1,149 ילדים מתחת לגיל 8, מתוכם כשליש מתחת לגיל 5 (474), הוצאו למסגרות פנימייתיות במקום למשפחות אומנה בשנים 2021-2016, שלא בהתאם להנחיות מנכ"ל משרד הרווחה ותקנון העבודה הסוציאלית, שבהם הוגדר שהגיל המינימלי להוצאה למסגרת פנימייתית הוא 8 שנים - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי).
כתבות נוספות של דו"ח מבקר המדינה:
למרות שיפור מסוים: כמעט 80 אחוז מתיקי פשיעה חקלאית נסגרים
זמן ההמתנה לאשפוז פסיכיאטרי לילדים - עד 7 חודשים
מבקר המדינה: לבחון את הוצאת מח"ש מהפרקליטות
הדרך הסלולה לפשיעה: שליש מהצעירים הערבים חיים בחוסר מעש
עוד עולה מהדו"ח כי רק 10% מהילדים שהוצאו מביתם שבים אליו לאחר שיקום ההורים והילד בעוד ש-91% מהאימהות שילדיהן הוצאו מהבית בשנת 2017 לא השתתפו כלל בתוכניות שיקום במימון משרד הרווחה. המבקר אנגלמן מתח ביקורת קשה: "מציאות של מאות ילדים בני פחות מ- 5 בפנימיות צריכה לזעזע ויש לשנותה בהקדם. זהו עוול חמור עבור אותם ילדים".
מדיניות משרד הרווחה שמה בראש סדר העדיפויות את הקבוע. כלומר, חזרת הילד לביתו לאחר שיקום הוריו, או את מסירתו לאימוץ, ולאחריהן מדורגות ההשמה באומנה וההשמה בפנימייה. בפועל שיעור קטן בלבד מהילדים השוהים במסגרות חוץ-ביתיות מוצאים בית קבוע בדמות חזרה לבית ההורים המולידים (10%) או מסירה לאימוץ (פחות מ-1%). רוב הילדים נותרים במסגרות חוץ-ביתיות - מרביתם בפנימיות (67%), והיתר באומנה (33%).
שיעורי ההשמות באומנה בישראל נמוכים מאלו שבמדינות אחרות: 27%, לעומת ממוצע של 57% במדינות אירופה, ארה"ב ואוסטרליה. לעומת זאת, שיעור ההשמה בפנימיות בישראל גבוה מהמקובל במדינות אחרות - 73% לעומת ממוצע של 39% במדינות הנבחרות. וזאת למרות שעלות הטיפול בילד שהוצא מביתו והושם בפנימייה היא היא פי כשלושה מהעלות החודשית לילד שהושם באומנה (כ-11,900 שקלים לעומת כ-3,900 שקלים), ופי שישה מהעלות החודשית לילד שאומץ (כ-2,000 שקלים).
בחברה החרדית והערבית המצב קשה עוד יותר. השיעור הממוצע של ההשמות באומנה בשנים שנבחנו ברשויות החרדיות היה 18%, נמוך מזה שבחברה הכללית (31%); רק רבע מהילדים ברשויות הערביות שוהים באומנת חירום עד שלושה חודשים, ומעל למחציתם (53%) שוהים במסגרת זו מעל לפרק הזמן המרבי המותר בחוק האומנה - חצי שנה; זאת לעומת 44% בחברה הכללית.
אנשי מקצוע העלו חסמים להשמה באומנה ולמסירה לאימוץ הייחודיים לחברה הערבית, ובהם: מחסור באנשי מקצוע דוברי ערבית; ההתנגדות להוצאה מחוץ למשפחה המורחבת; הבדלים בין הוצאת בנים להוצאת בנות מהבית; וקושי באימוץ על פי הדת המוסלמית. עלו גם חסמים להשמה חוץ-ביתית בחברה החרדית, ובהם: מחסור במשפחות אומנה חרדיות לצד מחסור בפנימיות המותאמות לחברה החרדית; התנגדות לטיפול.
עוד עולה מדו"ח כי בשנים 2021-2016 משרד הרווחה ניצל בממוצע פחות משני שלישים (62%) מהתקציב המיועד למתן שירותי טיפול וליווי למשפחות מאמצות, אשר עמד בממוצע על כ-1.2 מיליון ש"ח בשנים אלו. בשנים 2018 - 2021 חלה ירידה הדרגתית בגובה התקציב בכ-42%. אולם גם בנסיבות אלו שבהן התקציב קטן, שיעור ניצולו היה חלקי והגיע בשנת 2021 לכדי 70% בלבד. כך שמשרד הרווחה משלם הרבה על השמות ילדים בחלופה היקרה ביותר (פנימיות) ולא מנצל את מלא התקציב כדי להחזיר את הילדים לביתם.
במחקר שבדק את ההבדלים בין ילדי אומנה לילדי פנימיות נמצא כי לנבדקים בוגרי פנימיות נזקקות רבה יותר מזו של נבדקים בוגרי אומנה, הבאה לידי ביטוי, בין היתר, בחזרה לקבלת שירותי רווחה בבגרותם (25% מבוגרי הפנימיות, 19% מבוגרי האומנה ו-2% מהאוכלוסייה הכללית), וקבלת גמלת הבטחת הכנסה בשל הכנסות נמוכות (13% מבוגרי הפנימיות, 10% מבוגרי האומנה ו-3% מהאוכלוסייה הכללית);
הפערים נמצאו גם בשיעור קטן יותר של זכאות לתעודת בגרות סף כניסה לאוניברסיטאות (7% מבוגרי הפנימיות, 20% מבוגרי האומנה, ו-40% מהאוכלוסייה הכללית), בהכנסה נמוכה יותר (כ-36,000 ש"ח לשנה אצל בוגרי הפנימיות, 37,000 ש"ח לשנה אצל בוגרי האומנה, ו-47,000 ש"ח לשנה אצל האוכלוסייה הכללית). בנוסף, בשיעור עצירים ואסירים גדול יותר (23% מבוגרי הפנימיות, 9% מבוגרי האומנה, ו-3% מהאוכלוסייה הכללית), כלומר סיכוייו של בוגר פנימייה לשהות במעצר גבוהים פי 8 ביחס לסיכויים של בוגר האוכלוסייה הכללית. סיכוייה של נערה בפנימייה ללדת לפני גיל 17 גבוהים פי 6 ביחס לנערה באוכלוסייה הכללית, ופי 1.5 מאלו של נערה באומנה.
תגובות
ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר: "מדיניות משרד הרווחה והביטחון החברתי היא שכל ילד זכאי לבית קבוע ובכלל זה גם ילדים ובני נוער בסיכון שהוצאו מביתם להסדר חוץ ביתי. בחודשים האחרונים המשרד כבר החל ביישום המלצות הדו"ח כדי להטמיע את המדיניות בקרב כלל גורמי המקצוע בשטח ולתקן את הליקויים שהתגלו.
בתקופה האחרונה אנו פועלים להסדרת רצף השירותים לילדים בסיכון והמשרד אף תקצב בעדיפות גבוהה תוכניות בקהילה לטיפול במשפחות וילדים במצבי סיכון ומשבר שונים ב70 מיליון שח, על מנת להימנע ככל שניתן מהוצאת ילדים מבית הוריהם. במקביל, המשרד פועל לחידוד הנוהל הקיים להשמת ילדים מתחת לגיל 8 בפנימיות, על פיו השמה כזאת דורשת אישור מיוחד מגורם משרדי בכיר. כמו כן, המשרד מצוי בתהליך יסודי של פישוט ההליכים הבירוקרטיים המקשים על משפחות אומנה וכן בחינה של התקציב החודשי שלו הן זכאיות כדמי אחזקה והחזר הוצאות. כמו כן, המשרד מצוי בתהליך יסודי של פישוט ההליכים הבירוקרטיים המקשים על משפחות אומנה וכן בחינה של התקציב החודשי שלו הן זכאיות כדמי אחזקה והחזר הוצאות. בנוסף, הגיש המשרד לוועדת שרים לחקיקה הצעה לשינוי חוק האימוץ באופן שיסדיר את הרצף שבין אומנה לבין אימוץ ויאפשר לילדים רבים יותר לזכות בבית קבוע לטווח ארוך. זאת ועוד, בהנחיית שר הרווחה, יעקב מרגי, מוקמת בימים אלו ועדה ציבורית מקצועית לבחינת יישום חוק האומנה לבחינה ולשיפור המענים הניתנים לילדים ולמשפחות.
כמו כן, מבקר המדינה ציין בדו"ח את ההשקעה האדירה של משרד הרווחה והביטחון החברתי בפנימיות ילד ונוער מתוך הכרה בכך שבעבור חלק מבני הנוער פתרון זה הוא הפתרון המתאים. במסגרת רפורמה רחבת ממדים בפנימיות בהשקעה של כ- 200 מיליון שקלים בשנה, צומצם מספר הילדים בכל פנימייה ל-72 בני נוער לכל היותר, ובפנימיות המאתגרות ל-24 בלבד, הוקמו מסגרות מסוג חדש, הוגדל מספר הפנימיות הפוסט אשפוזיות, נוספו בעלי תפקידים חיוניים והועלה גובה התעריפים. צעדים אלו נועדו גם לשפר את איכות השירות והחינוך שלו זוכים החניכים וכן לצמצם ככל שניתן מעברים בין מסגרות".