אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
"השמלה החדשה שלי", השיר החדש של דנקר, צריך להפיץ הרבה אור כדי להתחרות בצל שמטיל עליו הלהיט הגדול של השנה האחרונה. דנקר בחר, בצדק רב, לא להתחתן עם האג'נדה הקווירית של השיר, אלא להבליט את הפאן שבו. זו בחירה לא מובנת מאליה, כנראה בגלל שהשיר עד כדי כך טוב
דני סנדרסון אחראי על עשרות שירים גדולים, אך דווקא בגיל 70 הוא החליט לאפסן אותם בבוידעם ולערוך הופעה עם שירים "נסתרים" למיטיבי לכת בלבד. התוצאה הייתה מרגשת ומדוייקת, כשהלהקה סביבו הוכיחה ורסטיליות מדהימה. לקינוח, הגיע שיר מוכר בגרסה המקורית ו"הנכונה" שלו
יום יבוא, ובמילון יוסיפו את הערך "זבל טלוויזיוני" ולידו יהיה איור של אופירה אסייג תופסת את הראש בהלם. מה שאמור היה להיות גילטי פלז'ר בלתי מזיק הפך להיות עוגן רייטינג חסר ערך, שכל מטרתו הוא להציג "מלחמת רייטינג" מדומיינת בזמן שכל הצופים כבר נטשו לנטפליקס
הלהיט החדש של הסופרת האירית המצליחה לא יתורגם לעברית לאור החלטתה להצטרף ל-BDS. אין לה בעיה עם רוסיה או סין. עמית סלונים חושב שאם רוני מסתכלת על מפת העולם והמקום היחיד בו היא רואה עוול שצריך לתקן זה ישראל - היא פשוט לא מקבלת את זכות הקיום שלנו
אחת מכוכבות הפופ הגדולות בעולם התראיינה ל"אולפן שישי", וכמעט נרדמה מול המראיין. אסי עזר טעה בשם שלה, הביך אותה כשהציג בפניה את בעלו וגרם לה לשרשרת של פיהוקים בוטים. "לא נעלבתי", הוא הוסיף בקריינות מאוחרת, כדי להדגיש מה באמת חשוב בכתבה הזאת: אסי עזר
אם היינו מורידים כוסית ערק בכל פעם שצופית גרנט אמרה "וואו", היינו גומרים במיון. ובכל זאת, פרק הבכורה של העונה החדשה של "אבודים" היה הכל חוץ מ"וואו". בסופו לא למדנו דבר שאי אפשר היה להבין כבר מהפרומו, בתקווה שנחזור ונצפה שוב. סליחה, אבל מחכים לי בנטפליקס
בתוך מהדורת חדשות כל כך ארוכה לא הוזכרה ידיעה שעומדת להשפיע על עשרות אלפי ישראלים היום. ככה זה כנראה כשאין איזה מחולל קיטוב או שנאה שאפשר לרתום אליו רייטינג קל. וגם: יכול להיות שראש הממשלה נפתלי בנט שכח את הדברים החשובים שאמר שר החינוך נפתלי בנט?
