ספק אם יש בעולם מודל פוליטי כמו ישראל: דמוקרטיה ייצוגית, שלא מייצגת כלום. את המבנה המשטרי הישראלי היטיבו לתאר נציגי ישראל בבית הדין בהאג. וזה מעגל ההיגיון המשטרי של ישראל העכשווית:
- ישראל היא דמוקרטיה
- הדמוקרטיה היחידה באזור
- שיטת הבחירות כאן היא ייצוגית. משמע, הכנסת מייצגת את העם.
- הממשלה נבחרת על ידי הכנסת ומקבלת את אמונה.
- ומשכך, הממשלה המייצגת את הכנסת מייצגת את העם הריבון.
- התבטאויותיהם של שרים וחברי כנסת (פצצת אטום על עזה, לשטח את עזה, להשלים את הנאכבה, עמלק, אין חפים מפשע בעזה ועוד) לא מייצגות את עמדות ישראל.
- משכך, אין מקום להעמיד את ישראל לדין הבינלאומי.
ממש כך טענו בהאג באי כוחה של הדמוקרטיה הישראלית המפוארת. נבחרי הציבור הם רק נבחרים על ידי הציבור, אבל לא מייצגים אותו. אז מי כן? לא ברור. בן גביר הוא הרי רק קומץ, וסמוטריץ' הוא סתם קיצוני, והחרדים מיעוט שבמיעוט, ונוער הגבעות עשבים שוטים, ואמסלם - כולם יודעים שהוא רק שור מועד אבל לא מעיד על כלום. זאת מהות השיטה הישראלית. לפרק כל דבר לגורמים הכי קטנים שלו, לבודד אותם, לגמד ולהגחיך ובכך לאיין ולבטל אותם. זו גם טענה בעלת עוצמה פסיכולוגית רבה": ישנה ישראל הנורמטיבית, הערכית והיפה, וישנו האלטר אגו המקנן בה. ומכאן לטיעון המשפטי: אל תעמידו את ישראל לדין על ה"אני האחר" שבתוכה.
מיהו בעצם "האני האחר"? מדעי הנפש מלאים בתיאורים של תופעות ואיפיונים של דמות משנית הקיימת בתוך האדם ואינה מודעת לעולמה של הדמות הראשית, הייצוגית יותר. אף אחד מהתיאורים האלה לא מגיע אל דקויות ההבנה של לאה גולדברג הנפלאה:
"ואינני יודע, כיצד זה קרה -
לפתע נכנס בי הילד הרע
איך אסביר להם שזה לא אני?
זה הילד הרע, שנכנס לי בפנים -
תמיד הוא נכנס בי בלי שום אזהרה,
הילד הרע.
כבר ניסיתי הכל, אבל אין לי ברירה.
מה לעשות בו, בילד הרע?
או אולי - כשקצת אגדל -
יעזוב אותי וחסל?"
יש אלטר אגו חביב וחיובי, כמו לא מעט מגיבורי העל; סופרמן , ספיידרמן, באטמן, קפטן אמריקה. אנשים רגילים שבעת מצוקה הופכים לגיבורים, נחלצים לעזרה ומושיעים את חסרי הישע. כמו שצריך.
לצערנו, לא התברכנו ברבים כאלה. אצלנו יותר נפוץ הזן השני, של פסיכופטים שאי אפשר להחיל עליהם את המוסכמות הבסיסיות ביותר, כמו ממשלת ישראל והבייס שעליו היא בנויה. ובעקבות כך הם - האני האחר שלנו - השתלטו על הדמות הישראלית הראשית ואיכלו אותה.
לצערנו, לא התברכנו ברבים כאלה. אצלנו יותר נפוץ הזן השני, של פסיכופטים שאי אפשר להחיל עליהם את המוסכמות הבסיסיות ביותר, כמו ממשלת ישראל והבייס שעליו היא בנויה. ובעקבות כך הם - האני האחר שלנו - השתלטו על הדמות הישראלית הראשית ואיכלו אותה.
