"לדפוק את ראש הממשלה": תמלילי חקירות נתניהו נחשפים

כמה חשמלאים נחוצים כדי להחליף נורה? אחד בלבד. זאת תשובה מכשילה בחלקיותה, כי בפועל דרוש לא סתם אחד, אלא אחד, יחיד ומיוחד, המהימן על בעלת הבית. זה בית שלא יודעים בו להחליף נורה שנשרפה. נשמע פשוט, אבל בעצם זו מלאכה מסובכת - להסיר אהיל, לחלץ את הנורה שנספתה, להבריג נורה חדשה, לבדוק אותה בנגיעה רכה במתג, ויהי אור.

מי שיצליח להשתלט על אמנות החלפת הנורה, יעבור בהמשך לאחזקת בית למתקדמים, כולל הגשת כוס מים לאורחים ושטיפת כלים בתום ארוחת שבת, בין ידנית ובין באמצעות סידורם בתוך מכשיר חדשני המכונה "מדיח" והפעלתו בלחיצת אגודל.

התעקשותה של שרה נתניהו שהחשמלאי הידידותי מאור עקיבא, אבי פחימה, הוא ולא איש זולתו, יגיע לביתה הפרטי בקיסריה להחלפת נורות על חשבון המדינה, בהתנכרות לאיסור מפורש, הייתה אחת מחזיתות החקירה בפרשת מעונות ראש הממשלה. חזית נוספת - עקיפת איסור הזמנת סעודות למעון הרשמי בירושלים, באמצעות תעשיית מצגי-שווא, כזבים וזיופים.

החזית השנייה הבשילה לכדי כתב אישום נגדה ונגד עושה-דברה, סמנכ"ל משרד ראש הממשלה עזרא סיידוף. בראשונה נחלצה שרה, בזכות אבירותו של פחימה, אך סיידוף המסכן נתפס במלחציים.

בחדשות "כאן 11" הביא השבוע מוטי גילת ציטוטים מעלפים מתוך חקירת שרה במשטרה. מקוצר היריעה הטלוויזיונית, זה היה רק קצה הקרחון, או בהתחשב במזג החשודה - עכשיו כבר הנאשמת - קצה החם-חון. היא מרימה את קולה, יורה לכל הכיוונים, ממציאה ביטויים ("זה שקר משוקר!") ואף מתגוללת על אחת מעובדות המעון בניבול פה שמקומו לא יכירנו באתר מהוגן, ושניתן רק לומר שהוא מתחרז עם שרה.

תמלילי חקירתה, כמו גם גרסת פחימה, המשייט בין מחיקת ערכו (לא נשארו אצלו הזמנות עבודה, כי כתב אותן על קיר מחסן) לבין הכרת המצופה ממנו ("בתורה" - למעשה, בספר עמוס - "כתוב, 'המשכיל בעת ההיא יידום'"), פותחים צוהר נטול וילון לגחמות השולטות בבלפור ובשלוחת חוף הכרמל שלו. שוב ושוב מעומתת שרה עם עדויות נוקבות, עקביות, סדרתיות הסותרות את הכחשותיה. תגובתה: "רוצים להפיל את ראש הממשלה". כולם, גם גיל שפר, לשעבר מנהל לשכתו ומי שעודנו מיודד עם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

היא נחשפה בהקשר משפטי כבר לפני כארבע שנים, בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, באולמה של הנשיאה דיתה פרוז'ינין. שם נקבע שהתעמרה בעובדי המעון ובכלל זה במתלוננים מני נפתלי וגיא אליהו. עקשנותו של נפתלי פרצה את סכר השתיקה סביב קן הקוקיה ואיפשרה לשיטפון של עדויות להשיט את פרוז'ינין אל מסקנותיה. לכך נוסף גם דוח מבקר המדינה, שהציף את הלחצים שהופעלו על פקידי המדינה, לאשר - מראש או בדיעבד - מימון הוצאות פרטיות. באותה עת, לקראת בחירות 2015 וקצת לאחריהן, נהנתה משפחת נתניהו מהגנתם הישירה או המשורשרת של אנשי - ונשות - מפתח במערכת החוק: היועמ"ש יהודה וינשטיין, פרקליט המדינה שי ניצן, היועצת המשפטית במשרד רה"מ שלומית ברנע-פרגו, כוכבית נצח דולב מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחית), ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה תנ"צ אפי ברכה. זאת גם הייתה תקופת "נתפסת - נקנסת" של שרה: גם כשהוכח ששלחה עובדים למחזר בקבוקים ולמסור לה את התמורה, לא אונה לה כל רע. היא החזירה, לפי אומדן, את הכסף (אך לא את הוצאות השימוש ברכב ממשלתי ובזמנם של העובדים) ולא נצלבה בהליך פלילי.

חסינותה נסדקה רק בהמשך השנה, כשהרוח החלה לנשוב כנגדה בעקבות הכרעת פרוז'ינין - שאושררה בבית הדין הארצי - ובמאמץ משותף של הפיקוד החדש ביאח"ה, לאחר התאבדות ברכה, ושל פרקליטות מחוז ירושלים (פלילית). עדיין נדרש מאמץ רב כדי להתגבר על המשוכות שהציבו המפכ"ל והיועמ"ש החדשים, מינויי נתניהו - רוני אלשיך ומנדלבליט. לבסוף, ולמרות שמנדלבליט קילף ככל יכולתו מהמלצות המשטרה והפרקליטות, הוגש נגדה כתב אישום; ועדיין שורה על התיק אווירה משונה, של התחננות מנדלבליט בפני הנאשמת, הכופרת בכל, שתואיל בטובה להסכים להסדר טיעון חוסך משפט.

זו גישה מקוממת כשלעצמה מצד התביעה, המכירה לעומקו את התיק ואמורה להבין שיש לציבור עניין מהותי בבירורו בבית המשפט, כדי שייקבע אם אכן רדיפת-חינם ביסוד האישומים וסופם זיכוי, או שמא צדקו מאשימיה, במעון ובפרקליטות. מנדלבליט וניצן הניפו את דגלי הלחימה בשחיתות והרתעת העבריינות. כאן הם מוכנים לקפל אותם, ולמנוע מהציבור להתוודע לסיאוב במלואו, תמורת נזיד עדשים של הודאה רפה והחזר חלקי.

אך אם ליועץ המשפטי ולפרקליט המדינה עשויים להיות שיקולים חיצוניים לתיק, אם גם שגויים, כגון ראייה כוללת של תיקי בנימין נתניהו כעיקר ושל תיק רעייתו כטפל, אין זה עניינו של בית המשפט, הלוחץ על הצדדים לפטור אותו מעונשם ולהתפשר בהליך של גישור פלילי. זהו מעין הסדר טיעון המושג במעורבות של בית המשפט, לרוב בנימוק של חתירה לחיסכון בזמנו, וכשיש גם קורבן אנושי לפשע - כדי למנוע ממנו טרחה ומצוקה. אלא שהתבנית אינה מתאימה למקרה. כאן הקורבנות, לכאורה, הן החברה ששלחה למעון את משפחת נתניהו והמדינה שכוייסה בידי עובד שפעל תחת מכבש אשת המנהיג. לא לכך נועד הגישור הפלילי. תיק 83543, תיק המעונות, הוא גישור אחד יותר מדי, רחוק מדי מהרעיון שביסודו, עד כדי חשש ששוב מנסה מישהו בירושלים לשאת חן בעיני משפחת נתניהו.

