נתניהו רצה לדבר על המבורגרים. בארה"ב משווים אותו עכשיו להיטלר
ההיבריס של נתניהו חזר אליו כמו בומרנג. אם בדרך כלל נתניהו רגיל להיות שנוא על ידי השמאל הפרוגרסיבי, בריאיון הזה הוא מצא את עצמו מותקף על ידי הימין הטראמפיסטי
עמית סלונים
אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
כל הכתבות של עמית סלונים
אוזי לא היה רק נסיך האופל. הוא היה הקול של הדחויים, של השורדים, של כולנו
מי שנחשב לסנדק של מוזיקת המטאל, הפך לכזה בגלל שהוא מוזיקאי על, אבל גם בגלל שהייתה בו אותנטיות שאי אפשר היה שלא להזדהות איתה. עמית סלונים נפרד מאוזי אוסבורן, הזמר שמלווה אותו מאז שהוא זרק את מענק השחרור שלו מצה"ל על קופסה עם כל אלבומי בלאק סבאת'
בזמן שנתניהו התחמק מעדות, איילה חסון ושלי טפיירו סיקרו את מה שנוח ללשכה
אחרי אחד הימים הרגישים ביותר במשפט נתניהו, חסון בחרה לא להציב סימני שאלה וטפיירו דיברה על תחושות במקום עובדות. אם אנשי התאגיד רוצים שהציבור יעמוד מאחוריהם, הם לא יכולים להפקיר את סיקור האירוע הקריטי הזה לדמוקרטיה בידיה של עיתונאית שמהדהדת נרטיבים שקריים
הזמר שהגיע מכפר נידח בן 517 איש הצליח לצמרר את תל אביב
כשטנור אלמוני מכפר נידח בדרום סיביר עלה לבמה באופרה הישראלית, הקהל לא ציפה ליותר מדי. אבל מהרגע שבו מיכאיל פירוגוב פתח את הפה ושר את "נסון דורמה" - היה ברור שזה רגע שאף אחד לא ישכח. "טורנדוט" של פוצ'יני עושה את זה שוב, ובגדול
סטיבן קינג הכניס בדיחה גסה לסרט. רק בישראל יבינו כמה זה מוזר
הסרט החדש "חייו של צ'אק", שמבוסס על סיפור של סטיבן קינג, גורם לצופים להתרגש ברחבי העולם. אבל אז מגיע רגע שבו נאמרת מילה - מילה קטנה - שמי שלא גדל בישראל פשוט לא יכול להבין
רביב דרוקר הפיל פצצת אמת באולפן. זה מטריד לא פחות מטיל איראני
בזמן שהצנזורה מסתירה פגיעות שאפילו חוקרים בארה"ב כבר פרסמו, שלא לדבר על קבוצות טלגרם שסבתא שלכם עוקבת אחריהן - רביב דרוקר הוא העיתונאי היחיד שעדיין מוכן להגיד את האמת בקול רם. השאלה היא לא למה הוא מדבר, אלא למה כל השאר שותקים
מכל אנשי התקשורת, רק הכדורגלן לשעבר מצליח להגיד את האמת הפשוטה הזאת
ביום הביקור של נתניהו בניר עוז, אייל ברקוביץ' היה היחיד שזעק את כל מה שכולם לא אומרים; "פגוש את העיתונות" חידדה את ההבדל הקריטי בין יאיר לפיד למנסור עבאס; והאם תזמון החופשה של "הפטריוטים" דווקא אתמול אינו מקרי? שלוש הערות על תוכניות האקטואליה אתמול
כולם מתקבלים בפסטיבל הזה באהבה. חוץ מישראלים | עמית סלונים
רגע לפני שאני נוסע לפסטיבל החמישי שלי באנגליה, הבנתי שהפעם אני מגיע כמצורע. פעם היו שם קריאות לשחרור טיבט - היום צועקים "מהנהר לים" ומניפים דגלי פלסטין. סין כבר לא אויב, ויהודים כבר לא חלק מהשיר. מתברר שמוסר זו אופנה, וישראלים הם כבר לא חלק מהטרנד
פירס מורגן שאל: כמה טרוריסטים הרגתם? מאי גולן עשתה בושות
אחרי שעמיחי שיקלי התרסק מול פירס מורגן, גם השרה מאי גולן ניסתה את מזלה מולו בניסיון להרשים את הבייס. בהתחלה זה עבד לא רע, אבל שאלה פשוטה על מספר ההרוגים בעזה חשפה את גבולות ההכנה, ההיגיון - והמחיר של הסברה לצורכי פריימריז
אחרי שנתיים, יאיר נתניהו ענה סוף סוף על השאלה שהטריפה חצי מדינה
"רשת ריגול שמאלנית", "איומים על חייו" ו"הלינץ' במספרה" - כך נשמע בנו של ראש הממשלה כשהוא מדבר בלי מראיין אמיתי מולו, שרק מהנהן על כל שטות שיוצאת לו מהפה. חבל שמדובר באחד האנשים הכי משפיעים בישראל, ובהחלט הגיע הזמן שייתן ריאיון אמיתי
יונית לוי הקדישה 58 שניות לספין הכי מסוכן השנה
איימן עודה הוא לא באמת הסיפור. זה ניסוי כלים שבא לבדוק עד כמה רחוק אפשר ללכת כשמדובר בנציג של מיעוט, וכמה בקלות הציבור יבלע את זה. במהדורות החדשות הסתפקו במה שכתוב בפרומפטר
הומר בוכה על הקבר של מארג': זה הרגע העצוב בתולדות "משפחת סימפסון"?
