וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דוח מבקר המדינה מגלה: כשלים קשים של משרד הבריאות בתקופת הקורונה

עודכן לאחרונה: 21.5.2024 / 17:09

על פי הדוח, יותר מ-384 אלף דיווחים (82%) על תופעות לוואי לחיסונים לא נקלטו במאגר בגלל תקלות טכניות. המשרד תרם לחוסר אמון של הציבור בחיסונים כאשר נהג בחוסר שקיפות ולא גיבש אסטרטגיה לטיפול במידע כוזב. משרד הבריאות: "הדו"ח לא משקף את עבודת המשרד בזמן המגיפה"

תורי ענק לבדיקות קורונה בתל אביב/אבשלום ששוני

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) דוח מקיף על משרד הבריאות, ועל הליכי קבלת ההחלטות ביחס לנגיף הקורונה בישראל. על פי הדוח, משרד הבריאות גיבש תמונת מצב חלקית בלבד לגבי בטיחות החיסונים, והתבסס רק על 55 אלף דיווחים שהתקבלו, ושברובם נמסר על תופעות קלות כמו צינון וכאב במקום הזריקה. יותר מ-384 אלף דיווחים לא נקלטו במשרד הבריאות בשל תקלות טכניות בממשק מאגר החיסונים של המשרד.

המבקר חושף שתופעות לוואי קשות יותר, כמו דיווחים על הפרעות ואיחורים במחזור החודשי של נשים, לא תוחקרו סמוך למועד הדיווח. 33 אלף דיווחים על תופעות לוואי שונות לא נותחו, בין השאר עקב כוח האדם המצומצם שעמד לרשות אגף האפידמיולוגיה במשרד. לעומת זאת נמצא שתוחקרו כ-275 מקרים של מיוקרדיטיס ופרימיוקרדיטיס (דלקת קרום הלב), שהיו ברובם כרוכים באשפוז.

מתחם החיסונים של ככלית בבית הצנחן, רמת גן 3 בינואר 2021. ראובן קסטרו
תופעות לוואי קשות לא תוחקרו סמוך למועד הדיווח. חיסון קורונה/ראובן קסטרו

ממצאים נוספים בדוח מעלים שמתחילת מבצע החיסונים בדצמבר 2020 ועד לסוף מרץ 2021 התחסנו 50.9% מהאוכלוסייה, שיעור גבוה באופן ניכר בהשוואה לאיחוד האירופי (5.1%) ולעולם כולו (1.8%). עם זאת, מאז התהפכה המגמה, ובסוף נובמבר 2022, שיעור המתחסנים בארץ בשתי מנות עמד על 65.2%, לעומת 72.9% באיחוד האירופי, ו-63% בעולם כולו. שיעור המחוסנים במנה שלישית בישראל בסוף נובמבר 2022 היה 59.6%, קרוב לממוצע באיחוד האירופי, וגבוה מהממוצע העולמי, שעמד על 33%.

בני 60 ומעלה בחברות החרדית והערבית התחסנו פחות משאר המגזרים, כ-60% בהשוואה ל-86% בכלל האוכלוסייה.

מידת האמון של הציבור בגופים השונים שהעבירו מידע על הקורונה היתה נמוכה, על פי סקר של הלשכה הממשלתית לפרסום. בדוח נאמר שמשרד הבריאות ומטה ההסברה לא פעלו כדי להסביר לציבור מהן הדרכים להתמודד עם מידע כוזב לגבי חיסונים, ולא גיבשו אסטרטגיה לטיפול במידע כוזב.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
מחלקה פנימית ומחלקת קורונה, בי"ח ברזילי, 7 בפברואר 2022. שי מכלוף
בחברות הערבית והחרדית התחסנו פחות. מחלקת קורונה/שי מכלוף

רוב הדיונים לא שודרו. הדיון על חיסונים לילדים

בווידאו: מומחי משרד הבריאות דנים בחיסון קורונה לילדים/צילום: לע"מ

מבדיקה של השפעת הקורונה על עמדות הציבור לגבי חיסונים באופן כללי עלה שכ-57% מההורים שהשתתפו בסקר באוגוסט 2022 הביעו חשש מנזק קבוע שייגרם לילדיהם בעקבות חיסונים. זאת בניגוד ל-46% בשנת 2016. בשנים 2017-2022 חלה ירידה ניכרת בשיעור הילדים שחוסנו.

