אסור להתעלם: לא רחוק היום שנקבל חוליות נוח'בה תוצרת כחול־לבן
חוסר המשילות בשל הכניעה לארגוני הפשע מסוכן לא פחות מאיראן ומהטרור האסלאמי. כשנקים את הממשלה הבאה, נדאג לבצע תוכנית חירום לאומית רחבת היקף
חוסר המשילות בשל הכניעה לארגוני הפשע מסוכן לא פחות מאיראן ומהטרור האסלאמי. כשנקים את הממשלה הבאה, נדאג לבצע תוכנית חירום לאומית רחבת היקף
אחרי 14 אלף שעות של שתיקה, נתניהו הגיע אל האנדרטה החיה לטבח 7 באוקטובר - ונתקל באנשים שלא שוכחים, לא סולחים ולא מוכנים להפוך לעוד קלף בקמפיין. מי שהפקיר את הדרום מנסה לגייס את ארה"ב לביטול המשפט. בינתיים, החיילים נופלים, החטופים ממתינים - והעם זוכר
הדיון בבג"ץ חשף פערי גישה צפויים בין נשיא העליון עמית לשופטים השמרנים. הצעת החוק של רוטמן, על אף פגמיה, מצביעה על צורך בשינוי מבני - כזה שייתן למחשב לבחור את ההרכבים. אבל, יש לתמוך בחוק רק אם תישמר זכות הנשיא להרחיב הרכב ולשבץ עצמו בתיקים רגישים
בפעם השלישית מאז ינואר יגיע נתניהו לבית הלבן, הפעם אחרי המלחמה באיראן ולפני מפנה דרמטי במערכה בעזה. אלא שגם הניצחון המפואר על הרפובליקה האסלאמית לא משנה את תמונת המנדטים, וראש הממשלה ניצב בפני החלטות לא פשוטות, כשברקע גם עתידו האישי מוטל על הכף
אישור הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים מעורר שאלות קשות על הסכמה חופשית, אפליה מגדרית, והיעדר מומחיות מקצועית. למרות ניסיונות להבטיח הגנות בחוק, ההיסטוריה והמציאות מעלות ספקות אם ניתן לסמוך עליהם שישמרו על זכויות האדם - במיוחד של אוכלוסיות מוחלשות
ירי חי לעבר אזרחים בעזה ואלימות מתנחלים בגדה אינם מקרים מבודדים, אלא ביטוי לאותו תהליך של התפוררות מוסרית. אדישות החברה, שתיקת ההנהגה, וצייתנות עיוורת הם שמאפשרים את ההידרדרות - והגיע הזמן לעצור אותה
למרות איום ברור ומתמשך, ראשי מערכת הביטחון סיכלו ניסיון לתקוף את איראן בתנאים אידיאליים כבר ב-2010. נתניהו, שבחר לא להדיחם, העביר את האחריות לאמריקנים - ואחראי על כישלון משולש: ערכי, ביטחוני ומשטרי - שאילץ את ישראל לפעול רק על סף אובדן ההרתעה
יידעו כל אזרחי ישראל שבשעה שבה חיילים נופלים בעזה, מקדם ראש הממשלה חוק השתמטות בזוי, בעידוד נציגי הציונות הדתית, שיפילו ממשלה בגלל עסקת חטופים אבל לא בגלל בגידה בלובשי המדים
מתווה וויטקוף שמדבר על הפסקת אש זמנית רק מורח את הזמן. המחירים כבדים והגיעה העת להחזיר את החיילים הביתה, לסיים את המלחמה בעזה ולהשיב סוף סוף את החטופים שמצבם הולך ונעשה גרוע יותר. יש 4 סיבות לא לחשוש מכך שחמאס עדיין על הרגליים
החזרה של לירי אלבג לשירות מתוך בחירה היא סמל לחוסן ולרוח של דור שלם. אבל ההשראה לא מספיקה - צעירי ישראל זקוקים לתשתיות, מדיניות מותאמת ואמון מחודש מהמדינה כדי להמשיך לצמוח, לתרום ולהאמין בעתיד כאן
ימים של סוף מלחמה הם ימים שבהם מבינים אנשים צעירים שהם כלי משחק בידי פוליטיקאים. מי שעד אתמול שיווקו מלחמה עד הניצחון, עברו לשווק את סיומה הכפוי כניצחון. החיילים מצדם יכולים להשתדל רק שלא להיות הקורבנות האחרונים
באולם בית המשפט העליון התכנסו הורים שכולים והורי חטופים, נושאים עימם כאב שאין לו מנוח. אך במקום חמלה והכלה, הם נתקלו בגב קר. במקום להקשיב ולכבד את כאבם, השופטים בחרו להרחיקם בכוח מאולם הדיונים. הרגע שדרש אנושיות הפך לסמל של ניכור ממסדי
עזיבתו השקטה של גדי איזנקוט את המחנה הממלכתי אולי לא עוררה סערה מידית, אך ייתכן שהיא תוביל לטלטלה עמוקה בשדה הפוליטי. גנץ עומד כעת מול צומת קריטית - שמרנות ממלכתית או חבירה למחנה 'רק לא ביבי' שמאלני מובהק
איך לכל הרוחות הצליח יו"ר המחנה הממלכתי ליפול לכל המלכודות ולכל התרחישים שפוליטיקאים מיומנים היו צולחים? גם אחרי שנים בפוליטיקה בני גנץ מוכיח שהוא אולי כשיר לנהל עמותה, אבל מדינה זקוקה להרבה יותר מזה