אחרי כל מלחמה
מישהו חייב לנקות.
סדר כלשהו
הרי לא יתרחש מעצמו.
מישהו חייב להדוף את עיי החרבות
אל צידי הדרכים,
זה איננו פוטוגני
ומצריך שנים ארוכות.
כל המצלמות נסעו מכבר
למלחמה אחרת.
(סוף והתחלה | ויסלבה שימבורסקה
מפולנית: רפי וייכרט)
יום אחד זה יגמר. יום אחד נתניהו לא יהיה. בכל אחת מהדרכים האפשריות; דרך הטבע, דרך הקלפי או דרך מעשיהו. נקום בבקר שלמחרת, ולא נבין מאיפה בוקע השקט מחריש האזניים הזה. המסך יתרוקן. לא תהיה עוד רטוריקה ריקה, והמחוות החלולות יזכרו כמערכונים עם טעם רע במיוחד.
יקח זמן להשתחרר מתבניות ישראל של המאה ה-21. בכל זאת התרגלנו לעיוותים, לגחמות, להסתה ולשיסוי. דורות שלמים נולדו לתוך תקופה של מנהיג רקוב, רעייתו הלא מאוזנת ומדינה לא מתפקדת. המונים לא יודעים כלל שאפשר גם אחרת; השיגעון הוא הנורמלי היחיד שהם מכירים. צריך להתגבר על מורשת של עידן שלם של אדם-לאדם-כיסא-פלסטיק-בראש. לא בטוח שנוכל להסתגל, להיגמל מטירופי הדור הפוליטי האחרון, אבל שווה להתאמץ.
יום אחד תחזור השפיות אל חיינו. מישהו אחר יעמוד בראש הפירמידה האנושית העצומה הזו וישאל את עצמו: מאיפה מתחילים את התיקון, ואיך לעזאזל עושים את זה?
התחלת ההתחלות תהיה שיחה ציבורית חדשה, מהיום הראשון ממש. ראש הממשלה יגיד בנאום בחירתו בכנסת:
"אזרחי ישראל. אני אדם פשוט. לא סופרמן, אני לא יודע הכל, אני לא כל-יכול. אני צריך אתכם למען שותפות ישראלית חדשה. כי לבד זה בלתי אפשרי, וביחד זה אולי אפשרי. אני מבטיח לעשות את כל שביכולתי - למענכם. ומבקש שתעשו את אותו דבר - גם למענכם.
"אני לא רוצה להשאר אפילו רגע אחד בעבר. לא רוצה להקדיש קדנציה שלמה ל'אני מאשים'. את כתב האישום תגיש ההיסטוריה, וגם תגזור את דינם של האחראים. אנחנו מחויבים לעשות הכל למענו של מחר חדש, לא של אתמול ישן. אני חייב לכם, ואתם חייבים את זה לעצמכם וילדיכם. שיהיו דור התקווה החדשה.
"הנה רשימת הקלקולים שאנחנו צריכים לתקן ביחד. הרי הכל הרוס. הצבא פגום, הימ"חים ריקים, התשתיות פקוקות, מערכת החינוך מביכה, הכלכלה חרבה, הבריאות - חולה, הפוליטיקה מושחתת, הדיפלומטיה פשטה את הרגל, מערכת אכיפת החוק פצועה ומדממת, השוטרים אלימים, היזמים ברחו, הסולידריות גוססת, הצעירים היגרו, המשקיעים כבר לא באים, בירות העולם קרות והישראלים מצורעים.
"יש גם שברים של ממש במבנה עצמו, שחובה לתקן כדי שהמבנה לא יקרוס עלינו. יש מלחמה קרה בין חרדים לחילונים. אלה בטוחים שהם משמרי הזהות היהודית ההיסטורית, ואלה יודעים כמה ואחריות ביטחונית, כלכלית ואזרחית מוטלת על שכמם השחוח. ההידברות חיונית כדי שהקור יתחמם, וכדי שהמתח לא יהפוך למלחמת אזרחים של ממש.
