חברת הכנסת סתיו שפיר, הגישה כמו בכנסת הקודמת את הצעת החוק לשכירות הוגנת. מקובל לחשוב כי הצעת החוק הזו מטיבה רק עם הדייר ורעה לבעלי הדירה, המשכיר את הנכס אך בפועל מדובר בהצעת חוק שתטיב עם כולם גם עם השוכר וגם עם המשכיר. כשאנחנו מוציאים סכום כה גבוה מהכנסתנו על דיור, הדבר החשוב לנו ביותר הוא לקבל את התמורה הנכונה.
אם תשאלו בעלי דירות פרטיים ברחבי הארץ, האינטואיציה הראשונית שלהם כלפי חוק שכירות הוגנת תהיה התנגדות מיידית. התנגדות זו נובעת לרוב מניסיון קצר יחסית כבעלים של דירה להשכרה. אותם בעלי דירות יכעסו כי המחוקק מתערב להם בקניינם הפרטי ואם ישנם שוכרים המוכנים לשלם את שכר הדירה שהם גובים, אז הכל בסדר. מדובר בטעות בסיסית, המטרה של בעלי דירה היא לנהוג כלפי הדייר בצורה הוגנת בכל הרבדים. הוגנות זו מסתבר, היא האסטרטגיה המשתלמת ביותר לבעל הדירה מבחינת שורת הרווח. מתברר כי בתחום הדירות להשכרה, התשואה המקסימלית עבור בעלי הדירה מתקבלת דווקא כאשר הוא נוהג עם הדייר בצורה ההוגנת ביותר.
למרות ההגדרה המצומצמת יחסית של החוק שהגו מספר חברי כנסת, שכירות הוגנת היא גם במתן שירות טוב. אם כאשר השוכר מבקש מאיתנו לדאוג לתיקון פגם שלא נובע משימוש סביר בה, כמו למשל נזילת צנרת, עלינו לדאוג לתיקון התקלה בלא דיחוי. מתן שירות טוב לדייר דווקא תסייע לנו בשביעות רצון גבוהה יותר, וכך נצטרך להתעסק פחות בפרסום חוזר של הדירה להשכרה. מבחינת בעלי הדירה, המצב הגרוע ביותר הוא כאשר היא אינה מושכרת, בייחוד שכנגדה אנחנו מחזיקים בהתחייבויות כמו משכנתא ותשלום שכר דירה על נכס בו אנו גרים.
חוק שכירות הוגנת מדבר על שכר דירה מופרז שמועלה באופן מנותק מכוחות השוק, ודווקא הוא פוגע קודם במשכיר ולא בשוכר. הדבר מקביל כיום לרשת שיווק שתחליט למכור מוצרים שאינם מפוקחים במחירים הגבוהים אפילו בשקל בודד בהשוואה לרשת המתחרה. מה שיקרה באותו הרגע הוא שצרכנים חכמים שיכולים להשוות את המחירים אפילו באינטרנט, מיד יכתירו את הרשת כיקרה ויעברו לרשת הזולה. כך גם מתרחש בשוק השכירות, בעל הדירה שהעלה את שכר הדירה במנותק ממחיר השוק יאלץ להבין בדרך הקשה כי הנאמנות של השוכרים תהיה נמוכה מאוד.
בניגוד לערים כמו תל אביב, במרבית הערים בישראל, משך הזמן שעובר מהרגע שמתפרסמת דירה להשכרה ועד שהיא מושכרת בפועל הוא לפחות חודש אם לא שלושה חודשים. הסיבה לכך אינטואיטיבית, גם אם מצאנו שוכר המעוניין בדירה בטווח הקצר, לרוב הוא אינו מחליט לעבור אליה מיד בשל התחייבויות קודמות. ככל שננהג בצורה פחות הוגנת כלפי הדיירים שלנו, כך משך הזמן שהדירה תעמוד ריקה יגדל ולנו יהיה קשה יותר לעמוד בהתחייבויות שלנו.
ברשתות החברתיות אנו נתקלים יום יום בסיפורים רבים על בעלי דירות רבים שהעלו את שכר הדירה בצורה שרירותית, הדייר הזועם במקרים רבים משתף עם חבריו את ההתרשמות שלו מהתנהגותו של בעל הדירה ואין ספק שטענות אלו לא מסייעות לו למצוא שוכרים חדשים. מאידך, אם השוכר מחליט לעזוב בגלל המחיר, נראה כי לאחר ששיקלל לעצמו את עלויות המעבר, הוא הגיע למסקנה כי יוכל לחסוך ולמצוא דירה דומה במחיר השוק.
שכירות הוגנת כלפי הדיירים מעלה את האמון של הדייר בבעל הדירה. השוכר הוא למעשה הלקוח של בעל הדירה ועליו להתייחס אליו בדיוק כמו אל כל לקוח בכל בית עסק. חשוב כי השוכר יהיה מרוצה על מנת שייחדש את חוזה השכירות גם בשנה הבאה.
הדרך הגרועה ביותר לשמור על השוכר בדירה היא להחליט על העלאת שכר הדירה באופן שרירותי וחסר כל אחיזה במציאות. לעתים דווקא אסטרטגיה של הותרת שכר הדירה על כנו למשך שלוש שנים, כפי שמציע חוק שכירות הוגנת, יכולה להיות הדרך הטובה ביותר לגרום לשביעות רצון של השוכר.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.