ההודעה המשותפת שהתפרסמה בסיום המשא ומתן הארוך והמייגע בין המעצמות לבין איראן בסוגיית הגרעין, על רקע האזהרות שהשמיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון, רק הבליטה את התפקיד השולי, ובסופו של דבר גם את ההשפעה השולית, שהיו לישראל על המשא ומתן. אין ספק כי היה מקום להתייחס ברצינות לתכני הביקורת שמתח ראש הממשלה על המשא ומתן בכלל ועל התנהלות הממשל האמריקני בפרט, אך בסיכומו של דבר, האופן שבו הוא השמיע את ביקורתו גרם לכך שמקבלי ההחלטות בקרב המדינות הנושאות ונותנות הפסיקו להתייחס אליה. זאת ועוד, בצד הביקורת שהשמיע, ראש הממשלה הסתפק בהפרחת סיסמאות ולא הציע אלטרנטיבות ראויות למנהלי המשא ומתן.
גם אם השיחות טרם הגיעו לסיומן, הרי שכבר בשלב זה ניתן לקבוע כי ראש הממשלה נכשל בהשגת היעדים שהציב בעניינן, ובהם חיסול התשתית הגרעינית של איראן וכפועל יצא, סיום ההעשרה והפקת פלוטוניום. טוב יעשה ראש הממשלה אם בזמן שנותר עד לסיום המשא ומתן, ינסה למזער נזקים באמצעות הידברות שקטה עם הממשל האמריקני. גם אם עד לחתימתו של הסכם מקיף בסוף חודש יוני יהיה על הנושאים ונותנים להתגבר על שורה של בעיות שנותרו פתוחות, הרי שעל ישראל להיערך ליום שלמחרת השגת ההסכם, שלדידו של נתניהו, יהיה הסכם רע שיסכן את ישראל, את המזרח התיכון ואת העולם כולו.
בהקשר ליום שלמחרת חתימת ההסכם, מעניינת התשובה שנתן שר הביטחון לגבי האפשרות של תקיפה ישראלית באיראן. "היינו רוצים שצדיקים מלאכתם תעשה בידי אחרים, אבל אנחנו רוצים לפעול כמו 'אם אין אני לי מי לי'". ואם בכך לא די, הרי שבריאיון שנתן ראש אג"ת, הוא לא הוציא מהכלל אפשרות של נקיטת " צעדים דרמטיים" נגד איראן, ויש להניח שהוא לא התכוון לצעדים דיפלומטים.
התבטאויות כמו של ראש אג"ת אינן חדשות - במהלך המשא ומתן חזרו ראש הממשלה ושר הביטחון על המנטרה לעיל, לא רק מסיבות פנים, אלה גם כלפי העולם. היה באמירות אלה כדי להבהיר כי יכול להיות מצב שבו ישראל תתקוף מתקני גרעין מתוך צורך להגן על בטחונה לנוכח האיום האיראני המתהווה, ואי שביעות רצונה מדרך התנהלות המשא ומתן. למותר לציין כי לשיח זה, שהתנהל ביחס לאופציה הצבאית ב-2012, נודעה, ככל הנראה, השפעה על המשא ומתן בין איראן לחמש המעצמות וגרמניה. יחד עם זאת, אין דומה מצבה של ישראל בתרחיש של משא ומתן מתמשך, למצב שבו ייחתם הסכם שיקבל את ברכת הקהילה הבינלאומית מצב שסבירותו, נכון להיום, נראית גבוהה יותר. מבלי להיכנס ליכולתו המבצעית של צה"ל לבצע את המשימה בהצלחה, הרי שלעצם המהלך של פעולה צבאית יהיו השלכות מרחיקות לכת על מצבה הבינלאומי של ישראל.
מאחר והאפשרות לפיה "מלאכתם של צדיקים תיעשה בידי אחרים" נראית לא ריאלית בתרחיש של חתימת הסכם, תיוותר המלאכה, קרי מימוש האופציה הצבאית, בידי ישראל. יש מידה לא קטנה של יוהרה, אם לא לומר של ביטחון עצמי מופרז, בהפרחת הסיסמה "אם אין אני לי מי לי". זאת, משום שישראל זקוקה לתמיכת ארצות הברית בתחום הצבאי והמדיני, הן לצורך מימוש האופציה הצבאית, כמו גם למצב שיווצר לאחר מימושה. ההנחה כי סיוע זה יינתן לישראל באופן אוטומטי, תהיה טעות חמורה. ישראל תלויה לצורך בטחונה ומעמדה הבינלאומי בטבורה בארצות הברית. כל ניסיון לעצב מדיניות המתבססת על ההנחה שעולה מתוך דברי ראש הממשלה ושר הביטחון בדבר עצמאותנו המלאה, עלולה להיות הרת אסון. מן הראוי שאלה הנושאים באחריות לעתידה של המדינה, ימנעו מהפרחת סיסמאות שיש בהן כדי ליצור מצג שווא של המציאות.
הכותב הוא שגריר ישראל לשעבר בגרמניה וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.