נתונים חמורים של פערים בין מרכז לפריפריה בכל הנוגע לאשפוז פסיכיאטרי לילדים עולים מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי). בין היתר נאלצים מאות ילדים להמתין תקופה ארוכה ללא טיפול וללא צפי.
כתבות נוספות בדו"ח מבקר המדינה:
פנימיה על פני אומנה: שליש מהילדים מתחת לגיל 5 הוצאו לפנימיות
מבקר המדינה: לבחון את הוצאת מח"ש מהפרקליטות
הדרך הסלולה לפשיעה: שליש מהצעירים הערבים חיים בחוסר מעש
80 אחוז מתיקי הפשיעה החקלאית נסגרים
בעשור האחרון עלה מספר הילדים בישראל בשיעור של כ-23%, עם זאת, בתקופה זו ירד מספר המיטות בתקן במחלקות הילדים ב-21, מ-1,089 מיטות ב-2009 ל-1,068 ב-2020. בשנת 2019 ב-10 (כ-48%) מתוך 21 מחלקות הילדים שבבתיה"ח התפוסה הייתה שווה לממוצע התפוסה במדינות ה-OECD במחלקות האשפוז הכלליות או נמוכה ממנו. ב-11 מחלקות התפוסה הייתה גבוהה מהממוצע במדינות ה-OECD באשפוז הכללי (76%). בולטים במיוחד בשיעורי התפוסה הגבוהים בתי החולים הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, רמב"ם, שניידר, קפלן, שיבא-ספרא, וכן איכילוב-דנה, שבהם התפוסה הייתה יותר מ-94%.
הדו"ח שם דגש מיוחד על אשפוז פסיכיאטרי ושיקומי לילדים. מהדוח עולה כי לעיתים ילדים מאושפזים במחלקות הילדים במקום במסגרות המתאימות להם, כמו מסגרות לטיפול נפשי או לשיקום, וזאת בשל חוסר מקום במחלקות פסיכיאטריות לילדים או במסגרות האחרות שמתאימות להם, כאשר בסוף 2021 היו בישראל 3,560 מיטות אשפוז פסיכיאטרי בלבד.
באפריל 2022 נמצאו 553 ילדים הממתינים למסגרות אשפוז או לטיפול יום פסיכיאטרי; חלקם מאושפזים במחלקות ילדים כלליות וחלקם בביתם. 258 מהם המתינו לאשפוז, וזמן ההמתנה שלהם היה 7-3 חודשים. לדברי האיגוד, מדובר בילדים הממתינים לטיפול דחוף ונמצאים בסכנת חיים מיידית (כגון לאחר ניסיון אובדני קשה). 295 הילדים הנותרים המתינו לטיפול יום, וזמן ההמתנה שלהם היה 12-3 חודשים. למרות מצב הסיכון שבו היו נתונים, לא היה להם צפי קרוב לטיפול.
מבקר המדינה מציין כי בשנים 2015-2021 חלה עלייה בכל מסגרות הטיפול בבריאות הנפש. באשפוז יום חלה עלייה של 80% מבקרים ו-67% ביקורים. במרפאות ישנה עלייה של 19% ובטיפולי היום עלייה של 78% מבקרים. עוד עולה שבין 2020 ל-2021, שנות מגפת הקורונה, חלה עלייה בכל המסגרות במספר המבקרים.
מהדו"ח עולה כי הפערים בין מחלקות הפסיכיאטריות במרכז והפריפריה גדולים במיוחד. כך למשל התפוסה במחלקה לבריאות הנפש לילדים בבית החולים זיו עמדה בשנים 2021-2019 על יותר מ-100%, ובשנת 2021 הייתה גבוהה במיוחד עם 130%, זאת לעומת התפוסה במחלקות הילדים הרגליות, שעמדה באותה תקופה על 50% בלבד. כאשר יש עומס בטיפולי בריאות הנפש לילדים, נאלץ בית החולים לאשפז את הילדים במחלקת ילדים רגילה. כך ב2021, בעת משבר הקורונה, אושפזו 36 ילדים במחלקת הילדים במקום במחלקה הייעודית לבריאות הנפש.
