הפגנות המחאה הקוראות להתפטרותו של ראש הממשלה נמשכות ברחבי הארץ, וכך גם העימותים בין שוטרים לבין מפגינים, בעיקר בתל אביב, ירושלים, קיסריה, צומת כרכור וחיפה, לאו דווקא בסדר זה. עוד ועוד מפגינים נעצרים, ומי שמתייצבים לסייע להם בתחנות המשטרה, בבתי המשפט ולא אחת עוד קודם לכן, כמשקיפים מטעם עצמם בהפגנות עצמן, הם אנשי "מערך העצורים" ההתנדבותי שפועל בשנתיים האחרונות, ובו כ-30 עורכי דין מרמת הגולן בצפון ועד אילת בדרום, המעניקים את שירותיהם לטובת העניין, חינם אין כסף, מה שנקרא בלשון המשפטית - פרו בונו. לא עניין של מה-בכך, במיוחד בהתחשב בניסיונם ואיכותם ובוויה דולורוזה המשפטית שהמשטרה נוקטת בה נגד מפגיני המחאות.
"זה קרה בעצמו וצמח באופן טבעי מתוך צורך. פתאום מ'חנות מכולת בירושלים' הפכנו ל'רשת קמעונאית ארצית'", משחזרת לוואלה סמדר להב אבנשטיין, הרכזת הבלתי נלאית של המערך והרוח החיה של 'הרשת', בציוריות האופיינית לה. היא אם לבת ובן בוגרים שעזבו את הקן המשפחתי. המערך הוא חייה.
היא בעצמה כלל אינה עורכת דין, אלא אחת מהפעילות הוותיקות של המחאות, שהייתה שותפה לחמישייה המייסדת שהקימה את הארגון עם רכז השב"כ לשעבר עו"ד גונן בן יצחק, ח"כ לשעבר ומזכ"לית שלום עכשיו לשעבר עו"ד גבי לסקי, מחבר הספר "המהפכה השלישית" עו"ד יאיר נהוראי והפליליסט הבכיר, עו"ד דניאל חקלאי, אחד מהמתנגדים הבולטים של ההפיכה המשטרית ומהדוברים הבוטים נגד מה שהוא מכנה במילים אלה או אחרות "מהלכיו של שר המשפטים בשירות ראש הממשלה להפיכתה של מדינת ישראל לדיקטטורה".
כל הארבעה הם לא רק חלק מהגרעין המייסד ושותפים לניהולו של המערך, אלא אף מתייצבים בפועל בשטח בשם העצורים. לו היה מדובר באיזה שירות מסחרי, היה ניתן לומר שמדובר בהצלחה מסחררת, שלא לומר "מונופול", כיוון שבפועל 100% מהמפגינים בוחרים להשתמש בעורכי הדין של המערך, לא רק בגלל שהשירות ניתן בחינם, שהרי רבים מהם זכאים לקבל שירות בחינם גם מהסנגוריה הציבורית, אלא בגלל שהמערך שהתמקצע בתחום זכה זה מכבר למוניטין של מי שמכיר את העבודה ומצטיין בה.
אגב כך, צריך לציין ולהדגיש כי מתוך 1,531 תיקי מעצרים של מפגינים מינואר 2023 עד השבוע שעבר (מחציתם אגב מתל אביב), הוגשו עד היום רק 7 כתבי אישום. בפרקליטות מחוז חיפה אליה מנותבים תיקי הפגנות קיסריה, צומת כרכור וחיפה, לא מוכר אפילו כתב אישום אחד. גם בפרקליטות מחוז צפון לא הוגש כתב אישום.
בהתחשב בסטטיסטיקה הזו, אולי תמוה שהמשטרה חוקרת בכלל את התיקים האלה, אבל בשטח - להיפך: המשטרה נחושה מתמיד לאכוף את החוק עם מפגיני המחאות נגד ראש הממשלה, משקיעה בהן משאבים רבים, וטוענת בלהט בבתי המשפט להאריך את מעצר המפגינים כאשר בתי משפט משחררים אותם. כאמור, מעין מלחמת התשה.
כך למשל, בשבת האחרונה, בין אלף מפגינים בקיסריה, בחרה המשטרה לעצור באלימות גבר בן 77, עטור צל"ש ממלחמת ששת הימים. התיעוד עלה לרשתות ואחרי זמן קצר היא שיחררה אותו. באותה רוח קרבית, במהלך החדשים האחרונים עצרה המשטרה לא אחת נערים בני 16, אחד מהם לפני כשבועיים, בעת שגונן על סבתא שלו שהופלה לקרקע סמוך לבית ראש הממשלה.
