חצי שנה לממשל טראמפ: הנשיא מגלה שמעשים קשים מציוצים

לאחר שישה חודשים בבית הלבן, נשיא ארה"ב נחל כשלונות בקיום הבטחות הדגל שלו: ביטול אובמה-קר והסכם הגרעין עם איראן. לצד הצלחות בתחומים אחרים, נראה כי הנשיא המושמץ ממשיך לזכות בתמיכת בוחריו

צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

שישה חודשים עברו מאז הושבע דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, וכמעט מתבקשת המילה – זהו? רק שישה חודשים? נכון, נשיא ארצות הברית הוא האדם החזק בעולם, המרכז תשומת לב תקשורתית בעולם כולו – יהיה מי שיהיה – אבל אצל טראמפ הכול, בהגדרה, גדול יותר, מוקצן יותר, מושך תשומת לב רבה יותר, ומקוטב יותר.

מה הבטיח לעשות דונלד טראמפ ומה עשה באמת? השאלות האלה עומדות בבסיס כל מאמר שתקראו על חצי השנה הראשונה של טראמפ. אני מבקש להוסיף שאלה שלישית, אחרי סיכום השתיים הראשונות – האם הדברים שהשיג או לא חשובים, במובן שהם משנים לבוחריו ולמדינה כולה?

עוד בוואלה! NEWS:
גורם בבית הלבן: טראמפ ופוטין קיימו פגישה סודית בפסגת G20
ברקע חשש מהפגנות: "ביקורו של טראמפ בבריטניה נדחה לשנה הבאה"
למרות מאמצי נתניהו - טראמפ ופוטין פועלים רק למען האינטרסים שלהם

עוד באותו נושא

אחרי שישה חודשים: דובר הבית הלבן שון ספייסר התפטר מתפקידו

לכתבה המלאה
אצל טראמפ הכול, גדול יותר, מוקצן יותר, מושך תשומת לב רבה יותר. טראמפ (צילום: רויטרס)

נתחיל בהבטחת הבחירות המפורסמת מכולן, ביטול תכנית הבריאות, האובמה-קר הידוע, והחלפתה. אין, ולא יהיו לרפובליקנים תנאים טובים יותר מרגע זה כדי לבטל את התכנית, שנואת נפשם, זו שהם חולמים לבטל כבר שמונה שנים. בית הנבחרים בשליטה רפובליקנית, הסנאט בשליטה רפובליקנית, נשיא רפובליקני נמצא בבית הלבן וכולם, על הנייר, מחויבים לביטול והחלפת חוק הבריאות. והם לא מצליחים. חוק הבריאות, הדבר הראשון על סדר יומו של הנשיא לפי הצהרותיו שלו, נשאר בינתיים בספר החוקים.

בין השאר מדובר בכישלון פוליטי שלו ושל המנהיגים הרפובליקנים בשני בתי הקונגרס, פול ראיין ומיץ' מקונל, לצד העבודה שהנשיא לא הצליח לשכנע סנאטורים רפובליקנים להצביע איתו. אין לו כוח הרתעה משמעותי מולם לגבי המשך הדרך. מנגד, אם הנשיא יניח לתכנית לגווע בשל תקצוב חסר, זה יכניס לכאוס את מערכת הבריאות האמריקנית, ועשרות מיליוני אמריקנים יישארו בלא ביטוח בריאות, במערכת המהווה 16% מהכלכלה.

הקונגרס לא מצליח לבטל את החקיקה. טראמפ וראיין (צילום: רויטרס)

גם הבטחת בחירות אחרת לא קוימה, עד כה: החומה על גבול מקסיקו, החומה שמקסיקו תממן. מקסיקו כמובן מסרבת לממן את החומה, ובינתיים גם בית הנבחרים האמריקני לא מוכן לממן את החומה, שעלותה מוערכת בעשרות מיליארדי דולרים. גם תכנית ההשקעה המסיבית בתשתיות האמריקניות בסך טריליון דולרים – השקעה נחוצה עד מאד שהתעכבה זמן רב מדי – לא מקודמת כעת.

