אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
שליח וואלה! ללונדון עמד בתור הארוך כדי לראות את ארון הקבורה של המלכה אליזבת, ואחרי 7 דקות נשבר. הוא דיבר עם בריטים שחיכו בתור במשך 12 שעות ויותר והבין שהם לא משוגעים, הם פשוט רוצים להיות חלק מהדבר הגדול הזה. מילא אם היו מוכרים חומוס בסוף התור
הדוקו "Moonage Daydream" מציג פסיפס ויזואלי מרהיב על המוזיקאי שנפל מכוכב אחר, ומתמקד בצדדים המסתוריים שלו ובממד החווייתי של האמנות שיצר. זו בחירה מסקרנת, אבל נדמה שמרוב עיסוק בצורה, הסרט מפספס את המהות - ועושה עוול לדמות המורכבת שהיא בואי
ההופעה של הקאונטינג קרואוז אמש ברעננה הוכיחה שלא מדובר בעוד להקה שנזכרת לעשות וי על ארץ הקודש עם סיבוב הופעות סתמי של סוף הדרך. זו עדיין להקה גדולה, עם להיטים גדולים ועם סולן אדיר - והם נתנו הופעה מצוינת ומלאה באנרגיה, ששווה היה לחכות 30 שנה בשבילה
הגעתי הכי קרוב שאפשר לגראונד זירו, היו שם אנשים שחיכו כאילו אחד הנעדרים יצא מההריסות. אבל העיר נותרה פתוחה לחלוטין וזה היה יום ההולדת שלי, אז הלכתי לאכול עוגת גבינה. המלצרית הדליקה לי נר ושרה לי שיר. "אם לא נחגוג את החיים שלך, הטרוריסטים ניצחו", היא אמרה
בן עמי יודע שעם מספרים קשה להתווכח, אז הוא החליט לדבר במקום על רגשות. "אני רוצה לשאול אותך בתור אזרח ישראלי-ערבי, אתה חי בפחד?". מג'אדלה סיפק תשובה ברורה: "כן", ואז הבהיר את הנקודה המרכזית
הסדרה "להיות רולינג סטון" (סלקום טיוי) מציגה את הדמות האניגמטית של צ'רלי ווטס בצורה כל כך אוהבת, שנראה שהפרקים שקודמים לרביעי הופקו רק בשביל ההזדמנות להצדיע למתופף הגדול שהלך מאיתנו רגע לפני שהספיק לחגוג 60 עם הלהקה שהוא עזר להפוך לאימפריה מוזיקלית
באווירה קיצית קלילה באמפי שוני, אסף אמדורסקי צלל אל תוך באר היצירה שלו ויצא עם כמה גרסאות רעננות לקלאסיקות בנות חצי יובל. בעיקר התענגנו על הרגעים שבהם אירח על הבמה את קורין אלאל המקסימה, ובעיקר את מתי כספי שהשכיח לגמרי מי האורח ומי המארח
נורא מתחשק לפרגן מכל הלב לנציגת ישראל לאירוויזיון 2023 שהרימה מופע מרשים ויזואלית עם סאונד מופלא, תאורה מטורפת, עיבודים מרשימים והפקה שלא מביישת אף מופע בינלאומי - ועדיין, נחטא לאמת אם נגיד שהמופע הזה טוב כפי שיכול היה להיות. ביקורת
רמי ברוך נכנס לנעליים של כמה מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה, והוכיח שאין לו במה להתבייש. נדב נייטס בתפקיד "ג'ורג' קוסטנזה של התיאטרון" גונב את ההצגה לא פעם. ומעל כולן, לאורה ריבלין נותנת תצוגה לפנתיאון. אל תיבהלו מהאורך, ותנו צ'אנס ל"מותו של סוכן"
גם אם הקול של הענק האוסטרלי רחוק ממיטבו, זו הייתה כנראה ההופעה הכי טובה שלו בישראל. קייב נתן את כולו מהתו הראשון ועד השיר האחרון, אבל דווקא כשלא היה ליד הקהל וניגן על הפסנתר בשירים הכי כואבים, הוא נתן לכולם לגעת בו בצורה הכי מזוככת. ביקורת הופעה
