לשמאלנים נמאס מההסתה נגדם (ונגד הנשיא הימני) אז הם כותבים ציוצים זועמים, מתבכיינים על כך שהלכה להם המדינה ומגיבים בהיסטריה לכל פוסט של הצל בפייסבוק. הדרך היחידה של השמאל להתמודד עם השנאה כלפיו היא להפסיק להתגונן, ולחזור לדבר על מה שחשוב באמת: מחדלי הממשלה
פעם עמד בין העיתונאי ששקל לפרסם הערכה גורפת לבין הירידה לדפוס עורך סמכותי. כיום, כשכל כתב מוכשר זוכה לעשרות ומאות לייקים ופיברוטים אחרי סטטוס או ציוץ פסקני, אין פלא שרבים מהם נסחפו לחשוב שביכולתם לחזות את נפילתו של נתניהו
מנהיג הליכוד רוצה להיות ראש ממשלה עם המלחמות, מטחי הגופרית מהתקשורת והמשברים הקשים באופן כמעט נואש. אין בכך די כדי להפוך אותו לראש ממשלה מוצלח, אבל די בכך כדי להוביל אותו לכיסא, שוב ושוב ושוב
הגיע הזמן להפסיק עם משפטים מופרכים בסגנון "במדינה מתוקנת הציבור היה מעניש את נתניהו על דו"ח המבקר". ישראל היא לא יותר מאוסף של שבטים משוסעים ויריבים - ומבחינת השבט של ראש הממשלה, הוא בסך הכול נפל קורבן לרדיפת השמאל
הפרישה ההמונית של יוצרים ושופטים משמאל צפויה לרוקן את פרס ישראל מתוכן. זה בדיוק מה שצריך המחנה החבוט הזה לעשות כדי לחזור לרלוונטיות: להרים ידיים ולהפסיק לשמש כשק החבטות - ומגנט הקולות - של הימין
קשה להאשים את נתניהו על שהוא בוחר למקד את הקמפיין בעוינות העיתונאים כלפיו, בהיעדר הישגים אמתיים להתהדר בהם. התגובה צריכה להתמקד בעובדות ובנתונים הבעייתיים של כהונתו, במקום בכינויים מהתחום הפסיכיאטרי
מגיל אפס מתחנך הישראלי שעליו להגשים את עצמו, שאם ייפול בדרך לא יהיו לו כל רשתות הגנה ושאין אלטרנטיבה לתרבות הצריכה. ה"יורדים" לברלין שמנהיגים את "מחאת המילקי" הם בסך הכל תלמידים מצטיינים בבית הספר של הקפיטליזם המקומי | אודי הירש
אחרי 50 ימי לחימה במבצע "צוק איתן" המילה הפופולרית ביותר בישראל היא הרתעה. כשראש הממשלה חושש מצירוף המילים "אופק מדיני", כנראה שזו אופציה עדיפה על "אין תקווה"
תמונה של אשה וילדה קטנה, ככל הנראה בתה, מצטלמות בסלפי עם שלט הנקמה הויראלי. הנה הרשע, הטיפשות והגזענות מנציחים את עצמם ועוברים לדור הבא. זה לא יחלוף
אל תחשבו שבחירתו של ריבלין, הדוד הנחמד, תשים קץ לסיאוב והריקבון שנחשפו במירוץ לבית הנשיא. כל עוד לא יוזרקו לחיינו ערכים אחרים, האינדיווידואליזם הדורסני ימשיך להשחית
צחנה שהתפשטה בשל רצף האירועים המביש סביב הבחירות לנשיאות מכתימה את כל הפוליטיקאים, גם הישרים מביניהם. לכן, הם חייבים לבחור בדמויות חיצוניות, או להעביר את הבחירה לעם
דירק נוביצקי הוכיח הלילה שהוא לא רק האירופי הגדול בכל הזמנים, אלא שהוא אחד מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק בליגה של מייקל וקובי, לארי ומג'יק. הנימוקים לפניכם
סופו 5, פארגו 6, אידסון 8, אליהו 7, בלאט 8. אודי הירש מחלק ציונים לשחקני מכבי ת"א על חלקם בפיינל פור, ומקנח בציון עונתי