כמה גישורים פליליים מתנהלים כיום בבית משפט השלום בירושלים? בבתי המשפט בארץ כולה? עד כמה נדיר ההליך בתיק המעונות אין לדעת. פרקליטות המדינה, שהתובעים מטעמה אמורים להשתתף בכל הליך כזה, מכדררת את השאלה להנהלת בתי המשפט. שם מסרבים להתאמץ ולדוג מהמחשב את התשובה. בהחלט, מותר לקבל את הנתון, אבל לשם כך יש להגיש בקשה לפי חוק חופש המידע. המשמעות: המתנה, דחייה, משיכת זמן. חוק חופש המידע הוא מפלטו של סרבן המידע. זהו מדף שהמוצרים המונחים עליו חייבים להימסר לאזרחים, אך לא בהכרח לפני מועד התפוגה שלהם.

נשיא השלום בירושלים, השופט אביטל חן, יזם את הגישור הפלילי ודירבן את הצדדים להתכנס בו לנוסחה משותפת. חן, לשעבר שופט תעבורה, בלט עד כה תקשורתית בשני תיקים. כשנדונה אצלו הדרת נשים בבית שמש, המעיט בעוצמת התופעה וקבע ש"זאת אינה מכת מדינה, כמו אינתיפאדה או גניבות רכב". אהוד אולמרט ספג ממנו חודש מאסר נוסף, מצטבר ולא חופף, כשהודה בעסקת טיעון בשיבוש הליכי משפטו. אלה סימנים נסיבתיים מדי להשקפת עולם וכל מסקנה מכך תהיה על אחריות הקורא.

שכרו של השופט חן, בביטול הדיונים באולמו (ובוודאי גם בערכאת הערעור בתום המשפט) אם הצדדים ייפגשו באמצע הגשר, ייצא בהפסדו של הציבור הישראלי. בין כמבוא למשפט, גדוש מסמכים ועדים וחקירות ראשיות ונגדיות, ובין חלילה כתחליף לו, חיוני לקרוא את השאלות והתשובות בשלושת מפגשיה של נתניהו עם חוקרי יאח"ה.

את החקירות, בין דצמבר 2015 לדצמבר 2016, ניהלו שני קצינים ושתי קצינות: ניצב משנה ערן קמין (אז ממלא מקום ראש יאח"ה; כיום תת-ניצב וראש חטיבת החקירות באגף החקירות והמודיעין), רב-פקד אבי רוטנברג, רב פקד אושרה אבירם ורב-פקד אירית פרץ צדוק, שחקרה גם את פחימה. ארבעת החשדות העיקריים שנחקרו היו הזמנת סעודות, אשפי-בישול ומלצרים לשירות משפחת נתניהו ואורחיה הפרטיים, אף שהמדינה העסיקה במעון מבשלות; רישום כוזב של שעות עבודה ושל מספר המשתתפים באירוחים מותרים, כדי לממן סעודות אלה; העמסת עלותה של מטפלת באביה של שרה על אוצר המדינה; ופרעון חוב פרטי קודם לפחימה מתקציב משרד ראש הממשלה, במסווה של תשלום על עבודות מאוחרות ומותרות.

מכל אלה, נשללה רק היכולת להוכיח את החשד האחרון, הדומה להפליא לסיפור המרמה - היו גם שוחד וגניבה, הכל גנז לבסוף היועץ אליקים רובינשטיין - שבלב פרשת המוביל אבנר עמדי לפני 20 שנה. עמדי ניסה לחבר את חוב ההובלות הפרטיות של משפחת נתניהו לחוב ההובלות הממלכתיות שעדיין לא נפרע. פחימה, מצויד בלקחי עמדי, טען במשטרה שאצלו, להבדיל, לא נצבר כל חוב פרטי - הוא עבד חינם אין כסף, נפעם מקרבתו למלכות, "מעריץ את ביבי" ומאושר שאביו, פעיל ליכוד, יזכה משום כך לחזות בזיו הזוג נתניהו באירועי חג.

חשד נוסף, שנבע אף הוא מדרישתה של שרה שפחימה לבדו יחשמל אותה, היה המעקף שתוחבל לאיסור שהוטל על פחימה לספק שירותים לבית בקיסריה - שם עבד פרטית מאז שהנכס נרכש בקיץ 2002, שלוש שנים מעשירות לאחר תבוסת נתניהו בבחירות - מרגע שהוכנס, בעיקר בסופי שבוע, לחסותו של משרד רה"מ. התרועעות פחימה עם המשפחה ופעילותו המפלגתית פסלו אותו. על כן הומצאו מתחרים מקומיים מדומים במכרז, כשהזוכה מעסיק את פחימה ומשמש רק צינור להעברת התשלום אליו. כמו בסיפור טבחי היוקרה, שהובאו לבלפור אף שעובדות קבלן שהמדינה שכרה הועסקו שם, כך גם בקיסריה, למרות זמינות אנשי התחזוקה של המשרד לטיפול בתקלות ירדה מראשת המשפחה דרישה, פחימה ויהי מה. סיידוף הופקד על המנהלה. פחימה לא התעניין בפרטים.

נפלאות הן דרכי הפוליטיקה והפלילים. באחת הסעודות שחשבונה זויף התארחו רויטל ובני גנץ אצל שרה וביבי. מובטח שלא דיברו שם על הבוץ של שלדג מול פליטת הכדור של סיירת מטכ"ל ב"סבנה". ארבעת האוכלים הפכו בהבל-פתק לשמונה, כדי להצדיק תשלום של 1,856 שקלים. בסכום זהה ובזיוף דומה מימנה המדינה את ארוחתם של רונית וגבי אשכנזי בבלפור. נילי ואהוד ברק, משוכפלים כמארחיהם, עלו רק 1,392 ש"ח, ואילו לב לבייב, רעייתו, בנם וכלתם - 4,500. שתי חגיגות עצמיות של יום הולדת, אחת בארוחת ערב ושנייה עם "החברים מהיחידה" (להבדיל מהחברות של שרה, "הדיילות"), עלו לאזרחי ישראל כ-9,000 שקלים. החגיגה השנייה אורגנה בידי גיל שפר ו"הייתה הפתעה לראש הממשלה ולי".

