ארכיון דעות ופרשנויות - אפריל 2015 - עמוד 2

בעלי הדירות צריכים לתמוך בחוק שכירות הוגנת

מקובל לחשוב כי הצעת החוק לשכירות הוגנת מטיבה רק עם הדייר ורעה לבעלי הדירה, אך מי שנכנס לעובי הקורה רואה שהצעת החוק תטיב גם לשוכר וגם למשכיר. דן ליברמן מסביר למה שכירות הוגנת תעשה טוב לשני הצדדים

מו"מ קואליציוני: הכירו את הדרך הנכונה לנהל אותו

איסוף מידע, הגדרת המטרות, החלפת מידע ושלב המיקוח, הם רק חלק ממודל התנהגות מסודר של מו"מ שחשוב להכיר את חוקיו. בימים של מו"מ קואליציוני ד"ר אופיר מילר משרטט שמונה שלבים שיעזרו לכולנו לנהל מו"מ נכון

כשהדתיים הלאומיים מתנשאים על "העגלה הריקה"

כחילוני, אין לי בעיה לכבד כל דת אחרת, היא לא משפיעה עלי. אבל היהדות מכתיבה לי את התרבות, את ההיסטוריה ומעל הכל - את החיים שלי במדינה. מה פחות מלגיטימי כאזרח וכיהודי להיאבק על דמותה של המדינה בה אני חי, ולא להסכים לקבל את תכתיבי האורתודוקסיה על חיי?

ביום שמשרד החינוך הפך לתיק - כולנו הפסדנו

פעם, עד לא מזמן, כשמפלגות רצו להשפיע הן עטו על משרד החינוך. הן ידעו שההשפעה האמיתית נמצאת שם. השפעה לטווח ארוך. ואולי זו הסיבה שאף מפלגה לא דורשת את משרד החינוך לידיה. כי השפעה לטווח ארוך לא מתאימה לעולם של היום. עולם הבנוי על עיקרון ה"כאן ועכשיו"

בשכונה שלנו - צה"ל צריך לקבוע את חוקי המשחק

לצה"ל יתרונות רבים וגם נקודות חולשה. בעימות הבא, הוא יצטרך להכתיב את חוקי העימות ולא להגרר אחרי הצד השני. הקרוקודיל יטרוף את האריה במידה והקרב יתרחש במים, על היבשה המצב מתהפך. המשל ברור - צה"ל חייב לגרור את האויב לתנאי זירה שנוחים לו

כך פספס השר כ"ץ את שעתו הגדולה לחולל שינוי

עלייתה לסדר היום של סוגיית התחבורה הציבורית בשבת מהווה יריית פתיחה לסיבוב נוסף במאבק על דמותה של המדינה. לו היו לשר כ"ץ כישורים מנהיגותיים הוא היה מבין כי תפקידו כשר תחבורה אינו רק להורות על סלילת כבישים, אלא לחולל באמצעות התחבורה שינויים גם במרחב הערכי

על נתניהו להפסיק להפריח סיסמאות שמבודדות את ישראל

אין ספק כי היה מקום להתייחס ברצינות לתכני הביקורת שמתח ראש הממשלה על המשא ומתן בין המעצמות לאיראן, אך האופן שבו השמיע את ביקורתו גרם לכך שהפסיקו להתייחס אליה. כעת, עליו למזער נזקים באמצעות הידברות שקטה עם ארה"ב

הפרט המטריד באמת בהסכם הגרעין

כמו שהסכם פירוק הנשק הכימי של סוריה הפך את אסד מלהיות חלק מהבעיה לללהיות חלק מהפיתרון, גם במקרה האיראני - המשמעות של ההבנות היא שמשטר האייתוללות עשה צעד נוסף בדרך להשגת הגמוניה אזורית

"אין שמש, אין חלון": עדות בגוף ראשון מ"מחסני הילדים"

לפני כמה שבועות הגיעה עדי קילשטיין גולדברג לגן ילדים של מבקשי מקלט במטרה להעביר להם פעילויות חינוכיות שונות. אף שהזדעזעה מהמבנה המתפרק, שנראה כמו מחסן או חנות, היא הבינה מהר מאוד - הילדים זקוקים קודם כל לדברים הבסיסיים ביותר: החלפת חיתול, יחס והגנה

פעמוני האזעקה בעוטף עזה מתחילים כבר לצלצל חזק בתוך האוזן

הדיווחים על כך שחמאס משקם במרץ את המנהרות ההתקפיות בסיוע איראן מחד, וההתעלמות של הדרג המדיני והביטחוני מכך בשל הסיכון בהסלמה מאידך, מובילות למסקנה אחת: מלחמה בעזה היא עניין של זמן, והיא תהיה הרבה יותר קשה ומסוכנת

אחד באפריל, הכל מתיחה

אני יושבת וקוראת מתיחות מצחיקות יותר או פחות. ואני יושבת ומחכה שיגיע הסמס שיחשוף את המתיחה הגדולה ביותר: "בובי, אני בדרך, ברור לך שכל זה לא קרה". ה-21 ביולי מעולם לא התרחש, את לא אלמנה

פתאום גילינו שמדובר בבני אדם

על עבדות וחומרנות

על ההבדל בין אדם שמגיע לדרגות הגבוהות ביותר של החברה - ובכל זאת נכנע לתאוות החיים הפשוטות ביותר - לבין מי שנשאר נאמן לעצמו, גם ברגעים הקשים ביותר

מחסני הילדים הם רק ההתחלה

כל ילד בישראל ראוי למסגרת חינוך ראויה, מקצועית ומפוקחת - ולא לשמרטפות מרושלת שכל מטרתה היא לאפשר לאמו לצאת לכמה שעות לעבודה

מדינת כל גזעניה