כניסתו לתפקיד של הרמטכ"ל החדש גדי אייזנקוט שנפלה על תהליך הפקת הלקחים ממבצע "צוק איתן", מבצע שתוצאותיו שנויות במחלוקת, הביאה לגל חדש של פרסומים באשר לכוונת הרמטכ"ל הנכנס לבצע שינויים חריפים במבנה ובארגון של צה"ל ללחימה, וזאת בעיקר כלקח מתוצאות המבצע, השאלה שצריכה להישאל היא - האם יש בכך צורך?
נודה על האמת, מתוצאות שני העימותים האחרונים "מלחמת לבנון השנייה" בצפון ו"צוק איתן" בדרום - עולה שצה"ל התקשה מאוד בהשגת מטרות המבצע, וגם כאן יש לשאול מה הן הסיבות לכך ומה הלקחים שניתן ללמוד מהם?
מהלקחים שפורסמו עלו שניים עיקריים: הראשון - מבנה וארגון הצבא אשר איננו בנוי ללוחמה שאינה סימטרית (שם אלגנטי למלחמה כנגד ארגוני טרור עם תשתית צבאית חזקה). והלקח השני - צבא שאיננו מאומן ואולי גם חסר בציוד. אך האם אלה הינם הלקחים האמיתיים, או שהם קפצו לראש הרשימה כי נח לזרוק עליהם את כל הצרות שצפו במהלך הלחימה?
אני סבור שהניתוח שגוי. לא כאן טמון שורש הבעיה, מקורם העיקרי של הסיבות לאי ההצלחה בשני עימותים אלו, הינו בהפעלת אסטרטגיה שגוייה שבלונית ולוקה בחסר, וביצוע הלחימה בחצר הבית של האויב המוכרת לו היטב.
לצורך הדיון, בואו נבדוק מה כן יקבע את ההצלחה או הכישלון בעימות הבא אם וכאשר יהיה (וככל הנראה יהיה) בשתי גזרות אלה:
1. הפעלת אסטרטגיה תוקפנית יצירתית ומפתיעה, שתכליתה הינו מהלך יבשתי מהיר שישבור את הדוקטרינה של הצד השני, וישבש את היכולת לירי על העורף.
2. היכולת לאתר ולהשמיד מטרות איכות בזמן קצר.
3. איום ברור על הצמרת הצבאית בצד שמנגד, ורצוי חיסולה.
4. ארגון העורף.
5. מהלך מדיני משלים.
לצה"ל יתרונות רבים וגם נקודות חולשה לא מעטות, צריך יהיה להגיע למצב שצה"ל יוזם ומכתיב את הקצב ואת חוקי העימות ולא נגרר אחרי הצד השני לאזורים בהם הוא חזק. הקרוקודיל יטרוף את האריה בקרב ביניהם במידה וזה יתרחש במים, על היבשה המצב מתהפך. המשל ברור ופשוט - צה"ל חייב לגרור את האויב לתנאי זירה אשר נוחים לו.
האם לצורך השגת מטרות המלחמה צריך לשנות את מבנה צה"ל ? בשום פנים ואופן לא. צריך רק לבצע התאמות. האוגדות התוקפות של צה"ל היו ויהיו הכלי המרכזי ביבשה להשגת מטרות המלחמה גם אם ממול ניצבים ארגוני הטרור ולא צבא מסודר, ואת זה הן צריכות לעשות על ידי קרב של תנועה ואש. "הבליץ קריג" הידוע, לא פס מן העולם, הוא רק שינה צורה והתאים את עצמו למציאות חדשה.
תארו בנפשכם איך הייתה נראית "מלחמת לבנון השנייה" אילו לאחר 48 שעות, היו ממוקמות שתי אוגדות משוריינות בעומק לבנון, ומשם נעות לכוון דרום ותוקפות את מערכי החיזבאללה מצפון לדרום? התסריט בעזה היה עשוי להיות דומה לו מהיום הראשון הייתה מתייצבת אוגדת טנקים וחי"ר על חוף הים או במרכז העיר עזה והייתה תוקפת את יעדי החמאס ממערב למזרח. לא צריך להיות מומחה צבאי להבין שכאשר אתה משבש לאויב את דוקטרינת הלחימה שלו, פגעת אנושות ביכולתו להתנהל כארגון לוחם, ומי שחושב שהתסריט דמיוני לא מכיר מספיק מקרוב את יכולות צבא היבשה.
זאת אסטרטגיה, והיא שונה לחלוטין ממה שראינו כאן בעימותים האחרונים, בשביל לבצע אותה צריך רק התאמות ולא שינויים מהותיים, השינויים אולי צריכים להיות בהכשרת המפקדים הבכירים על מנת שיבצעו מהלכים כאלה. החשיבה שטכנולוגיות חדשות המנופקות לצבא בקצב מדהים יעשו את העבודה היא אשליה, ויתכן כי ההתלהבות הרבה מהן, גורמת נזק מסוים.
אנו שומעים לאחרונה מכל אלוף שמסיים את תפקידו כמה קשה יהיה המצב במלחמה הבאה, וכמה טילים יספוג העורף, הנתונים היבשים על הנייר אכן נכונים אבל מה שיקבע את כמות הטילים שיספוג העורף זה מה יעשה צה"ל בחזית, והדרך לשבור את רצונו ויכולתו של האויב בצפון או בדרום, לירות טילים על העורף הישראלי, מובילה דרך מהלכים תוקפניים וחכמים ביבשה ותקיפה מאסיבית בעיקר מהאוויר, למדנו שמה שאתה מקבל מהאויב הוא מה שמחיר החלופה הצבאית יכולה להשיג, עידן קבלת מתנות באמצעות משא ומתן או הפעלת לחץ בינלאומי שייך למקומות אחרים, בשכונה שלנו נקבעו חוקי משחק ייחודיים ורצוי שנפנים אותם ולא נשגה באשליות.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.