בזמן שהמשא ומתן הקואליציוני נמצא בשלביו הראשונים, הבטחת בחירות אחת חוזרת ועולה בגרסאות שונות - חקיקתה של פסקת ההתגברות. יו"ר הליכוד בנימין נתניהו מבקש להקים ממשלה ללא הסכמים קואליציוניים ברורים, ובכירים בגוש הימין חוששים מהאפשרות שהוא יסרב לקדם את פסקת ההתגברות. מה משמעות הפסקה, ומדוע מתחולל הקרב עליה?
- מהי פסקת ההתגברות?
הוראה מפורשת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שמאפשרת לכנסת ״להתגבר״ על פסילת חוק שנפסל על ידי בג״ץ. הכנסת תוכל לחוקק מחדש את החוק שנפסל, ואף לחוקק חוק שאינו עומד בתנאי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
- כבר יש היום פסקת התגברות. אז על מה כל הבלאגן?
בחוק יסוד חופש העיסוק אומנם קיימת פסקת התגברות - אך זאת מוגבלת בזמן, ומאפשרת לחוקק חוק שעומד בסתירה לחוק יסוד חופש העיסוק לארבע שנים בלבד.
- מדוע רוצים לחוקק את פסקת ההתגברות?
ישנם כאלה שחושבים שהמילה האחרונה בענייני חקיקה צריכה להיות שייכת למחוקק בלבד. לעומתם, ישנם שמאמינים כי תפקידו של בג״ץ הוא להגן על המיעוטים ועל מי שלא מקבל ייצוג בממשלה; ולכן, מתן אפשרות לכנסת לחוקק ללא גבולות, עלולה לפגוע בזכויותיהם.
- גם בחו״ל יש פסקת התגברות, אז למה שלא יהיה פה?
בקנדה יש הוראה דומה, אך שם יש שלטון פדרלי ולא בית מחוקקים אחד. בנוסף, ישנן זכויות יסוד, כמו הזכות לבחור ולהיבחר, שאינן כפופות לפסקת ההתגברות הקנדית.
- מה יקרה אם פסקת ההתגברות תעבור?
האמת היא, שקשה לומר במדויק. ישנם משפטנים שסבורים שחקיקת פסקת התגברות תוביל דווקא ל"ריפוי יחסי הרשויות בישראל" כלשונם, ותוביל לפתרון המשבר החוקתי, שמדרדר את האמון בבית המשפט ופוגע ביציבות השלטון. מנגד, לדעת כמה משפטנים, אם רוב של 61 חברי כנסת בלבד יוכלו לחוקק חוקים שנפסלו בבג"ץ, זה עלול לפגוע במערכת המשפט ואף "בדמוקרטיה הישראלית", כלשונם. לכן, לדעתם, אם יעבירו את פסקת ההתגברות יש להעביר אותה ברוב גבוה ככל הניתן, כדי שביטול החוקים לא יהיה תלוי בקואליציה בלבד.
