ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה בעקבות אסון מירון, האסון האזרחי הגדול ביותר שידעה המדינה, הגישה היום (רביעי) לממשלה את המלצותיה. באסון הטראגי מצאו את מותם 45 גברים וילדים, שנמחצו למוות במהלך הילולת הרשב"י המסורתית בהר.
לקריאת הדוח המלא
הוועדה הטילה אחריות אישית לאסון על 17 אנשים, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון פנים דאז אמיר אוחנה והמפכ"ל יעקב שבתאי. על אף הטלת האחריות על נתניהו, לא ניתנה המלצה אופרטיבית לגביו. על השר אוחנה הומלץ שלא ישמש יותר כשר לביטחון פנים. על המפכ"ל אמרה הוועדה כי אילולא היתה זו תקופת מלחמה, היתה ממליצה להדיחו.
בין המלצותיה של הוועדה, היא העלתה כי על היועמ"ש תידרש לחקור בעניינם של המעורבים: שמעון מלכה, מנהל אבטחה בהילולה, ראובן בן גל, מנהל האבטחה הראשי של ההילולה, ואינג' עאמר ח'ליליה, מהנדס הבטיחות של ההילולה.
כמו כן פירטה הוועדה את חלקם של מספר גופים באסון, בראשם משטרת ישראל, שלפי הדוח "לא עמדה בחובות הנגזרות מאחריותה ובפרט בחובה לשמור על שלום הציבור בהילולה". בין הגופים הנוספים עליהם פירטה היו: המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, המועצה האזורית מרום הגליל והוועדה המקומית לתכנון ובנייה מרום הגליל, ועדת החמישה והרשות הארצית לאכיפה במקרקעין.
הוועדה קבעה כי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים "לא פעל כמצופה ממנו למימוש אחריותו לאחזקת אתר קבר הרשב"י ולפיתוחו. אומנם לאורך השנים טיפל המרכז בענייני תשתית ופיתוח מסוימים, אך מה שבוצע הוא בבחינת "טיפה בים" ביחס לפעולות שנדרשו בתחום זה".
בנימין נתניהו, ראש הממשלה
הוועדה הטילה על נתניהו אחריות אישית. היות שתפקיד ראש הממשלה הוא במהותו תפקיד נבחר, בעל מאפיינים ייחודיים, החליטה הוועדה שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו של נתניהו.
אמיר אוחנה, השר לביטחון הפנים בעת האסון
הוועדה הטילה על אוחנה אחריות אישית, והמליצה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון פנים.
הרב יוסף שוינגר, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים
מנכ"ל המקומות הקדושים היה היחיד עד כה לקחת אחריות. הוועדה הטילה על שוינגר אחריות אישית וסברה כי הממצאים בעניינו חמורים במיוחד. הוועדה המליצה כי שוינגר יסיים מייד את כהונתו בתפקיד מנהל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים וכי הוא לא יועסק בשום תפקיד הנוגע להילולה או למתחם מירון. בעקבות פרסום הדוח, הודיע על התטרותו לשר הדתות, בהתאם להמלצת הוועדה להדיחו מהתפקיד.
הרב יעקב אביטן, השר לשירותי דת בעת האסון
הוועדה הטילה על אביטן אחריות אישית, והמליצה, נוכח הממצאים לגבי תפקודו, כי לא ימונה בעתיד לתפקיד שר בממשלת ישראל. בכל הנוגע לניהול אתר קבר הרשב"י ולהסדרתו, ובכל הנוגע להיערכות להילולת ל"ג בעומר באתר, הייתה מעורבותו מזערית ובלתי מספקת. ודאי שלא ניתן לראות בה משום מימוש אחריותו בתור השר הממונה.