"הציבור הערבי בישראל הפך למצורע - על לא עוול בכפו. ישראל חייבת להיות דמוקרטיה אמיתית; המכבדת ומוקירה את כל אזרחיה ושייכת להם. הכנסת שייכת לכל בוחריה, והקואליציה פתוחה לכל מי שמסכים לקווי היסוד שלה. אנחנו עיוורים באשר למוצא וחירשים באשר לשפת האם. אנחנו ערניים אך ורק לערכי היסוד המשותפים לכולנו: צדק, שיוויון, כבוד האדם, שלום ואחווה.
"אי אפשר יותר להעלים עין מקיומו של העם הפלסטיני. על כאביו ותקוותיו. בין הים לירדן חיים שבעה מיליון יהודים ישראלים ושבעה מיליון פלסטינים. ניסינו כבר כמעט הכל. חוזק יד וכובד לב, סגרים ואפליות. ניסינו לעשות ביטחון בכל הדרכים הישנות, וביטחון אין. לא לנו ולא להם. אף פעם לא ניסינו לעשות שלום של ממש. כזה שיש בו כבוד וצדק, הכרה הדדית בצלקות העבר ומאמץ עצום לרפואת העתיד. בזהירות ובעדינות ננסה. נפסע עם הברית העולמית, שהגנה עלינו מפני המתקפה האיראנית, עם החוק הבינלאומי ולא נגדו, בצוותא עם השותפים האזוריים המייחלים גם הם לאתחולו מחדש של האזור המדמם.
"המסרים האלה יחלחלו לכל מקום. השיחה הציבורית תתרחב מעבר לנאומים הצפויים בכנסת. בכל מקום שהראש הקודם אמר 'אני ובשבילי', מחליפו יגיד 'אנחנו ולמענכם'. המילה 'אחריות' תשוב גם היא ללקסיקון ולעשייה. ח"כים יקימו לשכות פרלמנטריות קרובות ככל האפשר אל הציבור וצרכיו. ראש הממשלה, שריו ומנכ"ליהם יקיימו אחת לחודש מפגשים עירוניים פתוחים, לצד ראשי הרשויות ומנהיגי הקהילות במקום. הציבור יוזמן להשתתף במפגשים, להשמיע את קולו ולהביע את דעתו.
"ההיררכיה תחליף את התוהו ובוהו. העיקר החשוב יטופל תחילה, והטפל, המטופש והקנטרני - לעולם לא. הבטחות יקוימו, החלטות ייושמו. אזרחות טובה תזכה לציונים לשבח בכל דרך אפשרית. החוק יחייב את כולם, החייל יגן על הגבולות והשוטר ישרת את האזרח ולא יילחם בו. שוטרים אלימים יודחו לאלתר. המורים יעלו אל ראש סולם ההערכה הציבורי, העמלים יתוגמלו, מעגלי ההוקרה וההערכה יתרחבו ויעטפו את כל המודרים - ויהיו מגדרם, אמונתם או צבע עורם אשר יהיו. בסופו של כל יום, תיבחן ממשלת ישראל במבחן אחד ויחיד: כל שר יחוייב לדווח לציבור מה הוא או היא עשו היום כדי לתקן או לשפר את ישראל של כל ישראליה.
"מאמץ מתמיד יושקע בהדרה וגידור של פוליטיקת השנאה ואידיאולוגיות הגזע. ח"כים יצאו מהאולם כשנציגי הגזענות יעלו לדוכן, הסכמים קואליציוניים לא ייחתמו עם נבחרי הרשע והפשע. דיבורי שנאה יוקעו, פשעי שנאה ועליונות יענשו בכל חומרת הדין.
"לאט לאט נטפס שוב אל ראש הגבעה. נאתחל שם את ישראל החדשה, ונישבע: לעולם לא עוד".
הכותב כיהן כיו"ר הכנסת וכיו"ר הסוכנות היהודית