גם במוסדות השיקום לילדים הפריפריה מופלת לרעה. המוסדות המספקים כיום שיקום באשפוז לילדים ממוקמים במרכז הארץ - ירושלים, רעננה, תל אביב ורמת גן, ואין מענה לילדים בצפון הארץ ובדרומה. בנוסף עלה שלמשרד הבריאות אין נתונים על מספר הילדים הנזקקים בכל שנה לשירותי שיקום באשפוז. כמו כן, הוא אינו אוסף נתונים על זמני ההמתנה לשיקום ילדים במסגרות, ואינו יודע את מספר הממתינים ואת זמני ההמתנה לשירות
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר: "על הממשלה למגר את הפער של הפריפריה מול המרכז. לא ניתן לקבל מציאות בה מאות ילדים לא מתקבלים לאשפוז פסיכיאטרי".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בישראל קיים מחסור במיטות אשפוז. בתקציב משרד הבריאות לשנת 2023 ישנה התייחסות לתכנית מיטות רב שנתית למערכת האשפוז הכללית ותקציב פיתוח בהיקף של מאות מיליוני שקלים. תוכנית המיטות לוקחת בחשבון את צרכי מערכת האשפוז כפי שמתבטא בשיח מול בתי החולים השונים, שיעורי תפוסת המיטות, חוסר מיטות בתחומים ספציפיים וכן השלכות גאוגרפיות אול מול אילוצים תקציביים. המגבלה העיקרית, לאורך כל השנים על תוספת מיטות היא מגבלת התקציב. בשנים האחרונות נוספה לכך ביתר שאת גם מגבלת כח האדם במערכת".
עוד נמסר כי "מתוכננת תוספת מיטות שיקום לילדים בצפון ויחד עם זאת, יתקיים במסגרת תכנון מיטות ארוך טווח תהליך של מיפוי צרכים ותעדוף גם בתחום שיקום ילדים. אגף השיקום במשרד הבריאות גיבש נוהל מקיף שמתייחס לאופן ההפניה לשיקום באופן כולל, בקרב מבוגרים וילדים".
המתנה של 120 יום לטיפול שיניים
לפי הערכה כללית של משרד הבריאות, כמחצית מהילדים בישראל סובלים מעששת, אולם בשנת 2021 רק כ-30% מקבלים שירות בקופות וכ-20% פונים לטיפול פרטי, כך עולה מפרק נוסף בדו"ח מבקר המדינה בריאות השן. ב-2019 נכנסה לתקופה רפורמת השיניים, שבמסגרתה רוב טיפולי השיניים הוכנסו לסל הבריאות ומסופקות על ידי קופות החולים, אולם מעט מאוד הורים יודעים על כך ונעזרים בשירותי הקופה.
מהדו"ח עולה כי ההוצאה הלאומית על בריאות השיניים בשנת 2020 היא 7.7 מיליארד, אך זמני ההמתנה לקביעת תור גבוהים מזמן ההמתנה המרבי שקבע משרד הבריאות, שהוא 30 יום. מבקר המדינה מסביר כי המידע שיש למשרד על מידת עמידת קופות החולים בזמני ההמתנה שנקבעו מתבסס על דיווחי הקופות, ולמעט הכללית שמדווחת באופן מלא, הדיווח של שלוש הקופות האחרות (מכבי, לאומית ומאוחדת) מבוסס על סקרים או מדגמים.
מביקורות שביצע משרד הבריאות מינואר 2018 ועד ספטמבר 2021 עולה כי ארבע הקופות לא עמדו בזמני ההמתנה שקבע המשרד בחוזר סטנדרט השירות, אולם המשרד אינו בודק בשיטתיות את דיווחי הקופות כך שלא ניתן לדעת את הממצאים המדויקים.
בביקורת המשרד במרפאת שיניים של כללית בביתר עילית נמצא כי זמן ההמתנה לתחילת טיפול לילדים אשר לפי חוזר סטנדרט שירות אמור להיות עד 14 יום, היה 120 ימים. בקריית היובל זמן ההמתנה בין טיפול לטיפול, אשר אמור להיות עד עשרה ימים, היה 120 ימים, ובקריית גת הוא היה 75 ימים. בביקורת המשרד בקופ"ח מאוחדת עלה כי זמן המתנה של ילדים לבדיקה תקופתית, שאמורה לארוך עד 30 יום, נמשכה בנווה יעקב 90 ימים ובאלעד 60 ימים; זמן ההמתנה לתחילת טיפול לילדים, שאמור לארוך עד 14 יום, נמשך בפתח תקווה יותר מ-30 ימים ובנווה יעקב נמשך 90 ימים.