בתחום הכלכלה הבינלאומית טראמפ מילא אחרי הבטחות הבחירות שלו: הוא הוציא את ארצות הברית מהשותפות הטרנס-פסיפית, הסכם סחר בין לאומי של המדינות הגובלות באוקיינוס השקט שנועד להיות משקל נגד משמעותי לעוצמה הסינית. ארצות הברית יוצאת מההסכם שיזמה, אחת המורשות של אובמה. כמו כן טראמפ הודיע שהסכם NAFTA, הסכם הסחר והמכסים עם קנדה ומקסיקו, ייפתח מחדש כי הוא לרעת ארצות הברית. לשיטתו, ביטול המכסים סייע יותר למקסיקו מאשר לארצות הברית. העוצמה האמריקנית אכן תביא לכך שההסכם ייפתח מחדש לדיונים. למזלו של טראמפ, הוא ירש כלכלה במצב טוב – האבטלה נמוכה, והצמיחה נמוכה אבל קיימת.

זבנג וגמרנו לא עובד. טראמפ חותם על צו המבטל את הסכמי אובמה עם קובה (צילום: רויטרס)

טראמפ גם הוציא את ארצות הברית, כפי שהבטיח, מהסכם האקלים הבינלאומי. בשבועות האחרונים אמנם טראמפ שוחח עם נשיא צרפת עמנואל מקרון ורמז שאולי ארצות הברית תישאר במסגרת ההסכם אבל כפי שהדברים נראים הבטחה זו קוימה. ושוב, הנקודה אינה אם טראמפ או ארצות הברית עושים את הדבר הנכון, אלא אם הוא מקיים הבטחת בחירות, אם מקיים את סדר היום שבגללו נבחר.

ועדיין בתחום האקלים, טראמפ מינה לשרים בממשלתו אנשים הרואים איתו עין בעין. מולטי מיליונרים ומיליארדרים, המתעבים כל רגולציה על שוק ההון, הטוענים שהתחממות גלובלית כלל אינה קיימת. בתחום זה, מדובר בהצלחה במובן האידיאולוגי. האם הם ראויים לתפקידם? האם יודעים לנהל משרד ממשלתי? איננו יודעים בשלב זה.

טראמפ הבטיח – וקיים – למנות שופט שמרן לבית המשפט העליון במקום השופט אנטונין סקאליה שהלך לעולמו והיה הסמן הימני בבית המשפט העליון. ניל גורסאץ' נחשב לשופט טוב ולמינוי ראוי, אולם בכך כפות המאזנים בבית המשפט שבו לנטות לצד השמרני. טראמפ יהיה הממנה גם בשנים הקרובות, וזו אולי המורשת החשובה ביותר של כל נשיא, שכן לזהות השופטים בבית המשפט יש השפעה אדירה על כל ארצות הברית.

טראמפ למד שהמזרח התיכון מסובך מכפי שצפוי

טראמפ הבטיח לחסל את "המדינה האסלאמית" (דאעש), הבטחה שהיא יותר מס שפתיים. ארצות הברית ממשיכה תחת טראמפ במערכה האווירית בעיקר, עם יסודות קרקעיים, בעיקר של יחידות מיוחדות ויועצים נגד דאעש. המערכה מתקדמת יפה. החיסול המלא עודנו רחוק, כמו גם הסכם שלום עתידי בין ישראל לפלסטינים, דבר שטראמפ מבקש לקדם, אבל לא ברור באיזה מחיר פוליטי ואם זה כלל אפשרי.

בינתיים, דאעש בעדיפות העליונה, ועל כן החלפת השליט בשאר אסד כבר לא על הפרק. יש הכרח בהסדרים עם הרוסים בסוריה, עם הכורדים הנלחמים על הקרקע נגד דאעש בא-רקה, וכן, זה גם על חשבון בעלות ברית זועמות כמו טורקיה וישראל.

טראמפ התחייב לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, ההסכם הגרוע בהיסטוריה, לדבריו. השבוע הודתה ארצות הברית שאיראן עומדת בהסכם והיא לא תבטל אותו, כלומר תצא ממנו – ההסכם עם איראן הוא הסכם של האו"ם, ויש בו מדינות חותמות אחרות, בהן מנהיגות האיחוד האירופי, רוסיה וסין, והן לא יצאו מההסכם גם אם ארצות הברית תבטל אותו. ארצות הברית זועמת על דברים אחרים שאיראן עושה – ניסויי טילים או מעורבות בסוריה ובתימן, למשל, ועליהם החא תוכל לנקוט צעדים, אבל הסכם הגרעין נשאר.

