פרשן וואלה! NEWS. שימש פרשן בעיתון "הארץ" לנושאי ממשל, מערכת אכיפת החוק וביטחון. ב-2012 זכה בפרס שלום רוזנפלד למצויינות בעיתונות, כתב בעבר גם ב"דבר" - בין השאר כשליח העיתון בוושינגטון - ובכתבי-העת "במחנה", "מוניטין", "כותרת ראשית", "ניו ריפבליק" ו"אקונומיסט". שידר פרשנויות בכל ערוצי הטלוויזיה והרדיו העיקריים בישראל וברבים מהערוצים הזרים. מאז מלחמת ההתשה ב-1969 הוא מסקר את צה"ל, קהילת המודיעין, יחסי החוץ, הזירה האמריקאית, אכיפת החוק והמערכת הפוליטית. בנוסף לעיתונות הכתובה והמשודרת, אורן יצר סדרות וסרטי דוקו: הוא היה שותף ליצירת הסרטים והסדרות "תיק שמחוני" על יחסי הרמטכ"ל משה דיין ואלוף פיקוד הדרום אסף שמחוני במבצע קדש, "לא תשקוט הארץ" על מלחמת יום הכיפורים, "הרמטכ"לים", "לבטים של קברניטים" על מבצע אנטבה. ערך והגיש (עם אמנון אברמוביץ) בערוץ 8 סדרת משדרים על המוסד, פשע מאורגן, מלחמת עיראק 1991 ועוד. בנוסף לכך, אורן כתב מחקרים בנושאי שיתוף-הפעולה האסטרטגי הישראלי-אמריקאי והפעלת חיל-האוויר במלחמת ששת הימים, תירגם ספרי היסטוריה צבאית ואמריקאית והיה שותף לתרגום "מילכוד 22". הוא יליד תל-אביב, גדל בה ובאילת, שירת בצה"ל ככתב צבאי ובעת לימודיו בארה"ב באמצע שנות ה-70' עבד במשלחת משרד הביטחון בניו יורק ובמשרד הקישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון.
בכיר לשעבר במערכת הביטחון, שהשתתף בדיוני רכש הצוללות, טען כי הודאת נתניהו בדבר החזקה ב-2010 במניות חברה שאחד מלקוחותיה הוא תאגיד "טיסנקרופ" מחייבת בחידוש החקירה. "לאיש לא היה מושג אז שזה סיפור של תאוות בצע"
במקום שיו"ר כחול לבן ושותפיו יהלמו יום-יום בתופי כתב החשדות נגד ראש הממשלה, הם עסוקים בהתגוננות מפני המאמץ להטיל בהם רבב. נתניהו ניסה ליצור סימטריה ביניהם, כאילו כולם בפוליטיקה פגומים, אך הכפשת יריבו באמצעות חיבור לאיראן היא כבר הרבה יותר ממגוחכת
בחמאס ובג'יהאד האסלאמי הכחישו אחריות לירי הרקטה לגוש דן, ובכך חשפו סדק בכוחו של סינוואר לכפות את מרותו על ה"סוררים". אם בארגון בנו מנגנון לשיגורים ללא מגע יד אדם, המשמעות היא שישראל לא מתמודדת עם איום של נשק מדויק - אלא עם טילים שעפים לכל עבר וזורעים בהלה
בנט, רוסו, גנץ או אשכנזי: בעוד שבועות מעטים, לכל היותר חודשים, ייאלץ בנימין נתניהו להיפרד מתיקיו, וההיסטוריה מלמדת לא מעט על גורל יורשו בתפקיד
113 עמודים בדוח מחלקת המדינה עוסקים בישראל: בחקירות נתניהו, במעצרים מנהליים וביחס למהגרים, אך בי-ם תלו תקוות שווא בהשמטת המילה "כיבוש". על נתניהו להבין כי אין ממש באשליות מחיקת הגולן מרשימת השטחים הכבושים' ואין לצפות להתנערות מהחלטת האו"ם האוסרת על סיפוח
ראש הממשלה מורח בזפת כל ישראלי שרוצה להבקיע את חומת האיבה, וגורר על הדרך את צמרת "כחול לבן" לבזבז זמן ואנרגיה על הנושא הלא נכון. החלופות: שלוש שורות מחץ ושאלה אחת