את ד"ר יולנדה יבור, מרצה מוערכת באוניברסיטה הפתוחה, אורנים ומכון שלם, היא עצרה ועיכבה כבר עשר פעמים, לאחרונה בליל שבת האחרון, והיא נחושה לגבש כנגדה כתב אישום. מח"ט שיריון, אלוף משנה במילואים, נעצר ע"י מפקד משטרת חדרה ואנשיו כשהגן על טנק קרטון-עץ-קלקר שחנה בחצר ביתו הפרטי בקיסריה. רופא נעצר בעת שהעניק עזרה ראשונה למפגין אחר. יש אינספור דוגמאות כאלה.
"המשטרה עסוקה בלדכא את המחאה בכל דרך והדרך העדיפה עליה היא התשה", אומר עו"ד גונן בן יצחק, "מתישים את האנשים ומתישים את המערכת. בשבוע שעבר בתל אביב נעצרו יותר מ-30 איש וכולם שוחררו בבוקר. זו סתם הצקה והתשה. אז 'ההישג' המשטרתי הגדול של העת הזו הוא שמדובר על כ-1,500 מעצרי שווא. כך צריך לראות את זה".
"המפגינים שנעצרים לא יודעים למי להתקשר כשהם נעצרים כי מדובר באזרחים נורמטיביים שלא מסתבכים בפלילים" מסבירה עו"ד גבי לסקי, "הידיעה שיש מערך שדואג לעצורים נותנת בטחון למפגינים. הם יודעים שהם לא לבד ואם קורה משהו יש מי שיגיע לייעץ להם ולייצג אותם, בכל מקום, בכל שעה. ואנחנו מגיעים לכל תחנה ובימ"ש בארץ ואנחנו איתם עד סוף התהליך".
"המעצרים האלימים יוצרים אי-אמון קשה כלפי משטרת ישראל. הם מעידים שיש באופן אמיתי שימוש שלא כדין בסמכויות הנתונות למשטרה, ולצערנו הם גם מלווים באלימות קשה. כשעבריין יוצא לביצוע פשעים הוא מחזיק בחיוג מהיר טלפון של עו"ד פלילי. המפגינים האלה אפילו לא יודעים למי להתקשר".
"המעצרים אינם נחוצים, אלא הפכו להיות אמצעי פסול לפיזור הפגנות. תוך פגיעה בזכויות חוקתיות ותנאי השחרור שבאים בעקבותיהם הם הפכו לאמצעי ענישה", אומרת עו"ד לסקי, "מטרת המעצרים היא ניסיון נואש לקעקע, להרתיע ולהפחיד את המפגינים, שהם אנשים נורמטיביים שבאים להציל את המדינה. המשטרה, ממניעים פוליטיים, עושה שימוש בסדר הדין הפלילי כדי לנסות להשתיק מחאה. עובדה שלרוב אנחנו מצליחים בבתי המשפט לשנות את תנאי השחרור תוך ביקורת קשה נגד המשטרה".
"מה שאנחנו רואים בהתנהלות של המשטרה הוא שההפיכה המשטרית חיה ובועטת, ולא באמצעות חקיקה, אלא באמצעות הוצאה לפועל של מדיניות פסולה ובלתי חוקית של השר הממונה, שעושה שימוש פוליטי במשטרת ישראל. מנגד ראינו רק לפני מספר ימים כיצד אותו שר, מעל ראשו של המפכ"ל, הוציא לשוטרים הנחיות שלא לאכוף את החוק נגד מפגינים שפוגעים בסיוע הומניטרי. את כל הכוחות שמה המשטרה על מפגינים נורמטיביים. ברחובות הארץ יש רציחות והמשטרה באותו יום בקפלן בפרישה מלאה עוצרת עשרות אנשים. לוקחים פלוגות של מג"ב, שבמקום להיות על גבולות המדינה הם עוצרים מפגינים. התובנה מכל זה היא שמשטרת ישראל עושה שימוש פוליטי בכוחה תוך סיכון קיצוני גם של המפגינים וגם של הדמוקרטיה הישראלית".
