די למרוח אותנו: הצדק של יובל חייב להיראות

אני מביט בדבריו הכתובים והמשודרים של השר בן גביר לשוטרי משטרת ישראל, הוא טוען שהוא מגבה אותם בכל מעשיהם. ליבי נחמץ. השר אינו מבחין בין גיבוי לשוטרים כשהם פועלים כראוי, בהתאם לשלטון החוק, למען האזרחים ותוך שמירה על זכויות האדם - לבין מתן גיבוי למעשים פסולים, לכזבים בוטים, לאלימות שוטרים ואפילו לחשש לשיבוש מהלכי חקירה כפי שהתחולל - ועדיין מתחולל - בפרשת חקירת מותו של בני האהוב, יובל.

יובל נורה למוות ב-30 בנובמבר 2023 לאחר שגילה גבורה אזרחית נדירה, ויצא ממכוניתו לעבר זירת פיגוע שבה הבחין מרחוק כשהוא חמוש באקדחו האישי. הוא היה מיומן מאוד בתפעולו, לאחר שבע שנות שירות במשמר הגבול ובמשטרת ישראל. הוא הגיע לרכב המחבלים ונטרל לפחות אחד מהם. לאחר שראה כי חייל שהיה במקום נטרל את השני, מיהר להתרחק מרכב המחבלים, זרק את אקדחו, פתח את מעילו, הרים את ידיו מעל ראשו - ובכל זאת נורה למוות בידי חייל המילואים אביעד פריג'ה. אדגיש שיובל הציל חיי רבים, מצבורי נשק עצומים התגלו ברכבם של שני המחבלים שנוטרלו. ברור שהם התכוונו להמשיך במסע הרצח ההמוני שלהם.

מאז ועד היום התחוללו כשלי חקירה רבים ומקוממים - לרבות כזבים כה בוטים, שלכאורה טומנים בחובם שיבוש מהלכי חקירה מצד אנשי המשטרה - עד כי לבי נשבר. אני חש שקיים ספק עמוק אם משטרת ישראל תהיה מסוגלת לבער את הרע מקרבה. והנורא מכל הוא הגיבוי המוחלט שמעניק השר לריקבון המתפשט.

יותר משלושה חודשים עברו מאז מותו של יובל הגיבור. התחושה הדומיננטית היא שמשטרת ישראל הולכת ושוקעת, הן מקצועית והן מוסרית. אני עצמי מתנדב לאורך שנים רבות במשטרה. אני נזכר בשיחת הטלפון מהשר בן גביר במהלך השבעה על בני המת. לכאורה, ביקש השר להביע תנחומים. בפועל, כל שעשה בשיחה המכאיבה היה ללמד סנגוריה על החייל היורה, שחשוד בהמתה בקלות דעת של בני. ייתכן אף שהחייל ביצע עבירה חמורה יותר; ייתכן שהוא ביצע רצח תוך הפגנת אדישות לחיי אדם.

לאורך החודשים שחלפו מאז מותו של בני, חזינו אני ובני משפחתי בתדהמה הן בשורת שקרים מטעם משטרת ישראל, והן בגרירת רגליים מטעם פרקליטות המדינה והמחלקה לחקירות שוטרים בבדיקת השקרים הללו. למעשה, עד היום לא נפתחה חקירה פלילית בחשד לשיבוש מהלכי חקירה מטעם מי מאנשי המשטרה. מדוע? למח"ש ופרקליט המדינה הפתרונים.

במאי 2023 פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור על תפקודה של מח"ש. פרשת מריחת בדיקת כזבי המשטרה כלפי משפחתנו, לאחר מותו של יובל, מלמדת היטב עד כמה דבר לא השתנה. שר המשפטים הורה על הקמת ועדה לבדיקת תפקודה של מח"ש, לבחינת המבנה שלה ושיוכה הארגוני ולמניעת ניגודי עניינים פוטנציאליים של בעלי תפקידים בתוכה (חלקם מגיעים ממשטרת ישראל, שאותה הם אמורים לחקור). מסקנות הוועדה היו אמורות להיות מונחות על השולחן בתוך 90 ימים. בפועל, כאמור, דבר לא השתנה - ואם השתנה משהו, דומה שמדובר אך ורק בשינוי לרעה.

תזכורת: קצין משטרה מטעם היחידה המרכזית במשטרת מחוז ירושלים ניסח מזכר כוזב שבו טען שדיבר עם הרופאים שניסו להציל את חיי בני בבית החולים שערי צדק בירושלים, אף שבפועל לא דיבר עמם. עוד טען במזכר כי הרופאים מסרו לו שלא נמצאו שרידי קליע בגופו של יובל. על סמך דבריו אלו, ולאחר שאמר את הדברים גם למשפחה, הסכמנו לקבור את גופת יובל ללא נתיחתה. רק לאחר מכן התברר כי הרופאים מצאו גם מצאו שרידי מתכת רבים בבטן התחתונה של יובל, ובדו"ח מאוחר יותר הובהר שנמצא גם קליע שלם בבית החזה שלו.

בעטיים של הכזבים הללו, סברו תחילה בטעות חוקרי המשטרה הצבאית החוקרת (שאליה עברה החקירה לאחר כמה ימים, מאחר שהחשוד הוא חייל מילואים), וכן פרקליטי התביעה הצבאית, כי אין צורך לנתח את גופת יובל. הם הציגו את הדברים בתום לב בפני השופט הצבאי, שדן בהארכת מעצרו של החשוד. השופט הביע פליאה ואמר שלא בטוח שיהיה אפשר להגיש כתב אישום בהעדר דו"ח נתיחה של הגופה. ואכן, לאחר כמה ימים התברר כי המשטרה הטעתה את המשטרה הצבאית החוקרת ואת התביעה הצבאית, וכי אין מנוס מהוצאת גופת בני מהקבר לצורך נתיחתה.