נסיקת "כחול לבן" וגנץ הייתה כה מהירה, עד שדיפלומטים זרים ויהודי ארצות הברית עדיין לא הסתגלו אליה. כעת, נותר לו רק לסכל תקלות וליישם פסוק תהילים אחד קטן
יו"ר הקואליציה לשעבר היה אחד מבעלי התפקידים המשמעותיים בכנסת, שצבר הון פוליטי - ביטן-קוין - והיה לאיש שאין לסרב לו. ההסתבכות החלה כשהוא עבר מהשוק האפור של הקשרים וההיכרויות לשוק השחור של השוחד. ממצאי החקירה חמורים במיוחד בהגיעם בסמוך לתיקי נתניהו
מאירוע דומה שהתרחש במסגרת פרשת הרפז, עולה כי התיווך בין הטוענת להטרדה מינית מצד גנץ לבין עיתונאית חדשות 12, הוא כנראה עבירה משמעתית ואף פלילית. היות שרגב הייתה זו שהנחתה את עוזריה לבצע את המהלך - כנראה תצטרך להעיד
הודעת משרד החוץ האמריקני על איחוד הקונסוליה המעניקה שירותים לפלסטינים עם השגרירות, מהווה מכה לרה"מ מצד ידידו הקרוב. בהחלטה נרמז כי טראמפ מתנגד לסיפוח מזרח העיר בידי ישראל. בנוסף, ההודעה מאותתת כי הממשל מבקש לחדש את הקשר עם רמאללה לאחר משבר העברת השגרירות
כתב החשדות נגד ראש הממשלה מזמין עתירה לפסילת כשירותו להרכיב ממשלה, מהלך שיאלץ את מנדלבליט להחליף את כובעו ולחוות דעה על משקל החלטתו. אך לא בחזקת החפות של נתניהו בלבד יצטרך לדון בג"ץ - אלא במשמעות הרחבה בהרבה של יציבות השלטון
רחובות וכיכרות כבר לא ייקראו על שמו, אלא אם ביקום מקביל קיים עולם תחתון ובו יוצאים מכביש אהוד אולמרט במחלף משה קצב. אילו נותרה לנתניהו טיפת כבוד עצמי וגינונים ממלכתיים, הוא היה מודיע על התפטרותו מראשות הממשלה
שירותו במילואים של טל רוסו, שהוצב במקום השני במפלגת העבודה, הוגדר כ"מילואים בתנאי קבע", ולכן, לפי הערכות, לא חלות עליו הגבלות הצינון שבגינן מועמדותו עומדת בסכנה. תנאיו היו שונים מאלה של משרתי קבע, וגם זכויותיו
הודעתו המסתייגת של ארגון איפא"ק מ"עוצמה יהודית" ומשושביניה, היא תחילת הקץ ביחסיו של נתניהו עם מי שהעלו אותו לגדולה. עכשיו התקלף ממנו הציפוי של פוליטיקאי אמריקני רהוט, שגמלאים במיאמי מתמוגגים ממנו ומאגרופו הקמוץ, ונשאר חבר בליגה בעד השמצה
מושיק גלאמין ועליזה אולמרט, טבסקו ושניצל, שפים ומלצרים: אשת ראש הממשלה לא חסכה דבר מול החוקרים. סיפורו של גישור אחד יותר מדי
בדרך לאיחוד היו תמרונים, איגופים והטעיות, אבל לקראת נעילה סומנה המטרה - הורדת נתניהו והגעה לשלטון. האגו של גנץ ולפיד לא נמחק, הם פשוט גדלו עם כפית בפה, ולא עם סכין בין השיניים. ההסכם ביניהם מסמן את הדרך לניצחון המדמם, כשאת המכה האחרונה ינחית מנדלבליט
רשימת "יש עתיד" דחקה למטה והחוצה את שני הכוחות האמיתיים היחידים שלה, הרמטכ"ל לשעבר צועד בדרכו של אהוד ברק, ועתידה של יו"ר "התנועה" אינו בהכרח מאחוריה: סיכום יום פוליטי דרמטי
נאומו של הרמטכ"ל לשעבר בוועידת מינכן לא היה חף מקלישאות, אך יכולת רטורית מוצלחת לא מבטיחה בהכרח מנהיגות ומדיניות ברורה. הבחירות אמנם לא יוכרעו בטהראן, אך בני וביבי נמצאים כבר בשיאו של הקרב האווירי על תדמית מר ביטחון בהתנגדותם לאיום האיראני
