אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
"בדקנו את עצמנו שוב ושוב, ואז עוד פעם כדי לוודא", פתח חדד את הידיעה המטלטלת שלו על אלי פלדשטיין - דבר מיותר לחלוטין, שכן צופי חדשות 12 מצפים לבדיקת עובדות כזאת בכל ידיעה - אבל אולי במקרה של חדד זה בלתי נמנע
ינון מגל הכריז אתמול בערוץ 14 כי "ישראל נבחרה בפורבס לאחת המדינות החזקות בעולם בשנת 2025". מזל שבפאנל גם התארח עיתונאי שדאג להציג את האמת, אחרת הפייק הזה היה עובר בלי שום הפרעה
קושמרו יכול היה להציע לעידית אהל תקווה שקרית. יכול היה לומר מילות תפילה חסרות תכלית. במקום הוא ניצל את הזמן הקצר שהמציאות הזאת מופיעה על המסך של כל צופי המהדורה וזרק אמת עצובה לחלל האוויר: "ככל שהם צעירים יותר, הם עוברים יותר סבל". הלב מחסיר פעימה
"ארץ נהדרת" הציגה אתמול את אחד המערכונים הטובים ביותר שלה מזה זמן רב, אבל גם הוא לא שיכך את חסרונם של ערן זרחוביץ' ואסי כהן. אגב כך, הפרק החמיץ הזדמנות להציג ביקורת אמיתית על נרמול שיח מסוכן בתקשורת ובפוליטיקה הישראלית
בעונתה הראשונה, הסדרה של מוחמד "מו" עמר בנטפליקס הצליחה לאזן בין ביקורת להומור, אך בעונה השנייה היא חוצה גבולות ומציגה נרטיב אנטי-ישראלי מובהק. אחרי ה-7 באוקטובר, על רקע המלחמה בעזה, המסרים שבה מקוממים במיוחד ומשאירים אותנו לתהות: איך נטפליקס נתנו לזה יד?
הכתום כתום מאוד, האדום אדום מאוד. עכשיו רק צריך קינוח
הכתבה של דניאל זילברשטיין בחדשות 13 על חברי הקיבוץ שהחליטו להישאר, סיפקה הצצה נדירה לחוסן של אנשי ניר עוז. היא הציגה את סיפורם של שלושה חברי קיבוץ שבחרו להמשיך את חייהם במקום, למרות הטראומה והאובדן
מי שטרח לצפות בריאיון המלא של נוה דרומי עם רזי ברקאי בשישי בערב ראה מרואיין מתנשא, ומראיינת שמעלה שאלות ענייניות בלי לקבל תשובות. בערוץ i24NEWS כבר הבינו שעיתונות רצינית לא תביא להם רייטינג, והחליטו לבנות באזז על בסיס השפלת הפרצוף המזוהה ביותר עם המותג
בהיעדרו של סגל התאפיינה המהדורה המיוחדת בערוץ 12 בפחות עימותים ויותר מקצועיות, הגם שהיה צורם לראות את יונית לוי פוסחת על פרט חשוב. ב"הצינור" עשו את מה ששאר המהדורות פספסו, ובערוץ 14 לא ידעו את נפשם מרוב צער. סיקור מהדורות החדשות ביום שובם של שמונת החטופים
בריאיון סוחף, עמית סוסנה גוללה בתכנית "עובדה" את הסיפור המצמרר שלה, בין החושך הנורא בעזה לאור הגדול של לירי אלבג. ובסיטואציה כל כך רגישה, מזל שיש מראיינים כמו בן שני
נועה אינה קפלניסטית. היא יצאה באופן די נדיר להפגין נגד המהפכה המשפטית כי הרגישה שהיא חייבת, למען עתיד ילדיה. זה נגמר בצלקות פיזיות ונפשיות לאחר שרימון הלם התפוצץ על פניה. תחקיר "יהיה טוב" של כאן 11 חושף את האלימות המשטרתית שהופעלה כדי לרצות את השר המתפטר
משעות הבוקר המוקדמות של יום שבת עשתה התקשורת הישראלית משהו שהיא לא עושה בדרך כלל, והציעה תקווה. הערוצים השונים הציעו שידור מקצועי ומרגש של החזרת ארבע התצפיתניות שהופקרו בעזה במשך 477 ימים. ואז יצאה השבת וחזרנו לדבר על פוליטיקה מכוערת ומפלגת
לנוכח הפסקת האש אתמול תמיר מורג רקם דיווח קונספירטיבי בנוגע לאיש של טראמפ שהחזיר את החטופות, הפטריוטים גילו שקשה להגן על ביבי כשטראמפ רוצה שלום, וינון מגל נשאר לבד במערכה להגן על ראש הממשלה. כך גילה ערוץ 14 שקשה להיות גם פטריוט וגם ביביסט
"'אתה נחבא אל הכלים', אמר עמית סגל בחיוך לבן גביר שבא להכריז על התפטרותו מהממשלה. בזמן שהתקשורת שוב נתנה במה לשר שהפך את המשרד לביטחון לאומי למשרד ליחסי ציבור, הפרשן הבכיר של חדשות 12 הראה איך מתמודדים עם התיאטרון הפוליטי. וגם: בערוץ 13 היה צדיק אחד בסדום
בערב השחרור של אמילי, דורון ורומי, הטלוויזיה הישראלית הראתה את פניה היפות, וגם את הפנים הפחות יפות. בזמן שאיילה חסון בחרה לנזוף באם שבתה חזרה מהשבי, יונית לוי הראתה שאפשר להיות מראיינת מקצועית גם כשהדמעות חונקות את הגרון (ואף מילה על עמית סגל)
בזמן שהמדינה התרגשה מעסקת החטופים, התכנית הסאטירית הוכיחה שצריך קומיקאים לשאול את השאלות האמיתיות. ערוץ 14 סיפק את הסאטירה הטובה ביותר של הערב - תחילה בכותרות המגוחכות שלו, ובהמשך כשהציג את איתמר בן גביר האמיתי, שהצליח להיות מצחיק יותר מהפרודיה עליו
תחילתו של סלונים הטועם, וכל השאר יכולים לקנא
"אני סומכת על ראש הממשלה נתניהו. אם היה יושב לפיד ומביא את אותה עסקה, לא הייתי סומכת עליו", הצהירה יערה זרד בפאנל "הפטריוטים" בערוץ 14, בדיון על עסקת החטופים המתגבשת - והדגימה בצורה מדהימה כיצד קהילה שלמה ויתרה על חשיבה עצמאית לטובת פולחן אישיות
בחדשות 12 הקדישו עשר שניות ו-18 מילים למותה של תמר אדרי מנהריה, הקורבן ה-1,838 במלחמה. בערוץ 13 היא קיבלה זמן כפול. נחשו כמה זמן קיבלה רותם סלע? דווקא יהודה שלזינגר בתכנית הלילה החדשה של ערוץ 14 הוכיח שבריחה מהמציאות לא חייבת לבוא על חשבון טעם טוב
באירוע לציון שלוש שנים לערוץ 14, ניסה ינון מגל לשחזר את הקסם של הראשון בבידור. אלא שבין האולם המלא בסינרמה לשורות הריקות בבנייני האומה הדהדה אזהרה ברורה: מי שמשלם 120 שקל בשביל שנאה לא באמת יאהב אותך לנצח
החיקוי המבריק של ציפי שביט מבליט עוד יותר את העובדה שפעם הייתה לנו באמת ארץ נהדרת, אבל היום נותרנו עם תוכנית שמנרמלת את המוות והשכול. עצם העובדה שאם של חטוף הפכה לדמות בתוכנית סאטירה היא אות קלון לחברה שהתרגלה למציאות בלתי נתפסת
בדיוק כשחשבתי שניגבתי כבר הכול, הגיעה המסבחה של יהונתן ודעי
אל תפספסו את אנסמבל ציפורלה שהביאו את ההומור שלהם לילדים בגובה העיניים, דרך פינוקיו המסורתי והמפתיע ועד לפיטר פן שפספס את כל מה שהופך את הסיפור לקסום - ביקורת על שלוש הצגות ילדים שראינו בחג
השר לביטחון לאומי הצביע בעבר נגד שחרור חטופים ולא זכה לגינוי - אפילו להפך, התייחסו אליו כאידיאולוג. כשהעז להצביע נגד נתניהו, הפך בערוץ 14 לחלק ממכונת הרעל של השמאל. כאלה צעקות לא שמענו מעולם מינון מגל, ומצד שני - אסור לתת למופע הזה להשכיח את מה שחשוב באמת
התעשייה, הקהל וגם פוליטיקאים השתתפו לאורך השנים בשיקום התדמית של אייל גולן. אבל דווקא היום, כשהרשתות החברתיות נותנות במה בכל רגע נתון, הכוכבים מעדיפים לשתוק. לאנשים שמתפרנסים מהמילים שלהם מצופה לקצת יותר אומץ, בטח מול הקהל שלהם
יותר מעשור אחרי שנחשפה פרשת הקטינות של אייל גולן, טלי זמולוצקי מספרת לעמרי אסנהיים בכאן 11 על הטראומה, הפגיעה והעלבון שלעולם לא יימחק. היא בוכה כשהיא נזכרת בילדה שהייתה, באקטים המיניים שספגה, ובתיק שנסגר. אבל הדמעות האלה מספרות סיפור של כוח, לא של חולשה
ריאיון שאמור היה להיות "מפגש קצוות" הפך להתרסקות טלוויזיונית מביכה. המנחה של ערוץ i24 נכשלה בהתמודדות עם טיעונים בסיסיים והציגה טענות מופרכות על חרדים וכוח פוליטי. מה שהתחיל כניסיון לדיון על ועדת חקירה ממלכתית, הסתיים בהצגת חולשה אינטלקטואלית מרהיבה
הסרטון שבו הוריו של גור קהתי ז"ל רותחים מזעם בכנס שנתי של מתנחלי השומרון שהוקדש השנה לזאב "ז'אבו" ארליך, שובר את הלב. בערוץ 14 מסגרו אותו בצורה מזעזעת, בערוץ 12 אפילו לא טרחו לבדוק במה מדובר - ורק בערוץ 11 ו-13 הציגו אותו כראוי
בעוד המדינה בוערת, בית המשפט מתעסק בתמונות שלא עלו לאתר שכבר לא קיים. נתניהו מעיד במשפטו תוך שהוא נע בין התנשאות לחולשה, מנסה להיראות קול אך מתקשה להסתיר את חוסר הנוחות. השופטים עייפים, העיתונאים משועממים, והצדק? הוא כנראה נתקע בפקק בין ירושלים לתל אביב
445 ימים אחרי תחילת המלחמה, תיאוריית קונספירציה על חוטפי משפחת ביבס עדיין רצה ברשת. כשהיא הגיעה למצעד הטרלול, לרזי ברקאי נפל האסימון: לפעמים צחוק על שקרים רק מחזק אותם
