"את המסקנה הפשוטה והמצערת מאוד יש לומר כבר עתה: את אסון מירון ניתן וצריך היה למנוע. הכתובת הייתה על הקיר הרבה קודם לקרות האסון. היא הייתה כתובה באותיות קידוש לבנה, בצורה חדה וברורה, וברורה, אך נותרה שם בלא מענה". כך כתבו חברי ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון, השופטת בדימוס דבורה ברלינר, הרב מרדכי קרליץ ואלוף במיל' שלמה ינאי.
הוועדה הוקמה ביוני 2021 על ידי ממשלת בנט ולפיד, כשבוע לאחר השבעתה. עתה, בתום שלוש שנים הוועדה הגישה את המלצותיה, ובראשן הטלת אחריות אישית על האסון על ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך בלי המלצה אופרטיבית לגביו. בנוסף המליצה הועדה שיו"ר הכנסת הנוכחי, ובעת קרות האסון, השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, לא ימונה בעתיד לתפקיד שר במשרד. על המפכ"ל כתבה הוועדה: אלמלא המלחמה היינו ממליצים להדיחו.
האם הממשלה חייבת לאמץ את החלטות הוועדה?
חוק ועדת חקירה ממלכתית מסמיך את הממשלה להקים ועדת חקירה, אך הממשלה אינה חייבת לאמץ את החלטות ועדת החקירה. ועדת החקירה כשמה כן היא - חוקרת, אך לא כזאת שקובעת, שופטת או מכריעה.
אם הממשלה מחליטה לא לאמץ את המסקנות - האם ניתן לעתור לבג"ץ?
על אף שהממשלה לא חייבת לאמץ את מסקנות ועדת החקירה, היא חייבת לבחון אותן ולדון בהן. במידה שהיא לא תעשה את זה, ניתן לעתור לבג"ץ שיכול לבחון האם עצם העובדה שהממשלה לא בוחנת את מסקנות הוועדה עומדת בכללי המשפט הציבורי. כלומר, האם ההחלטה שלא לדון בכלל בהמלצות הודעה היא סבירה ומידתית.
מה יקרה אם הממשלה תמנה את מי שהומלץ לא למנות לתפקידים ממשלתיים?
בבג"ץ בנצי סאו נקבע שלא ניתן למנות לתפקיד ממשלתי את בנצי סאו לתפקיד ראש המטה של השר לביטחון פנים לאחר שבוועדת אור (ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 2000) נקבע שהוא לא יוכל להתקדם בתפקידו. כך שבמידה והממשלה תחליט למנות את מי שהומלץ לא לקדם אותו לתפקיד, ניתן לעתור לבג"ץ שעשוי למנוע את המינוי.
על אף שהחוק קובע "שממצאי הוועדה לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי", הוועדה עצמה החליטה להמליץ ליועמ"שית, גלי בהרב מיארה, לפתוח בבדיקה או בחקירה לגבי נושאי התפקידים הבאים:
לגבי שמעון מלכה מנהל האבטחה בשנה בה אירע האסון במירון, וראובן גל מנהל האבטחה הראשי כתבו חברי הוועדה: "אנו ממליצים כי היועצת המשפטית לממשלה תידרש לממצאים שנוגעים להתנהלות שקשורה באבטחה באירוע וכיצד להמשיך בדיקה או חקירה בעניינם".
לגבי אינג' עאמר ח'ליליה, מהנדס הבטיחות של הילולת תשפ"א נכתב: "אנו ממליצים כי היועצת המשפטית לממשלה תידרש לממצאים הנוגעים למהנדס עאמר ח'ליליה ולשאלת חידוש החקירה הפלילית בעניינו".
לגבי רב-פקד שמואל פיאמנטה, ראש ענף אבטחה ורישוי במחוז צפון במשטרת ישראל כתבו חברי הוועדה: "הוועדה הטילה על פיאמנטה אחריות אישית וסברה כי הממצאים בעניינו חמורים במיוחד. הוועדה המליצה כי פיאמנטה יסיים את תפקידו במשטרה, וכי הוא לא יועסק בשום תפקיד הנוגע להילולה או למתחם מירון. כמו כן המליצה הוועדה כי היועצת המשפטית לממשלה תידרש לממצאים שנוגעים להתנהלות שקשורה ברישוי האירוע וכיצד להמשיך בדיקה או חקירה בעניינם".