ליקוי נוסף שגילה המבקר נגע לצוות הטיפול במגפות, שבישראל כל חבריו הם בעלי זכות הצבעה. ואולם כשליש מבעלי זכות ההצבעה אינם מומחים בתחום הבחירות, וכמחצית הצוות מורכב מבעלי תפקידים במשרד הבריאות, שעשויים להשתתף בהצבעות על המלצות של משרד הבריאות. גם על מידת השקיפות של עבודת הצוות נמתחה ביקורת, וצוין שרק דיון אחד, שעסק בחיסונים לילדים בני 5-11, שודר בשידור חי באינטרנט. שאר 113 הדיונים לא שודרו בשידור חי. גורמים אלה, על פי הערכת המבקר, תרמו להשפעה על שיעור ההתחסנות באוכלוסייה, גם בעתיד.

ליקוי נוסף נגע לבדיקות האנטיגן המוסדיות. על פי הדוח, עד ינואר 2022 משרד הבריאות לא נערך להרחבת מספר הבדיקות היומי לאבחון קורונה. היעדר תוכנית הפעולה הובילה, לדברי המבקר, לפריסה לא מיטבית של תחנות דיגום ולהמתנה ממושכת בתורים. מספר תחנות הדיגום הגיע לשיא רק כחודש לאחר היום שבו מספר המאומתים היה הגבוה ביותר - ואז גל התחלואה כבר היה במגמת דעיכה.

בדוח צוין שהתנאים הפיזיים בתחנות הדיגום לא היו מיטביים. ב-70 אחוז מהתחנות לא היתה הפרדה בין הנבדקים בתור. לא הוצב שילוט מתאים ולא היתה הגנה מספיקה מפני גשם ושמש. מבחינת פריסת התחנות היתה עדיפות למרכז על פני הפריפריה, ובשיא גל האומיקרון, ברהט ובקריית אתא לא היו תחנות כלל, ולעומת זאת ביבנה ובנס ציונה פעלו ארבע תחנות. משרד הבריאות לא ביצע בקרה יזומה על תחנות הדיגום, ולא הבטיח בכך את איכות השירות לנבדקים.

תור לבדיקת קורונה ברחבת הבימה, תל אביב 18 בינואר 2022. ראובן קסטרו
תור לבדיקת קורונה ברחבת הבימה, תל אביב 18 בינואר 2022/ראובן קסטרו

כחלק מתיקון הליקויים המליץ המבקר להסדיר מערכת חכמה לניהול, מעקב ובקרה של הדיווחים על תופעות הלוואי של החיסונים המתקבלים ממקורות שונים. כמו כן הומלץ לגבש אסטרטגיה להתמודדות עם מידע כוזב באירועי חירום אזרחיים כמו התפרצות של מגפה. בנוסף, המבקר המליץ להכין מראש תוכנית שתאפשר למערכת הבריאות מעבר מהיר משגרה לחירום בעת התפתחות של פנדמיה, להכין תרחישים אפשריים להתפתחות של גלי תחלואה, ולתת מענה מתאים לכל תרחיש, תוך שמירה על שקיפות של מידע ונתונים אמינים לציבור.

תגובות:

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות מכבד את עבודת מבקר המדינה וילמד עוד את המסקנות, אולם הדוח אינו משקף את עבודת המשרד במגיפה או את המציאות איתה התמודדו מערכות הבריאות בעולם כולו ובישראל בפרט. למרות הנאמר בדוח, קיבלה מדינת ישראל שבחים ברחבי העולם על התמודדותה עם מגיפת הקורונה והמשרד גאה בפועלו ובצוותים המקצועיים והמסורים.

העולם המדעי והרפואי עמד בפני מגיפה בהיקף חסר תקדים שסיכנה חיים של כלל האוכלוסייה ודרשה פיתוח של חיסון חדש בזמן מועט. החיסונים נגד וירוס הקורונה הצילו חיים רבים בישראל ובעולם כולו, והפכו פנדמיה קטלנית למחלה ברת מניעה וטיפול. בעיצומה של מגיפה עולמית, פעל משרד הבריאות ביעילות ובמקצועיות, ניהל שיח עם רשויות הבריאות בעולם ובכללן ה-FDA וה-CDC, הפיק לקחים תוך כדי תנועה שהובילו להחלטות בשטח, על מנת לשמור על בריאות הציבור. בשל פעולות אלו מדינת ישראל הייתה הראשונה שהתחסנה והובילה מבצע חיסונים מפואר, הראשונה שעלתה על תופעות לוואי ושקיבלה החלטות שהובילו את כל העולם.

בנוגע לדיווח תופעות הלוואי מהחיסון נגד קורונה: מדינת ישראל הייתה הראשונה לזהות ולדווח על תופעת הלוואי של חיסוני mRNA - דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ופרסמה בשקיפות לציבור בישראל ובעולם. הדבר התאפשר בזכות מערכת הדיווח על תופעות לוואי של תרופות וחיסונים שקיימת במשרד הבריאות שנים רבות, עוד טרם מגיפת הקורונה, בה מדווחות תופעות הלוואי על ידי צוותים רפואיים ישירות למשרד הבריאות.