הופתע גם השף זכאי חוג'ה, ממסעדת "לארה", שהוזמן לבשל במעון ומצא בו רק את הזוג נתניהו וזוג חברים. חוג'ה כינה את אווירת הבילוי "שכונה" ו"ערב ביתי, כמו של הסרט 'החבר'ה הטובים', לא כמו באירוע ממלכתי, ועשיתי מלא אירועים בבית הנשיא ומשרד החוץ וגם אצל אולמרט כשהיה ראש ממשלה, ולא היה ככה, אלא ממש רשמי. כאן הרגשתי לא נוח. קומבינה כזו, ובשורה התחתונה זה יוצא גם מהכיס שלי, הארוחות האלה. בתור שף זה כיף להגיע לשם, לבוא, לבשל, לראות מה זה, אבל כאזרח זה הפריע לי, כי הבנתי שיש כאן עיגול פינות של הצגת אירוח פרטי לחלוטין כאירוע ממלכתי שהמדינה משלמת עליו. הבנתי שרושמים שמונה על אירוע של ארבעה".

לנוכח האשמות בעבירות על החוק, שיטת הזוג נתניהו היא הכחשה מוחלטת. עורבא פרח בן לא היה כלום שלא נברא. שרה היא גם מקופחת נצחית, טוענת לאפליה לעומת ראשי ממשלה ונשיאים אחרים, בארץ ובעולם. למעשה, נוהגים איתה בחסד וברחמים. כתב האישום נגדה רק מאזכר, בלי להעמיד אותה לדין בסעיף נפרד, את פרשת גילגול הוצאות הטיפול באביה - פרשה שגרמה גם לסייענה השתקן והנאמן, סיידוף, לטעון שהיא רימתה אותו. זה שסע מובהק בין שותפים שפעלו, לפי האישומים, "בצוותא חדא", אבל לסיידוף לא הוצעה עסקה חומלת תמורת מסירת כל הידוע לו על הזוג נתניהו. דרג החקירות במשטרה, רבי-פקדים והממונים הישירים עליהם, עשה מלאכה נאמנה, אבל במטה הארצי מסתכלים כלפי מעלה ומסרבים לפנייה שגרתית למסירת תמונותיהן של החוקרות המסורות, שלא נרתעו מהטחת האמת בפני החשודה.

"אני מצהירה בזאת שכל ההאשמות הינן שקריות, כוזבות ומרושעות", שירבטה שרה בכתב ידה תוספת לתמליל חקירתה. היא מחתה על השימוש במונח "מלצרים", שלטענתה כלל אינו שגור על פיה; היא אומרת רק "עובדים של שבת". פעם הופתעה לראות עובדת ניקיון "מגישה צלחת לראש הממשלה. לא ראיתי אותה לפני כן". סיידוף העיד שגיוס כל מלצר חייב את אישורה, כי "בבית הזה הגברת נתניהו הייתה דומיננטית". האם העסקת מלצרים היא עניין פרטי של הבית, או מתקציב המדינה? "שום דבר לא יצא מכיסי הפרטי. זה של המדינה". היא שמעה בחקירה לראשונה שהמלצרים עבדו בחברת הניקיון והאחזקה "מיקוד". "לא התעניינתי. אני לא מתעסקת בניירת ומסמכים. יש לי מספיק ניירת כפסיכולוגית להתעסק בה. האם שאלתן גם נשות ראשי ממשלה אחרות? אני לא רוצה להיות מוחרגת מאחרות באותו מעמד".

רב-פקד אושרה אברהם: הגירסאות של עשרות עדים הם שאת רצית ואת ביקשת, את בחרת ואת העדפת.

נתניהו: היה ברור שיהיה מישהו בשבת, כפי שהיה בכל בתי ראש הממשלה בעברנו, הן בבלפור והן בעברם הפרטי, בכוכב יאיר, בחווה, בתל אביב. היה גם בבית הנשיא.

חוקרת: החשב יוסי איצקוביץ' והסמנכ"ל רן ישי העידו ששירותי מלצרות לארוחות המשפחה אסורים.

נתניהו: אז הם אמרו.

חוקרת: מחומר החקירה עולה שבתקופת רה"מ אולמרט הועסקו מלצרים בממוצע פעמיים-שלוש בחודש, מלצרית אחת לארוחת ליל שבת ואחת לצהרים, אם מגיעים אורחים. בתקופת נתניהו הוזמנו לעתים שני מלצרים ביום אחד גם כשלא היו אורחים. בתקופת אולמרט נעשו בבית פגישות עבודה רבות ועדיין לא הוזמנו שני מלצרים ביחד. על פי ההסכם עם 'מיקוד' אז, בשונה מתקופתכם, ניתנה להם אופציה להעסיק בבית עובדת מזנון.

נתניהו: לא ידעתי שחל שוני בתנאים. אם אכן כך קרה, אני קובעת שיש אפליה לרעה. מי שרצה לעשות שוני, זה נבע מרשע מכוון לדפוק את ראש הממשלה נתניהו על ידי עובדי המשרד או מי שקבע את שינוי הנוהל. אני מערערת על זה שאולמרט עשה פגישות עבודה רבות בביתו. הוא אירח חברים רבים בביתו על חשבון המדינה בימי שישי. ראש הממשלה נתניהו לא אירח חברים בערבי שישי. הוא שעושה פגישות עבודה ועובד עד השעות הקטנות של הלילה ולא מזמין חברים ובילויים! וציורים שמקבלת עליהם רעיית ראש הממשלה כספים עצומים של היותו של בעלה שר התמ"ת או ראש הממשלה! ואנשי המשרד מסיעים את הציורים לתערוכות. ראיתי חומרים על ההסעות והצימרים של הגברת אולמרט על חשבון המדינה.

חוקרת: העובדת פסיקה שפראו נשאלה האם יתכן שאב הבית, המזכירות או עובדים היו מבצעים הזמנת ארוחות בשם הגברת, ללא ידיעתה. תשובתה: בחיים לא, אין דבר כזה. מחומר החקירה הכולל עדויות רבות עולה שהכול מבוצע בהנחייתך.

נתניהו: אני לא יודעת מה החומר ואיך השגתם אותו ואיך הפחדתם אנשים. החקירה מתנהלת 20 חודש. שיעשו אותו דבר לנשות ראשי ממשלה קודמים ונשות נשיאים.

חוקרת: מצג שווא מוביל למצב שווא. המלצרים נרשמו ב'מיקוד' כמנקים או כעובדי תגבור. המשרד נשא בנטל תשלום עבור שירות חורג שלא כדין. מה דרשת מהמלצרים לעשות?

נתניהו: מבחינתי זה לא היה מלצרים, אלא בחור או בחורה שבאו לעבוד בבית כשאין איש צוות בשבת או בחג. הייתי אומרת להם, נאכל בחוץ בשעה זו וזו. תדאגו שהכול יהיה מוגש. הדבר היחיד שביקשתי היה להגיש את האוכל במגש ולא בידיים.

חוקרת: מהחומר עולה שנתת הנחיות מה לעשות וכיצד. טל בר חן העידה, "לפעמים היו שני סוגים של מנות בשרים, שני מגשים, אחד עם שניצלים עבים שאהב רה"מ ואחד של שניצלים דקים לגברת ולשני הבנים. זה סטנדרטים של הגברת, שיהיה מגש ואני אגיש מתוכו. גם הלבוש לערב שבת, מדים מגוהצים, מכנס שחור וחולצה לבנה מכופתרת, ווסט שחור, זה גם הגברת ביקשה. היא אמרה לי להתחיל להגיש מרה"מ ואחר כך בסיבוב השעון. אם ראש הממשלה ביקש טבסקו, להביא את זה בצלוחית ולא בבקבוק". זאת דוגמה לאחד המלצרים.

נתניהו: כל מה שנאמר כאן אינו נכון, למעט שהיה מגש. וגם לא נכון שהגישו טבסקו בצלוחית לראש הממשלה! אף פעם לא! רק מהבקבוק וגם אין להם מדים!

חוקרת: רצית מלצרים מובחרים ויקרים בסופי שבוע לתפקידי מלצרות, כאלו שמילצרו בעבר במסעדות יוקרה, ואף ראיינת אותם לכך, ועל הגשה ומלצרות שילמו להם תעריף גבוה, של 50-60 שקלים לשעה. מעידה מזכירתך, עדי אטון, "הבעיה הייתה שהגברת התחילה לאהוב את המלצרים שהתייחסו אליה בצורה מאוד מנומסת ומכובדת ואז היא התחילה לבקש שיבואו לא רק כשיש אוכל של חפצדי וקדוש, אלא שיבואו גם בימי חול ובהמשך גם בשבתות, כמגישים, אבל עזרא לא יכול להעסיק אותם במקביל לעובדים קבועים של המשרד, כי אז הוא מכפיל את העלות. הייתי מודיעה לה שעזרא אמר שאי אפשר. ואז היא אמרה לי, 'תני לי לדבר איתו', ואחרי כמה דקות זה פשוט היה מסתדר. עזרא היה אומר לי, 'אל תדאגי, אני אטפל בזה', ולומר למלצרים שיירשם תעריף נמוך אבל להכפיל את השעות".

נתניהו: הכול שקר.

חוקרת: המזכירה מורן סיוון העידה שעזרא אמר לך שזה אסור ושזאת הייתה תמיד הדינמיקה - את מבקשת להזמין מלצרים, מודיעים לך על האיסור ועל סירובו של עזרא ואז את מדברת איתו והעניין נפתר. כך מעידה גם דקלה דהן.

נתניהו: אף מילה אינה נכונה. לא שמעתי את המילה "אסור".

חוקרת: עדי אטון אומרת, "ההיררכיה הכי גבוהה זה שרה וביבי והיא גם ידעה מזה וביקשה את עזרא, אז כאילו מה יש לי לעשות, למי אני אתקשר?!? חד משמעית היא ידעה שזה אסור והיא דרשה את זה בכל זאת".

נתניהו: הכול לא נכון.

רפ"ק אברהם: גיל שפר אמר, "באמת לי ולשלומית (ברנע פרגו) היו שיחות על עזרא, כי הייתה הרגשה שהוא רוצה לרצות את הגברת נתניהו בכל מחיר ושהוא פועל בעיגול פינות".

נתניהו: לא יודעת מה המניעים שלו. אם הוא אמר את זה, כנראה שיש לו מניעים, כי הוא לשעבר.

רפ"ק פרץ צדוק: מדוע חשבת שמעמדך מאפשר לך להעסיק מלצרים למרות שזה לא מותר ובתעריף יקר?

נתניהו: לא חשבתי את זה. לי מגיע מה שמגיע לכל ראשי הממשלה והנשיאים. מה היינו אמורים לעשות, אירית? לא אמרו לי שאסור.

חוקרת: אני מצטטת בפניך קטעים מדבריה של עדי אטון. "הייתה תחושה של ממלכת אנגליה, שהכל מגיע לה, ואין דבר כזה, לא". סיידוף אישר את זה בחקירתו וגם את מה שאמרה דקלה דהן, "הייתה מין מנטרה כזאת של הגברת, שהייתה אומרת שבבית הלבן לא מגישים ככה ושזה לא עומד בסטנדרטים שלה". כידוע, אנחנו במדינת ישראל, כפופים לנהלים ולכללי תקציב של המדינה ולא לאלו של הבית הלבן. האם לא היה נהיר לך שאין דרך חוקית להיענות לבקשתך? כל אדם סביר היה מבין זאת.

נתניהו: הכול שקר מרושע. אף פעם לא אמרתי הבית הלבן ואף פעם לא אמרתי ממלכת אנגליה. זו בושה. שקר מתועב. דיקלה דיקלה דיקלה. בסדר, יום אחד אני אשב עם דיקלה ועם עזרא ואני אשאל, כשכל זה ייגמר. אנשי הבית היו לפעמים לא אסתטיים, כמו גיא אליהו, שהגיש לי מרק כשאצבעותיו טבלו במרק ואמרתי לו שזה לא נעים, לשים מתחת צלחת. אנשים העירו לי על עובדים שהסתובבו עם טי-שירט מלוכלכת. בבית הנשיא ראיתי איך אנשים הגישו מכובד. בבית ראש הממשלה לא היו מדים, למעט תקופה קצרה שהביאו תלבושת מחברת כוח אדם.

חוקרת: מורן סיוון אמרה, "שרה הייתה מעורבת בהכול. אין דבר שהיא לא ידעה. הכל עבר דרכה". כולם ידעו על ניפוח השעות, זו הייתה השגרה במעון והכול בכדי לרצות את הבקשות שלך, ואת טוענת שלא ידעת מה מתרחש סביבך ככוורת דבורים?

נתניהו: לא ידעתי שהיה ניפוח שעות. אף מילה לא נכונה. למה שמורן תגיד את זה? יכול להיות שבא לה להפיל את רה"מ. כל מי שאמר את זה, אם אמר את זה, רוצה להפיל את רה"מ. אני רוצה שלכולם יהיו אותם נהלים ואותה אמת מידה ושלא נהיה מופלים לרעה. היום יש בבית שלנו משטר של צנע ממש. אני בן אדם צנוע ולא אוהבת לבזבז.

חוקרת: נעמה יבין היא צדיקה בסדום וסירבה לחתום על חוזה פיקטיבי, לקומבינת ניפוח השעות. היא התעקשה לקבל את הדברים בכתב ולכן נאלצתם לחרוג ממנהגכם ונחתם איתה חוזה חדש, אמיתי.

נתניהו: אני, בעיקרון, לא אוהבת אוכל מבחוץ. בנו עלי תדמית שאני דוכסית, אבל זה ממש שקר. מה שאני אוכלת בבית זה השניצלים. אנחנו אוכלים פשוט יותר מרוב האנשים. אין אוכל מפונפן, אין דרישה של ראש הממשלה ורעייתו לאוכל של דוכס ודוכסית! אתם מנסים לצייר אותי כתאבת אוכל. בושה למשטרת ישראל, שחוקרת את ראש הממשלה מה הוא אוכל! אצל הנשיא פרס היה פי מיליון אוכל איכותי וטעים והיו שתי בנות שהגישו. הלו!