מי מכריח את גנץ להתפלש באשפת גירויי קמפיין הליכוד ולמה בדיוק הוא נמנע מלהזכיר את עסקת שליט? כיצד מנסה הערכת אמ"ן להבליט תמורה מדינית על פני פורענות צבאית, ואיך בדיוק נעלמה המילה "אישום" מחיינו? מדריך חינמי למתמודדים הפחדנים
האויבים המשותפים במצרים ובעיראק איחדו בין השאה למדינה היהודית - ואז הגיע חומייני, ששינה את הכול. מי שהיה מזוהה עם העריץ שילם את המחיר במשטר החדש. 40 שנה למהפכה האסלאמית, כתבה חמישית ואחרונה בסדרה
תמיד מאשימים את ראש הממשלה בסילוף העובדות לצרכיו וכשהוא סוף סוף אומר את האמת - הוא מסתבך. היסטורית, הנאצים אכן הסתייעו בפולנים אבל כשפוליטיקאי, ערב בחירות, אינו יכול לרצות את הקורבנות ואת משתפי הפעולה - הוא מתפתל ומואשם בפייק ניוז
אל תתנו לחיוכים המדומים של מנצחי הפריימריז לבלבל אתכם: מהלייבור הישראלי נשאר רק בור, ושום התקוטטות בארגז חול לא הפכה ילדים לראשי ממשלה
הרמטכ"ל לשעבר קורץ לשני הצדדים עד כדי סכנת פזילה, מעדיף נאמנות על מיומנות ומתייחס לנאומו הראשון כאל שיאה של מערכת הבחירות, אבל מה שהוא באמת צריך זה שרים שיכולים למשול
האוטובוס אותו אוטובוס, גם אם יש נוסע חדש או שניים, ותזוזה מסוימת בין הספסלים, אבל הבשורה מגיעה דווקא משערי הקזינו המפלגתי, שבו איבד ראש הממשלה את כל האסימונים
פרדוקס נתניהו קובע שכדי להישאר ראש ממשלה, עליו להישאר ראש ממשלה. אלא שבדרך המאמץ לדחות את המלצות היועמ"ש כשל, והאיומים לעתור לבג"ץ נגד החלטותיו נראים כאיומי סרק. אם סער יתברג במקום הראשון ברשימת הליכוד, המשמעות תהיה שגם בליכוד מתרגלים ל"מוצאי נתניהו"
כשהליכוד המבוהל מאשים את יו"ר "חוסן לישראל" בחטא הנורא מכולם, הוא מזמין חקירה נגדית, ומצעד הגנרלים-פוליטיקאים של ישראל יודע את התשובה
במכתבו רמז מנדלבליט למאמצו של ראש הממשלה לעכב את ההודעה על כתב האישום נגדו, מאחר שזמנו הולך ואוזל. תחבולות ההשהיה של נתניהו, שתכליתן למנוע ממנו ליפול אחרי הבחירות לתהום של אזרח או ח"כ מהשורה, חלולות מתמיד ואפילו בליכוד מתקבע הרושם שאלה הם ימיו האחרונים
אצל גנץ לא יעבוד חשמלאי ביום כיפור, לא יוזמנו ארוחות שפים, לא יטילו את מימי הבריכה עלינו ולא יתעמרו בעובדים. אבל בשביל מה הוא היה צריך להכניס אורווה של סוסים טרויאנים פנימה?
איש ההון משולם ריקליס תרם לשרון מאות אלפי שקלים לכיסוי הוצאות משפט ולבנייה בחוות שקמים. שרון לא שכח את חברו כשמונה לשר המסחר והתעשייה, ותגמל את "חיפה כימיקלים" בבעלותו. מבקר המדינה מלץ, חיבר דוח מיוחד על יחסיהם, אולם היועמ"ש יוסף חריש לא עשה דבר
שום חשוד בתולדות המדינה, בטח לא חשוד בשוחד, לא העז להכתיב לתביעה הכללית מתי, לפי נוחותו, עליה להשלים את ההליכים בעניינו. אז למה בכל זאת הסכים מנדלבליט להשתתף במשחק?
