אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
בימים בהם נראה כאילו כולנו חיים במחזה טראגי שכתב המחזאי המנוח, עולה ההפקה החדשה "חנוך לוין - האופרה". בין קטעים מקוריים שכתבו חמישה מלחינים שונים, לבין פזמונים קלאסיים מוכרים, עולה תמונת מראה קשה למציאות הישראלית. מדהים שזה נכתב לפני ה-7 באוקטובר
יכול להיות שהמסמך הסודי שהפרשן הפוליטי של חדשות 12 פרסם - שבאופן מדהים מתיישר עם כל מסרי נתניהו - אמיתי לגמרי, והודלף אליו ממקור אובייקטיבי. ועדיין, עצם העובדה שאפשר להאמין שהידיעה הזו שודרה רק בגלל שהיא מתאימה לאג'נדה שלו - היא הבעיה האמיתית של סגל
ירדנו לאמצע המדבר, רחוק מכל מקום, כדי לצפות בילדים היפים ששרדו את היום הכי קשה שידע העם היהודי מאז השואה, חוזרים לרקוד ביחד כקהילה חזקה ומאוחדת. זו תמונה חזקה יותר מאלף פצצות חודרות בונקר על מפקדות חמאס בעזה. ועדיין, הניצחון שלהם רחוק מלהיות מושלם
הכתבה של ציון נאנוס על הכלבה מייקי שנפצעה קשה בעזה מרגשת כי אחרי יותר מ-100 ימים של סיוט זכינו לקבל הצצה למראה ולראות את עצמנו כפי שאנחנו רוצים לראות. זכינו לראות את מה ששווה להילחם עליו. את האנושיות הבסיסית שלנו
האמירה של רזי ברקאי בתוכנית "אזור מלחמה" בערוץ 13 הייתה מזעזעת, בטח ברקע המלחמה. הוא לא חזר בו מדבריו, ודאי שלא התנצל, וסדר היום התקשורתי המשיך להתקדם. את ארי שמאי סילקו מערוץ 14 על הרבה פחות מזה
אמה סטון, בני ספדי ונייתן פילדר משתפים פעולה בסדרה "הקללה" ברשת שואוטיים, שעוררה מהומה כבר מהפרק הראשון בזכות אחת מסצנות הסקס הביזאריות שאי פעם נראו על המסך. אחרי הפרק שחתם את העונה, נותר רק לתהות - איך יכול להיות שהסדרה המשוגעת הזאת לא משודרת אצלנו
בזמן שחיילים מחרפים את נפשם במספר חזיתות ו-136 משפחות חטופים עדיין מחכות לילדיהם שבשבי חמאס, מחליטה השרה מירי רגב לעשות צחוקים ולחלק פופקורן לחברי הקבינט שאמורים לחרוץ גורלות. במדינה מתוקנת היא הייתה נזרקת מהדיון, אבל אצלנו אין באמת ציפייה כזאת
היצירה "לוצ'יה די למרמור" מספרת סיפור ספק אמיתי ספק מיתולוגי בן מאות שנים, שעדיין מרגיש אמיתי גם היום. האופרה הישראלית החליטה לא להחליף סוס מנצח, וחזרה להפקה המוצלחת שהעלתה בעבר, אבל עם שינוי קטן שהפך את האירוע לנדיר ביופיו. לשינוי הזה קוראים הילה פחימה
נועה קירל היא כוכבת הפופ הגדולה ביותר בישראל והיא רשמה לזכותה לא מעט הישגים היסטוריים. אלא התביעה שהגישה נגד טיקטוק, שבחרו באנה זק לאמנית המובילה לשנת 2023, הופכת אותה בעיקר לקטנונית וחסרת פאסון, וזה עוד לפני שדיברנו על ההשוואה לעופרה חזה וירדנה ארזי
אם תפתחו את הטלוויזיה גם אחרי 100 ימים למלחמה, תראו אותו דבר: אולפן חדשות עם אורחים בפאנל, ברובם גברים עם עבר צבאי לא רלוונטי. למה? כי זה המוצר הכי זול שאפשר להפיק בטלוויזיה. הערוצים משוכנעים שהקהל רוצה את זה - והם טועים. מה למדנו? פרויקט מיוחד בוואלה!
