אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
מההברקה של שמעון מזרחי דרך הלקח שדיוויד פדרמן למד באצטדיוני הכדורגל של לונדון: כך הפך המנוי ליד אליהו לסמל סטטוס יוקרתי, ואוהדי מכבי תל אביב מצאו את עצמם בין אהבה למועדון, לבין זעם על ההנהלה שהחליטה להעמיד את הנאמנות שלהם למבחן
"הסיפור" חסר הערך העיתונאי על בנו של סמוטריץ' לא נגנז ואף הופיע על המסך של חברת החדשות הגדולה בישראל. מה שכן נגנז זו ההודעה של עמית סגל בהוראה של אבי וייס, מנכ"ל החברה, שמשמש גם כצנזור הראשי של קבוצות הוואטסאפ | דעה
660 יום אחרי ה-7 באוקטובר ונאום התוכחה שלה נגד "תגובה פרופורציונלית", יונית לוי מפתיעה את הצופים עם שורה חריגה ובלתי צפויה שמשדרת ביקורת ברורה כלפי מדיניות ישראל בעזה - ואולי גם כלפי המהדורה שהיא עצמה מובילה מדי ערב בחדשות 12
תכנית האנימציה חזרה אחרי הפסקה של יותר משנתיים, והציגה לראשונה את נשיא ארה"ב - כדיקטטור שנמצא במערכת זוגית מינית עם השטן, שמאוכזב מגודל איבר המין שלו. זה נשמע לכם מוגזם? חכו שתגלו מה קרה אחר כך, כולל התגובה הזועמת של הבית הלבן
ההיבריס של נתניהו חזר אליו כמו בומרנג. אם בדרך כלל נתניהו רגיל להיות שנוא על ידי השמאל הפרוגרסיבי, בריאיון הזה הוא מצא את עצמו מותקף על ידי הימין הטראמפיסטי
מי שנחשב לסנדק של מוזיקת המטאל, הפך לכזה בגלל שהוא מוזיקאי על, אבל גם בגלל שהייתה בו אותנטיות שאי אפשר היה שלא להזדהות איתה. עמית סלונים נפרד מאוזי אוסבורן, הזמר שמלווה אותו מאז שהוא זרק את מענק השחרור שלו מצה"ל על קופסה עם כל אלבומי בלאק סבאת'
אחרי אחד הימים הרגישים ביותר במשפט נתניהו, חסון בחרה לא להציב סימני שאלה וטפיירו דיברה על תחושות במקום עובדות. אם אנשי התאגיד רוצים שהציבור יעמוד מאחוריהם, הם לא יכולים להפקיר את סיקור האירוע הקריטי הזה לדמוקרטיה בידיה של עיתונאית שמהדהדת נרטיבים שקריים
כשטנור אלמוני מכפר נידח בדרום סיביר עלה לבמה באופרה הישראלית, הקהל לא ציפה ליותר מדי. אבל מהרגע שבו מיכאיל פירוגוב פתח את הפה ושר את "נסון דורמה" - היה ברור שזה רגע שאף אחד לא ישכח. "טורנדוט" של פוצ'יני עושה את זה שוב, ובגדול
הסרט החדש "חייו של צ'אק", שמבוסס על סיפור של סטיבן קינג, גורם לצופים להתרגש ברחבי העולם. אבל אז מגיע רגע שבו נאמרת מילה - מילה קטנה - שמי שלא גדל בישראל פשוט לא יכול להבין
בזמן שהצנזורה מסתירה פגיעות שאפילו חוקרים בארה"ב כבר פרסמו, שלא לדבר על קבוצות טלגרם שסבתא שלכם עוקבת אחריהן - רביב דרוקר הוא העיתונאי היחיד שעדיין מוכן להגיד את האמת בקול רם. השאלה היא לא למה הוא מדבר, אלא למה כל השאר שותקים
ביום הביקור של נתניהו בניר עוז, אייל ברקוביץ' היה היחיד שזעק את כל מה שכולם לא אומרים; "פגוש את העיתונות" חידדה את ההבדל הקריטי בין יאיר לפיד למנסור עבאס; והאם תזמון החופשה של "הפטריוטים" דווקא אתמול אינו מקרי? שלוש הערות על תוכניות האקטואליה אתמול
רגע לפני שאני נוסע לפסטיבל החמישי שלי באנגליה, הבנתי שהפעם אני מגיע כמצורע. פעם היו שם קריאות לשחרור טיבט - היום צועקים "מהנהר לים" ומניפים דגלי פלסטין. סין כבר לא אויב, ויהודים כבר לא חלק מהשיר. מתברר שמוסר זו אופנה, וישראלים הם כבר לא חלק מהטרנד
אחרי שעמיחי שיקלי התרסק מול פירס מורגן, גם השרה מאי גולן ניסתה את מזלה מולו בניסיון להרשים את הבייס. בהתחלה זה עבד לא רע, אבל שאלה פשוטה על מספר ההרוגים בעזה חשפה את גבולות ההכנה, ההיגיון - והמחיר של הסברה לצורכי פריימריז
"רשת ריגול שמאלנית", "איומים על חייו" ו"הלינץ' במספרה" - כך נשמע בנו של ראש הממשלה כשהוא מדבר בלי מראיין אמיתי מולו, שרק מהנהן על כל שטות שיוצאת לו מהפה. חבל שמדובר באחד האנשים הכי משפיעים בישראל, ובהחלט הגיע הזמן שייתן ריאיון אמיתי
איימן עודה הוא לא באמת הסיפור. זה ניסוי כלים שבא לבדוק עד כמה רחוק אפשר ללכת כשמדובר בנציג של מיעוט, וכמה בקלות הציבור יבלע את זה. במהדורות החדשות הסתפקו במה שכתוב בפרומפטר
בסיום העונה ה־36 של הסדרה המיתולוגית, נחשף עתיד שבו מארג' סימפסון מתה - והומר נותר בודד, מטופל בידי ילדיו. זה היה שבר רגשי למיליוני מעריצים, ועבורנו - הזדמנות לחזור לכל מקרי המוות הכי בלתי נשכחים בתולדות ספרינגפילד
פירס מורגן, אחד העיתונאים הרהוטים בעולם ומי שעד לפני כמה חודשים היה אחד התומכים הכי בולטים של ישראל בתקשורת העולמית, צלב את השר שקרא לו ברשת "אנטישמי". מופע ההתקרבנות של שיקלי מדגים בדיוק את מה שמבקריה הקשים ביותר של ישראל טוענים נגדה
אפשר להבין למה ברשת 13 רצו להרים תכנית הומור חדשה וקלה לעיכול, אבל התוצאה מביכה, בלשון המעטה. מילא הבריחה מהמציאות - היא פשוט לא מצחיקה
באולפני החדשות לא דיברו על הכלב הנאמן שמת מהתקף לב בעקבות התקפת הטילים מאיראן. הוא עוד קורבן של מלחמה, שאסור לבקר בתקשורת הישראלית. רק יגאל מוסקו, שנתן במה לשושנה בת ה-100, הצליח להזכיר שיש פה גם כאב שלא רואים בהצהרות החגיגיות של ראש הממשלה
בזמן שטילים נופלים על באר שבע וחולון, חבורת נערים ניצלה את ההזדמנות להאשים בשידור חי את האויב האמיתי שלהם - השמאלנים. אחרי שנסיים עם המלחמה הזאת, נצטרך להבין איך מתחילים כאן מחדש
באף ערוץ לא נשאלה השאלה המתבקשת: האם באמת לא הייתה ברירה לצאת למלחמה הזאת עכשיו? האם המחיר הנוראי שאנחנו כבר משלמים - עשרות נפגעים מפגיעות טילים ברחבי הארץ, ועוד מאות ישראלים שהפכו ברגע אחד להומלסים - באמת היה בלתי נמנע?
מותו של בריאן ווילסון, המהפכן המוזיקלי מאחורי Pet Sounds, מסמן את סיום עידן. כאמן שידע לשלב בין הפופ לבין האומנויות הקלאסיות, הוא יצר יצירות ששפכו אור על עולמות שלא נגעו בהם קודם. עמית סלונים נפרד מהגאון השביר של הביץ' בויז דרך סיפור אישי
זה נראה כמו ערב מכביסטי קלאסי, שבו "הרוחות של ההיכל" והווינריות המסורתית מנצחות משחק, אבל ההצהרה של המאמן בסיום אמורה להדאיג את האוהדים. הפרצוף של מזרחי, ההליכה של טיוס והדאגה למשחק הבא: סיכום הערב של הצהובים, שכלל הרבה סימני שאלה
מיה דגן מקריאה מפרומפטר בשביל לפרגן למירי רגב בזמן שהתחבורה הציבורית בישראל מתייקרת ב-45 אחוז ולא פועלת בשבתות. מותר למיה להתפרנס - אלא שברגע שהיא מקבלת תשלום ממירי רגב, היא חלק מהמכונה. זו לא הצגה, אלה החיים עצמם
בריאיון עם רוני קובן נחשף דדי שמחי כאב שכול שמספר על מות בנו בלב פתוח ומרגש עד דמעות. אך 24 שעות קודם הוא הופיע באולפן שישי עם משנה ביטחונית קרה וקיצונית. הפער ביניהם כבר לא ניתן לגישור
הסיפור האמיתי במופע היחיד המגוחך של הדר מוכתר ב"הפטריוטים" הוא לא ההשתלטות המשעשעת ורצופת השקרים שלה על הפאנל למשך דקות תמימות, אלא נסיונה להתברג לרשימת הליכוד דרך סנטימנט מאוד ספציפי: שנאת צה"ל
אתמול הוחזרו גופות של חטופים, נערכה הלוויה של לוחם, התברר שישראל מחמשת מיליציות בעזה ויש גם "משבר עם החרדים". במהדורה של ערוץ 14, הסיפור המרכזי של היום היה, איך לא, הפגנה שהממשלה ארגנה לעצמה
קל לצחוק על נערה שזועקת נגד עוולות בעולם, קשה יותר להסתכל פנימה על הקולות שמובילים את השיח כאן. גרטה אולי לא מדויקת, אבל היא לא משלה את הציבור שלה במסרים משיחיים ופרועים בשידור חי כמו ה"עיתונאית" של ערוץ 14
מגילת רות היא אחד הטקסטים הנשיים ביותר בתורה, שעבר במהלך השנים מניפולציה גברית ואיבד מהיופי שלו. אבל אם נקרא אותה באמת נגלה מה זו באמת אהבה בין נשים, וניזכר גם באמת הפשוטה שאין לנו דרך אחרת, אלא לאהוב את הגר
ביקורת שהשמיע אביב גפן בהופעתו בפארק על ממשלת נתניהו הולידה את אחד הדיונים הכי ביזאריים שראינו בערוץ 14. עצה מאיתנו: ינון מגל, אתה צריך להפסיק לעסוק בביקורת תרבות ולהישאר בשירותי הקידום לשרים