חוקרת: גיל שפר העיד, "היו בבית מבשלות, היו גם מזמינים ארוחות מבית מלון לאונרדו, מהשף קדוש; ממסעדת 'לארה'; מ'סושי רחביה'; ממסעדת 'איטליה הקטנה'; מ'קבליר', מ'אדום', מ'מחניודה'; היו מזמינים את השף שגב משה, את השף שלום קדוש, את השף חפצדי".

נתניהו: שקר. הוא לשעבר שרק רוצה לנקום והוא נגד ראש הממשלה ובעד הפלתו ולכן אני לא מתייחסת לכל מה שגיל שפר אומר.

רפ"ק אושרה אברהם: עזרא אומר, ואני מצטטת, "זו היתה שיחה שלקחה שנייה. טלפונית. אמנון התקשר ואמר לי שהגברת נתניהו רוצה לאכול דג ולא פתיתים. אמרתי לו שיזמין. כן, מקדוש. אי אפשר לסרב לה. אם היא רוצה דג, אין מה לעשות. אף אחד במשרד הגדול הזה לא אמר לא. זה המצב. זאת הגברת".

נתניהו: שקר וכזב. לרוב הבקשות שלי מסרבים סירוב מוחלט כבר שנים. שום דבר שאני מבקשת לא עושים. המשרד לא עושה דברים שהוא חייב לעשות. אני אזמין עוד פעם את מושיק גלאמין, שיראה שהבית נוטף ושבור והרוס. יכול להיות שהכינו לי פתיתים ואני ביקשתי דג. מה רע בזה שאם לא היה אוכל נורמלי, ביקשתי דג? זה נשמע לי הגיוני, למרות שאינני זוכרת את המקרה.

חוקר: האם השף קדוש מוגדר אצלך כרמה גבוהה?

נתניהו: לדעתי, כן. היו מקרים שבהם ביקשתי את קדוש כי אהבתי אותו. יש אנשים שבשבילם זה כבוד להגיע לבית ראש הממשלה והם עושים זאת בתשלום נמוך יותר.

שאלה: כשהאורחים שמגיעים לא נמנים על סגל א' והמערך הדיפלומטי, אלא חברים של בני הזוג נתניהו, מה קורה אז?

תשובה: אז גם לא מזמינים שף, מסתדרים עם המבשל של הבית, אך אם לא היה מישהו שבישל, הוזמן שף. אין לנו זמן לחיי חברה. ודאי שפחות מקודמנו.

נתניהו: מותר אירוחים פרטיים עד 20 אנשים ולהזמין אותם לאכול, בישול ביתי של מישהו מהבית, שניצלים וכו'. אנחנו לא אוכלים אוכל מסובך. אוכל ביתי ופשוט. ביקשתי אוכל רזה ממי שבישל. פעם רבקה, שעבדה עוד מתקופת אולמרט והייתה עובדת כללית, גם מנקה וגם מבשלת של אולמרט והמשיכה איתנו, הכינה מגש של בורקסים וביקשתי שלא תכין. היא עזבה למשרד רה"מ. לא היה בינינו חיכוך. היא הבינה שהיא לא אשת אמון שלנו והחליטה לעזוב. היא הייתה אצל ראש הממשלה הקודם וחשבנו שהיא בקשרים טובים איתו ולכן היא עברה. אני חושבת שזה היה בעקבות סרט על עליזה אולמרט. הסרט עשה לי הרגשה שאולי פחות מתאים שהיא תעבוד בבית.

חוקרת: האם יש מצב שבישלו את האוכל הביתי ובכל זאת הזמנת ממסעדה?

נתניהו: לא חושבת. אולי הוזמנה פיצה. אוכל של מסעדה, לא.

חוקרת: ואם היה אוכל בבית אבל מישהו מבני הבית לא אהב את האוכל והוזמן אוכל ממסעדה?

נתניהו: אם לא אהב, הוזמן פאסט פוד. ילדי היו נערים צעירים וגם ראש הממשלה. מי שילם? לא יודעת. אוכל של בני הבית מוגדר שהמדינה משלמת, גם אם מדובר בפיצה. אולי שולם מקופה קטנה.

חוקרת: למרות שעובדייך המסורים אמרו לך מספר פעמים, במספר מועדים, שזה מנוגד לנוהל, התעקשת ודרשת שיזמינו ארוחות למעון לך ולמשפחתך.

נתניהו: לא נכון לחלוטין. אף אחד לא דיבר איתי על הנוהל. ידעו שאנחנו רוצים אוכל בריא ורזה, שאנחנו לא אכלנים של בשר בקר, יותר עוף וירקות, דגים, דברים פשוטים. בעלי עסוק ומגיע מאוחר הביתה, יאיר היה בצבא וגם הוא וגם אבנר לא היו הרבה בבית. גם אני עובדת כפסיכולוגית בעירייה ובפעילויות ציבוריות. ביקשתי שלא יהיה אוכל מבחוץ.

שאלה: עזרא סיידוף טוען בחקירתו שידעת שאסור להזמין אוכל מבחוץ כאשר מבשלים בבית. "היא אמורה להבין (את זה). היא לא אישה טיפשה, היא אישה חכמה מאד. היא גם כל הזמן מתפארת בזה שהיא פסיכולוגית מומחית ושהיא יותר חכמה מכולם. לא בכל פעם אני חוזר על אותו דבר, כשהיא כבר יודעת שזה אסור. זו הדרישה של הגברת. זו ההתנהלות שלה". מאות אלפי שקלים מתקציב המדינה, בניגוד לנוהל, יצאו לטובת ארוחות ממסעדות שהגיעו למעון רה"מ. בסוף, מי ששילם זה הציבור. כשראיינת מועמדות לעובדות ניקיון, שאלת אותן על בישול.

נתניהו: היו לי הרבה כעסים על החשב (יוסי) שטראוס, כי הוא חיפש את ראש הממשלה. לא הייתי מעורבת בכלל במענה למבקר המדינה ולדעתי זו פשלה נוראית.

חוקרת: ב-12.7.12 הוזמן קדוש עם עוזר ומגישה לטובת ארוחת ערב עם חברותיך האמריקאיות, אופירה סטנברג ולורן שוורץ. מדוע?

נתניהו: כנראה שהוזמן עוד מישהו ולא בא. לא זוכרת מי. זה לא היה חבר קרוב, ובסוף ישבתי גם איתן. אם שמו לא מופיע בהזמנה, אולי המזכירות שלי טעו.

חוקרת: אותה אישיות שמזכה בשף לא הגיעה, לא טרחת לבטל את השף ולהאכיל אותן ממטעמי הבית, ומאחר ואכלו ושולם לשף והאירוע נכנס לקטגוריה הפרטית, לא טרחת לשלם מכיסך, אלא העמסת אותו על תקציב המדינה. תגובתך?

תשובה: לא העמסתי אף פעם שום דבר על חשבון המדינה. לא יודעת מה הנהלים לגבי שף. לא ביררתי מה אני יכולה. אני חוזרת בי. אני רוצה להתייעץ עכשיו עם עורך דין.

