עוד בוואלה!

ישועה כתב להרצוג: "אל תהסס להיעזר בי, מצדי תסמס 10 פעמים ביום"

לכתבה המלאה
די כבר עם הפחד המשתק. צריך גם לנהל משפט. המחוזי בירושלים (צילום: ראובן קסטרו)

השופטים סיפקו בתיק הזה פריבילגיות בלתי נגמרות לסניגורים שלא נתקלתי בכמותן, לרבות הפסקות תמוהות בדיונים, שבתיקים אחרים לא ניתנות (כמו למשל בין חקירה ראשית לחקירה נגדית), ויד חופשית להגנה להפליג לפריפריות רחוקות בחקירות הנגדיות, שכלל לא קשורות לליבת עדות העד במשטרה. כשהשופטים כבר ניסו להעיר לסניגורים, הם זכו להתעלמות בוטה שלהם. כך, למשל, צפצף עו"ד בעז בן צור על הערות השופטים, כשביקש בחקירת ישועה את התייחסותו לאינסוף ידיעות עיתונאיות כאילו הוא ערך אותן או כתב אותן בעצמו (כאשר ברור שכמנכ"ל לא היה לו כל קשר אליהן). "תעביר לנו קלסר עם כל הידיעות הללו, ותפנה שאלה כללית", הפציר בבן צור אחד השופטים. בן צור מלמל משהו בחזרה, והמשיך לחקור כהבנתו. השופטים נכנעו. שופטים אחרים מול נאשמים אחרים כבר היו תובעים מהסניגור לחדול ולהתקדם. כך זה מתנהל כשאין חשש ממה יגידו.

בכלל, השופטים מרבים להיכנע לעורכי הדין בן צור, ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר. כל מי שנמצא באולם חש זאת. כך, למשל, לאחר שהשופטים החליטו לתת את הסעד הפנטסטי שהסניגורים ביקשו בעניין עשרות אלפי הודעת הווטסאפ והמיילים של ישועה, ביקשו הסניגורים הפסקה במשפט עד שכל החומר יועבר. השופטים סירבו ובמקום זאת כתבו החלטה על שינוי סדר העדים. ההחלטה לא הכניעה את חן ורוזן-עוזר, ובהופעה דרמטית וקולנית במיוחד באולם הדיונים הם טענו בפני השופטים כי החלטתם היא בלתי ישימה וכי אין להם, הסניגורים, כל יכולת לעמוד בה (מעין רמז לכך שהם עשויים להתפטר מהתיק). התוצאה הייתה שהשופטים נכנעו די מהר ושינו את החלטתם. כדי שכבודה לא יירמס כליל, מלמלה ראשת ההרכב נזיפה רפה לכיוון חן על סגנונו, אבל כולם מיד חזרו לחייך. מה שקבע הוא מבחן התוצאה - המחאה הרועמת עבדה והשופטים התקפלו.

החלטה מופרכת, מיותרת ומעכבת

אבל בואו נדבר רגע על המגה-החלטה של השופטים, שהייתה הגורם המעכב ביותר בעדות ישועה עד כה - קבלת בקשת הסניגורים לחייב את הפרקליטות לעבור על כל תכתובות הווטסאפ והמיילים של ישועה עם פוליטיקאים, אנשי תקשורת, דוברים, אנשי עסקים וגורמי אכיפה. עשרות אלפי התכתבויות. רבים וטובים התומכים בהחלטה השיפוטית הזאת טוענים בנחרצות: בוודאי, אם הפרקליטות רוצה להוכיח "היענות חריגה", היא צריכה לבדוק את שיחותיו של ישועה עם בעלי אינטרסים אחרים ולא רק אלה הקשורים לנתניהו.

משך עדותו לא עומד בשום פרופורציה. ישועה (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

בעיניי זו טענת הבל שנובעת מחוסר הבנה בסיסי במבנה של מערכת עיתונאית. הפרקליטות כשלה בניסיונותיה להסביר זאת לבית המשפט. ישועה איננו עורך ואיננו כתב. הוא איננו עיתונאי. העובדה שהוא מחליף דברי חנופה עם פוליטיקאים כמו יצחק בוז'י הרצוג ואבי גבאי לא מרגשת וגם לא מוכיחה שום דבר. היא באמת הייתה שגרה אצלו. כבר כתבתי כאן בעבר שהיחידים שיוכלו להבהיר לשופטים את החריגות של מה שהתרחש באתר הם הכתבים והעורכים, שרק הם חוו את המעשים המגונים שבוצעו בהם. בוודאי לא ישועה שמחובר בטבורו כמנכ"ל לבעלי אינטרסים.