ארבעה ראשי ממשלה התחלפו בישראל מאז שדניאל קרייג הוכרז כמחליף של פירס ברוסנן בתפקיד הסוכן החשאי המפורסם בעולם. אחרי תקופה כל כך משמעותית, "לא זמן למות", סרטו החמישי והאחרון של קרייג, הוא פרידה ראויה, גם אם אפשר היה לקצץ בקלות איזו שעה. ביקורת בלי ספוילרים
המותחן הספרדי ההיסטורי מגוחך ומופרך, הגאון מאחורי "מי מתגורר בבית היל" עושה זאת פעם נוספת, וגם סדרת האנימציה שאין באמת שום סיבה לצפות בה אלא אם כן אתם ממש אוהבים את שיקגו. זה מה שחשבנו על "שם קוד: יגואר", "טקס חצות" ו"דודתי המגניבה"
"היו זמנים בהוליווד", ספרו הראשון של הבמאי, שמבוסס על סרטו מ-2019, הוא שיר אהבה אובססיבי בכנותו ללוס אנג'לס. עם הרבה פרובוקציות, הרבה יותר סקס מהצפוי וטוויסט דרמטי שמשנה את כל הסיפור - הרומן הופך את עצמו למשהו אחר לגמרי מהמקור הקולנועי, ועומד בפני עצמו
להקת תיסלם חגגה 40 שנה לאלבום הבכורה שלה במופע מיוחד באמפי פארק בראשון לציון, והזכירה שבמוזיקה אין משמעות לגיל עם ביצועים מבריקים לכל הקלאסיקות. אלא שהכל התגמד לעומת הרגע בו עלו אל הבמה שלום חנוך ודני סנדרסון (ביחד!) והקימו סופרגרופ קטלנית
בזמן שהרופאים בבתי החולים מזהירים מפני קריסה ואדם שלקה בלבו נפטר לאחר שלא נמצאה מכונת אקמו לטפל בו, במערכות החדשות עדיין מתקשים להגיד את המילים המפורשות: זה קורה בגלל אנשים שמסרבים להתחסן. מה כן שודר במהלך שעות החדשות בכל הערוצים? קצת פייק ניוז לנשמה
ביקשתי אקסטרה חריף. קיבלתי חיוכים שרק בדיעבד הבנתי את מהותם, ומזגן שמשום מה הפסיק להשפיע
ב"אולפן שישי" ידעו שריאיון של אילן לוקאץ' עם פרופ' דן אריאלי יניב טלוויזיה מצוינת, אבל השאלה היא האם תפקידו של עיתונאי הוא רק להקשיב בחמלה לסיפורו של אדם שנחשד בתרמית, ולעטוף את הכתבה בסיפורו האישי של המרואיין, נוגע ללב ככל שיהיה?
עמית סגל הוא כמו כוסברה, או שאוהבים או ששונאים. מעריציו הרבים בולעים בשקיקה כל דיווח, טור או ציוץ שלו, בעוד שונאיו מגיבים בסלידה בלי להקשיב בכלל למה שיש לו לומר. "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית", ספרו הראשון, עשוי לשנות את הסטיגמה - פשוט כי מדובר בספר מעולה
עם עלילה שמרגישה כמו הקוסם מארץ עוץ על פטריות, דמויות מורכבות וגם בדיחות פלוצים של ג'ירפות - "עולם הקנטאורים" היא אחת מהיצירות הכי הזויות שאפשר למצוא בנטפליקס. בין תראו את זה עם הילדים או אחרי ג'וינט טוב, העיקר שתראו את זה
במהדורה הנצפית בישראל שכחו לציין שלמרות שזה נשמע מוזר, ההופעה של עומר אדם, שמנתה קהל של 12 אלף צופים, נערכה לפי חוק. אז אם אין הפרה, למה להטריח את שר הבריאות ניצן הורוביץ להגיב לנושא? ככה זה כשמאבדים פרופורציה
אמיר דדון נתן את אחד הביצועים הכי יפים שנראו על הבמות בשנים האחרונות, ארקדי דוכין ריגש, היהודים הפציצו ונועם בנאי, הבן של מאיר, הזכיר איזה דבר מדהים זה גנטיקה. ובכל זאת, בין כל המחוות המקסימות, יש דבר אחד שבלט בחסרונו - ואסור להתעלם ממנו
באופרה הישראלית החליטו לחתום את העונה עם היצירה הקלאסית של בליני על פי הטרגדיה המפורסמת של שייקספיר. על הנייר, זה הרגיש כמו הימור קצת נדוש, וההחלטה לשווק את ההפקה כסיפור אהבה לסבי יכול היה להיתפס כגימיק שיווקי - אלא שברגע שעלה המסך היה ברור שמדובר בהברקה