קצין החקירות קמין ניסה, ללא הצלחה, להשיג אחד מסנגוריה.

החוקר, רב-פקד רוטנברג: אמרת בתחילת החקירה שאת יודעת שאירוחים פרטיים לא אמורים להיות משולמים על חשבון המדינה, ועכשיו את אומרת שלא יודעת את זה?

נתניהו: אמרתי אינטואיטיבית.

חוקר: כדי ששף יגיע בתעריף נמוך, הוא למעשה צריך לעשות רישום כוזב באספקת המזון. כל השפים אמרו שהגיעו אך ורק בתעריף הממלכתי הגבוה, הרגיל, ושגם בו הם לא מרוויחים. סיפרו שאמרו להם לרשום יותר מנות. כשהחשבות מקבלת דרישת תשלום והיא רואה שכתוב ארבע מנות כפול 500 שקל, היא שואלת מי היה, זה תעריף של אירוח ממלכתי, נא מסמך של מנהלת מחלקת האירוח הדיפלומטי עדנה חלבני מי ומי באורחים, אחרת אין תשלום. מאחר ואי אפשר להמציא אירוח ממלכתי, החשבות מקבלת מסמך על שמונה מנות של 250 ש"ח. מבחינתה, היו שמונה אורחים שקיבלו, בהיעדר מבשלת, מנות רגילות.

נתניהו: אני שומעת על זה פעם ראשונה. אין לי מושג. הכול מני נפתלי.

חוקר: 14.8.12, השף עידן צנציפר לטובת ארוחת ערב עם ארנון ואמנדה מילצ'ן. 29.3.12, השף אורי ממסעדת מחניודה לטובת ארוחת ערב עם תמי ויהודה רווה. ידעת על זה?

נתניהו: יכול להיות. חשבנו שמותר להזמין שף לאירוח לא דיפלומטי.

חוקר: ומי ישלם? מדינת ישראל?

נתניהו: כן.

חוקר: הזוג רווה חברים אישיים שלכם, לא איש ציבור. למה מדינת ישראל צריכה לשאת בתשלום?

נתניהו: זה משהו אחר, זה לא חברים שאנחנו מתראים איתם כל יום. אמרו לי שכך עושים כולם, כולם מזמינים ולהרבה יותר אורחים והרבה יותר פעמים. יש ראשי ממשלה שהזמינו בפחות משנה אותו מספר של אנשים שאתם מזכירים על פני ארבע שנים.

חוקר: ב-27.12.12 הוזמן השף ליאור חפצדי לטובת ארוחת ערב עם שאול ואיריס אלוביץ'. טוענים שדרשת שף לאירוח של זאב רובינשטיין, בנימוק שהוא מארח בחו"ל יפה אותך ואת ילדיך.

נתניהו: ממש לא. בולשיט. אם הוא מארח אותי יפה, אז בסדר.

חוקר: אמרת על שלדון אדלסון שהוא הביא איתו את השף. ואם אגיד לך שהוזמן שף עם צוות ועוזר ואפילו קראו לו במנות האחרונות לבוא ושהאורחים יגידו לו תודה והוא רואה את שלדון יושב עם מר נתניהו?

נתניהו: לא זוכרת מקרה שבו שלדון התארח אצלנו והיה שף. מעולם לא אמרתי למישהו מהבית או במשרד לעבור על החוק, כי ככה אני רוצה.

חוקר: אבל גם מעולם לא ביררת מה החוק.

נתניהו: זה לא תפקידי. יש יותר מדי על הראש שלי.

חוקר: בראש השנה העברי בספטמבר 2012 נלקחו מנות מהשף קדוש ונקבע שלאחת מארוחות הצהריים יגיע השף ליאור חפצדי ממסעדת לארא, לאחר שהתפריט יאושר על ידך, וכי אחריות התשלום הינה על סיידוף. מה הצורך בהזמנת שף לארוחת חג משפחתית, תוך הקצאת תשלום נפרד?

נתניהו: לא יודעת. לא זכור לי שהיה שף בבית בראש השנה. אני חושבת שהתוכנית לא יצאה אל הפועל, אם הייתה תוכנית.

חוקר: שאלנו את סיידוף מדוע לא עצר את ההזמנות האסורות. תשובתו: "אין אפשרות לסרב לגברת נתניהו. לא עשיתי דבר על דעת עצמי. מה שהגברת ביקשה ממני לא היתה בקשה, אלא הנחיה".

נתניהו: לא נכון שהוריתי לאנשים לעשות בכל מחיר כל דבר. מעולם לא הנחיתי אף אדם לעבור עבירה או שגרמתי לאדם להבין שזה מסוכן לסרב למה שאני מבקשת.

חוקר: עובד המעון אמנון זכאי אמר, "כשהגברת הייתה שואלת מה יש לאכול והאוכל שאמרו לה לא נראה לה, הייתה אומרת שהיא רוצה משהו יותר טוב, אני שומרת על עצמי, ואז הייתה מבקשת להזמין מהשף קדוש טלה, לדוגמה, או דברים כאלה, ארבע מנות, לה, לבעלה ולילדים. את האוכל שבושל בבית היו שומרים במקרר. אצל שרה אסור לזרוק, אוי ואבוי אם זורקים".

נתניהו: הדבר היחיד שנכון כאן הוא שאני לא אוהבת לזרוק והבית שלנו מאד חסכוני. חוסכים ושומרים כל דבר. כל השאר לא נכון. אני בכלל לא אוכלת טלה. אף פעם!

חוקר: האם ביקשת מסיידוף להסדיר באמצעות חברת "מיקוד" את חזרתה של עובדת הנקיון סבטלנה בוגוסלבסקי מהרצליה כדי שתטפל באביך?

נתניהו: אם עדכנתי אותו, זה סתם בשביל האינפורמציה, כי הוא לא היה קשור לכך.

חוקר: נהג אסף אותה. הסידור נמשך כל תקופת העסקתה. בירור מול נהגי התחבורה העלה הנחייה של סיידוף לתת לה את הנהג הזה. איך את מסבירה?

נתניהו: שילמתי לה נסיעות באוטובוס. היא אמרה שפעם או פעמיים הסיעו אותה טרמפ למרכז. לא ביקשתי נהג, אבל לפעמים אמרו לי שיש אפשרות להקפיץ אותה, כי זה הקל עליה.

חוקר: סיידוף אומר בחקירתו שאמרת לו שאת רוצה שסבטלנה תחזור לבית לטובת עבודות משק בית והוא הבין שמדובר בניקיון. לכן הוא גם דאג לנהג.

נתניהו: היא חזרה אך ורק כדי לטפל באבא שלי. היא באה למעט שעות. בבית היו אז שתי עובדות. למה היו צריכים גם עובדת שלישית?

