כ-57,000 צעירים ערבים בישראל חיים בחוסר מעש, מדובר ב-29% מבין כ-280 אלף צעירי החברה הערבית בני 24-18, פי שניים מהשיעור הממוצע ב-OECD וכמעט פי שלושה מאשר אצל גברים יהודים בישראל. כך, עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי). בתוך החברה הערבית, קשה במיוחד מצבם התעסוקתי והכלכלי של הצעירים הבדואים, ובעיית חוסר המעש בקרבם חמורה עוד יותר וגם מחריפה עם השנים.
כתבות נוספות בדו"ח מבקר המדינה:
זמן ההמתנה לאשפוז פסיכיאטרי לילדים - עד 7 חודשים
פנימיה על פני אומנה: שליש מהילדים מתחת לגיל 5 הוצאו לפנימיות
מבקר המדינה: לבחון את הוצאת מח"ש מהפרקליטות
למרות שיפור מסוים: כמעט 80 אחוז מתיקי פשיעה חקלאית נסגרים
צעירים חסרי מעש הם מי שאינם לומדים ונותרו ללא תעסוקה ופרנסה, מצב שללא ספק עלול להביאם לסטות ממסלול החיים הנורמטיבי. הדו"ח המתמקד בטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית, מציין כי העלייה בשיעור חוסר המעש בקרב צעירים בחברה הערבית מקבילה לגידול בפשיעה בקרבם - רמת הפשיעה בקרב אוכלוסייה זו עלתה בעקביות בכ-50% בשנים 2021-2015. מהדו"ח עולה שהדבר גם מוביל לפגיעה בפריון הכלכלי העתידי שלהם. נכון לנובמבר 2021 והנזק השנתי הישיר למשק הישראלי כתוצאה מתופעת חוסר המעש בחברה הערבית נאמד על ידי משרד מבקר המדינה בכחמישה מיליארד ש"ח לתקופת החומש שתקצה הממשלה לטיפול בנושא.
החלטות ממשלה מהשנים האחרונות הפנו משאבים כספיים רבים לקידום החברה הערבית ולצמצום הפערים החברתיים בינה לחברה היהודית, אבל נותרה עוד דרך ארוכה. מניתוח נתונים מעמיק במשרד מבקר המדינה עולה כי שורשי תופעת חוסר המעש נעוצים בבעיות עומק במערכת החינוך הערבי.
לפי דו"ח המבקר, מערכת החינוך הישראלית אינה מקנה לצעירים הערבים כלים ומיומנויות הנחוצים בשוק התעסוקה ובאקדמיה. הישגי התלמידים בחינוך הערבי נמוכים ביחס לחינוך היהודי. כך למשל רק 76% מהבנים ילידי 2002-1991 נכחו בכיתה י"ב, ומהם 35% אינם זכאים לתעודת בגרות ומכאן עולה כי פחות ממחצית הבנים הערבים ילידי שנתונים אלה זכאים לבגרות.
בהיעדר טיפול מיטבי בשלב מוקדם, מתמודדים צעירים ערבים עם פערים לימודיים וכישורים נמוכים המקשים עליהם להשתלב בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. בחינוך הבדואי ההישגים נמוכים אף יותר, שיעורי הנשירה גבוהים יותר, ובהתאם כאמור בעיית חוסר המעש חמורה יותר במגזר זה - בתחילת שנת 2020 שיעור חוסר המעש בקרב צעירים בדואים היה כ-33% לעומת כ-20% בקרב צעירים ערבים, ובקרב צעירות בדואיות הוא עמד על כ-55% לעומת כ-27% בקרב צעירות ערביות. נמצא גם כי המענה הממשלתי הניתן לצעירים במגזר הבדואי אינו מותאם למאפייניו הייחודיים של המגזר. לא פלא, בהתחשב שבביקורת עלה כי משרד החינוך אינו מאייש בשנים האחרונות את תפקיד הממונה על החינוך הבדואי, על אף המורכבות והבעיות הייחודיות למגזר זה.
ממצאי הביקורת מעלים כי משרד החינוך אינו מעניק הכוונה מקצועית איכותית לתלמידים, ובכך פוגע באלו שאינם יכולים להגיע להשכלה גבוהה ומעוניינים להשתלב ישירות בשוק התעסוקה וכי המענה הניתן במערכת החינוך, הכולל הגשה לבגרות ולבגרות מורחבת, אינו מותאם לצעירים שאינם משתלבים בהשכלה הגבוהה ואף פוגע ביכולתם להשתלב בשוק העבודה לאחר הלימודים. כמו כן, משרד החינוך אינו מקנה לתלמידים בחברה הערבית שליטה בעברית ברמה נאותה, בשל איכות הוראה ירודה של המורים לעברית ומהימנות נמוכה של מבחני הבגרות, ובכך נפגעת עוד האפשרות שלהם להשתלב בעבודה ובלימודים גבוהים בישראל.