ההשתלחות של הציבור ביורם ארבל רק הבהירה כי העם לא רוצה לשמוע את דעות שדריו בטלוויזיה, אלא אם הן נגד ערבים
בהפסד ברומא הפגינה מכבי תל אביב אדישות ואנמיות שלא מאפיינות אותה העונה. אודי הירש חושב שרק גיוס מחודש של אנרגיות יאפשר לה לעבור את קאחה לבוראל המוכשרת יותר
לטענה שהפועל ת"א מצליחה בזכות הצביון הישראלי אין כל אחיזה במציאות ובסטטיסטיקה. אודי הירש על הפופוליזם האדום
תפקידו של ראש הממשלה אינו רק להגיב לקטסטרופה, אלא למנוע אותה. אסור שהפוזות הפיקודיות שלו מול המצלמה ישכיחו זאת
האזרח הישראלי רואה בצחי הנגבי מסתבך סדרתי בפרשיות מפוקפקות, אבל בעולם הפוליטי מדברים עליו משל היה דה גול או צ'רצ'יל. אודי הירש חושב שהפער הזה מעיד על פגם בסיסי בדמוקרטיה הישראלית
במקום להיזכר שמורשת רבין האמיתית הייתה לבחור במנהיג כריזמטי שמסוגל לגנוב קולות מהמחנה השני, השמאל הישראלי שקוע מאז הירצחו בפסיביות ומתלונן שגנבו לו את המדינה. ליברמן מפחיד אתכם? תמצאו ליברמן משלכם
בזמן שהעולם יפרוץ בצחוק כשנספר לו שעשו לינץ' בחיילי קומנדו, אנחנו נקונן שוב על הקושי של ההסברה הישראלית, במקום להבין שהבעיה טמונה במציאות עצמה. אודי הירש מבהיר שלהיות צודק זה פשוט לא מספיק
פעם פיני גרשון היה סמל הגמישות, אבל בעונה הזאת הוא דבק בשיטה לא מתאימה ובגישה מנוכרת שהתפוצצה לו בפרצוף במשחקים המכריעים. עודד קטש הוא יורש ראוי על כס המאמן המוביל בארץ
את העונה של ירושלים וגודס ניתן לתמצת בפסק זמן, שבו כמעט לא הוזכרה המילה "הגנה". התעוזה והפה של אלפסי יגרמו לכדורסל הישראלי להמשיך להיות משעמם
למרות לא מעט דקות של אדישות, מכבי תל אביב רצתה לנצח ולעתים אף קפצה על כדורים אבודים. הבעיה היא בכלל מקצועית
התעצבנתם מהורדת הספרון של השמאל הלאומי ממדפי צומת ספרים? אודי הירש חושב שגם אתם בלעתם פיתיון שהציב לכם קמפיין בחירות ערמומי במיוחד
הבעיה עם נתניהו אינה טמונה במדיניותו הימנית, שנגזרת מרצון הבוחר, אלא בכך שלמרות האייקיו הגבוה שלו מתעקשים הוא ושריו לקבל את ההחלטה המטופשת ביותר בכל הזדמנות
נתניהו ופרס יכולים להשוות בין האירנים לנאצים במשך 363 ימים בשנה. בימי השואה, הישראלי והבינלאומי, עליהם לעזוב את הקישור הציני בין העבר לעתיד ולהתמקד בזיכרון
הדיונים הקדחתניים לתוך הלילה, פסילת הרעיון לזרוק פצצת סירחון והפנייה המבריקה לטוקבקיסט הישראלי. אודי הירש חושף את ההתרחשויות מאחורי השפלת הטורקים
אחרי שרמס את כבודו של אבו מאזן ולכלך על אובמה מאחורי גבו, ראש הממשלה מתפלא שהבית הלבן אינו פורש לכבודו שטיח אדום. לא נותר אלא להסיק שהוא סובל מבעיית זיכרון קשה ומחוסר הבנה
אחרי שגם הפרס של ברק אובמה הוביל לגל של ביקורת מרושעת נגדו בישראל, אודי הירש חושב שהנשיא האמריקאי צריך להתייאש מהמדינה שהפכה את הייאוש לאידיאולוגיה
שמואל הספרי ואלדד יניב ניסחו את מניפסט השמאל הלאומי וטינפו על המשתמטים, אבל לא הלכו מספיק רחוק לטעמו של אודי הירש. הנה 10 הצעות אופרטיביות להכחדת השמאל הליברלי