חוקר: סיידוף אומר בחקירתו, שאמרת לו שסבטלנה מיועדת "למשק בית למעלה ולא אמרה לי שזה לטיפול באבא. אם היה משהו אחר, אני אומר שוב שרימו אותי. לא הייתי מאשר בשום פנים ואופן להעסיק עובדת ניקיון מ'מיקוד' שתטפל באבא של הגברת". הוא טוען שהוצג לו מצג שווא. "אם סבטלנה הגיעה וטיפלה באבא אז הגברת רימתה אותי לחלוטין, כי היא עשתה דבר שאסור לה. לעניין העסקתה כמטפלת סיעודית אני מוכן להתעמת גם עם הגברת נתניהו בעצמה. אם זה אכן מה שהיא עשתה על חשבון המדינה, זה מרמה לכל דבר. הרי דאגתי לה להסעות. אם כך הגברת עשתה לי אישית תרגיל שהוא לא תקין ולא בסדר". בנוסף, חברת 'מיקוד' שילמה לה 2,000 ש"ח. אין לה שום אינטרס לשלם למישהי שלא עבדה שם.

נתניהו: אני לא יודעת. סבטלנה היא לא כזו קונסיסטנטית.

חוקר: בפועל מילאו עבור סבטלנה דו"ח שעות לחברת "מיקוד", כאילו עבדה 11 ימים בקרייה בתל אביב בספטמבר 2011. היא חזרה לעבוד בניקיון במעון ממרץ עד ספטמבר 2012. שכרה הוקפץ ב-50 אחוז והסיעו אותה נהגים במיוחד, כולל נהג שיצא השכם בבוקר מביתו במבשרת כדי להסיע אותה מביתה וחזור, כל זאת בטענה שהגברת רצתה שרק סבטלנה תהיה, לכן הועלה שכרה והוצמד לה נהג. מחומר החקירה עולה שלצד הטיפול המסור שלך באביך נשאה מדינת ישראל בעלויות נגזרות דרך חברת "מיקוד". זה מצב של קבלת דבר במרמה, רישום כוזב והפרת אמונים.

רפ"ק אירית פרץ צדוק דובבה את פחימה כ-18 שעות, במצטבר, על פני שלושה מפגשים, בעודו חשוד בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף בנוגע למהלכי התקשרות וביצוע עבודות חשמל. פחימה עמד במשימה בגבורה. הוא לא הפליל את שרה. נכון, הודה, רשם בדיעבד סתם כך תאריכים של עבודות בסופי שבוע, כי אז הגיעה המשפחה מירושלים וסיידוף הזעיק אותו ל"דיזסטר" - למשל, סתימה בצנרת שירותי האורחים - או שמא שרה זימנה אותו להתייעצות, ואם הוא כבר שם, להחלפת נורה. לכן הופיע ברשימה בטעות גם יום כיפור, "לא פתחתי יומן, סתם עשיתי קפיצה כזו כל סוף שבוע, יכול להיות שהייתי בתאריכים האלה וגם באחרים ויכול להיות שלא", והרי לא ייתכן שעבד אז. הוא מתגורר חמש דקות נסיעה מבית נתניהו, שישה קילומטרים; רגלו פגועה מאז נפל מסולם, כך שלעולם אינו צועד; ובכלל, המרהיב לנהוג באור עקיבא ביום הכיפורים שם נפשו בכפו, "זה כמו להיכנס לעזה".

פחימה: "אני לא עובד באופן פרטי, רק אם חברים צריכים עזרה. כשהייתי שכיר לא עשיתי עבודות פרטיות, אבל הייתי עוזר לאנשים בלי כסף. אני, יש לי ידיים טובות ויכול לעזור. משפחת נתניהו קנו את הבית בקיסריה ואז עוד הייתי עצמאי. הם רצו חשמלאי ומישהו נתן להם טלפון שלי. התרגשתי, כי גדלתי בבית של ליכוד. אבא שלי היה פעיל ליכוד חזק והיו אצלנו בבית שמיר, בגין ודוד לוי. המזכירה תיאמה לי, אני חושב שביבי היה אז ח"כ, והם סגרו איתי. התחברנו, היה בינינו קליק. דברים קטנים, ממש בקטנה. בתקופה ההיא התקרבנו והיו מזמינים אותי לאירועים, שולחים לי ברכות בחג, פרחים. ואז נפצעתי והם התקשרו והציעו עזרה כמה פעמים. גם הייתי מגיע אליהם עם קביים. בתקופה ההיא עבדתי בכסף, לא בחינם. אהבתי את הקטע של להיות שם בבית של ביבי, הייתי מתלהב לרוץ לשם לכל תקלה. הייתי מביא את החשבונית ומשאיר אותה בבית, או נותן לגברת נתניהו ביד. הכסף היה מועבר על ידי הגברת בצ'ק במקום, או שהיא הייתה משאירה את זה בבית לעוזרת. היא היתה מקפידה לשלם ואפילו מזכירה לי על עבודות שעשיתי. הם לא חייבים לי כסף. שילמו הכול.

"כמובן ששמחתי שביבי נבחר לראשות הממשלה. כשהיו תקלות, בלי הצעות מחיר מסודרות, פשוט התקשרו איתי המזכירות, המאבטחים, ובאתי, מההתלהבות, ולא עניין אותי כסף, עבדתי בחינם, נהניתי לבוא לשם ולשתות עם ביבי קפה, או עם המאבטחים שהכרתי. ואז, יכול להיות שעזרא אמר לי שיש בעייה לשלם לי, התעוררה בעיה במשרד, יש סוגיה משפטית והם לא יכולים לשלם לי בינתיים, ואמרתי לו שכסף זה לא הכול והמשכתי לבוא ולתקן בלי כסף. זה בעצם מאז החשבונית האחרונה (שהגשתי), באפריל 2009 בערך, ועד היום אני עובד ככה, קוראים לי ואני מגיע בתור חבר ומתקן. לא מגיע בתור חשמלאי. פתחתי סתימה בביוב (וסידרתי) כשלא הצליחו להדליק את המזגן. המערכות קרסו בגלל הגיל והקירבה לים. מי בדק אותי, אם תיקנתי כמו שצריך? אם זה עבד, אז זה עבד".

פחימה הודה בכתיבת הצעות המחיר של המתחרים המדומים, שאחד מהם תוכנן להעסיק אותו כמעקף לפסילתו. תוצאת המכרז נודעה מראש: עוד לפני שנבדקו ההצעות נשלח רק פחימה לתחקיר ביטחוני. הוא "לא זוכר" את סדר הדברים, כי "יש לי סוג של דיסלקציה". כשהודיעו למעסיק של פחימה, החשמלאי השני, שהצעתו נפסלה, "הוא אמר ברוך שפטרנו. היה צוחק עליי, 'אתה והביבי שלך'. אני לא חושב שעדכנתי אותו על ההסדר עם (החשמלאי השלישי). הוא יודע שאני הולך ומתקן שם. זה היה שכרי, לבוא ולהיות עם ראש הממשלה". מאמצי סיידוף, כתביעת שרה, להכשיר את העסקתו? "אין לי מושג. קטונתי. מחמיא לי שנלחמו". החשבונית שהסתירה מאחוריה את פחימה, כ-10,000 שקלים ש"גם אם לא היו משלמים, לא היה נורא, זה לא עניין אותי", הייתה כצפוי ממגזר "לי זה עולה יותר", רק חומרים, בלי רווח, עם תעריף בסיסי לקריאה, ואחר כך לעבודה, וכמובן לפריט. כך התנפחה נורה שרופה לעלות של מאות שקלים, אף ש"תמחרתי כאילו זה גם על העבודה, אבל בפועל זה היה תמחור על החומר". מילת המפתח היא "כאילו". חשמלאי אחר זכה במכרז, אבל זה היה רק כאילו, כי פחימה פשט צורה ולבש צורה והמשיך כבעבר. החשבון הוגש כאילו על עבודה, אבל היה בעצם על חומר, או אולי להיפך.