רב-ניצב יעקב שבתאי, המפקח הכללי של משטרת ישראל
הוועדה הטילה על שבתאי אחריות אישית. הוועדה ציינה כי ב-17.1.2024, בצוק העיתים, על רקע המלחמה הוארכה כהונתו של שבתאי כמפכ"ל המשטרה בחצי שנה. הוועדה ציינה כי לכאורה, הממצאים בעניינו של שבתאי היו מביאים אותה להמלצה על סיום תפקידו, אך בהתחשב בנסיבות מיוחדות אלה היא מותירה לממשלה לקבוע את המועד הנכון לסיום תפקידו.
עוד הוזכר בדוח כי שבתאי טען שתוכנית המבצע ודרכי ההתמודדות של המשטרה עם הצפיפות הצפויה סיפקו מענה הולם לסכנה. ייתכן, לטענתו, שהתוכנית לא בוצעה בשטח באופן הולם - אולם אין להטיל את האחריות לכשל זה עליו. חברי הוועדה ציינו כי "איננו מקבלים את הטענה".
בעקבות פרסום הדוח, מהמשטרה נמסר כי שבתאי "יסיים את תפקידו, לאחר ארבעים שנות שירות במדים, ברגע שהממשלה תחליט על כך".
שמעון לביא, מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל בעת האסון
הוועדה הטילה על לביא אחריות אישית. הוועדה ציינה כי לביא קיבל על עצמו אחריות מייד לאחר האירוע, וכי בהמשך אף הסיק מסקנות אישיות והתפטר מתפקידו. בכך, סברה הוועדה, נהג לביא כמצופה ממפקד ועל פי ערכי הפיקוד של המשטרה. הוועדה ציינה כי מאז 30.6.2023 הוא כבר אינו משרת במשטרה. בהתחשב באמור, החליטה הוועדה להסתפק בעניינו בקביעת הממצאים והמסקנות כפי שפורטו בדו"ח.
הרב שמואל רבינוביץ, יו"ר ועדת החמישה
בשים לב למכלול הנסיבות שבהן פעל, ולפעולות שהרב רבינוביץ נקט לשיפור המצב, ובהתאם לגישה שבמקום שבו נותר ספק ממשי בעניין שעלול להוביל לפגיעה בלתי מוצדקת במוזהר יפעל הספק לטובתו, החליטה הוועדה שלא להטיל על רבינוביץ אחריות אישית.
אסון מירון התרחש בשעות המוקדמות של יום שישי, 30 באפריל 2021, במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי בליל ל"ג בעומר. האסון, שנגרם בעקבות דוחק וצפיפות של אנשים בהילולה, שנדחסו במסדרון צר בהר, הביא למותם של 45 גברים וילדים שחגגו באירוע. יותר ממאה בני אדם נפצעו בזירה. בעקבות האסון ממשלת ישראל הכריזה על יום אבל לאומי יומיים לאחריו.
לאחר האסון הכריזה ממשלת ישראל החדשה, שהוקמה חודש וחצי לאחריו, על ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את האירוע. הוועדה הוקמה בחודש יוני 2021, כשבראשה עמדה השופטת בדימוס מרים נאור. שבעה חודשים לאחר מכן נפטרה נאור, ובמקומה מונתה השופטת בדימוס דבורה ברלינר.
בנובמבר 2021 פרסמה הוועדה המלצות ביניים. שלוש ההמלצות העיקריות שמסרה היו: מינוי שר אחראי, שיישא באחריות להילולה, שיפור תשתיות והסרת מפגעי בטיחות באתר ההילולה, ולבסוף דרכים למניעת צפיפות חריגה במהלכה.
באוגוסט 2022 שיגרה הוועדה מכתבי אזהרה ל-18 אישים שנשאו בתפקידי מפתח בעת האסון, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, השר לשירותי דת יעקב אביטן, המפכ"ל יעקב שבתאי, ומפקד מחוז הצפון במשטרה ניצב שמעון לביא. אף אחד מהם לא קיבל אחריות מלאה על האסון, פרט ללביא שהודיע על פרישה מתפקידו בעקבות האסון חודש לפני כן.