בעיתוי רגיש למדי, ערב לפני תחילת הדיון בבג"ץ בעניינו של השר אריה דרעי הציג שר המשפטים יריב לוין את הרפורמה שהוא מבקש להעביר במערכת המשפט.
הצעדים שלוין הצביע עליהם ואותם הוא מבקש לנקוט הינם שינוי הנציגים בוועדה לבחירת שופטים, העברת פסקת ההתגברות, ביטול "עילת הסבירות" ושינוי היחס כלפי היועצים המשפטיים. אבל מה בעצם המשמעות של הדברים?
שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
הצעד הראשון עליו הכריז שר המשפטים נוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כיום מכהנים בוועדה תשעה חברים: ארבעה נבחרי ציבור - שני שרים ושני חברי כנסת, שלושה שופטי עליון ועוד שני נציגי לשכת עורכי הדין.
לוין מבקש לשנות את ההרכב כך שיהיה ייצוג שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה - במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין לוין מבקש למנות שני נציגי ציבור. כך שבסופו של דבר הרכב הוועדה יגדל ל-11 חברים: שלושה שופטי עליון, שלושה נציגים לממשלה, שלושה נציגים לכנסת ושני נציגי ציבור שימונו על ידי שר המשפטים.
עוד בוואלה!
- מה הנימוקים בעד השינוי בוועדה לבחירת שופטים?
ייצוג שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה לבחירת שופטים. כיום, נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה נבחרים אך ורק על ידי חברי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. ראוי שנבחרי הציבור הם אלה שיחליטו מי יאייש את הוועדה לבחירת שופטים.
- מה הנימוקים נגד השינוי בוועדה לבחירת שופטים?
השינוי מעניק יותר כוח לפוליטקאים במיוחד לממשלה וזה עלול לגרום להליך להיות פוליטי.
פסקת ההתגברות
הצעד השני עליו הכריז שר המשפטים נוגע להסדרת פסילת חוקים על ידי בית המשפט העליון באמצעות חקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיסדיר את אפשרותו של בג"ץ לפסול חוקים רק בהרכב מלא וברוב מיוחד. לצידו של חוק יסוד: החקיקה, תחוקק פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לחוקק חוק שנפסל בבג"ץ ברוב רגיל של 61, אלא אם כן מדובר במקרה שבית המשפט פסל חוק פה אחד.
המשמעות של השינוי היא שהכנסת תהיה כמעט ולא מוגבלת. בהרכב של בית המשפט הנוכחי קשה למצוא הרכב שיפסול חוק פה אחד, ולכן במרבית המקרים הכנסת תוכל לעקוף ולהתגבר על בג"ץ במקרה שבו יפסול חוקים של הכנסת. מהצד שני, חקיקת חוק יסוד: החקיקה שיעגן באופן ברור את סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקים יכול להוות השלב הסופי בכינונה של חוקה למדינת ישראל ומדובר בצעד מבורך.
- מה הנימוקים בעד השינוי בפסקת ההתגברות?
חקיקת חוק יסוד החקיקה שיעגן באופן ברור את סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקים יכול להוות השלב הסופי בכינונה של חוקה למדינת ישראל ומדובר בצעד מבורך.
- מה הנימוקים נגד השינוי בפסקת ההתגברות?
בפועל, הכנסת תהיה כמעט ולא מוגבלת. בהרכב של בית המשפט הנוכחי, קשה למצוא הרכב שיפסול חוק פה אחד. לכן במרבית המקרים הכנסת תוכל לעקוף ולהתגבר על בג״ץ במקרה בו האחרון יפסול חוקים של הכנסת.
ביטול עילת הסבירות
הצעד השלישי עליו הכריז שר המשפטים נוגע לביטול "עילת הסבירות", העילה שמכוחה בג"ץ פוסל החלטות ממשלה והחלטות של רשויות מינהליות במקרים בהם ההחלטה פוגעת בטוהר המידות ובאמון הציבור. זוהי גם העילה שתעלה למוקד הדיון בבג"ץ דרעי, שכן מכוח עילה זו מבקשת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לפסול את מינויו של דרעי לתפקיד שר.
עילת הסבירות אינה מעוגנת בשום חקיקה, אלא מדובר בפסיקה של בית המשפט העליון ולכן לא ברור כיצד לוין מבקש לבטל אותה, הוא גם לא פירט על כך הערב. המשמעות של השינוי היא שהממשלה וכל רשות מינהלית אחרת יוכלו לקבל החלטות שעלולות לפגוע בטוהר המידות ובאמון הציבור בנבחריו מבלי שבג"ץ יוכל לפסול אותם. מדובר במתן כוח כמעט בלתי מוגבל לכל רשות מינהלית לרבות רשויות מקומיות וזרועות ביצועיות של הממשלה.
- מה הנימוקים בעד השינוי בעילת הסבירות?
עילת הסבירות לא מופיעה בחוק, היא פיתוח של בית המשפט ולכן יש שאלה מאיפה הסמכות של בית המשפט לבטל החלטות של השלטון ללא הסמכה בחוק.
- מה הנימוקים נגד השינוי בעילת הסבירות?
עילת הסבירות מגנה על האזרח מפני החלטות של השלטון שעלולות לפגוע בטוהר המידות ובפגיעה באמון הציבור בנבחריו.
- מתי בית המשפט העליון השתמש בעבר בעילת הסבירות?
בג"ץ השתמש כמה פעמים בעבר בעילת הסבירות נגד החלטות הממשלה. כך לדוגמא, בשנת 1993 חייב בית המשפט את ראש הממשלה דאז יצחק רבין לפטר את אריה דרעי מתפקידו כשר הפנים, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום, בנימוק שזה בלתי סביר ששר יכהן תחת כתב אישום. בתקופת הגבלות הקורונה, שאלת הכניסה לישראל עלתה לבג"ץ - אז הוא הכריע שהחלטת שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל היא סבירה, שכן זוהי סמכותו.
עמדת היועצים המשפטיים לא תחייב
הצעד הרביעי עליו הכריז שר המשפטים נוגע למעמדם של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. לוין הכריז: "היועצים המשפטיים כשמם כן הם, 'יועצים' ולא 'מחליטים' כשהם מייצגים את הממשלה, הם צריכים לייצג את הממשלה, ולא את דעתם הפרטית". בנאומו הוא לא פירט, אך מדבריו עולה שמדובר בכך שמתן חוות דעת משפטית של יועצים משפטיים לא תחייב את הדרג הנבחר.
המשמעות של השינוי הוא פיחות במעמדם של היועצים המשפטיים והפיכתם לכאלה שדבריהם אינם מחייבים. מהצד השני, אם נבחרי הציבור יהיו מוכנים לקחת אחריות על החלטותיהם, חרף עצה משפטית שקיבלו יש בכך כדי להחזיר את האחריות למי שנושא בסמכות לקבל החלטות.
- מה הנימוקים בעד השינוי בעמדת היועצים המשפטיים?
במידה ונבחרי הציבור יהיו מוכנים לקחת אחריות על החלטותיהם חרף עצה משפטית שהם קיבלו יש בכך כדי להחזיר את האחריות למי שנושא בסמכות לקבל החלטות.
- מה הנימוקים נגד השינוי בעמדת היועצים המשפטיים?
שמירה על עצמאותם של היועצים המשפטיים שנחשבים לשומרי הסף ומגנים על שלטון החוק.