אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
יש רגעים נדירים, לא מתוכננים, לעתים מסוכנים - שבהם מישהו עולה על במה, ומחליט לא לעצור. לא כי הוא גיבור או משוגע. אלא כי יש שיר שצריך להישמע. אביב גפן שר את "גשם" והשתיק את האזעקה. גרפונקל לחש שברי פזמון כשבנו מחפה על כל תו. כולם, כל אחד בדרכו, סירבו לשתוק
יכול להיות שהיו עוד כמה סקופים להוציא מאורי מגידיש, עוד כמה ציטוטים מצמררים על תקופת השבי או נגד המדינה שהפקירה אותה - אבל חן ליברמן ב"עובדה" ראתה מולה ילדה שבסך הכל רוצה שיפסיקו לספר עליה שקרים נוראיים, ונתנה לה לעשות בדיוק את זה
נגע בשמיים: נייתן פילדר לקח את "חזרה גנרלית" למקום שאף יוצר טלוויזיה לא העז להגיע אליו. מה שהתחיל כמוקומנטרי קומי הלך והסתבך - עד שנשבר הגבול בין משחק למציאות, בין תיעוד לטירוף. בלי ספוילרים, רק המלצה: לראות לפני שמישהו מגלה לכם מה באמת קרה שם
בגלל הקשיים, בזכות אמילי דמארי, בזכות הגול של זהבי שהזכיר את הדרבי המפורסם ובעיקר בזכות טליה ברמן. עמית סלונים ראה הרבה אליפויות צהובות ב-30 השנים האחרונות, את זאת הוא מכתיר למרגשת מכולן
בתכנית של אריק וייס הזמינו לאולפן, באקט שאין איך להסביר אלא כפרובוקציה נואשת, את רמי בן יהודה, מסמלי הבריונות של הביביזם. כך, במחי החלטה אומללה אחת, היא הפכה לעוד תחנה במסלול ההתבהמות
המעריצים שלו יודעים שהוא נותן בישראל את ההופעות הכי טובות, הוא הילל את תל אביב בשני שירים שונים, קיבל את מפתח העיר, הדף את ה־BDS וכתב את שיר הפופ הכי אוהד שנכתב על ישראל. ובכל זאת, הוא שומר על שתיקה בנושא החשוב ביותר
בין מוטי קסטל לירון אברהם: כך מסיבת עיתונאים אחת של ראש הממשלה חשפה את המרחק בין עיתונות חופשית לתעמולה, ועל הדרך חשפה את הסכנה האמיתית לעתיד הדמוקרטיה הישראלית
חילי טרופר ממשיך במסורת המרכז הישראלי - להיבהל מממים בפייסבוק במקום מהפשיזם המתגבר. מאחורי הטון הנעים והממלכתי מסתתרת תמיכה שבשתיקה בהמשך מדיניות הרסנית. בהתאם, בזמן שיאיר גולן מתריע על המציאות הקשה בעזה, טרופר מעדיף לעסוק בסגנון ובבחירת מילים במקום בתוכן
שתי קבוצות הגיעו למחזור הכי חשוב של העונה: אחת, עבורה אליפות היא המובן מאליו, רקדה על המגרש, בעוד האחרת לא עמדה בלחץ. וגם: הסוף ההוליוודי שערן זהבי יכול לכתוב
מהדורת שבע בערוץ כאן 11 קיבלה חיים חדשים בזכות נוכחותה של ליאל קייזר. השפה שלה שונה, המעברים שלה מפתיעים, הבחירות הלשוניות שלה לא מתנצלות, והיא מוכיחה שאפשר לשדר חדשות במשבצת הזו בלי הרגשה של פולחן דתי ותעמולה ממשלתית
השחקן יוסי מרשק מתייחס לעימות סביב דבריו של אבישי מתיה נגד עינב צנגאוקר בתכנית "מוריה וברקו" - ותוקף גם את ערוץ 13: "עליבות וחרפה לערוץ. שמח שסירבתי להתארח שם כבר אז, כשאירחו את בן גביר"
עימות סוער בתכנית "מוריה וברקו" כאשר "המתפכח" אבישי מתיה טען שעינב צנגאוקר "לא בצער" ו"נותנת דלק לחמאס". ברקוביץ' התפוצץ: "אתה בן אדם מגעיל". גם אייל נווה הצטרף: "איבדת צלם אנוש" | צפו בעימות באולפן
ארבעה חודשים לאחר שנהרג בתאונת אופנוע, יוצא שיר חדש של גלעד ויטל שמעון מתוך פרויקט "הכבשה הצחורה". עם קול חשוף ובלי פילטרים, "איש קריות" מוכיח שמוזיקה אותנטית עוד קיימת - והיא לא מבקשת סליחה
אפילו החברים בפאנל של "הפטריוטים" ניסו להרגיע את ינון מגל, שהתעקש להפנות מתקפה חריגה כלפי עידן אלכסנדר - החייל שחזר מהשבי אחרי 584 ימים של גיהנום - וכלפי אמו, יעל. הסיבה להשתלחות? היא לא אמרה תודה לנתניהו. אולי, לפני שמצפים לתודה, כדאי ללמוד להגיד סליחה
חזרתו של עידן אלכסנדר לישראל הייתה רגע נדיר של תקווה בסיקור החדשותי. יונית לוי, ירון אברהם וקרן מרציאנו חיברו את כולנו למעמד המדהים, אולם אז הגיע עמית סגל וקלקל את המסיבה בשם העיקרון. זה מה שקורה כשהאידיאולוגיה מנותקת לחלוטין מהלב
