ימים של הכרעה. בתחילת השבוע ימריא נתניהו לוושינגטון, בפעם השלישית בכהונת הנשיא טראמפ. נתניהו אוהב מאד את וושינגטון. גם את ניו יורק. גם את פלורידה. בכלל, הוא מת על ארה"ב. מרגיש בבית, לדעת רבים, יותר אפילו מישראל. השפה, ערוצי הטלוויזיה, העיתונים, האוכל, האווירה, המון אנשים שהוא מכיר עשרות שנים.
בוושינגטון מעדיפים בני הזוג נתניהו את מלון מייפלאוואר המפואר. הסוויטות שם ענקיות, חצי מגרש כדורגל, הלובי כמעט כמו ארמון, נברשות ענקיות, שטיחים יפים. ארוחת הבוקר הכי גדולה, הכי אמריקאית, המאפינס המשובחים, הטוסטים הנפלאים עם אבוקדו וביצים, הפנקייקס, הסלמון המשובח ועוד הרבה דברים טובים שבני הזוג נתניהו אוהבים.
בנסיעה הקרובה הוא מגיע לפרוע חובות. הנשיא טראמפ בסדרת ראיונות, ציוצים, סינקים, הודיע בקולו ביום שלישי לפנות בוקר, שעון ישראל: "אני הולך להיות תקיף עם נתניהו בדרישה לסיים את המלחמה בעזה. בעצם גם נתניהו עצמו רוצה לסיים את המלחמה בעזה". כמה שעות לאחר מכן, צייץ: "ישראל הסכימה לתנאים להפסקת אש ל-60 יום. אני מציע לחמאס לתת תשובה חיובית. לא תהיה הצעה טובה יותר".
ובעוד חמאס שוקל את ההצעה, עזה כבר מפורקת לגמרי ובן גביר מחמם קמפיין. ביום רביעי בבוקר פירסם הודעה שבה הוא קורא לסמוטריץ לפעול ביחד כבלוק נגד עסקת חטופים. סמוטריץ הזדרז להגיב שהוא לא שוחח על זה עם בן גביר וכי מדובר רק בהודעה לתקשורת של יו"ר עוצמה יהודית.
לאחר המלחמה באיראן, ובעיקר בעקבות הניצחון הגדול, ההנחה הרווחת במערכת הפוליטית היתה, שנתניהו ירוץ לעסקה בעזה. יסיים את המלחמה, עסקת חטופים, יורה על יציאת צה"ל וקדימה להסכמי נורמליזציה מהירים עם סעודיה, סוריה, אולי אפילו עם לבנון. עיסקאות גדולות, השקעות גדולות, כסף ענק שיקפיץ את המשק הישראלי לאחר כמעט שנתיים של מלחמה קשה. בכיר בליכוד סיפר מיד לאחר המלחמה: "ביבי חזק על הסוס. הוא יחזור כעת בגדול במנדטים, עוד כמה הישגים והוא מנצח את הבחירות בהליכה. כל מי שהספיד אותו בפעם האלף, אכל אותה שוב בגדול".
ואז, כידוע, הגיעו הסקרים. של וואלה, של חדשות 12, של מעריב, ובכולם גוש נתניהו סביב 48,49, גג 50 מנדטים. רחוק מה-61 המיוחל. עם מספרים כאלה לא הולכים לבחירות. ונוכח הסקרים הלא טובים, לאור העובדה שהמלחמה באיראן לא הקפיצה אותו לשמיים מבחינת המנדטים, התלות שלו בבן גביר וסמוטריץ גדולה מאד. הוא צריך אותם מאד. הוא לא יכול לעצבן אותם. הוא לא יכול להסתכן בבחירות, מהם הוא יכול לחזור לאופוזיציה, משפט מהיר, לא כמו זה המתנהל כעת, וסוף אפילו בכלא. וכל מי שמכיר את נתניהו יודע שהוא מוכן להמר על הכל, לא על עתידו. עד כאן. יש גבול לכל תעלול.
