בתיק הפולני שנפתח מחדש - נתניהו בצד הצודק של התביעה

החיים אינם הוגנים, אמר פעם פוליטיקאי מצליח אך גם ידוע סבל ואובדן, בין השאר של אחיו הבכור - קצין קרבי - והמועדף על אביהם השתלטן. זה היה ג'ון קנדי, כמובן, אלא מי.

בנימין נתניהו רשאי בסוף שבוע זה להתמרמר על אי-צדק. תמיד מאשימים אותו ביחסו התועלתני לאמת. הוא מרבה לסלף את העובדות לצרכיו, למשל בסיפור מבצע אנטבה. והנה, כשסוף-סוף הוא אומר אמיתה פשוטה, מן המפורסמות שאינן צריכות הוכחה, נגרמת תסבוכת.

בתיק 6,000,000, שנפתח מחדש בוורשה, נתניהו לא רק זכאי - הוא בצד של התביעה. הנאצים הסתייעו במשתפי-פעולה פולנים. זה אינו גילוי מרעיש. היו להם משת"פים צרפתים, הולנדים, בלגים, רוסים, אוקראינים, מי לא, כולל בבית-המלוכה הבריטי ובצמרת הפוליטית בלונדון. נורווגים, קוויזלינגים, כנראה גם טריגווה לי, שכדי לכפר על חטאיו חרג מגדרי תפקידו כמזכ"ל הראשון של האו"ם בקשריו עם משה שרת ואבא אבן לטובת הקמתה של מדינת ישראל.

עוד בוואלה! NEWS:
מריבה על מקום חנייה שנגמרה בירי: אב ובנו חשודים ברצח בחולון
העמימות נפגעת בדרך לקלפי: השאירו את צה"ל מחוץ למערכת הבחירות
חשד לניסיון חיסול: גבר בן 40 נפצע באורח קשה מירי ברחובות

היו, אוי לאותה חרפה, גם יהודים, ביניהם מי שהתאזרחו אחר-כך בישראל. עשרות ישראלים הואשמו בשיתוף-פעולה, על בסיס החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. שום עם אינו חסין ממשת"פיות. על כך בנוי כל מודיעין המתקרא אנושי ומגייס בוגדים וממרגלים. פיתויים, תמריצים ולחצים, לצד מניעים רעיוניים או דתיים, העבירו לצד האויב את בני כל האומות. פולין לא היתה צדקת יותר מאחרות. נתניהו אינו טוען כלפיה, בהכללה, אלא רק מצטרף במאוחר למציינים שפולנים, כיחידים, בלי לומר אם מדובר באלף או במיליון, סייעו לנאצים.

כל זאת כשמדובר בסתם אנטישמיות, בהמיות ורצחנות, ללא חזון מדיני. כשאברהם ("יאיר") שטרן בתל אביב ואנואר סאדאת בקאהיר היו מוכנים לשתף פעולה עם הגרמנים נגד הבריטים, הם לא היו פרו-נאצים, אלא - בוודאי בעיניהם - לוחמי שיחרור לאומי. עניין של עדיפויות ושל בריתות.

הבעיה היא שמקלות העבר נתקעים בגלגלי ההווה. גם זה אינו חדש; ישראל כבר נמצאה מכל עברי המחלוקות. השואה הארמנית, או הכורח האסטרטגי של היחסים עם טורקיה טרום-ארדואן? מערב-גרמניה של קונרד אדנואר ופרנץ יוזף שטראוס, המסייעת לצה"ל ולדימונה, או בון המעלימה עין ממדעני-טילים גרמנים במצרים של נאצר, פחות משני עשורים לאחר השואה? וה"נכבה", כמשפיעה על התודעה ועל העמדות במשא-ומתן, איך להתייחס אליה? אפילו האיראנים, כממשיכי הפרסים הקדומים, אינם כה חד-משמעיים, כי כנגד המן היה גם כורש.

ישראל, כמדינה שהוקמה מתוך אפר יהדות אירופה בשנות ה-40' ונשענת על התנ"ך ואירועים שהתרחשו לפני ספירת הנוצרים, נאחזת בסיפור שלה, גם כשהוא מתנגש בסיפורי הזולת. היא מגבילה את חופש הדיבור ההיסטורי: אסור להכחיש שואה. לרוב, זה מסתדר עם הקו הנקוט בידי מדינות אחרות. רוסיה של פוטין מתאמצת מאד להבליט את החלק הסובייטי בניצחון על הנאצים.