מכיוון שהחברה בישראל מפוצלת מאוד, ובהינתן שלכל אחד מהפצלים יש אישיות ציבורית ייצוגית וגם ילד רע פנימי, הרי המקרה הישראלי הוא בית משוגעים של ממש, על מלא. החרדים מייצגים תפיסת עולם, הערבים מייצגים גורל לאומי וברית ייעוד של כל חלקיו של העם הפלסטיני, ולמתנחלים - מאווי נפש משלהם. בתוך כל אחד מהם שוכנים גם כמה וכמה ילדים רעים. מזל שבאגף הסגור יש היררכיה. בראשה עומדים כבר שנים רבות, בלי ערעור, מתנחלי ישראל. האלטר אגו הישראלי המושלם.
המתנחלים הם הרוע הסמוי והגלוי שבנו. כולם, כל אחד כמעלתו ודרגתו. זה מפעל פשע אדיר שקשה למצוא בו צדיקים. הם נכנסו "בלי שום אזהרה" אל קירבן של כל הדמויות הראשיות של ישראל: רבין, פרס, בגין, שרון, שמיר, נתניהו, לפיד ובנט - והשתלטו עליהם, וממילא על כולנו, לחלוטין. זאת פירמידה אנושית שבבסיסה הרחב המוני אנשים ש"רק" גרים בשטחים. אי אפשר לחשוד בהם במניעים אידיאולוגיים. הם רק "משפרי דיור". זה שהדירה שלהם בנויה על אדמה גזולה, וזה שבגלל איכות החיים שלהם שתי אומות הפכו לאומללות - זה "לא שלהם". טעות - זה לגמרי שלהם והם אחראים. ושלא יבלבלו את המוח עם "הממשלה שלחה אותם". אדם צריך להיות אחראי למעשיו, בייחוד לנוכח איוולת ממשלתו. מעליהם נמצאים מקבלי השכר תמורת פשעיהם: אנשים שדבר יום ביומו מקדמים את הרעיון, מסיתים נגד מתנגדיו, תומכים ומחבקים את יוצאי חלציהם בריוני הזוועות. כתובתם ומקום עבודתם הם זירת פשעי השנאה שאליה הם חוזרים מדי ערב.
ומעליהם ישנם האידאולוגים. הסמכויות הרבניות והפוליטיות, העושות לילות כימים כדי להזרים תועפות של משאבים להנצחת העוולות, להשפלת יושבי הארץ האחרים, להגדלת האיבה ולקידומה של מלחמת גוג ומגוג. ובראש האורקסטרה: ראש ממשלת ישראל ועדת סריסיו, אלה שראוי שיובלו באזיקים לאולם בית הדין בהאג ומשם היישר אל בור הכלא, וימקו שם עד צאת נשמתם. כל אחד מהנ"ל מקטין ראש, עושה את עצמו שהקוזקים על ראש הגבעות הם לא שלו. אבל הם כן.
קרב היום שבו הנקודות יתחברו. חווארה, כפר ג'ית, בן גביר, טבחי גבעת רונן, סון הר מלך, הליכוד, האג, עזה, יריב לוין, בית משפט העליון, בית המקדש, הסמכויות הרבניות. הם יתחברו לקו מובהק המקיף ומגדיר את קואליציית הרשע והפשע, ההתנשאות והאטימות, הגזענות והקנאות דתית.
ומולם, נמתח אנחנו קו הגנה על השיוויון אזרחי, הגנה מוחלטת על היחיד וחירותו. ונצא מן הקו הזה למתקפה דמוקרטית שתפיל בסופו של דבר את חומות הלאומנות המכהנות היום בממשלה הנבחרת ולא מייצגת שלנו.
הכותב כיהן כיו"ר הכנסת וכיו"ר הסוכנות היהודית