עכשיו, ממה נפשכם, אם גם לאחר עדויות העיתונאים, השופטים לא ישתכנעו שקרה משהו חריג בוואלה!, אז ממילא ייטו לזכות את נתניהו בתיק 4000, ולא משנה מה אמר או לא אמר ישועה. אם ישתכנעו מהעיתונאים כי נדרשו לקיים הוראות חריגות באופן קיצוני בכל מה שקשור לסיקור ראש הממשלה, אז ממילא יבינו השופטים שקרה שם משהו חריג, וכל שייוותר להם הוא להחליט אם החריג הזה הוא גם פלילי.

עדות ישועה חשובה כדי להבין את צנרת העברת הדרישות מנתניהו, דרך אלוביץ', דרכו למערכת. המבחן הוא בסוף מה קרה בקצה. מה חוו העיתונאים. ובכן, אני יודע שאני בדעת מיעוט, אבל בעיניי ההחלטה לשלוח את הפרקליטות לשוטט בשלל המיילים והוואטסאפים של ישועה עם כל העולם היא החלטה מופרכת, מיותרת ומעכבת, שתכליתה, אין לדעת, אולי למנוע לזות שפתיים. אבל די כבר עם הפחד המשתק הזה; צריך גם לנהל משפט. משך עדותו של ישועה לא עומד בשום פרופורציה לעדי מפתח מרכזיים בתיקים רבים אחרים, לא פחות מורכבים.

הגיע הזמן לומר: המשפט הזה מנוהל רע

משכבר נשלחה התביעה לחטט במיילים ובהודעת הווטסאפ היא גילתה את חדלונה, גילתה שחוקרי תיק 4000 התרשלו בתפקידם, ולא אספו חומר משמעותי שמבסס את טענות התביעה. איך יכול להיות שתכתובות מיילים פנימיות, שחלקן היו בידי עיתונאים שחקרו את תיק 4000 והופיעו בתחקירים בתקשורת, לא נאספו על ידי החוקרים?

השופטים צריכים להיות קשובים, אבל תפקידם לנהל את המשפט. איור מתחת האולם (צילום: אתר רשמי, Biana Zakutnik)

כך, בזכות הסניגורים, לאחר שעברה על החומר, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט שבכוונתה לבצע השלמת חקירה בתיק; לזמן שוב את עורך וואלה! לשעבר, אבי אלקלעי, כדי שימסור עדות משלימה על תכתובותיו עם ישועה. כצפוי הסניגורים הודיעו על התנגדותם, וביקשו, כמה מפתיע, כי "ככל שהמאשימה סברה כי החומר החדש מצדיק השלמת חקירה (זהו אכן הבסיס להודעתה הנוכחית), הרי שזאת צריכה להיות רחבה וביחס למכלול העדים הרלוונטיים לחומר החדש". הסניגורים, אם כן, מנסים שוב למרוח את עדות ישועה וכך למרוח את המשפט כמה שרק אפשר. בית המשפט הודיע לתביעה להשיב להתנגדות עד יום חמישי הבא. והנה שוב, התיק מעוכב, שכן בינתיים אי אפשר לזמן את אלקלעי לעדות. מי יודע, אולי השופטים גם ייעתרו לסעד לבצע השלמות חקירה על "מכלול העדים הרלוונטיים לחומר החדש". למה לא בעצם.

לו את המשפט הזה היה מנהל השופט בדימוס דוד רוזן, שניהל מגה תיק כמו הולילנד, או למשל השופטים חאלד כבוב וגלעד נויטל, שניהלו אין סוף תיקים כלכליים ותיקי פשיעה מורכבים, היינו עכשיו כבר בשמיעתו של העד הרביעי לפחות. השופטים צריכים להיות קשובים לשני הצדדים, וכמובן לא להשלים עם פגיעה בזכויות נאשמים, אבל תפקידם הוא גם לנהל את המשפט ולקדם אותו, כדי שהאמת תתברר. שום סיבה, שום טיעון שעלה בדיונים מיום תחילתם, ושום עוול שעורכי דינם של נתניהו ואלוביץ' טענו שנגרם להם, לא מצדיקים את העובדה שחמישה חודשים מפתיחת המשפט עומד על דוכן העדים העד הראשון. הגיע הזמן לומר בהרכנת ראש בפני כבודם, אבל גם בקול צלול, שהמשפט בירושלים, נכון לעכשיו, מנוהל רע.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully