עברו כבר ארבע ימים וחצי מאז שראש הממשלה בנימין נתניהו זימן ללשכתו את שר הביטחון יואב גלנט והודיע לו על הדחתו מהתפקיד. מאז, המדינה רעדה מהפגנות, מאות אלפים יצאו לרחובות, ההסתדרות הכריזה על שביתה כללית במשק ובנתב"ג עצרו את ההמראות, המהפכה המשפטית הושהתה, נשיא אצרות הברית ג'ו ביידן הבהיר פומבית את עומק המשבר החמור עם וושינגטון, ו"לפי דיווחים זרים", ישראל תקפה בסוריה, פעמיים. ושר הביטחון הוא עדיין יואב גלנט, שעדיין לא קיבל מכתב פיטורים רשמי וממשיך למלא את תפקידו.
ההחלטה של נתניהו לפטר את שר הביטחון שלו בעיצומו של אחד המשברים החמורים בתולדות ישראל הייתה שומטת לסתות, והעיכוב בביצוע רק מעורר עוד תמיהות. גלנט מנהל כרגיל את שגרת יומו, בין בסיסי צה"ל לדיוני מטכ"ל להרמות כוסיות חגיגיות לחג הפסח. הצילומים הממלכתיים משדרים עסקים כרגיל, אך בבוא העת עשויים למלא בעיקר את אלבום הפרידה מהכיסא. בינתיים, בכירי הליכוד מתמודדים על המכרז למילוי המשרה הנחשקת, ובמקביל, שליחים ומתווכים מתרוצצים בין לשכת ראש הממשלה והקריה במאמץ לעשות סולחה ולהחזיר את הגלגל לאחור. בכל שעה שעוברת מבלי שמכתב הפיטורים נשלח, מתחזקת תקוותם שיצליחו לשכנע את ראש הממשלה לחזור בו ולנהוג בהיגיון.
יו"ר ש"ס אריה דרעי מוביל את מאמצי התיווך, לצד בכירים בליכוד כמו חבר הכנסת דודי אמסלם, יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס וראש עיריית דימונה בני ביטון. דרעי, שזעם על הפיטורים של גלנט, דורש מנתניהו לייצב את המערכת ולהחזיר את המצב לקדמותו. הטיימינג הביטחוני הנפיץ והרגיש, בעיצומו של חודש הרמדאן והמשבר החריף שחוללה המהפכה המשפטית בצה"ל, מחייבים את הרגעת המערכת והשטח, אומרים קטגוריו של גלנט לנתניהו. גם המסרים המזועזעים והנוקבים מהבית הלבן מהדהדים בלשכת ראש הממשלה ומגבירים את הלחץ להשאיר את שר הביטחון בתפקידו.
מהצד השני, הקולות הרמים והחזקים בלשכה ובמשפחה לוחצים על נתניהו לא להתקפל וללכת עד הסוף. בנו בכורו, שהיה אחד הכוחות המניעים להדחה מלכתחילה, משוכנע ומשכנע שגלנט "עשה מעשה בנט", כפי שכתב בליל הפיטורים, וחבר לצמרת צה"ל ו"כוחות השמאל", כדי להדיח את ראש הממשלה מכיסאו. ההחלטה של גלנט לתת במה פומבית לחששותיו מהמשבר הביטחוני ולקרוא לעצירת המהפכה המשפטית במוצאי שבת, כשנתניהו עדיין שוהה בחו"ל, מחזקת את תסריטאי ה"פוטש" בסביבתו של נתניהו. גם חלק מיועציו הפוליטיים סבורים שזה משבר אמון ממנו אסור לחזור לאחור, ולו רק בשביל לבודד את גלנט בעונשו ולחזק את ההרתעה במפלגתו.
ראש הממשלה, כהרגלו, מתמהמה, ומשאיר את כל הדלתות פתוחות. בדלת אחת נכנסים ויוצאים ליכודניקים ששואפים להחליף את גלנט כמו אבי דיכטר וניר ברקת, ובדלת השנייה דרעי והמתווכים מעבירים מתווים וניסוחים של התנצלויות שישאירו את שר הביטחון בתפקידו. גלנט נכון לפרסם התנצלות פומבית על ההצהרה שנשא, אבל רק על הדרך והצורה - ולא על תוכן ומהות האזהרה החמורה לביטחון ישראל. לנתניהו זה לא מספיק - הוא רוצה שגלנט ירעיף עליו שבחים ביטחוניים, יקח על עצמו את האחריות למשבר הסרבנות בצבא, ושיתפטר מהכיסא שלו בכנסת, אם הוא רוצה את הכיסא בקומה ה-14 בקריה. הדרישה האחרונה, שנועדה לכאורה להבטיח שייסוריו של גלנט לא יסכלו את חידוש חקיקת המהפכה, מאותתת שפניו של נתניהו לחיסול ונקמה: היא תותיר את גלנט עם אפס כוח פוליטי ובלי שום מצנח נחיתה אם ראש הממשלה יחליט לפטר אותו שוב אחרי שיחזור למשרד הביטחון.
לפי מקורבים לנתניהו, גם אם יחליט להשאיר בינתיים את גלנט בתפקידו, זה בלית ברירה, לנוכח הלחצים הפנימיים והחיצוניים, ויהיה זמני בלבד. מכתב הפיטורים בוא יבוא, והוא לא יסיים את כהונת הממשלה במשרד הביטחון. בכך, יצטרף גלנט לשרשרת היסטורית ארוכה של קברניטים ביטחוניים ושותפי סוד בעשורים האחרונים שיחסיהם עם נתניהו עלו על שרטון: איציק מרדכי, אהוד ברק, משה יעלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט ובני גנץ. מאז שנות ה-90, כמעט כל שרי הביטחון שכיהנו תחתיו סיימו את תפקידם במשבר אמון קשה וקרע עמוק, עם כתבי אישום חריפים על מדיניותו ושיקול דעתו. גם גלנט, כך נראה, לא יינצל מהקללה.