הארגון ההתנדבותי נולד וגדל מהשטח במחאת בלפור בשנת 2020. "בהתחלה יותר בקטע של איסוף נתונים על עצורים ותמיכה בהם מחוץ לתחנות המשטרה", אומרת סמדר להב אבנשטיין. "ב-2017 לא היו כל כך הרבה עצורים, אבל כשהתברר שיש צורך דחוף בעורכי דין ומפגינים בלי כסף התקשרו אלי התקשרתי לגונן בן יצחק ואמרתי לו 'גונן ווי האב א פרובלם'. הוא לא היסס, ישר ענה 'יאללה בואי נתחיל'. ככה זה התחיל. גם הוא נעצר אגב בעבר, בגורן. אני נותרתי עם הבת הקטנה שלו ביד. למרבה המזל אני עצמי נותרתי במשחק הזה חסינת מעצרים. למרות שאני כל הזמן בשטח, אותי לא עוצרים".
עם ריבוי העצורים נוצר צורך למתן סיוע משפטי בתחנות המשטרה. במקביל התגבש נוהג של תמיכה חברתית ומורלית לעצורים מחוץ לתחנות, על כל המשתמע, כולל מגשי פיצה כשההמתנה מתארכת. בנוסף לעורכי הדין גויסו שישה אנשי שטח שריכזו בהתנדבות את הפעולות השונות של המערך, החל מהגעת עורך הדין לתחנה, איסוף ורישום פרטי העצורים. עיקר הפעילות התמקד בירושלים ובתל אביב, כאשר לאורך שנת המחאה בבלפור טופלו מאות עצורים ע"י המערך בפן המשפטי - שחרור ממעצר, עררים על החלטות קצין וכמובן טיפול בהסדרים מותנים או בייצוג בכתבי האישום שהוגשו.
עורכי הדין של המערך מלווים את העצורים ונשארים בתחנה עד ליציאת האחרון שבהם. במידה והוחלט לעצור מוחה ללילה מוגש ערר במהירות האפשרית לבית המשפט בהתאם לשעת החלטת הקצין על המעצר, ואם ההחלטה בשעת לילה מאוחרת נציג מטעם המערך מתייצב בבית משפט לייצג את העצור. הפניות מגיעות ממפגינים בשטח, מרוכזות בחמ"ל המערך שמוכן מראש לכל תרחיש עם עורכי דין כוננים, ועוקב אחר כל אירוע ואירוע מתחילתו ועד סופו.
במערך מסייעים גם בהגשת תלונות למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש), וכ-80 תלונות כאלה כבר הוגשו. הם מייעצים למפגינים לפני זימון לחקירה ובכל אספקט משפטי אחר הקשור למימוש זכותם האזרחית למחות ולהפגין. "אנחנו עצמאיים לגמרי. אנחנו לא שייכים לאף ארגון ולא רוצים להיות. אסור שמישהו ינהל אותנו", מדגישים במערך.
"העוטף", במערך העצורים, ארגון התמיכה מחוץ לתחנה והסיוע למשתחררים, מסייע לעצורים ולמפגינים ובני משפחותיהם להתמודד נפשית עם התהליכים שעוברים על אנשים נורמטיביים שמוצאים עצמם אזוקים ועצורים. "עוטף העצורים" מוקפץ לכל תחנה שבה יש עצור, עוזר בחתימה על ערבות, בהסעה של המשוחררים מהמעצר הביתה ובתמיכה ריגשית של סולידריות לאחר השחרור. כל עצור שמשתחרר אפילו מקבל הביתה חבילת פינוק. כגודל הסבל שחווה, כך החבילה. המערך מעמיד לרשות המפגינים צוות טיפולי נפשי בראשות פרופסור מיכל שמאי ופרופסור בועז בן דוד.
כיום יש למערך כ-20 סנגורים פליליים פעילים אשר מייעצים בתחנות. "הארץ התכווצה", אומרת סמדר להב אבנשטיין בכאב, "אין יותר רמת הגולן ואצבע הגליל ואין עוטף עזה ונגב מערבי". היא מציינת כי בנוסף לפליליסטים יש כ-6-7 עורכי דין מהתחום האזרחי בתחומי נזיקין ולשון הרע וכ-6 עוסקים בדוחות שמוגשים נגד מפגינים.
ואגב, המערך עוסק לא רק בשחרור ממעצרים אלא גם מטפל בתביעות נגד המדינה וגם אישית נגד שוטרים. לדברי המערך, נכון להיום יש כ-40 תביעות אזרחיות שנמצאות בשלב כזה או אחר בגין נזק גופני, לשון הרע, מעצר שווא ומחדלים שונים. למשל כנגד אותם פרשי משטרה בתל אביב שנראו חובטים במפגינים או שוטר "שפוצץ את האף" למפגין בקיסריה. בדף האינטרנט של המערך מופיעים הטלפונים הניידים של כל עורכי הדין, וכן הנחיות מה לעשות במקרה של מעצר, ואיך להיות מוכן לו עוד טרם היציאה מהבית. "הדפיסו את הרשימה והחזיקו אותה כפתק בכיס עם השם והטלפון שלכם. במקרה של מעצר תנו את הרשימה למישהו בשטח כדי שיפנה בשבילכם".
ההיקפים חסרי תקדים. זה כבר מזמן מפעל של ממש עם צוות הפועל סביב השעון, 7 ימים בשבוע. "אני לא מסוגלת לשבת במנוחה לרגע. ככה זה כל היום והרבה פעמים גם כל הלילה. זה כל מה שאני עושה כל היום וכל הלילה", אומרת סמדר אבנשטיין אליה נכנסו שיחות והודעות ללא הרף גם במהלך השיחה הזו. היא מתנצלת כשתוך כך לחלק מהן היא צריכה לענות, כדי לנתב עורך דין זה או אחר או כדי לקדם איזה עניין.
באופן מפתיע לרשת ארצית כזו, מודים במערך העצורים שהם והמשטרה בנתק מוחלט, לפחות בדרגים הבכירים. פה ושם יש יחסי עבודה עם הקצינים בשטח. "זה לא מפתיע, אנחנו לא מאמינים בהידברות עם המשטרה. הניסיון הוכיח לנו שאין על מה להידבר איתם", טוענת אבנשטיין, "שיעשו את התפקיד שלהם ואנחנו נעשה את שלנו. כתבנו המון מכתבים, לכל מיני גורמים כולל ליועמ"שית של משטרת ישראל, על כל מיני התנהלויות. לא כל-כך קיבלנו התייחסות עניינית. חוזרים אלינו בשיהוי ניכר ועם תשובות מיתממות ולא מספקות". היא נותנת דוגמא טרייה, מענה שהתקבל בימים האחרונים ממשטרת ישראל למכתב ששיגר לה המערך לגבי התנהלות משטרת חדרה, לפני חודשיים.
"הסלידה של המשטרה מהמחאה באה לידי ביטוי גם באלימות יתר. יש שוטרים שרואים אצלם שנאה בעיניים", מוסיפה סמדר אבנשטיין, "המשטרה רואה את עצמה כגורם ענישה והמעצרים לצורך מעצרים הם סוג של עונש, במיוחד לציבור המפגינים הנורמטיבי שמעולם לא חווה מעצר. לפעמים הם לוקחים אנשים לבית משפט עוד לפני שחקרו אותם. או שמוצאים איזה 'פטנט' ומחזיקים אותם יומיים עצורים גם אם הם יודעים שבית משפט בסוף ישחרר אותם. או שמגישים ערר בשעה כזו מאוחרת שברור לכל שדיון יתקיים רק יום למחרת וזה אומר עוד לילה במעצר", היא מתארת, "הם יכולים לעשות ליקויים ברכב כדי שתהיה להם סיבה לתפוס אותו. הם תופסים טלפונים ומגפונים ומכוניות של מפגינים ומתעקשים שנפתח בהליך משפטי עד שהם מואילים לשחרר אותם". זה כמובן מעבר להתנהלות בשטח הכוללת לא אחת שימוש מופרז בכוח". אח"כ, בציניות, היא אומרת, "כשאני רואה מה שוטרים עושים בהפגנות של ערבים ושמאל אני מפנימה שיש לנו עוד לאן לרדת".
"יש חוקי משחק בביזנס הזה ובמשטרה מפרים אותם בלי הרף", היא אומרת לגבי התנהלות המשטרה לא רק כלפי המפגינים אלא גם כלפי הסנגורים, "זה מתבטא ביחס מחפיר לעורכי הדין. מתייחסים אליהם כאויב. זה מנוגד לחוקי המשחק, כי בהתנהלות הוגנת מבינים שגם עורכי דין שמייצגים עבריינים וארגוני פשיעה הם חלק מהמערכת".
בין התלאות שעוברים עורכי הדין של המערך היא מונה, "לא אומרים להם כמה עצורים יש, הם מקשים עליהם לדעת להיכן לקחו את העצורים. כבר קרה שאמרו להם שעצורים נלקחו לתחנה אחת ובסוף התברר שהם באחרת. לוקח הרבה מדי זמן עד שהם בכלל אומרים. נותנים להם לרוץ אחרי המידע. לא אחת קרה שנתנו מידע שקרי. לא אחת הוציאו עורכי דין מתחנת משטרה או שבכלל לא נתנו להם להיכנס".
"מה שמורגש מאד זו רוח השר", אומרת סמדר, "לא כל השוטרים 'ביביסטים' או 'בנגביריסטים' אבל אתה מרגיש גם בהתנהלות וגם בתגובות בשטח שרוח השר חדרה למשטרה. שוטרים אלימים מקודמים, לפעמים גם כאלה עם היסטוריה במח"ש. הלכה האמינות. היא הוחלפה בתחבולנות. נוקטים בטקטיקות מלוכלכות ברוח של במלחמה-כמו-במלחמה. מה שכואב במיוחד זה על המפגינים. רוב העצורים שלנו הם אנשים נורמטיביים לחלוטין, שמעולם לא ראו תחנת משטרה מבפנים, הם נקלעו לסיטואציה רק בגלל שיצאו לרחוב להפגין ומתייחסים אליהם כאל אחרוני העבריינים. לא צריך לקרות שהם יוצאים פצועים וחבולים, גם נפשית. יש כאלה שחטפו מכות רצח וסיימו בבית חולים. חוויה לא נעימה בכלל. לפעמים זה נראה שככל שהם אנשים מכובדים יותר השוטרים מתייחסים אליהם עוד יותר בזלזול. וכשזה היחס אליהם, אני עם דפיקות לב בכל פעם שיש לנו מעצר של מפגין מוחלש, קטין או קשיש, קוויר, הלום קרב, או פגוע נפש כזה או אחר".
"בירושלים רוח השר מורגשת ביתר שאת, באופן מובהק. מרגישים את הרצון לרצות", אומרת אבנשטיין, "מזנבת אחריה משטרת חדרה ומחוז חוף בכלל. בהפגנות יש להם תגובות כאילו אויב העם עומד מולם. הם לא מפנימים שמחר מתחלף שלטון ומה שלא מתחלף זה הציבור".
"השורה התחתונה היא שמשטרת ישראל אמורה לשרת אותנו, את האזרחים ולא להיות זרוע הביצוע של משטר לדיכוי או ענישה. פגה החמלה ובמקום שאין חמלה בספק אם תהיה תקומה", היא מסכמת, "עצם המעצר זה דבר משפיל. ראינו את זה עם הרופא שהותקף באלימות ואין ספק שיש פה עלייה מדרגה, כי הוא רופא שהיה במהלך הגשת עזרה ראשונה. אבל, מפגינים 'רגילים' סובלים אלימות דומה, על בסיס יומיומי. 'מערך עוטף עצורים' ניצב איתם, פועל לשחרורם ולמיצוי כל שאר זכויותיהם האזרחיות כנגד מי שמפר אותן".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לכתבה: "משטרת ישראל הינה גוף א-פוליטי, הפועל באופן שוויוני ללא הבחנה/הבדלה בין עמדות פוליטיות של המפגינים. כל ניסיון ציני לצבוע את השוטרים בגוון פוליטי, חוטא לאמת ופוגע בעבודת השוטרים שפועלים לילות כימים למען ביטחונם של האזרחים. תפקידה של משטרת ישראל הוא לשמור על הסדר הציבורי, במקום שבו הפגנה הופכת בלתי חוקית ואלימה כפי שקורה לא אחת, המשטרה מפעילה כח סביר מתוקף סמכותה המוקנה בחוק, במטרה להשליט סדר ולהפסיק את העבירות שמתבצעות ע"י המפגינים, ביניהן הדלקת לפידים ומדורות, עימותים אלימים עם שוטרים שגורמים לפציעתם וחסימת צירים ראשיים הפוגעים באופן משמעותי בחופש התנועה של כלל האזרחים שווי זכויות. נדגיש, מעצר מפירי הסדר וכל עבירה בת מעצר, נועדו להפסקת העבירה ולהביא את החשודים לחקירה ולמיצוי הדין. משטרת ישראל תמשיך לאפשר את חופש הביטוי והמחאה כחוק, אך לא תאפשר הפרת סדר והתפרעויות המבוצעות בניגוד לחוק".