זמן קצר לאחר מכן הורה פרקליט המדינה, עורך הדין עמית איסמן, על בדיקת המחלקה לחקירות שוטרים. מטרת הבדיקה היא להחליט אם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית. לא ברור מדוע יש צורך בבדיקה כזו. חקירה פלילית היתה צריכה להיפתח מייד: שיבוש מהלכי חקירה היא עבירה פלילית חמורה. כשהיא מבוצעת מטעם אנשי משטרה, היא חמורה שבעתיים. ודאי כשמדובר בחקירת המתת אזרח על לא עוול בכפו - ובמיוחד כשמדובר בגיבור שסיכן את חייו כדי להציל רבים, ואז גם שילם בחייו בשל ירי מופקר שהמית אותו.

שלושה חודשים עברו מאז הכרזת פרקליט המדינה על קיום בדיקה. חקירה פלילית טרם נפתחה. בידי קציני המשטרה היה די והותר זמן לשבש את חקירת מח"ש, אם רצו בכך; ואנו נותרנו נדהמים מול התנהלות המשטרה, פרקליטות המדינה ומח"ש. כל הפצרותינו, בקשותינו, תחנונינו ואף דרישתנו לקיום חקירה פלילית ראויה לשמה מטעם מח"ש, במסגרת מסיבת עיתונאים שכינסנו לפני כמה שבועות - לא הועילו. גם מכתביהם בנדון של עורכי דיננו דניאל חקלאי ועמית שלף לראשת מח"ש, לפרקליט המדינה וליועצת המשפטית לממשלה - העלו חרס.

הדבר המקומם מכל הוא שיובל פעל באירוע שבו הציל חיים, בהתאם לערכים שהנחו אותו לאורך חייו: סולידריות אנושית, ערבות הדדית, אחריות ומחויבות לקדושת חיי אדם כפי שהיא באה לידי ביטוי במסגרת הציווי מתרי"ג מצוות היהדות: לא תעמוד על דם רעך.

משטרת ישראל, לעומת זאת, פעלה בצורה הפוכה לחלוטין. לאורך תשע שעות, שבמהלכן נאבקו הרופאים על חיי יובל בבית החולים, לא טרח איש לעדכן את המשפחה שיובל נורה וכי הוא פצוע אנושות. יובל הוגדר אלמוני עם הבהלתו לבית החולים, וזאת אף שבארנקו היו לא פחות מ-8 תעודות מזהות. רק לאחר תשע שעות עדכנו אותנו שהוא בבית החולים. יובל אפוא נאבק על חייו לבדו במשך שעות, כשאיש מבני המשפחה אינו מצוי לצדו. לאחר מכן הגיע הכזב הבוטה בדבר שיחה עם הרופאים שמעולם לא התקיימה, בדבר שלילת קיומם של שרידי קליעים בגופו של יובל על אף קיומם של שרידי מתכת רבים ואף קליע שלם בבית החזה, ובדבר היעדר הטעם בנתיחת גופת יובל על אף שנתיחה זו היתה הכרחית ואף קריטית.

כל אלו מלמדים על ההפך מסולידריות אנושית, ערבות הדדית, אחריות ומחויבות לקדושת חיי אדם. גם העובדה שפרקליט המדינה הורה בדצמבר 2023 על בדיקת מח"ש, אך מאז לא קרה דבר ואפילו לא נפתחה חקירה פלילית - מלמדת על ההפך הגמור מהעקרונות שהנחו את יובל בחייו עד מותו.

אנו מצפים מפרקליט המדינה ומהנהלת מח"ש לקטוע את מעגל המריחה. אנו דורשים שתיפתח חקירה פלילית נגד אנשי המשטרה בחשד לשיבוש מהלכי חקירה. אנו מצויים בקשר עם התביעה הצבאית, שמלווה את חקירת המשטרה הצבאית שאמורה להניב כתב אישום בבית הדין הצבאי נגד היורה. אנו פועלים לכך שיוגש כתב אישום חמור נגד היורה.

על אף לבי השבור; על אף האכזבה העמוקה מהתנהלות הרשויות; ואף על פי שאנו חשים כי הן הפקירו את חקר האמת, וחיללו את החובה לנהוג בהתאם לערכים שהנחו את יובל - אני מתעקש לסיים את מאמרי בהבעת תקווה. לאחרונה פורסם דוח ועדת החקירה בפרשת האסון בהר מירון, שבו נמחצו למוות 45 אזרחים ישראלים, מבוגרים וילדים, שביקשו לחגוג בהילולה שליד קברו של רבי שמעון בר יוחאי. מסקנותיה החמורות של הוועדה מלמדות על ריקבון עצום, שהתפשט בכל רשויות המדינה ובכל הדרגים. הדבר מזכיר מאוד את הריקבון העצום שתיארנו לעיל. אך הוועדה חתמה את דבריה במשפט שאני מבקש לאמץ ללבי: "זוהי עת לחשבון נפש, אך גם שעת רצון והזדמנות לתיקון ולשיפור. אל לנו להחמיצה".

אנו קוראים אפוא לכל עובדי הציבור - לרבות פרקליטות המדינה, מח"ש ומשטרת ישראל - להתעשת ולפעול לאור הערכים שהנחו את יובל, לרבות יושרה וחריצות (יובל היה בעל שלושה תארים בזכות חריצותו, נחשב שוטר מצטיין, היה עורך דין מוערך בנציבות שירות המדינה ובעל מוטיבציה רבה להשפיע טוב על סביבתו). אם קריאתנו תישמע ואף תופנם - ייתכן שבכל זאת מעז יצא מעט מתוק.