פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעקבות חשיפת מניות נתניהו: דרישה לחידוש חקירת תיק הצוללות

      בכיר לשעבר במערכת הביטחון, שהשתתף בדיוני רכש הצוללות, טען כי הודאת נתניהו בדבר החזקה ב-2010 במניות חברה שאחד מלקוחותיה הוא תאגיד "טיסנקרופ" מחייבת בחידוש החקירה. "לאיש לא היה מושג אז שזה סיפור של תאוות בצע"

      בעקבות חשיפת מניות נתניהו: דרישה לחידוש חקירת תיק הצוללות
      צילום: לע"מ, עריכה: ניב מעוז

      הודאת ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיה לאורך רוב חודשי שנת 2010 החזיק במניות חברת תוספי פלדה שאחד מלקוחותיה היה תאגיד המספנות הגרמני "טיסנקרופ" - משנה את תמונת זיקתו לרכש כלי השיט לחיל הים והיא מחייבת לחדש את החקירה בתיק 3000 - כך אמר היום (ראשון) בכיר לשעבר במערכת הביטחון, שהשתתף בדיונים על רכש זה בלי לדעת על מעורבותו העסקית של נתניהו.

      נתניהו היה שותפו של דודנו נתן מיליקובסקי עד לסוף נובמבר 2010 ופדה את מניותיו בתמורה לכ-16 מיליון שקלים, כך לפי פרסום של אביעד גליקמן בחדשות 13. בהיותו שותף בחברת סי-דריפט של מיליקובסקי ולפיכך נהנה גם ממכירת חמישית ממניותיה לחברת גרפטק, שהתמזגה בהמשך אותה שנה עם עסקי מיליקובסקי, קלע עצמו נתניהו לכאורה לניגוד עניינים. זאת, בגלל פעלתנותו החריגה לשינוי עמדת ישראל כלפי סדר-הכוחות התת-ימי.

      לקריאה נוספת:
      יעלון למנדלבליט: שאלות קשות בנוגע להתנהלותך בפרשת הצוללות
      נתניהו על תיק הצוללות: "לא ידעתי, אין אפילו טענה לגביי"
      פרשת הצוללות: ראיות לתיווך לשוחד נגד עו"ד דוד שמרון

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס קבלת הצוללת החדשה של צה"ל, אח"י רהב. ינואר 2016 (רויטרס)
      ההודאה משנה את התמונה. נתניהו ב-2016 (צילום: רויטרס)

      חקירת להב 433 בתיק כלי השיט עסקה בעיקרה בסוגיות מאוחרות יותר, כגון הקדמת ההתחייבות לרכש עתידי של שלוש צוללות - השביעית, השמינית והתשיעית - וכמו כן ההתקשרות עם טיסנקרופ לייצור ספינות טילים סער-6 להגנת אסדות הגז בים התיכון. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הזדרז עם תחילת החקירה לטהר את נתניהו אישית מכל חשד, ולא חזר בו גם עם תום החקירה והמלצות המשטרה להעמיד לדין מקורבים לנתניהו וקצינים בגמלאות.

      לדעת הבכיר לשעבר במערכת הביטחון, המידע על נכסיו הסודיים של נתניהו, שהוסתר מאנשי צה"ל ומשרד הביטחון ב-2010, מספק מניע אפשרי להחלטת ראש הממשלה לכפות על המערכת לקנות צוללת שישית, במקום להסתפק בחמש הצוללות שניקנו עד אז. חיל הים הודיע לאחרונה שצוללת זו תיקרא אח"י "דרקון", ולא כפי שתוכנן תחילה אח"י "דקר", בגלל הסתייגות משפחות שכולות מ"דקר" שטבעה ב-1968.

      עם הקמת ממשלתו, לאחר בחירות 2009, מצא נתניהו את צה"ל בעיצומה של תוכנית רב-שנתית, "תפן", בניצוחם של הרמטכ"ל רב-אלוף גבי אשכנזי, סגנו אלוף דן הראל (ומקיץ 2009 אלוף בני גנץ) וראש אגף התכנון, אלוף אמיר אשל. התוכנית נועדה, בין השאר, לחזק את כוח התימרון היבשתי, שאכזב בלבנון ב-2006. חיל הים היה אמור להשלים קליטת צוללות "דולפין", משני סוגים, מגרמניה. שייטת 7 תוכננה לכלול בגמר ההצטיידות חמש צוללות, לפי חישובי חקר ביצועים שהסתמכו על זמינות מיטבית בגזרות שונות ועל שהייה ממושכת למדי במתקני אחזקה בחוף. מפקד חיל הים, אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, שנדרש לאזן בין צרכים שונים של הזרוע הימית בתקציב ובכוח אדם, הסכים עם המטכ"ל שהוספת צוללות, מעבר לחמש, תכביד על צה"ל כולו לזרועותיו ותגרע מיכולתו במקום לחזק אותה.