יום קצר עם הרבה אהבה, שלא ייגמר לעולם
לצד חשיפת המסמך הסודי על ידי אילנה דיין, שממנו עולה גודל המחדל של הדרג המדיני והצבאי, התראיינה אמש נילי מרגלית שחזרה מהשבי בעזה וסיפקה עדות מטלטלת למתרחש מעבר לגבול. זו הייתה קריאה לעזרה במסווה של ריאיון עיתונאי
במשך עשרות שנים, התבקשנו לא להשוות את השואה לשום דבר, אבל אי אפשר לעמוד מול עיי החורבות בקיבוץ בארי ולא להבין שבצד השני של הגבול יש נאצים מתועבים. את המבנים אפשר להקים מחדש, אבל שורדי טבח 7 באוקטובר לא יוכלו להשתקם במקום שבו עברו את הנורא מכל
התחלנו לעבוד יחד כחלק מפרוייקט עיתונאי בעשור הקודם. חשבנו שזה יעזור לעודד שיח. ביקשנו להראות את המציאות היומיומית בעזה מנקודת מבט של סטודנט פלסטיני חילוני שמתנגד לחמאס. אבל פארס הפסיק להגיב להודעות. הטור הזה עליו, ועל כולנו
חברת הכנסת מהליכוד רוצה לבקש סליחה על מה שהיא גרמה לכולנו להרגיש, אבל לא מוכנה לפעול כדי למנוע את האסון הבא. 100 אנשים, לטענתה, אחראים לשואה שנחתה עלינו ב-7 באוקטובר. אין לנו צורך בעוד 99 סליחות, אלא בעוד 99 מכתבי התפטרות
את שאול גרינגליק פגשתי לפני חודש וחצי בשאטי. החברים ליחידה הלשינו שהוא זמר, אבל הוא רק ביקש במבוכה: תגיד לאמא שאני בסדר. בהלוויתו, כשהתנגן האודישן שלו מהתוכנית ואמא רותי נפרדה ממנו בפעם האחרונה, הבנתי בזכות מי העם הזה ממשיך להתקיים
הגרסה החדשה של "כמה טוב שבאת הביתה" היה אולי הרגע הכי מכאיב בעונה הזו של "ארץ נהדרת". זה גם אחד הרגעים הכי כנים בתולדות התכנית. הסאטירה פה לא הייתה נגד השלטון, היא לא הציעה פתרון פשוט או צחקה על צד אחד. המסר: כולנו טועים
לעומת "ערוצי התבהלה", בערוץ 14 מוביל נתניהו את צה"ל לניצחון אדיר בעזה. ראשי מערכת הביטחון אמנם עשו שגיאות שהובילו לטבח הנורא, אבל הממשלה ובעיקר העומד בראשה מתקנים את הטעות. קל להתמכר לשואו הזה, אבל אז, כשהבועה מתנפצת, זה כואב יותר. זה בדיוק מה שקרה אמש
הסרטון הוויראלי (מאוד!) של עמית סגל כבש את הרשת דווקא בגלל הסאבטקסט שלו. לראשונה אחרי עשרות שנים, סגל נראה פחות כמו עיתונאי שמדבר על פוליטיקאים, ויותר כמו פוליטיקאי שמדבר אל מצביעים פוטנציאליים. רק שאין לו שום סיבה לעשות את זה
צבי יחזקאלי וגדעון לוי הציגו בערוץ 13 שני צדדים מנוגדים של אותו מטבע מוסרי כביכול, שאף בית עסק שפוי לא היה מוכן לקבל. מבחינת לוי אנחנו גרועים בדיוק כמו חמאס, מבחינת יחזקאלי אנחנו צריכים להיות גרועים כמו חמאס. מזל שגורי אלפי הצליח להישאר בן אדם