סף השליטה בשפה העברית שקבעו האוניברסיטאות לשם קבלה ללימודים, שהלכה למעשה מונע מצעירים ערבים רבים להשתלב באקדמיה בישראל, זאת בשל רמת העברית הירודה של הצעירים והצעירות הערבים המסיימים את הלימודים במערכת החינוך הערבי. מנתוני המבקר עולה כי מכ-6,000 צעירים ערבים ילידי 2002-1991, שציון הפסיכומטרי שלהם הוא 500 נמנע מלהתקבל לאוניברסיטה בשל אי-מעבר של רף מבחן ידע בעברית. רבים מצעירים אלו הופכים בעל כורחם לחסרי מעש, ואחרים מוצאים פתרונות באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית או בלימודים מעבר לים. לכל אלו יש השפעות שליליות על יכולתם של הצעירים להשתלב בחברה הישראלית.
כפי שמציין המבקר, תופעת אי-ידיעת השפה העברית בקרב צעירים ערבים באה לידי ביטוי גם בסקר שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) בקרב תלמידים ומורים ב-2018, שבו נמצא כי רק 44% מהתלמידים הערבים משתמשים בעברית מחוץ לבתי הספר ובמערכת החינוך הערבי היא לעיתים רבות נלמדת רק כשפה שלישית ולעיתים אף רביעית - אחרי ערבית מדוברת כשפת אם, ערבית ספרותית ואנגלית. זאת, למרות עמדות הציבור הערבי - מסקר אחר שערכה ראמ"ה ושפורסם ב-2021 עלה שההורים בחברה הערבית רואים באופן חיובי את לימוד השפה העברית. כ-94% מהנשאלים דיווחו כי חשוב להם שילדם ידע לדבר עברית ברמה גבוהה; 91% הסכימו כי שליטה טובה בעברית תגביר את הסיכויים של ילדם למצוא בעתיד עבודה טובה; ו-91% היו בעד הרחבת לימודי השפה העברית הדבורה במערכת החינוך במגזר הערבי.
ממצאי הביקורת מצביעים כי תוכנית הלימודים "עברית על הרצף", שמטרתה קידום שליטת התלמידים הערבים בשפה העברית אינה אפקטיבית. בשנת 2018 חלה ירידה בהישגים לעומת שנת 2016 לפני הפעלת התוכנית. עוד נמצא כי מחצית מהמורים לעברית בחינוך הערבי (כ-50%) אינם בעלי תואר ראשון בתחום הידע, ורוב מוחלט מהמועמדים להוראת עברית (כ-96%) לא עברו מבחן בקיאות בשפה העברית; וכי משרד החינוך אינו מרכז ומנתח את נתוני רמת העברית של התלמידים דוברי הערבית באופן שיטתי לכל רצף הגילים, ולפיכך אין לו תמונת מצב שתאפשר לו להבין ולנתח את הפערים בידיעת שפה זו.
ככלל, המבקר קובע כי הגופים הממשלתיים הרלוונטיים - משרד החינוך, זרוע העבודה, המשרד לשוויון חברתי, המל"ג, משרד הרווחה, משרד האוצר, שירות התעסוקה ומשרד ראש הממשלה - האמונים על צמצום הפערים בקרב צעירים ערבים בני יותר מ-18 אינם פועלים בצורה מיטבית. הוא קורא להם לנתח את צורכי אוכלוסיית הצעירים חסרי המעש בחברה הערבית, לגבש תוכנית מפורטת המביאה בחשבון את כלל המאפיינים של התופעה, לקבוע יעדים מדידים לצמצומה ולעקוב אחר מימוש התוכניות והעמידה ביעדים שייקבעו.
בביקורת לא נמצא שיש להשתתפות של צעירים ערבים במרכזי ריאן, שמפעילה זרוע העבודה, השפעה מובהקת על מצב חוסר המעש שלהם. עוד נמצא כי שירות התעסוקה אינו פונה באופן יזום לדורשי עבודה שאינם מתייצבים בלשכות, ולכן מתקשה לתת מענה לצעירים בגילים שאין בהם זכאות לקצבאות ותמריץ להתייצב בלשכות התעסוקה; וכי תוכנית שנת מעבר שפותחה כתוכנית דגל של המשרד לשוויון חברתי ושל זרוע העבודה פונה רק לכ-3% מכלל חסרי המעש וכרוכה בעלויות גבוהות לכל משתתף, ולפיכך נמנעת האפשרות להרחיבה לכלל אוכלוסייה זו בעתיד.
"בראש ובראשונה, מומלץ ליישם שינוי עומק במערכת החינוך הערבי, כדי לאפשר לצעירים, שאינם מתעתדים ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה, להשתלב בשוק העבודה מיד בסיום הלימודים", קובע המבקר. הוא קורא למינוי ממונה על החינוך הבדואי שייתן מענה לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו וכן לבחינה ביחד עם המל"ג של לימודי השפה העברית ובחינת הבגרות בעברית והתאמתם לדרישות של האוניברסיטאות. הוא ממליץ כי המל"ג תשקול לתמרץ את כל המוסדות להשכלה גבוהה להקים מכינה ייעודית לסטודנטים ערבים ללימוד השפה העברית.
"שילוב הצעירים הערבים חסרי המעש בחברה הישראלית ובשוק התעסוקה הוא אתגר מרכזי ומורכב העומד לפני ממשלת ישראל, ובפרט לגבי הצעירים הבדואים", קובע המבקר בשורה התחתונה, "עמידה באתגר זה בכוחה לצמצם פערים חברתיים-כלכליים, לשפר את הדימוי העצמי של הצעירים, לצמצם את היקפי הפשיעה בקרבם ולהביא לשיפור ברמת החיים ובפריון העבודה שלהם, ובכך לשפר את הפריון של המשק הישראלי בכללותו".
תגובות
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מדינת ישראל נמצאת בין המקומות הראשונים בעולם במניעת נשירה ממערכת החינוך. ככלל, ממדי תופעת הנשירה והשלכותיה נוגעים לחברה כולה ותוצאותיה ניכרות בכלכלת המדינה, בתעסוקה, באבטלה, בעוני ובהתנהגויות סיכון, כגון עבריינות ושימוש בסמים. תוצאות אלה, משפיעות על עתיד החברה והמדינה. האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון מפעיל מערך פדגוגי מותאם לצרכים ולמאפיינים של התלמידים. אחד המהלכים המרכזיים שפותחו בארבע שנים האחרונות הוא שבוע איתור נושרים- אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון, עורך מדי שנה כשלושה מבצעי איתור נושרים (ברמת ת"ז), שמטרתם החזרת הנושרים לבתי הספר".
ממשרד העבודה נמסר בתגובה: "עם קבלת החלטת ממשלה, החל תהליך של איסוף נתונים, איתור צרכים ותכנון שבסופו הוחלט לפעול להרחבת השירותים במסגרת תוכנית ריאן כך שינתנו מענים מותאמים לאוכלוסיית הצעירים בחברה הערבית. בימים אלו אנחנו נמצאים בשלב חתימה על ההסכמים והמענה הייעודי ובמסגרת תכנית ריאן צפוי להינתן מענה לאלפי צעירים מהחברה הערבית בכל רחבי הארץ במסגרת תשתיות של יותר מ-20 מרכזי הכוון ו-40 שלוחות. עם כניסת הפעילות לתוקף תיבחן מעת לעת מידת היעילות של התכניות השונות וסיוען לאוכלוסיה היעודית. בדיקת נתונים מינהליים על כלל משתתפי ריאן מראה כי שיעור התעסוקה של המשתתפים במרכזים עלתה ב12 נקודות אחוז בממוצע שנה לאחר ההשתתפות. אנו ממשיכים לעקוב אחר הנתונים ולבצע בדיקות ומחקרים נוספים על מנת להבטיח המשך פעילות שמטיבה עם הפרט המגיע למרכזים".
מהמשרד לשוויון חברתי נמסר בתגובה: "תכנית 'שנת מעבר' הינה תכנית דגל שמטרתה לספק מעטפת וליווי עבור צעירי החברה הערבית והבדואית בהגיעם לגיל 18. מדובר בתכנית ראשונה מסוגה הפונה לקהל יעד זה, ובכוונת משרדי הממשלה הרלוונטיים לבצע מדידה והערכה בתום שנת הפיילוט הראשונה ולשאוף לשיפור מתמיד. יש להדגיש כי לצד תכנית זו, משרדי הממשלה מקצים מיליארדי שקלים עבור מגוון רב של תכניות בתחומי החינוך, התעסוקה, הרווחה והתשתיות, שמטרתן מניעה מוקדמת של חוסר המעש בקרב הצעירים הערבים".