חלק מהליקויים בהתמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית טרם תוקנו. כך עולה מביקורת מעקב שנכללת בדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי). הדו"ח הקודם בנושא הוגש לפני שש שנים, במאי 2017.
כתבות נוספות בדו"ח מבקר המדינה:
זמן ההמתנה לאשפוז פסיכיאטרי לילדים - עד 7 חודשים
פנימיה על פני אומנה: שליש מהילדים מתחת לגיל 5 הוצאו לפנימיות
מבקר המדינה: לבחון את הוצאת מח"ש מהפרקליטות
הדרך הסלולה לפשיעה: שליש מהצעירים הערבים חיים בחוסר מעש
על פי דו"ח המעקב שחיבר המבקר מתניהו אנגלמן וצוותו, מידת האמון שהציבור במרחב הכפרי רוחש למשטרה היא בינונית, ומשיחות של עובדי משרד המבקר עם חקלאים עלה שהם מיואשים מ"אוזלת היד של המשטרה בטיפול בפשיעה חקלאית" כהגדרתם, ו"חשים שהופקרו על ידי המדינה".
עוד נכתב בדו"ח כי חקלאים טענו במסגרות שונות שחלק ניכר מאירועי הפשיעה אינם מדווחים למשטרה, בגלל היעדר אמון במערכות האכיפה ובגלל היעדר ביטוח לרכוש שנגנב, הנובע מסירובן של חברות ביטוח לבטח רכוש חקלאי. אולם, על פי מבקר המדינה, המשטרה לא בחנה אם אכן נרשם תת-דיווח ומהן סיבותיו. עוד נמצא כי למג"ב אין תוכנית פעולה סדורה שמטרתה לעודד חקלאים להתלונן במשטרה לאחר אירוע של פשיעה חקלאית.
דו"ח המעקב מצא כי 79% מתיקי החקירה שנפתחו בגין עבירות פשיעה חקלאית נסגרו בשנים 2021-2017, מרביתם (70%) נסגרו מסיבה של "עבריין לא נודע", כלומר - יש קושי בתפיסת עבריינים מבצעי פשיעה חקלאית. עם זאת, מדובר בשיפור בהשוואה לנתונים שעלו בדו"ח לפני שש שנים: בביקורת הקודמת עלה כי 94% מכלל התיקים שנפתחו בשנים 2015-2011 בגין עבירות פשיעה חקלאית נסגרו; מרביתם (76%) נסגרו בעילת "עבריין לא נודע".
בביקורת המעקב נמצא שהסיכויים של עבריין להיתפס בעבירות פשיעה חקלאית עלו באופן ניכר יחסית לדו"ח הקודם - מ-4.25% לכ-18%. אופן החישוב של סיכויי העבריין להיתפס הוא שיעור כתבי האישום שהוגשו מתוך כלל התיקים שנפתחו. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את העלייה הניכרת בשיעור כתבי האישום שהוגשו בשנים 2021-2017 בגין פשיעה חקלאית, ובהשוואה לשיעור הגשת כתבי האישום בביקורת הקודמת. עלייה ניכרת זאת מצביעה על מגמה חיובית של טיפול מג"ב בפשיעה חקלאית.
עוד עלה בביקורת כי בשנת 2021 נפתחו 977 תיקי חקירה בגין עבירות פשיעה חקלאית. השיעור הממוצע של כתבי האישום שהוגשו בשנים 2021-2017 מתוך כלל תיקי החקירה שנפתחו בגין פשיעה חקלאית עומד על 18% (827 מתוך 4,602).
בדו"ח הקודם עלה כי 22 מתוך 26 משרות באח"ם מג"ב לא אוישו. בביקורת הנוכחית עלה כי במפקדת אח"ם מג"ב, נכון לינואר 2022, היו 42 משרות בתקן וכולן מאוישות. עוד עולה כי בביקורת הקודמת נמצאו פערים באמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשות מג"ב במלחמתו בפשיעה החקלאית. בביקורת המעקב נמצא שאח"ם מג"ב התעצם בשנים האחרונות, בין היתר בזכות תרומתו של מרכז בינה לחיזוק היכולות המודיעיניות והטכנולוגיות שלו. עם זאת, מרכז הבינה עדיין אינו זמין באופן מלא ליחידות מג"ב הנלחמות בפשיעה החקלאית.
הדו"ח מצביע על כך ששעות עבודה רבות של שוטרי הימ"רים הכפריים, ובייחוד של ימ"רים דרום ומרכז הוקדשו לליווי עצורים. בשנים 2021-2019, הנסיעה וההמתנה לעצורים הסתכמו בכ-72,000 שעות, שהן שוות ערך לכ-2,526 ימי עבודה של שוטר בממוצע בשנה. משמעות ימי העבודה הרבים שהוקדשו לליווי עצורים היא שלמעשה, מדי שנה, לפחות 10 שוטרים במשרה מלאה, עסקו רק בליווי עצורים במקום משימות בילוש וחקירה. בשנים 2021-2019 החזיק מג"ב בכ-900 עצורים וביצע כ-4,500 ליוויים של עצורים באמצעות כ-9,000 שוטרי מג"ב. הפתרון לכך, כפי שגם תואם ב-2019 בין המשטרה ומג"ב, שיחידת "נחשון" של שירות בתי הסוהר תאסוף גם את החשודים העצורים בימ"רים הכפריים של מג"ב, אולם בפועל הדבר אינו מתבצע בדרך זו.
המבקר אנגלמן מציין בדו"ח כי על המשטרה ועל מג"ב להמשיך ולפעול למניעת פשיעה חקלאית, בין היתר באמצעות הגברת נוכחות יחידות מג"ב בשטח מתוך תפיסה שנוכחות בולטת של כוחות בשטח תייצר הרתעה לעבריינים שתביא להפחתת מספר מקרי הפשיעה החקלאית. נוסף על כך, על המשטרה ועל מג"ב לדאוג לכך שזמנם של הבלשים והחוקרים של מג"ב יוקדש בעיקר למשימות חקירה ובילוש ולא לשמירה, הסעה וליווי של עצורים. כמו כן, עליהם לגבש תוכנית סדורה לחיזוק אמון הציבור במרחב הכפרי. על המשטרה ועל מג"ב לבחון את השינויים הארגוניים שבוצעו במג"ב, תוך הפקת לקחים מהפערים שנוצרו בעקבותיהם, ומוצע גם לבחון את השפעתם של שינויים אלה על תחושת הביטחון של האזרחים במרחב הכפרי.
יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, אמר בתגובה לדו"ח: "הפשיעה החקלאית הפכה למכת מדינה ולאיום מרכזי על החקלאים הישראלים בכל רחבי הארץ. נושא זה רק מחריף עם השנים ופוגע גם בתחושת הביטחון של החקלאים ושל התושבים במרחב הכפרי וגם משית נזקים כלכליים כבדים ופגיעה בתוצרת החקלאית. אני קורא לממשלת ישראל להתייחס ברצינות לדו"ח מבקר המדינה, להוסיף תקציבים ייעודיים וכוח אדם מסיבי להגברת האכיפה כנגד עברייני הפשיעה החקלאית".