סיפורה של ההזדמנות שלא נוצלה ב-11 באוקטובר 2023, שחושף גלנט בימים אלה, הוא לא פחות ממטורף; אבל מה שמדהים באמת הוא שרה"מ מנסה - ומצליח - לשכנע שכולם טעו חוץ ממנו. בינתיים, התוכנית ההזויה של טראמפ דוחקת לשוליים דברים אחרים שצריכים להדאיג כל אחד מאיתנו
חזון הריביירה העזתית של טראמפ הוא בדיוק מה שנתניהו היה צריך בשביל להשאיר את סמוטריץ' בממשלה ולגרום לבן גביר להתחיל לגשש את דרכו בחזרה. השאלה אם הנשיא יעמוד במחויבותו להשבת כלל החטופים או שחלומות הנדלן שלו ישמשו הצדקה לחידוש הלחימה בעזה
למרות הרושם שהתקבל בציבור, חברי הוועדה אינם פקידים אדישים וניצבים בפני החלטות קשות, בעלות משקל אדיר. מחד, חובת ההצלה, מאידך, המשאבים המוגבלים. אך בעולם של ערכים מתנגשים, המשקל לא רק על כתפי הוועדה, אלא גם על הדרג המדיני, שצריך לראות בבריאות עדיפות ראשונה
לא ברור מהיכן הגיע הרעיון לטרנספר של תושבי עזה אל מחוץ לרצועה לשולחנו של הנשיא אך ברור שאינו ישים, ריאליסטי, או מוסרי. לראש ממשלת ישראל, בכל אופן, מעניק הרעיון הזה עוד כלי לעשות את מה שהתמחה בו בחמש עשרה החודשים האחרונים: טרפוד והפקרה
"פגישה מוצלחת ובריאות", כתבו שופטי הרכב תיקי האלפים לרה"מ לפני שביטלו שוב את עדותו במשפט. נתניהו אכן יצא מרוצה: הוא ריצה את טראמפ, ריצה את הבייס ואת שותפיו. מי שיצא מתוסכל הן משפחות החטופים, אלא שהן לא יכולות לומר מילה נגד טראמפ, שנהפך לתקוותן האחרונה
הלוואי שמה שהוצג בוושינגטון אינו רק הצגה, כי אחרת עוד יתברר שראש הממשלה טס עד לארה"ב כדי להתחנן בפני נשיא אמריקאי להשאיר חיילים ישראלים בשבי הערבים
כל מי שחי כאן ומכיר את ההיסטוריה, יודע שסיכוי של תוכנית טראמפ להתממש - לא גבוה. יכול מאוד להיות שמדובר בעז שהנשיא מתכוון לשלוף מול הסעודים ברגע האמת. בינתיים נתניהו יכול לחייך, אבל גם מעל החיוך שלו מתנוססת כוכבית
הכל הולך לפי התוכנית של סטיב באנון, יועצו לשעבר של טראמפ, שכינה את האסטרטגיה של ספינים מופרעים "ירי בקצב הכי מהיר". "החזון" של טראמפ לעזה הוא רק מסך עשן שמסתיר את מה שהוא ואיילון מאסק עושים בוושינגטון
אפילו נתניהו נראה מופתע מהמופע של נשיא ארה"ב. מי שעוד חשב שהתבטאויותיו החוזרות ונשנות של טראמפ על העברת פלסטינים מעזה הן פליטת פה או בדיחה, הבין כעת מדובר בתכנית העבודה של האיש החזק בעולם. אבל כמו לפני חמש שנים, החגיגות בימין הישראלי עלולות להיתקל במציאות
הפיגוע הקטלני בתייסיר הבוקר ממחיש את כישלון תפיסת הביטחון הנוכחית, שמאפשרת לטרור להרים ראש ולהתבסס מחדש. המבצע ביהודה ושומרון חייב להפוך למהלך הכרעה מוחלטת, הכולל פירוק תשתיות הטרור, שליטה מלאה במרחב והשגת ריבונות ישראלית ללא פשרות - לפני שהאויב יפתיע שוב
למרות הפגיעה בחמאס, ההכרזות על ניצחון הן מוקדמות ומסוכנות. הכרעה אמיתית תושג רק כשחמאס יחדל להיות איום אסטרטגי, ישחרר את החטופים ויאבד שליטה. כרגע, הוא עדיין רחוק מכך