"התחלתי להרגיש שאני מרכיב פאזל שאני תכננתי", מסביר נייתן פילדר בפרק סיום העונה של "חזרה גנרלית", ונראה שזו ההגדרה המדויקת ליצירה כולה. הכל מזויף בתכנית, מהמשתתפים ועד מזג האוויר - אבל מעולם לא הייתה סדרה שהצליחה להציג בצורה כל כך עירומה את החוויה האנושית
השבוע לפני 60 שנה חברי להקת הביטלס הודיעו לפיט בסט שהוא מפוטר. זו הייתה הפתעה, לאור העובדה שהוא היה החבר הכי פופולרי בלהקה. בתוך כמה שנים הם יהפכו ללהקה הגדולה בעולם, והוא ינסה להתאבד. כיום, כשהוא בן 80, הוא עדיין מחכה לוויסקי אחרון עם פול מקרטני
סרטון של חברות בלהקה ספרדית מקשקשות על דגל ישראל בפסטיבל זיגט הפך לוויראלי, והלהקה הורחקה מהפסטיבל לצמיתות. הסיפור הקטן הזה נופח לממדים לא פרופורציונליים בחדשות 13, שהציגו את העניין כתקרית אנטישמית. מזל שנשאר מספיק זמן להתעסק ביום השנה למותו של דודו טופז
לסטנדאפיסט הגאון היו מופעים טובים יותר, אבל ההופעה החדשה שלו בנטפליקס, "ביל בר ברד רוקס", היא המאתגרת ביותר שלו. בר לא נאבק רק במשטרת המחשבות של תרבות הביטול, פוליטיקת הזהויות וכוחות ה-PC שהשתלטו על עולם הקומדיה - הוא גם מתמודד מול עצמו
דנה ויס לא עשתה יותר מדי כדי לעצור את שטף המילים המוזר שיצא לאבי דיכטר מהפה במהדורת 12 אמש. למעשה, אף אחד לא הפריע לדיכטר להעביר את דף המסרים שלו במלואו. איש לא עצר אותו מלנסות להתסיס את האווירה בציבור ולהשתמש בלחימה לקידום האג'נדה הפוליטית של הליכוד
הדמות שיצרה נעמי אהרוני גל חריפה יותר ממסטיק מנטה. מלאה בכריזמה בימתית, הומור נונסנס וקול מפתיע לטובה. קשה שלא להתרשם מההופעה של נונו, שעדיין רחוקה מאוד מהשיא שלה. זו הייתה הופעה מעולה, אבל בעיקר - זו הייתה הצהרת כוונות שהיא פה. פה לא? פה לא? פה? פה
לה טרוויאטה של ורדי, שהייתה האופרה הראשונה שהוצגה בארץ ישראל, חוזרת לתל אביב עם הפקה יוקרתית ונוצצת (תרתי משמע). למרות הניסיון לאנוס מודרניות על הסיפור הקלאסי, הביצועים המרשימים של המקהלה ושל הילה בג'יו בתפקיד הראשי של ויולטה הופכים את ההפקה למוצלחת
הסרט הראשון בסדרת "הארי פוטר", הוקרן אמש בהיכל התרבות בתל אביב ביחד עם ביצוע תזמורתי מלא של הפסקול שכתב ג'ון וויליאמס. זה לא היה הקונצרט הכי מורכב של הפילהרמונית, אבל הקהל יצא מגדרו והתאהב מחדש בסיפור שכבש את העולם
הכתיבה הזועמת של משה קצב בספרו האוטוביוגרפי היא כמו מפגן של הודאה באשמה. הוא יורה אש לעבר הנאנסת, מפחד מהתקשורת ועוקץ את ביבי, מפגין לאורך כל הספר ניחוחות של התנהגות נרקסיסטית, בטוח שהוא מתת האל לעם ישראל. בבסיסו מדובר במניפסט מופרע והזוי
יש למשה סעדה את כל הסיבות לפגוע במעסיקיו הקודמים, אבל משהו בו משדר אמינות. לא מן הנמנע שלמראיין יש חלק בזה. ובכלל, נראה שעמית סגל נהנה מכל רגע בריאיון הזה. זה יהיה בזבוז נוראי לעולם הדרמה הישראלי אם סגל לא ייקח חלק בעונה הבאה של מנאייכ