קופת החולים שבה תיאלצו לחכות לזמן ההמתנה הממושך ביותר היא לאומית. בביקורת של המשרד בכמה מרפאות של לאומית עלה כי זמן המתנה של ילדים לבדיקה תקופתית, שאמורה לארוך עד 30 יום, נמשכה בשתי מרפאות 90 ימים ובמרפאה נוספת יותר מ-45 ימים; זמן ההמתנה לתחילת טיפול לילדים, שאמור לארוך עד 14 יום, נמשך באחת המרפאות 90 יום, וזמן ההמתנה בין טיפול לטיפול לילדים, שאמור לארוך עד עשרה ימים, נמשך באותה מרפאה 90 יום; זמן ההמתנה לרופא שיניים לילדים, שאמור לארוך עד 21 יום, נמשך באחת המרפאות כ-45 יום.
מאחר שלמשרד הבריאות אין נתונים מדויקים, ערך המבקר מבדק בעזרת שיתוף הציבור. מהמבדק עולה כי זמן ההמתנה לתור לרופא השיניים שנקבע ל-65% מהילדים היה ארוך מזמן ההמתנה המרבי שקבע המשרד - 30 יום. כמו כן, עלה כי 21% מההורים לא הצליחו לקבוע לילדיהם תור לרופא שיניים. בנוסף 12% מהרשויות המקומיות לא נתנו כלל שירותי בריאות השן לתלמיד.
במהלך 2019 נכנסה הרפורמה בשיניים גם לקשישים מעל גיל 75. על פי בדיקה של משרד הבריאות, בשנים 2019 ו-2020 נתנו קופות החולים לקשישים טיפולי שיניים בהיקף מזערי: טיפולי מניעה וטיפולים משמרים ניתנו לכ-5% מהקשישים הזכאים לכך, וטיפולים משקמים ניתנו לכ-2% מהקשישים הזכאים לכך.
בבדיקה של יישובי "טופ 20", שבהם מספר החברים הגדול ביותר, עלה כי בשנים 2021-2019 כ-103,000 קשישים בסך הכול קיבלו טיפול, וכי שיעור המיצוי של הזכאות לטיפולי שיניים לקשישים הוא קטן, ובשנת 2021 שיעור המיצוי הגדול ביותר היה בכללית - 15%, והקטן ביותר היה בלאומית - 4% בלבד מהזכאים. סך התקציב שהוקצה לקופות בשנת 2021 הסתכם ב-322 מיליון ש"ח, וקופות החולים ניצלו 57 מיליון ש"ח (18%) ממנו. שיעור הניצול הגדול ביותר היה במכבי בשנת 2021 - 72% (18 מיליון ש"ח), והקטן ביותר היה בלאומית בשנים 2019 ו-2021 - 3% (מיליון ש"ח).
במסגרת הביקורת ביצע משרד מבקר המדינה הליך שיתוף ציבור, שבמסגרתו התבקשו המשתתפים בהליך לקבוע תור לקבלת טיפול שיניים. עלה כי רבע מהקשישים שהתבקשו לקבוע תור לרופא שיניים במסגרת הליך שיתוף ציבור לא הצליחו לקבוע תור לבדיקת רופא שיניים, 37% הצליחו לקבוע תור שזמן ההמתנה אליו הוא יותר מחודש; 28% מהקשישים לא הצליחו לקבוע תור לשיננית, וכ-39% הצליחו לקבוע תור שזמן ההמתנה אליו הוא יותר מחודשיים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "האגף לבריאות השן פועל לשפר את בריאות השיניים של האוכלוסייה באמצעות פעולות מניעה, חינוך לבריאות השן, הבטחת איכות טיפולי השיניים, קביעת סטנדרטים והנחיות מקצועיות ופיקוח מקצועי על מרפאות ושירותים. המשרד וכן קופות החולים מפרסמות ומיידעות את הציבור בזכויות המגיעות להם על פי החוק, וכלל המידע מפורסם לציבור באתר המשרד".
עוד נמסר כי "המשרד ערך בדיקה ומעקב אחר יישום הרפורמה לטיפולי שיניים באנשים מעל גיל 72. הקופות הונחו להרחיב את מתן השירותים, זמינותם וכן יידוע המטופלים אודות השירות הכלול בסל. נעשו מספר צעדי מדיניות על מנת להגדיל את שיעור המיצוי בקרב קשישים. המשרד רואה צורך להכניס את טיפולי השיניים לקשישים בגיל מוקדם יותר. בעיית המיצוי נובעת מהחלת גיל ההכללה בסל בגיל גבוה וככל וגיל הזכאות ירד, יגדלו השימושים עקב מעבר לטיפול במסגרת הרפואה הציבורית. יש לציין כי 93% מהמבוטחים היו מרוצים מהטיפול בבריאות השן שקיבלו".