משהחלה מגיפת הקורונה יזם המשרד הקמת מערכת דיווחים ממוחשבת נוספת על מנת להקל על הדיווח, ובמקביל המשיך הניטור במערכת הרגילה תוך כדי מעקב ידני אחר הדיווחים. כלל הדיווחים שהתקבלו בממשק מקופות החולים נבדקו. מאחר והיו עשרות דיווחים שלא היה בהם פרטי מידע קריטיים או שלא היו קשורים כלל לחיסוני קורונה סוכם כי הדיווחים יהיו באופן שבו ידווחו ידנית וינותחו על ידי עובדי משרד הבריאות. בנוסף, בכדי לשפר את הדיווח ישירות מאזרחים הקים המשרד במהלך המגיפה טופס מזוהה בו ניתן לדווח על תופעת לוואי לאחר חיסון קורונה וגייס צוות מקצועי נוסף לנתח בזמן אמת את הממצאים. גם אלו פורסמו בשקיפות מלאה לציבור. המשרד עובד גם כיום על שיפור המערכת הממוחשבת על מנת להקל על דיווחי תופעות לוואי בשגרה אולם חשוב להדגיש שגם בזמן אמת עקב המשרד אחר דיווחי תופעות לוואי בעולם בהשוואה למה שעלה במערכת הניטור בישראל והיתה הלימה מוחלטת בממצאים.

יש לציין שמשרד הבריאות פעל בשקיפות לאורך כל הדרך אל מול הציבור ומקבלי ההחלטות, וכן פעל ופועל גם היום על מנת להמשיך ולעודד את התחסנות האוכלוסייה, זאת על מנת למנוע פגיעה משמעותית בבריאות הציבור וכן להציל חיים.

בנוגע לצוות לטיפול במגיפות: הצוות מתכנס באופן קבוע על מנת לתת המלצות למשרד הבריאות, וחברים בו נציגים מבתי החולים, קופות החולים, מעבדות ועוד. מטבע הדברים, מאחר והיה מדובר במגיפה בסדר גודל עולמי, שהשפיעה על כל תחומי החיים של כל אדם בישראל ובעולם, הורחב הצוות על מנת לוודא שקיים ייצוג למגוון תחומים שהיו משמעותיים ביותר בקבלת המלצות בעת המגיפה. במבחן התוצאה גודל הצט"מ לא היווה מחסום אלא כוח, כאשר המלצות הצט"מ הובילו להחלטות הנכונות של משרד הבריאות, בצורה מהירה, מבוססת נתונים ויעילה, כך שההשוואה לוועדות אחרות שפועלות בעולם אינה מדויקת. בעקבות פעילות הצט"מ משרד הבריאות הישראלי היה הראשון בעולם לקבל החלטות קריטיות, מהירות ויעילות על סמך נתונים בזמן אמת.

יש לציין כי המשרד פעל ופועל בשקיפות על מנת לתת לציבור את מלוא המידע הן בשגרה והן בחירום. בנוסף, פועל המשרד בדרכים רבות על מנת להגדיל את הכיסוי החיסוני בחיסוני השגרה, וזאת על ידי הגברת שעות החיסון בטיפות חלב, בייחוד באזורים המתאפיינים באחוז כיסוי חיסוני נמוך, ביישוג אקטיבי של בלתי מחוסנים ובהסברה על חשיבות החיסונים במניעת מחלות".

ממטה ההסברה הלאומי נמסר בתגובה: בזמן מגפת הקורונה הפעילו מערך ההסברה הלאומי ומשרד הבריאות צוות מיוחד לניטור והזמת פייק ניוז, אשר סיפק תגובות בזמן אמת למידע כוזב הקיים ברשת. בתחילה משרד הבריאות הפעיל חמ"ל זה, ובהמשך הוא עבר לאחריות משותפת של מערך ההסברה ומשרד הבריאות, תחת ניהולו של יועץ ההסברה למאבק בקורונה ששכר מערך ההסברה. כפי שדווח גם במענה למבקר המדינה ביום 29/6/2021.

בנוסף, מטה ההסברה הלאומי החל זה מכבר בגיבוש תכנית הסברה לאומית להתמודדות עם פייק ניוז. במסגרת תכנית של מערך ההסברה הלאומי להקמת חמ"ל הסברה לאומי - כלולה הכוונה להקים גם חמ"ל לניטור והזמת חדשות כזב. חמ"ל זה יתייחס הן למידע כוזב בתחומים המדיניים-ביטחוניים, והן בתחומים האזרחיים כדוגמת מגפת הקורונה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully