מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, סבור שיש לבחון את הוצאת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מפרקליטות המדינה. כך עולה מדו"ח המבקר המתפרסם היום (שלישי) בצהריים. יש להזכיר כי בכנסת הנוכחית כבר עלתה הצעת חוק שביקשה להוציא את מח"ש מהפרקליטות. מדובר בהצעת חוק של ח"כ משה סעדה (הליכוד) שכבר אושרה בקריאה טרומית, אך לא קודמה מאז.
כתבות נוספות בדו"ח מבקר המדינה:
הדרך הסלולה לפשיעה: שליש מהצעירים הערבים חיים בחוסר מעש
זמן ההמתנה לאשפוז פסיכיאטרי לילדים - עד 7 חודשים
פנימיה על פני אומנה: שליש מהילדים מתחת לגיל 5 הוצאו לפנימיות
למרות שיפור מסוים: כמעט 80 אחוז מתיקי פשיעה חקלאית נסגרים
"ישנן השפעות לשיוך המוסדי של מח"ש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה, על יכולתם להבטיח עצמאות תפקודית מלאה", נכתב בדו"ח.
עוד עולה מדו"ח המבקר כי בשנת 2021 הגישה מח"ש 68 כתבי אישום שהם 1.2% מכלל התיקים שבחנה. ואילו 55% מהתיקים שמח"ש קיבלה בעניינם ב-2021 נסגרו מבלי שנותבו לגורם אחר במשטרה למענה ארגוני שאינו פלילי. פרט מעניין נוסף מגלה כי המשטרה שילמה 9.7 מיליון שקלים בשנים 2019-2018 בגין משכורות לשוטרים מושעים.
הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים מפוצל בין שני מערכים: ככלל, הטיפול בתלונות החמורות יותר מבוצע באמצעות מח"ש הפועלת במסגרת פרקליטות המדינה ורשויות התביעה ואילו הטיפול בעבירות חמורות פחות הוא בסמכות המשטרה וחטיבת התביעות במשטרה.
ממצאי הביקורת בנושא הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים מציגים לפני הגורמים האמונים על הטיפול בעבירות שוטרים שלושה אתגרים מרכזיים: שאלת המבנה המערכתי-ארגוני המיטבי לטיפול בעבירות שוטרים בכל רמות החומרה - ישנן השפעות לשיוך המוסדי של הגופים הנמנים עם המערך, בדגש על השיוך של מח"ש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה, על יכולתם להבטיח עצמאות תפקודית מלאה. האתגר השני, עניינו יכולותיה המבצעיות של מח"ש.
המבקר מצא בהיבט זה ליקויים מהותיים ובכללן הסמכויות שהוקנו בדין לאגף חקירות ומודיעין במח"ש לצורך מילוי תפקידו. הידע המקצועי והמיומנות של החוקרים, והמשאבים העומדים לרשות האגף ועובדיו. היבטים אלו משליכים על תפקודה של מח"ש כיחידה מבצעית, עצמאית ויוזמת.
האתגר השלישי, עניינו יכולותיה של המשטרה לטפל במישור המשמעתי, הארגוני והפיקודי בכל המידע שמועבר אליה. כאן נמצאו קשיים בקשרי הגומלין בין מח"ש למשטרה. היעדר הנחיות וקווים מנחים לקבלת החלטה על ניתוב התיקים למסלולי טיפול שונים, תקופות השעיה ארוכות של שוטרים (כשנה וחצי בממוצע) שעלותן למשטרה הסתכמה ב-9.7 מיליוני שקלים וליקויים בהליכי הטיפול בעבירות משמעת של מתנדבים במשטרה.
בין היתר עלה כי בשנת 2021 התקבלו 4,401 תלונות, עלייה של 34% לעומת שנת 2019 שבה התקבלו 3,293. ב-625 תיקים נחקרו שוטרים באזהרה, שהם 12% מהתיקים שמח"ש בחנה וקיבלה החלטה בעניינם בשנת 2021. 68 כתבי אישום הגישה מח"ש בשנת 2021, שהם 1.2% מכלל התיקים שבחנה.
המבקר מצא כי במשטרה ישנם כ-24,700 מתנדבים. בשנים 2021-2020 הוגשו ארבעה כתבי אישום בגין עבירות שביצעו מתנדבים. בנוסף, המשטרה הוציאה 3.4 מיליון ש"ח על סיוע משפטי לשוטרים. מדובר בעלייה של כ- 62% בשבע השנים האחרונות.
לבסוף, המבקר אנגלמן ממליץ כי היועצת המשפטית לממשלה תוביל עבודת מטה שבה ישתתפו כל גורמי המקצוע הרלוונטיים, לרבות נציגים ממשרד המשפטים ומהמשרד לביטחון לאומי. במסגרת עבודת המטה מומלץ כי ייבחנו שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות ושל העומדים בראשם, וכי תתבצע השוואה בין מערך תפקודי זה לטיפול בתלונות נגד שוטרים ובין מודלים אחרים הקיימים במדינות העולם, של המערכים התפקודיים השונים לטיפול בתלונות נגד שוטרים, בדגש על הצורך בהבטחת טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך חקירות השוטרים והטיפול בתלונות נגד שוטרים. עוד ממליץ אנגלמן כי ההמלצות שיתבססו על ממצאי הבחינה בנושא יובאו לפני השר לביטחון לאומי ושר המשפטים.
מהמשטרה נמסר: "החלטות בדבר נקיטה בהליכים משמעתיים נגד שוטרים מבוצעות על פי הוראות החוק, פקודות המשטרה ונהליה. תיקים המתקבלים ממח"ש מנותבים להליך שפיטה או להמשך טיפול משמעתי, וכל תיק נבחן ביסודיות ומתקבלת לגביו החלטה מוסמכת ומנומקת. בין אם מדובר בהליך פלילי או משמעתי, נשמרות זכויות השוטר כפי שנשמרות זכויות האזרח".
מלשכת שר המשפטים נמסר: "שר המשפטים יריב לוין מברך על דו"ח מבקר המדינה ועל מסקנותיו. נוכח ממצאיו, המצביעים גם על תיקונים מערכתיים יסודיים שנדרשים במח"ש, הנחה השר את גורמי המקצוע במשרד להניח בפניו בתוך זמן קצר תכנית ליישום מסקנות הדו"ח."