והבחירה מייסרת: להגיד לא לנשיא ארה"ב שרק כעת סיים להפציץ עבורך את מתקני הגרעין של איראן, זו לא אופציה. רק לראות כיצד הוא התהפך על חברו הקרוב והפטרון שלו בבחירות שתרם לו כ-350 מיליון דולר לקמפיין, אילון מאסק, לראות ולהתחלחל. מה זה התהפך, זו לא מילה. כעת טראמפ בקמפיין נגד מכוניות חשמליות, פגיעה ישירה בטסלה של מאסק, ויש אפילו דיבורים שיגרש אותו מארה"ב. נתניהו רואה ומפנים. אסור לריב עם טראמפ. הוא זוכר היטב מה עשה לו טראמפ לאחר שהוציא סרטון ברכה לרגל בחירת הנשיא ג'ו ביידן ב-2020. שנים לקח לו לפייס אותו.
אבל מהצד השני עומדים סמוטריץ ובן גביר. שניהם בתקופת שפל פוליטי. בן גביר מאבד מנדטים לנתניהו, בסקרים אחרונים הוא עומד על שישה, שבעה מנדטים. סמוטריץ כבר שכח איך נראה אחוז חסימה מהצד החיובי. ולכן, יודעים השניים, יודע גם נתניהו, שהם יכולים לצאת על נושא כזה לבחירות. הקמפיין של השניים מוכן: אנחנו הימין האמיתי, לא נתניהו והליכוד. אנחנו פירקנו ממשלה על עקרונות, אולי העיקרון החשוב ביותר והוא ביטחון ישראל. לא הסכמנו לתמוך בהסדר עם חמאס שישאיר אותו חי ובועט בעזה, מתכנן את הטבח הטבח הבא.
ויש את המשפט בתיקי האלפים. אל תטעו, המשפט הזה מטריד מאד את נתניהו. מטריד עד המפחיד. התיקים לא קרסו מסתבר. זה רק אצל השופרות. נתניהו בתחילת החקירה הנגדית. שלוש הישיבות האחרונות בהן העיד לא היו טובות. שיקר, סתר את עצמו, די הסתבך. זה לא טיול בפארק כמו החקירה הראשית שבה סנגורו, עו"ד עמית חדד, מרים לו להנחתות. שאלות בנוסח חיים שכאלה. החקירה הנגדית קשה ומייסרת. עימותים עם שקרים, עם עדויות של עדי מדינה, מסמכים בעייתיים ועוד.
ונתניהו, שאחרי המלחמה המדהימה מול איראן, מרגיש על גג העולם, הדבר האחרון שהוא רוצה להיות הוא מול שלושת שופטיו. זה מייסר אותו, מעצבן אותו, מעליב אותו. ולכן הוא מנהל במקביל, קמפיין גם נגד המשך המשפט. הנשיא טראמפ מעלה פוסטים וקורא להפסיק את המשפט. הדלפות על ניסיונות להגיע להסדר טיעון, חנינה ומעל הכל בקשות דחיה בלתי פוסקות, מגובות בעדויות של ראש המוסד וראש אמ"ן. והשופטים, שופטי בית משפט מחוזי אמנם, נכבדים ומנוסים, אבל כששניים שרק סיימו כעת להכות באיראן, ראש המוסד וראש אמ"ן, מגיעים לאולם בבית המשפט, לספר להם מדוע חשוב לשחרר את נתניהו מעדות "בשל התפתחויות ביטחוניות ומדיניות", גם הם נכנעים.
שהם יפגעו בביטחון ישראל? יפגמו בשחרור החטופים? אז השבוע אין עדות, ובשבוע הבא הוא טס לוושינגטון וב-21 ביולי יוצאים בתי המשפט לפגרה, חוזרים רק ב-5 בספטמבר. ונתניהו, אלוף הדחיינות, יודע שעד אז משהו יקרה: אולי הפריץ ימות, אולי הכלב, אולי שניהם. ואז, אלוהים גדול.