זו אינה רק התרפקות על עבר של תהילה צבאית, לאחר ההפתעות והתבוסות הראשונות. לאזכור התכוף של מלחמת העולם השנייה, בדיפלומטיה הרוסית, יש יעד ברור - להנציח את חלוקת אירופה לאזורי שליטה, בוועידת יאלטה, בין סטאלין הערמומי, רוזוולט הגווע וצ'רצ'יל הנחלש, ולנמק את הכיבוש הרוסי של שטחים במזרח הרחוק, כמחיר הנקוב של ההצטרפות למלחמה נגד יפאן רגע לפני הסוף.

רוסיה לא השלימה עם חברותה של פולין בנאט"ו, משמע עם הזזת גבולה המזרחי של הברית הצפון-אטלנטית. נתניהו, המתמרן בין וושינגטון למוסקווה, מוכרח להביא בחשבון גם את יחסי מוסקווה עם ורשה. זהו שיקול משני, לעומת מטרת-העל שלו, להתרועע עם משטרי הימין השמרני והריאקציונרי במרכז/מזרח אירופה כדי לסדוק את החזית הצוננת של האיחוד האירופי, בסוגיות הגרעין האיראני וישראל-פלסטין.

חיצונית, היה לו נוח יותר להמשיך בטיוח מעורבותם של פולנים בפשעי הנאצים. פנימית, בוודאי ערב בחירות, זה אינו ניתן - שקוף מדי וכוזב בעליל. אבל מרענן לראות אותו מתפתל כאשר טובי חבריו במלחמת הדת נגד האיסלאם הג'יהאדיסטי טופלים עליו את אשמת הפייק ניוז.

אילו נערך בישראל משאל עם בשאלת פולין והשואה, היתה התוצאה תמונת-מראה של היחס הפולני ליהודים. כאן ההווה אינו מרכך את העבר. פולין מכבידה על השבת רכוש שנגזל ומערימה קשיים המשוועים להיקרא "דרכוניים" גם על מבקשי אזרחותה, מתוקף פולניותו של אב או סב. די בכך שיליד פולין שירת בצבא זר, ולו גם לטובת שיחרור המולדת מהכיבוש הנאצי, כדי לפסול את צאצאיו. המלצת דיפלומטיים פולנים, במענה על סעיף משונה זה: לשקר.

רק מדינה אחת מתחרה בפולין על תואר משתפת-הפעולה הנלהבת והאיומה מכולן. ערב מלחמת יום הכיפורים, כשפלסטינים השתלטו על רכבת של מהגרים יהודים-סובייטיים בדרכה מצ'כוסלובקיה לאוסטריה ודרשו מהקנצלר ברונו קרייסקי לסגור את מחנה המעבר לישראל באחוזת שנאו, התנהלו ויכוחים ערים בוועדת החוץ והביטחון, תחילה בלי ראשת הממשלה גולדה מאיר - ששידלה לשווא את קרייסקי שלא להיכנע - ובשובה מווינה גם בהשתתפותה.

יעקב חזן ממפ"ם: "איני סובל את האוסטרים. העם האוסטרי התנהג, לפי דעתי, יותר גרוע מהגרמנים".

משה כרמל ממפלגת העבודה: "מה יכול להיות גרוע יותר מהגרמנים? יש גבול לכל גוזמה. מספיק לומר, 'כמו הגרמנים'".

גדעון האוזנר, ליברלים עצמאיים, התובע במשפט אייכמן: "אני אגיד לך מה יכול להיות גרוע יותר מהגרמנים: ההנהגה".

גולדה: "לעתים קרובות התפלאתי, ואינני יודעת גם עכשיו, במה הבדלנו בין אוסטריה לבין גרמניה, כאשר למעשה אם יכול להיות דבר גרוע מגרמנים, הרי אלה האוסטרים. לזכות הגרמנים המערביים אפשר לפחות לומר שהם הכירו בחטא ולא העמידו פני צדיקים. האוסטרים, נעבעך, היו כבושים. ומי הם בכלל? וילי ברנדט אמר לי שהוא לא זוכר בדיוק שהאוסטרים התנגדו לכניסת הנאצים. עד כמה שהוא זוכר, מחאו להם כף."

ובעוד האוסטרים והפולנים מתמודדים בגמר "הם היו עוד יותר גרועים מהגרמנים", נתניהו מגלה כמה אכזריים חיי הפוליטיקאי, שאוי לו מהשקר ואוי לו מהאמת ושאינו יכול לרצות את הקורבנות ואת משתפי-הפעולה גם יחד. לא הוגן.