בסיום העונה ה־36 של הסדרה המיתולוגית, נחשף עתיד שבו מארג' סימפסון מתה - והומר נותר בודד, מטופל בידי ילדיו. זה היה שבר רגשי למיליוני מעריצים, ועבורנו - הזדמנות לחזור לכל מקרי המוות הכי בלתי נשכחים בתולדות ספרינגפילד
עמיחי שיקלי טען שפירס מורגן אנטישמי. זה נגמר בצליבה בשידור חי
פירס מורגן, אחד העיתונאים הרהוטים בעולם ומי שעד לפני כמה חודשים היה אחד התומכים הכי בולטים של ישראל בתקשורת העולמית, צלב את השר שקרא לו ברשת "אנטישמי". מופע ההתקרבנות של שיקלי מדגים בדיוק את מה שמבקריה הקשים ביותר של ישראל טוענים נגדה
לתכנית של שלום אסייג קוראים "מה קורה פה?". היינו הולכים על "מה זה לעזאזל?"
אפשר להבין למה ברשת 13 רצו להרים תכנית הומור חדשה וקלה לעיכול, אבל התוצאה מביכה, בלשון המעטה. מילא הבריחה מהמציאות - היא פשוט לא מצחיקה
במשפט אחד שושנה בת ה-100 אמרה את כל האמת על המלחמה הזו
באולפני החדשות לא דיברו על הכלב הנאמן שמת מהתקף לב בעקבות התקפת הטילים מאיראן. הוא עוד קורבן של מלחמה, שאסור לבקר בתקשורת הישראלית. רק יגאל מוסקו, שנתן במה לשושנה בת ה-100, הצליח להזכיר שיש פה גם כאב שלא רואים בהצהרות החגיגיות של ראש הממשלה
אחרי איראן תתחיל המלחמה האמיתית. לא בטוח שאפשר לנצח בה
בזמן שטילים נופלים על באר שבע וחולון, חבורת נערים ניצלה את ההזדמנות להאשים בשידור חי את האויב האמיתי שלהם - השמאלנים. אחרי שנסיים עם המלחמה הזאת, נצטרך להבין איך מתחילים כאן מחדש
המבצע הגדול של התקשורת: לשתוק בזמן שישראל יוצאת לעוד מלחמה
באף ערוץ לא נשאלה השאלה המתבקשת: האם באמת לא הייתה ברירה לצאת למלחמה הזאת עכשיו? האם המחיר הנוראי שאנחנו כבר משלמים - עשרות נפגעים מפגיעות טילים ברחבי הארץ, ועוד מאות ישראלים שהפכו ברגע אחד להומלסים - באמת היה בלתי נמנע?
המוצרט של מוזיקת הפופ: פרידה מבריאן ווילסון, הגאון ששינה את המוזיקה
מותו של בריאן ווילסון, המהפכן המוזיקלי מאחורי Pet Sounds, מסמן את סיום עידן. כאמן שידע לשלב בין הפופ לבין האומנויות הקלאסיות, הוא יצר יצירות ששפכו אור על עולמות שלא נגעו בהם קודם. עמית סלונים נפרד מהגאון השביר של הביץ' בויז דרך סיפור אישי
קטש זרק פצצה במסיבת העיתונאים, ואוהדי מכבי ת"א צריכים לחשוש
זה נראה כמו ערב מכביסטי קלאסי, שבו "הרוחות של ההיכל" והווינריות המסורתית מנצחות משחק, אבל ההצהרה של המאמן בסיום אמורה להדאיג את האוהדים. הפרצוף של מזרחי, ההליכה של טיוס והדאגה למשחק הבא: סיכום הערב של הצהובים, שכלל הרבה סימני שאלה
מיה דגן מהללת את מירי רגב. תמצמצי פעמיים אם את צריכה שנחלץ אותך
מיה דגן מקריאה מפרומפטר בשביל לפרגן למירי רגב בזמן שהתחבורה הציבורית בישראל מתייקרת ב-45 אחוז ולא פועלת בשבתות. מותר למיה להתפרנס - אלא שברגע שהיא מקבלת תשלום ממירי רגב, היא חלק מהמכונה. זו לא הצגה, אלה החיים עצמם
דדי שמחי שבר לי את הלב - ואז כמעט שברתי את הטלוויזיה מעצבים
בריאיון עם רוני קובן נחשף דדי שמחי כאב שכול שמספר על מות בנו בלב פתוח ומרגש עד דמעות. אך 24 שעות קודם הוא הופיע באולפן שישי עם משנה ביטחונית קרה וקיצונית. הפער ביניהם כבר לא ניתן לגישור
ינון מגל זיהה היטב את השקרים של הדר מוכתר ולמרות זאת איפשר לה להמשיך
הסיפור האמיתי במופע היחיד המגוחך של הדר מוכתר ב"הפטריוטים" הוא לא ההשתלטות המשעשעת ורצופת השקרים שלה על הפאנל למשך דקות תמימות, אלא נסיונה להתברג לרשימת הליכוד דרך סנטימנט מאוד ספציפי: שנאת צה"ל
ממשלת נתניהו לא צריכה דוברות. מספיקה המהדורה המעוותת של מגי טביבי
אתמול הוחזרו גופות של חטופים, נערכה הלוויה של לוחם, התברר שישראל מחמשת מיליציות בעזה ויש גם "משבר עם החרדים". במהדורה של ערוץ 14, הסיפור המרכזי של היום היה, איך לא, הפגנה שהממשלה ארגנה לעצמה
גרטה אולי "יצורה מעצבנת", אבל דנה ורון מסוכנת הרבה יותר לציונות
קל לצחוק על נערה שזועקת נגד עוולות בעולם, קשה יותר להסתכל פנימה על הקולות שמובילים את השיח כאן. גרטה אולי לא מדויקת, אבל היא לא משלה את הציבור שלה במסרים משיחיים ופרועים בשידור חי כמו ה"עיתונאית" של ערוץ 14
סיפורה של רות המואביה הוא הקטע הכי יפה בתנ"ך. הוא סיפור אהבה פמיניסטי
מגילת רות היא אחד הטקסטים הנשיים ביותר בתורה, שעבר במהלך השנים מניפולציה גברית ואיבד מהיופי שלו. אבל אם נקרא אותה באמת נגלה מה זו באמת אהבה בין נשים, וניזכר גם באמת הפשוטה שאין לנו דרך אחרת, אלא לאהוב את הגר
אביב גפן תקף את ביבי בפארק, וכך נולד הדיון הכי מטומטם שראיתי בערוץ 14
ביקורת שהשמיע אביב גפן בהופעתו בפארק על ממשלת נתניהו הולידה את אחד הדיונים הכי ביזאריים שראינו בערוץ 14. עצה מאיתנו: ינון מגל, אתה צריך להפסיק לעסוק בביקורת תרבות ולהישאר בשירותי הקידום לשרים
אביב גפן רשם את אחד מרגעי הרוקנרול הגדולים אי פעם. לא רק בישראל, בעולם
יש רגעים נדירים, לא מתוכננים, לעתים מסוכנים - שבהם מישהו עולה על במה, ומחליט לא לעצור. לא כי הוא גיבור או משוגע. אלא כי יש שיר שצריך להישמע. אביב גפן שר את "גשם" והשתיק את האזעקה. גרפונקל לחש שברי פזמון כשבנו מחפה על כל תו. כולם, כל אחד בדרכו, סירבו לשתוק
יותר מהשתקת הפייקים עליה, אורי מגידיש פיזרה עוצמה עם חיוך אחד קטן
יכול להיות שהיו עוד כמה סקופים להוציא מאורי מגידיש, עוד כמה ציטוטים מצמררים על תקופת השבי או נגד המדינה שהפקירה אותה - אבל חן ליברמן ב"עובדה" ראתה מולה ילדה שבסך הכל רוצה שיפסיקו לספר עליה שקרים נוראיים, ונתנה לה לעשות בדיוק את זה
זה הדבר הכי מטורף שנעשה אי פעם בשביל סדרת טלוויזיה
נגע בשמיים: נייתן פילדר לקח את "חזרה גנרלית" למקום שאף יוצר טלוויזיה לא העז להגיע אליו. מה שהתחיל כמוקומנטרי קומי הלך והסתבך - עד שנשבר הגבול בין משחק למציאות, בין תיעוד לטירוף. בלי ספוילרים, רק המלצה: לראות לפני שמישהו מגלה לכם מה באמת קרה שם
לא זוכר בכמה משחקי אליפויות הייתי. אתמול הייתה הפעם הראשונה שדמעתי
בגלל הקשיים, בזכות אמילי דמארי, בזכות הגול של זהבי שהזכיר את הדרבי המפורסם ובעיקר בזכות טליה ברמן. עמית סלונים ראה הרבה אליפויות צהובות ב-30 השנים האחרונות, את זאת הוא מכתיר למרגשת מכולן