בפוליטיקה הישראלית של השנים האחרונות היו הרבה מאוד רגעים חסרי תקדים אבל גם לא רגעים של דה-זה-וו ותחושה עזה שכבר היינו בסרט הזה. כך, ביום ראשון בבוקר עם פתיחת הדיונים בחוק לביטול עילת הסבירות בוועדת חוקה, חזרנו חצי שנה אחורה - לפרק הבכורה במופע של שמחה רוטמן והרפורמה של שר המשפטים יריב לוין. כמו אז, גם הפעם הדיון הידרדר במהרה לצעקות של חברי אופוזיציה, שהוצאו בזה אחר זה מהחדר. דה-מיז'ה-וו.
גם הפעם, כמו בפרק הראשון של המהפכה המשפטית עם הוועדה למינוי שופטים, על שולחן הוועדה הונח חוק בנוסח קיצוני ודרקוני במיוחד, שיבטל את עילת הסבירות לחלוטין ויפתח פתח לחגיגה של שחיתות פוליטית וציבורית - ללא ביקורת של בית המשפט. גם הפעם, כמו אז, הקואליציה מפזרת שמועות על ריכוכים עתידיים בניסיון לשכך את המבקרים והמתנגדים. גם הפעם, כמו אז, הם מזלזלים וממעיטים בכוחה של המחאה. תוך שבוע, גל מחודש של עצומות מילואים, שיבושים וחסימות כבישים התעורר באחת.
כמו אז, גם הפעם, בממשלה מנסים לתייג ולבודד את המוחים כקומץ סרבנים/ אנרכיסטים/ שמאלנים/ מטרילים ודורשים שהמשטרה והפרקליטות יחמירו את הענישה והאכיפה של הקריאות למרי אזרחי ושל הפרות הסדר. כמו אז, גם הפעם, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מסיט את כישלונותיו במלחמה בפשע ובפשיעה במגזר הערבי לעבר מלחמה בקפלניסטים, וכמו אז, גם הפעם, ככל שהמשטרה אכן תקשה את ידה מול המפגינים, כך היא רק תתדלק ותגביר את המחאה. דה-ז'ה-וו. או לחילופין: בוקר טוב, המהפכה שלכם חזרה.
בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו משוכנעים ומשכנעים שזה לא דה-ז'ה-וו או שידור חוזר, ושהפעם זה יהיה אחרת. הפעם, מקורביו מספרים, ראש הממשלה "נכנס לאירוע" ומנהל אותו באחריות ושיקול דעת. לראיה, הם מדגישים, נתניהו לא נענה ללחץ של שר המשפטים ושותפי הקואליציה לחדש במלוא הכוח את החקיקה, אלא בחר בשיטה של ניסוי וטעיה: עילת הסבירות תחילה, ואחר כך כל השאר.
מחאותיהם של תומכי הרפורמה בממשלה על הודעתו הרשמית בראיון לוול סטריט ג'ורנל לפיה פסקת ההתגברות נפלה רק משרתות את המטרה, ומציגות אותו כמי שהתקפל וויתר למחאה. רק שבאותה נשימה, נתניהו גם הכריז בראיון על המשך המהפכה - חזרה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בסתיו, במושב הכנסת הבא. כך, לוין קיבל לפחות חלק ממה שרצה: התחייבות פומבית על הצעד הבא, וגם המחאה קיבלה חיזוק לחשדה - שהממשלה בחרה בשיטת הסלאמי הידועה לשמצה.
ובכל זאת, בקואליציה מאמינים שידם על העליונה, ונחושים לרשום תוך חמישה שבועות את ההישג הראשון של המהפכה. בשונה מהסיבוב הראשון בוועדה לבחירת שופטים, סבורים ומסבירים בכיריה, מושג משפטי מורכב ועמום כמו עילת הסבירות לא יחולל את אותה מחאה אדירה, לא יגרום לאותו קרע בחברה או בצבא, ולא יאיים להבקיע בקיעים פנימיים שיאיימו על הרוב בהצבעה. אחרי קריסת שלושת חודשי ההידברות עם האופוזיציה בבית הנשיא, גם למתנגדי הרפורמה הליכודיים המעטים מהסיבוב הקודם - שר הביטחון יואב גלנט, יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן - אין לגיטימציה להוציא כרטיס צהוב נגד החקיקה החד-צדדית.
עוד בוואלה!
על הטעות הקשה של פיטורי גלנט נתניהו כנראה לא יחזור, וניכר שהפעם הפיק לקחים, ומנסה לשמור אותו קרוב ובחזית מאוחדת אל מול אנשי המילואים המוחים. מאז הסיבוב הראשון, ראש הממשלה גם חיזק את מערך ההסברה שלו וגייס עוד שני יועצי תקשורת בשביל הקרב על התודעה. הקמפיין לסימונם של מנהיגי וראשי המחאה כאנרכיסטים וסרבנים שמפוררים את צה"ל וחותרים תחת המשטר והחברה, בכיכובם של ראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק ואהוד אולמרט וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן וקריאותיהם למרי אזרחי, רק יצא לדרך.
אבל כמו אז, גם הפעם, נתניהו והקואליציה שלו דוהרים למהלך חד-צדדי בשיכרון כוח, ואם תחושת הדה-ז'ה-וו תימשך, הוא גם עשוי בסוף להפיל אותם. בינואר, בסיבוב הראשון, הם נישאו על חגיגות הניצחון האדיר בבחירות ו-64 המנדטים של ממשלת הימין מלא-מלא. הפעם, אלה ההתפתחויות הדרמטיות במשפט נתניהו שמשלהבות את הבייס שלו בתחושת ניצחון קרוב ומעלות את הציפיות לשחקים. מאז חשיפת ההמלצה של השופטים בענין סעיף השוחד בתיק 4000 מקורביו של נתניהו מספרים שהוא "בעננים", ועדותו המתחנחנת של חברו הטוב ארנון מילצ'ן בברייטון וחרצובות לשונו של המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך - רק התקבלו כמתנות נוספות שמחזקות את הצורך בתיקונים במערכת ומחלישות את המאבק של המחנה הנגדי.
רק שכמו אז, גם הפעם, אויר ההרים עלול לגרום להיבריס שמשבש את זיהוי הסיכונים, ולהוביל את נתניהו, שוב, להתנגשות אדירה עם הכוחות שמתנגדים לממשלה ולמהפכה ולדרדר את המדינה כולה עמוק לתוך משבר.