עוד באותו נושא

בכירים בארה"ב: טראמפ החליט לבטל את התמיכה במורדים בסוריה

לכתבה המלאה
רק לא כמו אובמה. טראמפ בביקורו בערב הסעודית, מאי 2017 (צילום: רוטירס)

מדיניות החוץ של טראמפ נראית לעתים כרצון לעשות את ההיפך ממה שעשה אובמה. וכך, מול הסכם הגרעין עם איראן והאתחול הכושל של ממשל אובמה מול מצרים והעולם הסוני, טראמפ מתעמת עם איראן והעולם השיעי ומתחבר לעולם הסוני, בעיקר ערב הסעודית. ייתכן שילמד, כמו קודמיו, שהמזרח התיכון תמיד מסובך יותר ומסוכן יותר משציפה.

גם מול קוריאה הצפונית שיטת זבנג וגמרנו לא עובדת. גם לא ציוצים נזעמים בשעות בוקר מוקדמות – ארצות הברית נאלצת, שוב, לנקוט דיפלומטיה מחושבת הלוקחת בחשבון את רוסיה, את סין ואת החשש ממלחמה, כדי לנסות ולהגיע ליעד של רגיעה בחצי האי הקוריאני.

טראמפ הודיע במערכת הבחירות שיאסור כניסת מוסלמים לארצות הברית. אחרי כמה ניסיונות חקיקה שנחסמו בבתי המשפט עברה הצעת חוק החוסמת חלקית כניסת אזרחים משש מדינות בעלות רוב מוסלמי. זו לא עצירת טרור כמובן – וממילא חשודים בטרור לא נכנסים לארצות הברית ממדינות אחרות. במקביל, כניסת פליטים הוגבלה, כמו במרבית העולם.

חקירת הקשרים עם רוסיה: הצעדים מול פוטין מעוררים חשד

נשאר עוד נושא אחד שטראמפ חזר עליו במערכת הבחירות – שיפור היחסים עם רוסיה. הנושא הרוסי מעיב על כל היתר. לא ברור כלל שמערכת היחסים עם רוסיה הוטבה, אך ברור לחלוטין שקשרי מטה טראמפ עם גורמים רוסיים, החקירות, פיטורי ראש הבולשת הפדרלית, העובדה שהתובע הכללי ג'ף סשנז נאלץ להשעות עצמו מטיפול בנושא הרוסי – דבר שעורר זעם רב וגלוי אצל טראמפ השבוע – מינוי התובע המיוחד, העדויות שנחשפות מדי יום – כל אלה הם משקולות על רגלי הממשל. הם נאלצים להתגונן מדי יום מול שטף הגילויים, וכשאתה בהתגוננות אינך יכול לקדם במרץ את כל הנשואים האחרים. החשדות מגיעים גם אל הבית פנימה, אל החתן ג'ארד קושנר ואל הבן דונלד ג'וניור.

הנושא כמובן מתחבר לשאלה אם רוסיה סייעה לטראמפ להיבחר, באמצעות החדירה למחשבי המפלגה הדמוקרטית, הפצת מידע סלקטיבי או מסולף לבוחרים בשלוש מדינות המפתח שבהן ניצח טראמפ במפתיע – ויסקונסין, מישיגן ופנסילבניה – והדברים האלה עוד ייבדקו. אבל ברור שהם בעייתיים עבור הממשל, מגבילים את יכולת הפעולה של טראמפ כאשר כל פעולה שיבקש לנקוט מול הנשיא ולדימיר פוטין תהיה חשודה מראש.

כל צעד יהיה חשוד. טראמפ ופוטין בפגישתם בפסגת G-20 (צילום: אי-פי)
"לבוחריו הצלחותיו הן הצלחות, הכישלונות הם בגלל שבגדו בו, התנכלו לו"

טראמפ הוא נשיא אחר מכל קודמיו. בכל דבר. בין השאר הוא נמצא במערכת בחירות מתמדת. הוא לא נשיא מאחה ומחבק, כמו רונלד רייגן – ולמה שיהיה? הטקטיקה הזו הביאה לו ניצחון בבחירות. הוא ממשיך בסיורי בחירות בארצות הברית, תוקף את אויביו, שהם בהגדרה אויבי אמריקה – הליברלים, הדמוקרטים, העיתונות. בעיקר האחרונה.

המושג "פייק ניוז" הפך למושג שגור בעולם כולו, ומנהיגים אחרים מאמצים אותו בחדווה מול התקשורת בארצותיהם כשלדעתם, כמו במקרה של טראמפ, היא מפרסמת עובדות או פרשנויות לא נכונות. כמובן שלא כל התקשורת נגדו. כל מי שצפה אי פעם ברשת "פוקס" רבת ההשפעה, למשל, יודע שטראמפ אינו לבדו מול התקשורת העוינת. והוא גם שונה באופן התקשור עם העם – אין כעת תדרוכים למצלמה בבית הלבן, יש ציוצים בטוויטר, שהפכו לקאלט פוליטי כלל עולמי. והמילה "Sad" מצוטטת בסיום ציוצים בעולם כולו, בדרך כלל באירוניה.

וזה מצליח. אולי שיעור התמיכה בטראמפ בשפל היסטורי עבור נשיא מכהן, אבל המפלגה הדמוקרטית בדמורליזציה מוחלטת, חסרת הנהגה, חסרת אמון ביכולתה לכבוש את הקונגרס, שלא לומר הבית הלבן. היו ארבע מערכות בחירות לבית הנבחרים מאז מינוי טראמפ, בכולם הרפובליקנים ניצחו. במשאלים שנערכו בקרב המצביעים הרפובליקנים, הבסיס המפורסם, טראמפ שולט ביד רמה.

גם עם הנשיא טראמפ - לא כל דבר אפשרי

אפקט טראמפ עובד על העולם, לטוב ולרע. הוא בלתי צפוי, הוא כוחני, הוא מרתיע – והוא הנשיא.

עד כמה רשימת ההישגים, ההצלחות והכשלונות הזו כלל רלוונטית למצביעיו ולאמריקנים? התשובה היא לא הרבה. בתקופה כה מקוטבת, שבה הכול פוליטי, שבה אין הסכמה לא רק על דעות, אלא גם על עובדות, כשהנשיא מאמץ שדר שלדעתו נאס"א החזיקה מושבות עבדים על המאדים, אין משמעות לעבודות, ולהישגים ולמחדלים. הכול פוליטי. וכאן טראמפ בהחלט מצליח, לבוחריו הצלחותיו הן הצלחות, הכישלונות הם בגלל שבגדו בו, התנכלו לו.

88% ממצביעיו אומרים שיבחרו בו שוב, 77% אומרים שהוא לא צריך להתפטר גם אם יוכח שהיה קשר ושיתוף פעולה בינו והמטה שלו לרוסיה, ויותר מ-70% אינם מאמינים שהיה מפגש בינו לגורמים רוסיים – מפגש שטראמפ עצמו מודה שהתקיים. אין שום סימן המראה שהדמוקרטים ינצחו בבחירות לבית הנבחרים ושליש מהסנאט בשנה הבאה, אולי להפך.

אפקט טראמפ עובד על העולם. לטוב ולרע. הוא בלתי צפוי, הוא כוחני, הוא מרתיע, והוא הנשיא. ואיתו צריך להסתדר, בין אם אתה בנימין נתניהו או עמנואל מקרון. ואולי דווקא בהיותו מי שהוא, הוא יוכל להזיז דברים שנחשבו בלתי ניתנים להזזה – הסכם במזרח התיכון למשל.

ולסיום – רשימות סיכום הן חלק בלתי נפרד מעיתונות. אבל אנו מסכמים בסך הכול חצי שנה בחיי ממשל חדש, של אנשים בלתי מנוסים, בהנהגת נשיא שחלק ניכר ממפלגתו שלו עוין אותו ושמעולם לא כיהן במשרה ציבורית. אלה מכשלות ניכרות, עוד לפני הסיפור הרוסי. עברה בסך הכול שמינית מכהונת טראמפ אם יכהן כהונה אחת, ואולי רק אחת חלקי 16, אם ייבחר מחדש. יש לו מספיק זמן להעביר חלקים נכבדים מסדר היום שלו. וגם טראמפ אמור לדעת שלא כל דבר אפשרי, פוליטית או מעשית. גם לא לנשיא ארצות הברית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully