אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
עימות סוער בתכנית "מוריה וברקו" כאשר "המתפכח" אבישי מתיה טען שעינב צנגאוקר "לא בצער" ו"נותנת דלק לחמאס". ברקוביץ' התפוצץ: "אתה בן אדם מגעיל". גם אייל נווה הצטרף: "איבדת צלם אנוש" | צפו בעימות באולפן
ארבעה חודשים לאחר שנהרג בתאונת אופנוע, יוצא שיר חדש של גלעד ויטל שמעון מתוך פרויקט "הכבשה הצחורה". עם קול חשוף ובלי פילטרים, "איש קריות" מוכיח שמוזיקה אותנטית עוד קיימת - והיא לא מבקשת סליחה
אפילו החברים בפאנל של "הפטריוטים" ניסו להרגיע את ינון מגל, שהתעקש להפנות מתקפה חריגה כלפי עידן אלכסנדר - החייל שחזר מהשבי אחרי 584 ימים של גיהנום - וכלפי אמו, יעל. הסיבה להשתלחות? היא לא אמרה תודה לנתניהו. אולי, לפני שמצפים לתודה, כדאי ללמוד להגיד סליחה
חזרתו של עידן אלכסנדר לישראל הייתה רגע נדיר של תקווה בסיקור החדשותי. יונית לוי, ירון אברהם וקרן מרציאנו חיברו את כולנו למעמד המדהים, אולם אז הגיע עמית סגל וקלקל את המסיבה בשם העיקרון. זה מה שקורה כשהאידיאולוגיה מנותקת לחלוטין מהלב
בכתבה מוטה מאוד (גם אם כיפית), אילן לוקאץ' לא באמת ניסה לפענח זיגזוג של פוליטיקאי חסר עמוד שדרה אלא רק ללעוג לו. זה גול עצמי שמציג דווקא את חדשות 12 באור לא מחמיא
אם גם מי שאמורים להיות קול הציבור מוותרים על עדכונים חדשותיים אמיתיים לטובת קרקס פנימי בליכוד, אולי הגיע הזמן להפסיק להתפלא למה הציבור כבר מזמן לא מדליק את הטלוויזיה כדי להבין מה קורה - אלא בעיקר כדי להתנתק
"הכוכב" של הפרסומת החדשה מקבל עוד נרמול לדעותיו הקיצוניות, אבל הבעיה האמיתית היא דווקא התגובה של מותג המזגנים. מישהו שם חי באייטיז כנראה, וחושב שאין דבר כזה פרסום רע. רק שבמקום באזז, הם עוד עשויים להיפגע
לפני שנבעט הכדור הראשון, לפני שטעויות השיפוט וההחמצות יטריפו את הטריבונה - רגע אחד של חסד, שבו אוהדי מכבי ובאר שבע עמדו יחד למען האדומים והצהובים שנשארו מאחור. עמית סלונים ישב ביציע והבין שרק קבוצה אחת תזכה באליפות, אבל לכל אחת מהן יש לב של אלופה
"מה באמת קרה שם?" היא לא יותר ממופע אוננות עצמית של קשת בפריים טיים של ערב שבת. למרות הכימיה המרשימה בין ארז טל לאברי גלעד, במקום שיחה אמיתית ומעמיקה בין שני אנשים שלקחו חלק בלידה מחדש של הטלוויזיה הישראלית, קיבלנו מופע יח"צ מרוכך שכל מטרתו האדרת הערוץ
"ארץ נהדרת" סגרה את העונה ה־22 שלה בפרק שהיה כואב, מצחיק, ולא נוח לעיכול - כמו התקופה עצמה. כמו ב"גבעת חלפון" ושאר הקלאסיקות של ההומור הישראלי, גם הפעם אנחנו תופסים את הבטן מרוב צחוק בזמן שהלב נשרף. 50 שנה? לך תזכור. אבל אולי זה בדיוק מה שיישאר
זו השנה השנייה ברציפות שבה שודרה הקלטה של טקס המשואות, אז בגלל הפחד ממחאה והפעם בגלל שריפת ענק. החלטת הערוצים לעבור לשידור של החזרה הגנרלית של טקס שלא יצא לפועל בסוף בזמן הזה זו כבר לא סתם החלטה שנויה במחלוקת, זו פשוט בגידה בצופים
850 חיילים נהרגו, 59 ישראלים עדיין בשבי, אבל במקום לשאול למה ואיך זה ייגמר — התקשורת ממשיכה לספור קורבנות ולהמשיך הלאה. ביום הזיכרון הזה, השאלה האמיתית היא לא אם התרגלנו, אלא אם אנחנו נמשיך לשתוק
לפעמים צריך לעמוד מול אנשי שלטון ציניים ושקרנים ופשוט להעמיד מולם את האמת, ולא פחות חשוב - למנוע מהם את מרחב השקר. זו המשימה של עיתונאים בזמנים קשים
בהופעה בזאפה הרצליה, גם בהיעדרו של יענקל'ה רוטבליט, הלהקה הצליחה להפוך את המוזיקה למרחב של אמת בלתי מסוננת. דרך מילים שנכתבו לפני עשרים שנה אך מהדהדות את המציאות העכשווית, מתגלה כוחה של מוזיקת מחאה שאינה מפחדת להתעמת עם הזמן
מגנדי עד יהונתן גפן - סילבי קשת לא נרתעה מלהיות שנויה במחלוקת, אפילו כשזה עלה לה במחיר אישי. הספד למי שהיום כבר אפשר להבין כמה חרא הייתה צריכה לסבול מההגמוניה הגברית בתקשורת הישראלית, בשביל להפוך להשראה לדורות שלמים של עיתונאיות חזקות
כל עוד נמשיך לצרוך את הקרקס התקשורתי, נמשיך לקבל עוד ועוד מופעים של בריונות כמו זה של חברת הכנסת. השאלה אינה מתי התקשורת תשתנה, אלא מתי אנחנו, הצופים, נחליט שהגיע הזמן להפנות את תשומת הלב שלנו למה שבאמת חשוב - לדמוקרטיה המתפוררת
המתופף המיתולוגי של בלונדי נפטר בגיל 70 אחרי מאבק במחלת הסרטן. לאורך הקריירה המפוארת שלו שיתף פעולה עם שורה של אמנים מהגדולים בעולם, והיה שותף מלא בכל האלבומים של בלונדי. חבריו ללהקה, דבי הארי וכריס סטיין: "תרומתו להצלחה שלנו הייתה ללא שיעור"
אתמול הודיע פיט בסט, המתופף המקורי של הביטלס, על פרישה מהבמות בגיל 83. זה הזמן להיזכר בעוד מתופפים שהשפיעו על מיליונים, אבל רבים שכחו את שמם - או לפחות את העובדה שהם בכלל מתופפים. זהירות: הרשימה עלולה לעצבן את חלקכם, אבל היי - בשביל זה יש את הטוקבקים
השבוע יחגוג סרט הקאלט הקורע יובל לצאתו לאקרנים, ולרגל המאורע הסרט יחזור לבתי הקולנוע בחודש הבא. רגע לפני שאתם הולכים לחפש שיח או לברוח מפרות מעופפות, זה הזמן להיזכר באחד הסרטים הכי מצחיקים בהיסטוריה. וגם: איך אחד מחברי הביטלס קשור לכל זה
איתי רום, העיתונאי שחתום על תחקיר "המקור" בעניין רמי דוידיאן מגיב לראשונה לסערה שנוצרה בעקבות ההחלטה לגנוז את התחקיר: "הוא המציא סיפורים שכל קשר בינם למציאות מקרי". רביב דרוקר פרסם את הטענות, שכוללת ביקורת חריפה גם על מירי רגב
אחרי עשרות שנים במגירה, "הבוס" מוציא לאור שבעה אלבומי אולפן גנוזים במסגרת מארז חדש בשם 'Tracks II: The Lost Albums', שיכלול 83 שירים שלא פורסמו מעולם. מה צפוי להיות שם, ואיך מגיבים המעריצים?