בלי יח"צ או הזמנות לסלבס, מילאו אמש מייקל רפפורט ולי קרן את אולם צוקר בת"א באירוע קורע מצחוק שהזכיר לנו לערב אחד איך זה מרגיש להיות נורמליים. ג'רי סיינפלד לא הגיע, אבל דאגלס מארי ואילון לוי נתנו לנו הרבה סיבות לגאווה, וזה עוד לפני ההפתעה הלא נורמלית בסוף
בריאיון לרשת סקיי, השגרירה בבריטניה ציפי חוטובלי אמרה למעשה כי ישראל בוחרת לחיות לנצח על החרב, וכל תקווה לשלום צריכה להימחק מהתודעה. כשהעשן יתפוגג ונחזור לחיות פה כמעט כמו בני אדם, נצטרך לשאול את עצמנו אם המשיחיות הזאת היא מה שאנחנו באמת רוצים
הדיווח בכאן 11 על חילופי הדברים בוועדת החוץ והביטחון, התחינה של משפחות החטופים והטלת האחריות על הסכמי אוסלו, הדגימו שוב איזה מין אדם עומד בראשות הממשלה. דווקא עכשיו, התקשורת חייבת להגביר הילוך ולבחון כל תנועה של נתניהו בשבע עיניים. עדיף יותר
מיאה דיברה מול רויטרס באנגלית שפונה לבני גילה ברחבי העולם. אנגלית של בת 17 שסך הכל רוצה ללכת לבית ספר ולשחק עם הכלבה שלה. זו ההסברה הכי טובה שאפשר לעשות, ותראו מה זה, אפילו לא צריך לשלם עליה. כשאתה באמת צודק, האמת היא ההסברה הטובה ביותר
גם אם זה לא היה חיקוי מחמיא, החיקוי שעשה רועי בר נתן לאברי גלעד - הטאלנט החדש של קשת 12 - היה חיקוי מצחיק - וזה כאמור המנדט של התכנית. וזה חשוב יותר מעוד שעה של ברברת גנרלים באולפנים
אם להיות בעד החזרת ילדים משבי של פסיכופטים זה חטא, אז אנחנו בתקשורת חוטאים גדולים מאוד. ועדיין, מה שעשו בערוצים 12 ו-13 מוגזם מדי: הם הפכו את ימי השידורים המתישים לחגיגה מציצנית אל תוך הנפש הקרועה ממילא של משפחות החטופים
"כיכר החטופים" נראתה אופטימית ושמחה אחרי שחרור השבויים, אבל החביאה בתוכה אמת קשה. "אנשים חוגגים כאילו כולם חזרו הביתה", הסבירה בת משפחה שעדיין מחכה ליקיריה. אישה אחרת ביקשה שהכיכר לא תישאר ריקה. קריטי שנקשיב לבקשה, כי זו מלחמה על הנשמה של המדינה
איתמר בן גביר חיבק את גיל דיקמן שמשפחתו נחטפה לעזה על אף שהאחרון ביקש ממנו לא לעשות זאת. זה לא חיבוק, זו תפיסה, זו לפיתה. בן גביר לא אוהב את משפחות החטופים. במקרה הטוב הוא מתעלם מסבלם, במקרה הרע הוא מנצל אותם לצרכיו האישיים והפוליטיים
אחרי שבערוץ 14 תקפו את מגיש ערוץ 13 והציגו אותו כמטורלל - הוא הגיש את הנקמה. מה שעצוב הוא שזה בכלל לא משנה. הרייטינג של דרוקר אכן צולל, בעוד שלהם נוסק. בעולם של שורות תחתונות, אנשים מעדיפים לראות את ערוץ התעמולה שמשקר להם, מאשר הערוץ שמנפץ פייקים
בעוד נועה תשבי הנהדרת מסבירה את המצב בישראל ובעזה בצורה נהדרת באנגלית, את ההסברה הכי טובה לישראל נתנו, בלי שהתבקשו, כמה פלסטינים בריאיון לאוהד חמו - ועוד בערבית. טוב, אף אחד לא מבין כמה דחוף לשחרר את עזה מחמאס כמו האזרחים העזתים עצמם