הממשלה נמנעת מלפרסם את פרטי ההבנות עם חמאס ועם חיזבאללה - מה שמספק כר פורה לדיסאינפורמציה, ואולי זה בדיוק מה שנתניהו ושריו רוצים. צמאים למידע? תצטרכו להסתפק בטלגרם
בשעת לילה מאוחרת ייפגשו בוושינגטון טראמפ ונתניהו לפגישה שמוגדרת "גורלית", אבל עוד קודם לכן, הנה שלוש כותרות מהשבוע האחרון שאולי לא ירגיעו אתכם לקראתה, אבל לפחות יאפשרו שלא לחכות לה בנשימה עצורה
החרדים זועמים על ראש הממשלה, שפרסם בשבת ברכות לחטופים ששבו. אבל זו רק הסחת דעת מהדבר החשוב באמת: בזמן שלנתניהו אין בעיה לחלל שבת לצורך יחסי ציבור, בנושאים שמשפיעים על חיי האזרחים ממשלתו מהדקת את טבעת החנק. הוא מרוויח פעמיים, וכולנו מפסידים
מעניין מה הנשיא חושב כאשר רואה את הנצחת בני משפחתו, בידיעה שכולם הפגינו אומץ לב ציבורי גם כאשר לא היה נוח, בעוד הוא דבק בכללי תפקידו הייצוגי. איזו מורשת הוא צופה לעצמו בהשוואה לאבותיו? כיצד יירשם חלקו בגורלו של המפעל הציוני, שנתון כעת במשבר חסר תקדים?
הממשל החדש צפוי לנקוט בצעדים המסמנים שינוי מהותי ביחס לקודמו במדיניות החוץ של ארה"ב, בין היתר באמצעות צמצום מעורבות בזירות דוגמת אוקראינה וטאיוואן והסגת המחויבות האמריקנית למאבק במשבר האקלים. דווקא מול ישראל והמזה''ת ניכר מרחב של המשכיות בין ביידן וטראמפ
23 בני אדם נרצחו במגזר הערבי מתחילת השנה, אבל נראה שבמשטרה לא מתרגשים יותר מדי. חיים כץ נכנס לתפקיד כשהוא יודע שהוא רק "שומר" עד שבן גביר, שבתקופתו חל הזינוק, יחזור. המפכ"ל בכלל בכנס בארה"ב כשאין תשובה מתי ישוב. מה הפלא שהביטחון הלאומי ממשיך להתדרדר | דעה
כשהימר נתניהו על טראמפ, ערב הבחירות, היו מי שחששו מנקמה דמוקרטית אם ההימור ייכשל. ספק אם היה מי שחשש שההימור יצליח יותר מדי: איך הגענו למצב שבו התקוות להצלת ישראלים תלויות אך ורק בנשיא האמריקני?
במשך שנים ארוכות עשו נבחרי הציבור שלנו כל שביכולתם כדי להפסיק את החגיגה - ולשלול את אזרחותם או את תושבותם של המחבלים הישראלים. בפעם הראשונה בג"צ סיכל את זה, בפעם השנייה היועץ המשפטי לממשלה, ועכשיו צה"ל ושירות הבטחון הכללי
מאות מחבלי חמאס עמדו הבוקר בסדר מופתי וניהלו פעימת שחרור חטופים נוספת. ההמון העזתי שנוכחנו לראות בעבר הודר מהאזור, והטקס הציני והאכזרי של חמאס התנהל באין מפריע. זו הייתה יכולה להיות תמונה מעודדת, בלא המסר המבעית שיוצא ממנה: חמאס עוד שולט ברצועה ביד רמה
העסקאות האלה הן מבחן מוסרי שמוכיח את מהותנו כעם. הדילמה תמיד קשה - אבל תמיד נבחר בחיים. מחיר החזרת החטופים הוא המבחן האנושי של כולנו
ימי פדיון השבויים האלה, כשהסקרנות והדאגות מרתקות אותנו למסכים ולכותרות. הם גם רוח האדם המנשבת גם בחורבות עזה, למרות שמחתם האפילה של תאבי הנקם שביננו למראה עליבות חייהם
הצעותיו של טראמפ להעברה כפויה של תושבי עזה לירדן ומצרים מאיימות לחזק את ציר ההתנגדות ולמסמס את הישגי המלחמה. בפני ישראל שתי אפשרויות - לגשת לפתרון הסוגייה הפלסטינית באמצעות הסדר מדיני, או לשמוע לקולות הקיצוניים, לערער את המציאות הביטחונית ולהבעיר את השטח