"כשאני כותב החלפת נורות, זה כולל את הרכיב של הנורות, וכשאני כותב רק נורות, אז זה גם כולל החלפת נורות". מה לא ברור כאן? ולשאלה, "מה זה תוספת עבור פיגום, 1,200 שקלים?" התשובה פשוטה - "כנראה רציתי לחסוך בדפים ובזמן, אז הלכתי לסעיף אחד כדי לצמצם, כי מה שעניין אותי זה הסכום, אז הוספתי את הסעיף הזה כדי להגיע לסכום שראיתי שצריך לפי החשבון שעשיתי על החומר". כלל גדול הוא בחשמל, מתחילים מסך הכול ואז בונים את הסעיפים השונים.

החוקרת לא קנתה - "הכול קומבינה, הכול היה פיקטיבי" - את הסיפור. "אני לא מבינה. אם אתה עובד חינם, מדוע להפוך עולמות כדי ליצור מצג שווא כאילו נעשה מהלך הוגן וחוקי בהתקשרות איתך?"

פחימה: "נכון, ככה זה נראה. כי הייתי טוב להם וזמין".

רפ"ק פרץ צדוק: "הגברת נתניהו כל כך רצתה שתישאר?"

פחימה: "הייתי טוב לכולם, לא רק לה. אני מאמין שהיא רצתה שאשאר".

פרץ צדוק: "מה ידוע לך בדבר חוב פרטי של ראש הממשלה אליך? מה מקור השמועות שמחפשים דרך לשלם לחשמלאי פחימה חוב פרטי של רה"מ?"

פחימה: "לא, אין שום חוב. הכל תקשורת. אולי בגלל החודשים אפריל עד ספטמבר (2009) שקבעו ואישרו את המסגרת ועד אז כאילו עבדתי בלי ששילמו ואחרי שאישרו את המסגרת שולם רטרואקטיבית".

החוקרת: "האם גברת נתניהו ידעה שאתה הוא זה שמטפל בבעיות החשמל ולא אחר?"

פחימה: "אני, כשקוראים לי - אני בא. אם הביטחון קרא לי אולי היא לא ידעה, אבל אם המזכירות שלה או עזרא התקשרו, כנראה שהיא ידעה שאני שם".

רפ"ק פרץ צדוק: "היא אומרת, 'יכול להיות שנפגשתי איתו כדי לבדוק עניינים דחופים'. האמנם רק עניינים דחופים? האם הגברת תיאמה איתך פגישות מראש?"

פחימה: "מי שפונה אלי לתאם פגישות זה המזכירות שלה וזה לא על דעת עצמן, אלא לבקשת הגברת. אנחנו לא מפגרים. הגברת אומרת עניינים דחופים, היו גם עניינים דחופים, אבל לפעמים בתוך העניינים הדחופים יש גם סתם נורה שלא עובדת, על הדרך. גם יכול להיות שבאתי רק להחליף נורה, אני לא שולל את זה".

החוקרת: "האם היא ידעה שאתה עובד ללא תמורה, בחינם?"

פחימה: "לא יודע. לא דיברתי איתה על כסף. אני, בקטע של כסף, מאד ביישן".

החוקרת: "מחומר החקירה עולה שהיא הגדירה בפועל את דחיפות התקלה וכי גם החלפת נורה הייתה בעיניה דחופה וכך התייחסו אליה. תגובתך?"

פחימה: "תשמעי, היה לי לקוח שהיה מתקשר ואומר לי, 'אסון גדול', על נורה אחת מתוך 100 בחצר. אני לא מתרגש מזה (כמו) בהתחלה".

סיידוף, בחקירתו בעניין זה, נשאל מי קובע שמדובר בעבודה דחופה שאינה סובלת דיחוי. "הגברת נתניהו היא הקובעת. מה שהגברת קובעת, זה ראה וקדש. הכל אצלה דחוף. כשהיא אומרת דחוף, לא בודקים אותה. לא ניתן להתווכח איתה בכלל".

נתניהו: בולשיט אחד גדול. אף אחד לא מתייחס לבקשה שלי.

סיידוף: אני לא יכול לדעת איזה מין סיכומים יש לאבי פחימה עם הגברת נתניהו וזה לא על דעתי ולא בידיעתי. הגיע הזמן שמישהו יחקור ולא הכל זה רק עזרא-עזרא. אמרתי לגברת מפורשות, אבי פחימה לא יכול לבצע יותר עבודות בבית מטעם המשרד. הוא מועסק (על ידך) באופן פרטי ולכן (את) אמורה לשלם לו, ואם לא - זה חוב פרטי".

נתניהו: לא נאמר לי אף פעם שאני מזמינה אותו באופן פרטי. הזמנו אותו רק בעיתות חירום. מאז 2009 לא שילמתי לו דבר, למעט עבודות הביטוח שביצע.

חוקר: למעורבים בדבר לא היה כל אינטרס בהשארת פחימה כחשמלאי הבית. ההתעקשות שלך יצרה להם קושי, עד כדי ביצוע עבירות פליליות. אמירתך הנחרצת שרק פחימה ייכנס לבית העמידה אותם במצב של אין ברירה.

נתניהו: לא נכון. אין לי אמירה נחרצת. משרד רה"מ משיב לי בשלילה כל הזמן. הכל הזוי.

פחימה: אני שותק, מה אני אגיד. נגמרו לי המילים.

חתירתם של גורמים משפטיים מסוימים בירושלים, לטאטא את העדויות המביכות בפרשת המעונות אל מתחת לגשר, מטרידה כשלעצמה, אך מעוררת גם חשש נוסף - שמא בסמוך להודעת מנדלבליט על כתב האישום נגד בנימין נתניהו בסעיפי שוחד, יתערב מישהו לשיגור התיק לגישור פלילי, כדי למנוע משפט וחשיפת מלוא הקלון לעיני הציבור כולו.

מטעם עו"ד יוסי כהן, פרקליטה של שרה נתניהו נמסר בתגובה לפרסום התמלילים כי "אמיר אורן כנראה לא קרא את הפרסומים לפיהם שני שופטים כבר המליצו לפרקליטות לבטל את האישום והביעו דעה שמדובר בתיק אוכל שמוטב שלא יתנהל בבית משפט".

(עדכון ראשון 21.2, 17:00)