בכתבה מוטה מאוד (גם אם כיפית), אילן לוקאץ' לא באמת ניסה לפענח זיגזוג של פוליטיקאי חסר עמוד שדרה אלא רק ללעוג לו. זה גול עצמי שמציג דווקא את חדשות 12 באור לא מחמיא
אם גם מי שאמורים להיות קול הציבור מוותרים על עדכונים חדשותיים אמיתיים לטובת קרקס פנימי בליכוד, אולי הגיע הזמן להפסיק להתפלא למה הציבור כבר מזמן לא מדליק את הטלוויזיה כדי להבין מה קורה - אלא בעיקר כדי להתנתק
"הכוכב" של הפרסומת החדשה מקבל עוד נרמול לדעותיו הקיצוניות, אבל הבעיה האמיתית היא דווקא התגובה של מותג המזגנים. מישהו שם חי באייטיז כנראה, וחושב שאין דבר כזה פרסום רע. רק שבמקום באזז, הם עוד עשויים להיפגע
לפני שנבעט הכדור הראשון, לפני שטעויות השיפוט וההחמצות יטריפו את הטריבונה - רגע אחד של חסד, שבו אוהדי מכבי ובאר שבע עמדו יחד למען האדומים והצהובים שנשארו מאחור. עמית סלונים ישב ביציע והבין שרק קבוצה אחת תזכה באליפות, אבל לכל אחת מהן יש לב של אלופה
"מה באמת קרה שם?" היא לא יותר ממופע אוננות עצמית של קשת בפריים טיים של ערב שבת. למרות הכימיה המרשימה בין ארז טל לאברי גלעד, במקום שיחה אמיתית ומעמיקה בין שני אנשים שלקחו חלק בלידה מחדש של הטלוויזיה הישראלית, קיבלנו מופע יח"צ מרוכך שכל מטרתו האדרת הערוץ
"ארץ נהדרת" סגרה את העונה ה־22 שלה בפרק שהיה כואב, מצחיק, ולא נוח לעיכול - כמו התקופה עצמה. כמו ב"גבעת חלפון" ושאר הקלאסיקות של ההומור הישראלי, גם הפעם אנחנו תופסים את הבטן מרוב צחוק בזמן שהלב נשרף. 50 שנה? לך תזכור. אבל אולי זה בדיוק מה שיישאר
זו השנה השנייה ברציפות שבה שודרה הקלטה של טקס המשואות, אז בגלל הפחד ממחאה והפעם בגלל שריפת ענק. החלטת הערוצים לעבור לשידור של החזרה הגנרלית של טקס שלא יצא לפועל בסוף בזמן הזה זו כבר לא סתם החלטה שנויה במחלוקת, זו פשוט בגידה בצופים
850 חיילים נהרגו, 59 ישראלים עדיין בשבי, אבל במקום לשאול למה ואיך זה ייגמר — התקשורת ממשיכה לספור קורבנות ולהמשיך הלאה. ביום הזיכרון הזה, השאלה האמיתית היא לא אם התרגלנו, אלא אם אנחנו נמשיך לשתוק
לפעמים צריך לעמוד מול אנשי שלטון ציניים ושקרנים ופשוט להעמיד מולם את האמת, ולא פחות חשוב - למנוע מהם את מרחב השקר. זו המשימה של עיתונאים בזמנים קשים
בהופעה בזאפה הרצליה, גם בהיעדרו של יענקל'ה רוטבליט, הלהקה הצליחה להפוך את המוזיקה למרחב של אמת בלתי מסוננת. דרך מילים שנכתבו לפני עשרים שנה אך מהדהדות את המציאות העכשווית, מתגלה כוחה של מוזיקת מחאה שאינה מפחדת להתעמת עם הזמן
מגנדי עד יהונתן גפן - סילבי קשת לא נרתעה מלהיות שנויה במחלוקת, אפילו כשזה עלה לה במחיר אישי. הספד למי שהיום כבר אפשר להבין כמה חרא הייתה צריכה לסבול מההגמוניה הגברית בתקשורת הישראלית, בשביל להפוך להשראה לדורות שלמים של עיתונאיות חזקות
כל עוד נמשיך לצרוך את הקרקס התקשורתי, נמשיך לקבל עוד ועוד מופעים של בריונות כמו זה של חברת הכנסת. השאלה אינה מתי התקשורת תשתנה, אלא מתי אנחנו, הצופים, נחליט שהגיע הזמן להפנות את תשומת הלב שלנו למה שבאמת חשוב - לדמוקרטיה המתפוררת
המתופף המיתולוגי של בלונדי נפטר בגיל 70 אחרי מאבק במחלת הסרטן. לאורך הקריירה המפוארת שלו שיתף פעולה עם שורה של אמנים מהגדולים בעולם, והיה שותף מלא בכל האלבומים של בלונדי. חבריו ללהקה, דבי הארי וכריס סטיין: "תרומתו להצלחה שלנו הייתה ללא שיעור"
אתמול הודיע פיט בסט, המתופף המקורי של הביטלס, על פרישה מהבמות בגיל 83. זה הזמן להיזכר בעוד מתופפים שהשפיעו על מיליונים, אבל רבים שכחו את שמם - או לפחות את העובדה שהם בכלל מתופפים. זהירות: הרשימה עלולה לעצבן את חלקכם, אבל היי - בשביל זה יש את הטוקבקים
השבוע יחגוג סרט הקאלט הקורע יובל לצאתו לאקרנים, ולרגל המאורע הסרט יחזור לבתי הקולנוע בחודש הבא. רגע לפני שאתם הולכים לחפש שיח או לברוח מפרות מעופפות, זה הזמן להיזכר באחד הסרטים הכי מצחיקים בהיסטוריה. וגם: איך אחד מחברי הביטלס קשור לכל זה