משורר ההיפ-הופ הגיע להופעה בשוני, חמוש בלוחמי להקת ספא וצבא מעריצים שיודע את כל המילים בעל פה. הגרסאות החיות, שהלכו לכיוונים קצת שונים מגרסאות האולפן, הוכיחו שג'ימבו ג'יי רק התחיל לגרד את הפוטנציאל שלו
תוך כדי התעלמות מהצדדים הפחות חיוביים בביוגרפיה של הנשיא המנוח, הדוקומנטרי החדש פשוט מציג היסטוריה אלטרנטיבית. בעזרת הנדסת תודעה מהזן הנחות ביותר, הדוקו מציג את אחד המנהיגים הכי מורכבים שהיו פה בצורה שטחית ומעוותת. התוצאה היא פולחן אישיות בלתי נלאה
בכתבה קצרה יחסית, הציג ציון נאנוס את אחד מהפעילים הכי קיצוניים ואלימים מילולית של הליכוד זוכה לחיבוקים מצד בכירי המפלגה. זו לא הייתה כתבה צהובה, אלא להפך. חשוב שמצביעים פוטנציאליים של המפלגה ידעו שזה הכיוון שהמפלגה הולכת אליו
הסקס פיסטולס לא הגיעו לחדש מוזיקלית שום דבר, הם הגיעו לעשות מהפכה תודעתית. הם באו לקחת את הזעם שלהם, ולשפוך אותה אל מצעדי הפזמונים. הם באו לערער על הסדר הקיים. הסדרה "Pistol" מבית דיסני פלוס פשוט מפספסת את כל זה, ומספרת את הסיפור הגדול הזה בצורה שטחית
העונה הרביעית של "פאודה" מוצאת את יוצרי הסדרה ליאור רז ואבי יששכרוף כשהם בשיא המשחק שלהם. סצנת הפתיחה, שמורכבת מאקשן טהור, עושה חשק לעוד. כשהעשן מתפזר מגלים שהפעם ההתייחסות לסכסוך מגיעה מזווית קצת שונה. מעניין איך יקבלו את זה המעריצים בחו"ל
חיכינו כל כך להשקת דיסני פלוס בישראל, רק כדי להיתקל במפח נפש אחר מפח נפש. לא רק היעדרם של תכנים שמלכתחילה אמורים להיות בשירות, אלא חוסרים של פרקים בצורה שרירותית בסדרות שונות, איכות ירודה ותקלות טכניות. אין דרך ליפות את זה: זו חלטורה על חשבוננו
לרגל יום הולדתו ה-80 של פול מקרטני, חזרנו אל הימים הראשונים של מי שהפך להיות אחד מהמוזיקאים המשפיעים והמפורסמים בהיסטוריה. מהבליץ הנאצי על ליברפול, דרך האמא שמתה בגיל צעיר ועד ברית הדמים שכרת עם ג'ון לנון, הרבה לפני שהתפרסמו. הצד הפחות מוכר של החיפושית
קרן פלס הפכה את "שלל שרב" לפיסת בלוז עוצמתית, מירי מסיקה הפכה את "איך לפעמים אני" להמנון אירוטי, ושלום חנוך צמרר מעצם הגעתו. כך ערב המחווה השנתי למאיר אריאל הפך לאחד האירועים המרגשים ביותר בתרבות הישראלית
קצת מיותר לכתוב ביקורת על "ישראל השנייה" של אב"ח. אם מסכימים איתו זה אחלה, ואם כותבים נגדו - מוכיחים את הדיכוי של ההגמוניה התקשורתית. בשורה התחתונה מדובר במסמך רעיל שטבול בדבש, כדרכו של בן חיים, ובשורה התחתונה עדיף פשוט להתעלם ממנו. בין השאר כי הוא משעמם
זה היה יום לא יפה בבית המשפט. זה היה עוד יום דוחה בפוליטיקה הישראלית. זה גם היה יום די סטנדרטי ברצף של ימים מחרידים שעוברים על התקשורת הישראלית, שחגגה על הקרקס הצפוי תוך כדי צקצוק מתמשך. ונראה שמעטים בתקשורת שמו לב לכותרות האמיתיות שהגיעו מבית המשפט