הסופר זיו כהן צפה בכל התכניות של "הפטריוטים" והאזין לכל התכניות של "בן וינון" ברדיו וחזר עם ספר שלם שמתעד את עלייתו, נפילתו וחזרתו לקדמת הבמה של אחד מאנשי התקשורת המשפיעים בישראל. ועדיין, אחרי קריאת הספר "מה באמת הסיפור של ינון מגל" נשארת שאלה מטרידה אחת
הקמנו מדינה כדי שיהודים לא יצטרכו להתחנן בפני מנהיגי מדינות זרות, והנה אנחנו עושים בדיוק את זה. ארבעה פדויי שבי - ירדן ביבס, טל שהם, אביבה סיגל וקית' סיגל - התראיינו ל-"60 דקות" בניסיון נואש להציל את חבריהם
את הסרטון המטורלל של נתניהו, שבו כינה את שני עוזריו שנעצרו "בני ערובה", אסור היה לשדר בשום מקום חוץ מאשר בעמודי הסושיאל של הקונספירטור שאוחז בקרנות המזבח. ההשוואה בין חקירה חוקית לבין חטיפה של "בני ערובה" דורשת התערבות פסיכיאטרית, לא שידור פומבי
אפשר להחזיר את כל החטופים, אפשר לסיים את המלחמה, אפשר להפסיק את הנטל על חיילי המילואים. הסיבה היחידה שזה עדיין לא קרה היא כי המלחמה היא סם החיים של הממשלה הרעה הזאת. וכרגע אחת התוכניות הבודדות על המסך שזועקת את זה היא "אזור מלחמה" של רביב דרוקר
בעולם שבו פוליטיקאים ציניים כמו רגב צועקים "פייק" על כל אמת לא נוחה ומציפים את הזירה בחרא, מזל שיש עיתונאים כמו קובן שמתעקשים על האמת. ברגעים האלה, כשהסיסמאות החלולות קורסות כמו מגדל קלפים, אפשר כמעט לרחם עליה
אין רגש כזה: "לה בוהם" של פוצ'יני מציג אופרה איטלקית מבוצעת על ידי אנסמבל בינלאומי מבלארוס, רוסיה, ישראל, ניו זילנד וקובה, במרחק צעדים מכיכר החטופים. כשהמציאות קודרת, סיפור על אהבה, עוני ויופי מזכיר לנו שגם בזמנים חשוכים, התקווה והאמנות נותרות נחוצות
בזמן שהפוליטיקאים מושכים את התקשורת להתעסק בריקודים בחתונה וריבים מהונדסים בין הרמטכ"ל לשר הביטחון, השכילו ב"ארץ נהדרת" לעשות צחוק מכמה הכל אידיוטי - ולא שכחו גם את החיים עצמם, ואת מה שחשוב באמת
הדמוקרטיה גוססת, אבל ביקום הקולנועי של חדשות 12 זה מרגיש כמו עוד מהדורה מרכזית. בזמן שהכהניזם משתלט על מוסדות אכיפת החוק, ועבריין שהורשע בתמיכה בארגון טרור מוביל את המתקפה נגד שומרי הסף - כל עיתונאי שאומר את האמת הופך לגיבור שמפיח מעט תקווה
קושמרו נזף בגיא פלג על כך שכינה את נתניהו "ארדואן קטן", אך האמת מחייבת לדבר בבהירות על המשבר החוקתי. ממשלת ישראל עוברת על החוק באופן שמסכן את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, ובזמנים כאלה על העיתונות להיות אמיצה ולקרוא לדברים בשמם, ללא צנזורה או ניסיונות ריכוך