      צוללת דולפין (AP)
      כל תוספת הייתה מכבידה. צוללת דולפין (צילום: AP)

      ביום חמישי, 14 בינואר 2010, כונסה פגישת עבודה אצל שר הביטחון דאז אהוד ברק, בהשתתפות אשכנזי, בכירים במטכ"ל והמנכ"ל החדש של משרד הביטחון, אלוף (מיל') אודי שני. סד"כ הצוללות היה אחד הנושאים שנקבעו לדיון, אך עוד לפני מיצוי העמדות השונות נודע שסוכנות רויטרס דיווחה, בחתימת כתביה בירושלים ובברלין ובהסתמכה על פקידים - בלי לומר באיזו בירה - כי "ישראל בדקה את רעיון רכישתה של צוללת שישית, כחלק מתיגבור צבאי המאותת עוצמה לנוכח השאיפות הגרעיניות של איראן". הרמטכ"ל המופתע אשכנזי קיבל מהמנכ"ל שני פתק מתנצל וחסר אונים: זאת הנחיית הדרג המדיני, ראש הממשלה. כך, בלי ניתוח ועבודת מטה ודיון רציני לא קונים אפילו בזוקה, רטן אשכנזי, מכוון לנשק, או למסטיק, או לשניהם גם יחד.

      בשבוע שלאחר מכן טסו נתניהו וברק לברלין, לקידום העיסקה. בצה"ל הצדיעו, ביצעו ובמאמץ לפתור את התעלומה ייחסו את הבהילות לגישתו הכפייתית של נתניהו לאיראן ולמניעים נפתלים של ברק. איש בצמרת הצבאית לא העלה בדעתו שלנתניהו יכול להיות גם שיקול פרטי.

      אביחי מנדלבליט בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, 20.12.18 (אתר רשמי , תמר מצפי, גלובס)
      טיהר את נתניהו מכל חשד. מנדלבליט (צילום: תמר מצפי, גלובס)

      בעת שנחקר תיק 3000 אמר אשכנזי פומבית כי "מי שלא יחקור את הצוללת השישית לא יבין גם את התשיעית" והוזמן להאיר את עיני החוקרים. בעדותו סיפר את העובדות ולא הוסיף להן פרשנות. קציני המשטרה רשמו ולא העמיקו לחקור.

      התפנית בעלילה נובעת מחסכנותו המופלגת של נתניהו. היקף קשריו העיסקיים עם מיליקובסקי היה נח בכספת של מבקר המדינה, שם מתוייקות הצהרות ההון של שרים, לולא בחר נתניהו להימנע משימוש בהון שצבר - כולל אותם 16 מיליון של הכנסתו מעסקיו המשותפים עם הדודן האמריקני - למימון הוצאותיו המשפטיות על חקירותיו בתיקים האחרים, 1000, 2000 ו-4000, כמו גם הוצאותיה המשפטיות של רעייתו שרה בתיק המעונות. נתן ייתן (וכבר נתן), אמר נתניהו, ובכך החייה את הסקרנות באשר למהות קשריהם בשנותיו כאיש ציבור - שר האוצר, ראש האופוזיציה וראש הממשלה - והביא לחשיפת ניגוד העניינים בעת שהתנער מההמלצה שלא לקנות צוללת שישית. הצוללת אמורה להגיע לחיפה בתחילת העשור הבא.

      הבכיר לשעבר במערכת הביטחון, שקרא היום ליועץ המשפטי לחקור את נתניהו בפרשת "דרקון", נשאל כיצד לדעתו היה ראש הממשלה אמור לנהוג. "להודיע שהוא מנוע מלהתערב בנושא, בגלל היבט פרטי-עסקי, ולהשאיר את שר הביטחון לנהל דיון מקצועי עם אנשי הצבא והמשרד. ודאי שמותר לדרג המדיני הנבחר, לאחר שמיעת המלצות הדרג המקצועי, להחליט אחרת, מנימוקים ממלכתיים. לאיש לא היה מושג שזה סיפור של תאוות בצע".