לא שציפינו לעיתונות מבריקה ממהדורת חדשות 13, אבל בתחתית של התחתית, מתחת לטחב הקידומי והזוהמה השיווקית, לא חשבנו שנמצא כתבת ליקוק שנגמרת במראיין שמנשק את ידו של מרואיין. באופן קצת משונה, חבר הכנסת דודי אמסלם הפך לניצב במחזה המביך של אב"ח
בשלב הזה בקריירה של רן דנקר הוא כבר לא מתחבא מאחורי מילים של אחרים, והוא רוקד את האמת שלו כל הדרך אל לבבות המעריצים, גם אם המנעד שלו עדיין עוצר בעדו. אם על הדרך הוא צריך לצרוח את האמת שלו, הוא יעשה את זה - עם חיוך כמובן
שש הופעות שעושות סולד אאוט בתוך דקות דווקא למוזיקאי שלא הוציא אלבום חדש מזה 13 שנה. ומי בקהל? בני נוער שבקושי נגמלו מחיתולים כשהוא עבר להייטק. עמית סלונים הלך לראות את הקאמבק של יוני בלוך, התופעה התרבותית הכי מרתקת בישראל, וחזר עם מסקנה מסתורית
לפני כשנה בנט ניסה לקבוע איך מנצחים מגפה: התנגדות לסגר, פתיחת נתיבי תעופה והקמת מטה הסברה מתפקד. עכשיו, כשהוא בשלטון, הוא משתמש בדיוק בטקטיקות בהן זלזל ואותן ביקר, ונאלץ לגלות שהמציאות לא כל כך פשוטה
בשנה האחרונה ראינו את "שיטת ברבש" מבוצעת בצורה מושלמת באולפן חדשות 12 על ידי מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר. השיטה פשוטה: לדבר בנחרצות, לנפנף שאלות לגיטימיות ובטח שלא להזכיר את ניגוד האינטרסים לכאורה בנושא החיסונים. אתמול נשבר שיא, כשהפרופ' קרא לכפיית חיסונים
זהבה בן שרה אמש בקיסריה בשלוש שפות שונות, ובכל אחת מהן הצליחה לחדור ללבבות הצופים בדרך אחרת. הייתה שם אהבה למוזיקה, אהבה לקהל והרבה אהבה של אמא. ובכל זאת צריך להדגיש: זה לא "מופע מרגש" אלא הופעה מתוקתקת של אמנית סופר מקצוענית
מעל למאה ילדים עם "המחלה" שאין לומר את שמה, כאילו הייתה וולדמורט מהארי פוטר, עלו על מטוס בשיאה של מגפה עולמית לחמישה ימים של פאן בקפריסין. לא היו שם הורים לחוצים, טיפולים מבאסים ותפאורות של בית חולים. כן היו שם דברים שלעין אנושית עשויים להיראות כמו נס
כולם הסכימו שאם דניאל היה רואה את שעות השידור הרגשניות שהוקדשו לדבר מותו, הוא היה צורח על כולם לחזור לעבודה האמיתית. זאת לא עיתונות. ולמען הסר ספק, זה נכון. השידורים חרגו מכל פרופורציה אבל יש ערבים שמותר לחרוג מהכללים השמרניים. אתמול היה ערב כזה
חושש מהאנטישמיות בגרמניה, מבסוט מההחלטה של טראמפ לגבי השגרירות בירושלים, ועדיין מתרגש לשמוע את הגרסה של ביונסה ללהיט הגדול שלו. לקראת שתי הופעות בישראל, סולן אלפאוויל מריאן גולד בריאיון מיוחד. רק בבקשה, אל תגידו לו שהאייטיז עושים קאמבק
אחרי שנה וחצי של קורונה שהרחיקה אותו מהבמות, אביתר בנאי חזר להיכל התרבות בתל אביב. כל הכרטיסים נמכרו מראש, בלי הרבה רעש, והתוצאה הייתה הופעה בסימן אהבה, כשהשילוב עם תמיר מוסקט גרם גם לקלאסיקות של בנאי להישמע חדשות ורעננות
אחת מהמראיינות הטובות בישראל פגשה את שרת הכלכלה בצל סערת הסרטון שפרסמה בטיקטוק, בה נראתה משליכה לפח האשפה גלידה של בן אנד ג'ריז. לא ברור אם מדובר ב-100 ימים של חסד או סתם שינוי מגמה, אבל קשה להאמין ששרים מממשלת נתניהו היו זוכים ליחס מלטף כל כך
