זה היה אחד השבועות הגרועים והרועשים ביותר של ממשלת נתניהו השישית מאז הקמתה, וכבר היו לא מעט כאלה, כך שהתחרות נהיית קשה. שבוע שבו אירוע רדף אירוע, כותרת רדפה כותרת וסערה רדפה מבוכה, ובראשה - אוזלת ידה של ממשלת הימין מלא-מלא בקיום הבטחתה הראשונה: ביטחון ומשילות.
ההסתבכות של צה"ל בג'נין והפיגוע הקטלני בעלי שגבה את חייהם של 4 ישראלים החזירו לראש סדר היום את גל הטרור ואת ההסלמה הביטחונית בגדה, ובעוד כנופיות מתנחלים פורעי חוק יצאו למסע של פוגרומי נקמה בכפרים הפלסטיניים, מהומות הטורבינות של הדרוזים ברמת הגולן הבעירו את כבישי הצפון. כמעט במקביל, נחשף שחיזבאללה הקים לפני שבועיים עמדה צבאית חמושה בשטח ישראל בהר דב. ריבונות? יותר כמו אובדן שליטה.
התשובה של שרת ההתיישבות, אורית סטרוק, לשאלת האחריות לכישלון הביטחוני הייתה קלה: בראיון לאתר "כיפה", היא הטילה את האשמה על שר הביטחון הקודם, בני גנץ, למרות שהממשלה הנוכחית מכהנת כבר קרוב לחצי שנה, והמצב הביטחוני רק החריף. זה היה רק אחד ממקבץ הציטוטים המרהיבים והשערורייתיים שבכירי הקואליציה סיפקו השבוע לפרוטוקול.
בין השאר, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר שנשיא המדינה הוא "איש שמאל" ש"אינו דובר אמת". שר המורשת, עמיחי אליהו מעוצמה יהודית, קרא לנגיד בנק ישראל "פרא אדם, שצריך להיות מגולגל מכל המדרגות". שרת ההסברה, גלית דיסטל אטבריאן, תקפה את חברת מפלגתה, גילה גמליאל, בישיבת הממשלה, וקראה לה: "אבן בנעל של הקואליציה, תקפצי לי, יא מפגרת". והגדיל מכולם לבזות - יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ יצחק פינדרוס, שבראיון לקשת 12 אמר שהקהילה הגאה "מסוכנת יותר לישראל מדעא"ש וחיזבאללה". כך, בין התייעצות ביטחונית אחת למשנה, ראש הממשלה בנימין נתניהו פירסם השבוע לא פחות מ-3 הודעות התנערות והבהרה מההתבטאויות של חבריו לממשלה.
זו היתה אמורה להיות ממשלת החלומות של נתניהו, אך משבוע לשבוע מתבהר שהחיים עם שותפיו הקיצוניים והחרדים הם יותר כמו סיוט בגן ילדים. גם השבוע, עוצמה יהודית החרימה הצבעה במליאה, יהדות התורה הצטרפה עם חרם משלה במחאה על אי העברת תקציבים שהובטחו לה, וראש הממשלה ממדר ככל יכולתו את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ממעגל קבלת ההחלטות הביטחוני, ונמנע מלכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני כדי לדון במצב.
אבל הלחץ של בן גביר וסמוטריץ' נותן את אותותיו ביד נדיבה במיוחד באישור מאחזים והתנחלויות: ראש הממשלה ושר הביטחון אישרו השבוע למתנחלים לעלות מחדש למאחז הלא חוקי אביתר בתגובה לפיגוע, למרות התחייבות לממשל האמריקאי, והודיעו על אלפי יחידות דיור חדשות ביהודה ושומרון. וככל שמתרבים הגינויים מוושינגטון, כך מתרחקת ההזמנה של נתניהו לבית הלבן, שגם ככה לא שוגרה עדיין, בגלל המהפכה המשפטית, עליה החליט לדהור שוב באופן חד צדדי, בגלל הלחץ של יריב לוין. או כמו שבכיר אמריקאי הזהיר השבוע את בן שיחו הישראלי, המקורב לראש הממשלה: "אתם מעמיסים את העגלה - בסוף היא תתהפך".
אבל אמש, בסוף אחד השבועות הרעים ביותר של ממשלתו השישית, התברר שזה היה אחד השבועות הטובים ביותר לנתניהו בשנים האחרונות. החשיפה של חדשות 13 על המסר של השופטים לפרקליטות לגבי הסיכוי להרשעה בשוחד בתיק 4000 הציפה את אוהדיו ותומכיו בתחושת אופוריה וניצחון על המשטרה, מערכת המשפט, התקשורת והמפגינים בקפלן, שתטשטש את מבוכות הממשלה, לפחות בטווח הקרוב. אחרי שבע שנים של חקירות, עדויות ובחירות בלתי נגמרות, הציטוט הנצחי "אין כלום כי לא יהיה כלום" שב לככב בציוצי הליכודניקים המתמוגגים.
רק שהחגיגות על קריסת התיקים והקריאות לביטול המשפט עוד מוקדמות ואולי מוגזמות, שכן עדיין נותרו האישומים במרמה והפרת אמונים, עליהם היועמ"שית תצטרך לקבל הכרעות בקרוב. בהרב מיארה סירבה בחודשים האחרונים להיכנס להליך של גישור עם הסנגורים של נתניהו, אבל המסר החריג של השופטים יאלץ אותה לבחון מחדש הסדר או עסקה. בלי סעיף השוחד, עמדת המיקוח שלה נחלשה, ונתניהו, שירכב על אדי המכה לפרקליטות בתחושה שידו על העליונה, יהיה הרבה פחות נכון לפשרה - או לפרישה - תנאי מרכזי בכל מתווה של עסקת טיעון שהיה על השולחן עד כה.
הבשורה מבית המשפט המחוזי בירושלים פתחה דרמה משפטית-פוליטית גדולה, שקשה עדיין לנבא את סופה, אבל היא מחזקת את נתניהו מיידית בשתי הזירות. היא מתדלקת את הבייס ומאחדת את 64 המנדטים בבלוק הימין סביב צדקת הדרך, שיכולה להרגיע חלק מהחזיתות הקואליציוניות, לפחות עד סוף המושב בכנסת בחודש הבא.
אחרי ההפסד המוחץ בבחירות ללשכת עורכי הדין, לוין וחסידי הרפורמה המשפטית ינסו לנצל את תחושת העוול והנקם במערכת המשפט כדי להאיץ ולהרחיב את החקיקה החד צדדית עוד לפני הפגרה, ונתניהו יצטרך להכריע עד כמה הוא זורם עם המהפכה אליה דוחפים בעלי בריתו הקיצוניים: אם עסקת טיעון אמיתית תהיה על השולחן, לא בטוח שעורכי הדין שלו יברכו על החרפת המלחמה במערכת בדיוק בשעת המגעים המכריעים (על אף שניסיון העבר מלמד שלא בטוח שהוא יקשיב להם).
אבל גם ברמה הפוליטית, חקיקה חד צדדית לא בהכרח תהיה באינטרס של נתניהו, דווקא כשהחורים באישומים מערערים את הקייס של מחנה הרק-לא-ביבי, והוא בעיצומו של מאמץ התאוששות מהשפל בסקרים והשבת בוחרי הליכוד הביתה. מהלכים חד צדדיים ואגרסיביים, שיציתו את המחאה ויקברו סופית את ההידברות עם האופוזיציה, יסגרו כנראה גם את הדלת על כל פוטנציאל של שינוי בהרכב הקואליציה, אם בכלל קיים כזה, ויותיר את נתניהו ללא כסא מפלט מממשלתו הששית - מלבד עסקת טיעון.