כשלושה שבועות חלפו מהיום בו נאנסה הנערה בת ה-16 מאשקלון במלון "הים האדום" באילת, ועד להגשת כתב האישום נגד 11 מעורבים בפרשה. בין אלו, ארבעה הואשמו באונס בנסיבות מחמירות, בעוד אחרים הואשמו בעבירות של סיוע לאונס, מעשים מגונים ואי מניעת פשע. הפרשה עוררה כעס ציבורי גדול ומחאה על אלימות כלפי נשים. וואלה! NEWS מגוללת את השתלשלות החקירה, שלב אחר שלב.
אל תפספס
14.8 - הנערה הגיעה בשעות הערב לתחנת משטרת אשקלון, הגישה תלונה והעידה בפני חוקרי התחנה יומיים אחרי האונס. החוקרים פנו מיד אל חוקרי תחנת אילת, והחלו לאסוף ממצאים ראשוניים, שנבעו מהעדות של שתי הנערות.
15.8 - למחרת הגשת התלונה, מפקד מרחב לכיש, ניצב משנה רונן אבניאלי, נכנס לתמונת החקירה וקובע שהתיק יתנהל בתחנת אשקלון, מפני שחלק מהמעורבים הם תושבי האזור.
16.8 - עם התקדמות החקירה, ומתוך הבנה שמדובר באירוע שרבים מעורבים בו, אבניאלי מחליט להקים צוות חקירה מיוחד, הכולל חוקרים מנוסים, חוקרי נוער ואנשי טכנולוגיה - ומורה להם לרדת לאילת ולאסוף שם עדויות וראיות מהמלון, ובהן התיעוד ממצלמות האבטחה. באותו היום החוקרים שולחים את התיעוד לבדיקות, וצוות החקירה מתחיל לעבוד זיהוי המשתתפים על פיו.
18.8 - כעבור יומיים נעצר בחדרה איסי רפאילוב, בן ה-28, אחד החשודים המרכזיים בפרשה, בחשד לאונס. צוות החקירה מגיע לביתו ומוביל אותו לתחנה, כשבסיום החקירה רפאילוב נעצר.
על פי האישומים נגדו, רפאילוב ידע כי הנערה בת 16, הציע לה לצאת איתו לבילוי - אך היא סירבה. מאוחר יותר, כשהייתה שיכורה וחשה ברע, רפאילוב ניגש אליה. הוא אמר שהוא יכול לעזור לה, משום שיש לו הכשרה במתן עזרה ראשונה - והוביל אותה לחדר שאליו פרץ יחד עם חברו, איליזיר מאירוב. שם, כך נטען, אנסו אותה. מאירוב ורפאילוב ריצו בעבר עונש מאסר בגין עבירות פליליות שביצעו.
19.8 - יום לאחר מעצרו של רפאילוב, השוטרים מחפשים גם אחר מאירוב בן ה-27. הם הגיעו לביתו אך הוא לא היה שם, ורק לאחר חיפושים הוא נעצר בחשד לאונס. באותו היום, הפרשה נחשפת בתקשורת.
20.8 - במהלך הערכת מצב בנושא, החליט מפקד המחוז הדרומי, ניצב יורם סופר, להעביר את החקירה לצוות מיוחד שהוקדם במרחב לכיש בפיקוד קצין אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) מרחבי, ובסיוע כל הכלים והאמצעים הטכנולוגים והאחרים שעומדים לרשות המחוז. זאת, לנוכח מורכבות החקירה, החשד שישנם מעורבים נוספים שזהותם עדיין לא הייתה ידועה והמאמץ לזהות אותם ולהביא אותם לחקירה.
במקביל, בצל הפרשה, אלפים מחו בעשרות מוקדים רחבי הארץ נגד אלימות כלפי נשים.
21.8 - חברתה של הנערה עומתה עם אחד החשודים. במקביל, המשטרה מחליטה לתגבר את סיורי הניידות מסביב לבית הנערה באשקלון, בשל השיח האלים והתגובות החריפות ברשתות החברתיות כלפיה.
22.8 - לאחר זיהוי באמצעות תוכנה מיוחדת לזיהוי פנים, כמו גם שימוש באמצעים טכנולוגיים נוספים, נעצרים שני קטינים נוספים החשודים במעורבות במעשה. במקביל, המשטרה מגלה בטלפונים של העצורים הבגירים סרטונים שרפאילוב צילם במהלך האונס. על פי כתב האישום, הוא צילם בטלפון הנייד את מאירוב בזמן המעשה, ובהמשך אף שלח אליו את הסרטון.
23.8 - למחרת נעצרו עוד שבעה קטינים נוספים בחשד למעורבות במעשה, ובנוסף נעצרה גם מנהלת במלון בחשד לאי מניעת פשע ושיבוש הליכי חקירה. על פי חשדות המשטרה, המנהלת ראתה את ההתגודדות במסדרון, בסמוך לזירת האירוע, ולא עשתה דבר.
במקביל, באותו היום ולמחרת נערכים עימותים בין הקטינים, כשאחד מהם הצביע על מעורבותם לכאורה באונס של שני אחים תאומים, בני 17, המתגוררים ביישוב בדרום.
24.8 - המנהלת הובלה לבית המשפט לדיון בהארכת מעצר, אך בית משפט השלום באשקלון דחה את הבקשה, וגם המשטרה החליטה שלא להגיש בקשה לעיכוב ביצוע והיא שוחררה. נכון להיום, טרם הוחלט אם יוגש נגדה כתב אישום בהמשך. בית המשפט מחליט לשחרר גם כמה מהחשודים הקטינים, אך לבסוף הם נשארים במעצר לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשטרה.
27.8 - המשטרה מודיעה כי איתרה את כל החשודים המעורבים בפרשה, ומבהירה כי גרסת הנערה אמינה. מספרם הכולל של העצורים - 17, מהם 13 נערים. כתב האישום יכלול לבסוף 11 נאשמים.
30.8 - המשטרה הגישה הצהרת תובע נגד כמה מהקטינים המעורבים, וביקשה להאריך את מעצרם, אך בית משפט השלום משחרר אותם שוב. אולם, המחוזי הופך את ההחלטה, והם נשארים במעצר.
1.9 - למחרת הגישה המשטרה הצהרת תובע גם נגד רפאילוב ומאירוב.
2.9 - פרקליטות מחוז דרום הגישה כתב אישום נגד 11 מהמעורבים בפרשה, מתוכם שלושה צעירים ושמונה קטינים. איליזיר מאירוב בן ה-27 ואיסי רפאילוב בן ה-28, תושבי חדרה, וכן אחים תאומים בני 17 מיישוב בדרום הואשמו כי אנסו את הנערה בנסיבות מחמירות בחדר בבית מלון "הים האדום" באילת. יתר הנאשמים - אושר שלמה בן ה-19 ממושב נוגה ושישה נערים נוספים - נאשמים שביצעו כל אחד לפי חלקו עבירות של סיוע לאונס, מעשים מגונים ואי מניעת פשע.