אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
למען הסר ספק, אין זכות קיום לערוץ חדשות שלא סיקר בשידור חי את טבח ה-7 באוקטובר או את התקיפה באיראן. ומצד שני, כשחושבים על זה באמת וכשרואים את קושמרו מפוצץ בניין כאילו זה משחק, "הגל השקט" של ערוץ 14 בסופי השבוע הוא משדר החדשות הכי טוב שמשודר אצלנו
הפיגוע בקו 5 בת"א הציג לנו את הטרור בצורה מוחשית וחסרת פילטרים, כולל קלוז אפים על חלקי גופות שהתפזרו בדיזנגוף. כדי להתנתק מהמציאות לרגע, מצאתי את עצמי בהקרנה של סרט שהפך לחלק מיבול הסרטים הטוב ביותר שהוצג אי פעם במקביל. זהו סיפורה של 1994 בקולנוע, ובכלל
רשימת המתמודדים בעונת ה"אולסטארס" מעט תמוהה; המחסור של חיים כהן, ישראל אהרוני ואייל שני מורגש; אך למרות זאת שאפו ל"מאסטר שף" ששוב הצליחה לקחת פורמט בינלאומי מוכר ולהפוך אותו להכי ישראלי שיש. זה הדבר הכי אנושי וטבעי שאנחנו צריכים עכשיו
קשת 12 נתנו אתמול במה לשני ראיונות ארוכים עם אנשים שממש לא התכוונו להיות מפורסמים. עינב צנגאוקר התראיינה לרפי רשף, אך קודם לכן ג'ון ורייצ'ל גולדברג התראיינו למהדורה המרכזית והעבירו את המסר הכי חזק וחשוב לקראת יום כיפור
מאומה שמקדשת את החיים הפכנו למדינה שמנרמלת מוות. במקום מצוות פדיון שבויים, מצאנו את עצמנו עם רבני הציונות הדתית שקוראים ל"עסקה אחראית" - אך כששואלים אותם מה המשמעות של אותה עסקה, מבינים שמדובר באוויר חם ולא יותר
לעמית מן ז"ל מגיע שנזכור אותה כל שנה מחדש בלי להתפצל. בלי לריב. בלי טקס אחד לאומי ושני ממלכתי. בלי פאנלים של בעד ונגד. בלי מכונת רעל שתגיד שהטקס שבו השמיעו אותה שרה הוא טקס פוליטי ובלי יעקב ברדוגו שיישא בערוץ 14 נאום מנותק והזוי בזמן שידור הטקס
לפני ארבע שנים הזהרתי שלגדעון סער יש "פאק באמינות". היום ברור לגמרי שהוא לא אומר אמת. כשהוא יושב באולפן "פגוש את העיתונות" ומתעקש כי ב-7 באוקטובר הסתיים הסכסוך שלו עם נתניהו, הוא לא מבין שקל להוכיח כמה זה קשקוש. מזל שלפחות הבת שלו בצד הנכון של ההיסטוריה
ציטוט משוגע של וינס מקמהן, המיליארדר האקסצנטרי שעמד מאחורי ליגת ה-WWE במשך עשורים, עומד בלב אחת הסדרות המדוברות כרגע בנטפליקס. "מר מקמהן" היא בינג' מושלם, למרות שהמציאות ניסתה להרוס אותה. אין ספק שתגיע סדרת המשך שתעסוק גם בכתם המוסרי (ואולי גם בכתם הצואה)
הבעיה היא לא בחגיגות שתיית הערק של עמית סגל על חיסול נסראללה. שיחגוג, זה אכן יום חג. הבעיה היא שהוא "קיבל אישור" למופע הילדותי הזה. זו ההתבהמות עליה דיבר פרופ' לייבוביץ', שמגיעה רגע לפני קץ הציונות. היא לא מגיעה מהקיצוניים, אלא מהמיינסטרים, מערוץ 12
ריאיון שקיימה רשת הטלוויזיה ABC עם שרת החוץ לשעבר ציפי לבני זכה בפרס האמי בקטגוריית "הריאיון החי הקצר". בריאיון הבהירה לבני על מה נלחמת ישראל בעזה וכי אין לה שום כוונה לכבוש אותה מחדש. לבני לוואלה תרבות: "הטבח הנורא וזכותנו להגנה עצמית קיבלו חשיפה"
הזמרת הישראלית שהפכה לכוכבת בינלאומית מנסה לכבוש את העולם עם "The Vandalist", אבל מתקשה להתעלות על ההישגים של קודמו. עם כל הכבוד לאירוח של רובי וויליאמס, אלה הרגעים הישראלים, כולל הדהוד של אריק איינשטיין והופעת אורח אמיצה של רביד פלוטניק ששוברים את הלב
ההצגה "הנסיך הקטן" של מרכז נא לגעת ביפו אמנם מבוססת על הספר של אנטואן דה סנט-אכזופרי, כולל כל הכבשים, השושנים והכוכבים - אבל יש בו טוויסט אחד שהופך את החוויה לשונה לגמרי מכל מה שהכרנו. המחזה החדש מזמין אותנו - ואת הילדים שלנו - להיות חלק ממשהו בלתי רגיל
צופית גרנט מצליחה להפוך את "אבודים" לנחמה אנושית בימים קשים - הסנטימנטליות והחמלה שבתכנית מקבלות משמעות חדשה על רקע המציאות המורכבת. לעומת זאת, "הצינור" מגיעה לשפל חדש עם כתבה מזעזעת על מודחת מ"האח הגדול". חבל שנשארתי לצפות
בערוץ 14 הבטיחו "הקלטות בלעדיות" של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט שמביע תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית. אלה באמת חדשות גדולות, רעידת אדמה, בומבה, חבל שמדובר בשקר מטופש שכל דובר אנגלית בסיסית מבין. הערוץ הזה לא רק טיפש, הוא גם מסוכן
במשך 20 דקות הציגו בחדשות 12 את העובדות שנראה שכולנו כבר הכרנו, אך מעולם לא ראינו על המסך בצורה כזאת - בלי התלהמות, בלי פומפוזיות, בלי דרמה. ירון אברהם לא היה צריך לצעוק: "נתניהו הפקיר את החטופים". הוא נתן לצופים להכריע בעצמם. השורה התחתונה הייתה ברורה
על הבמה גבר שמתקרב לגיל 85, ונותן הופעה עם 32 שירים מכל התקופות. רק לקראת סוף המופע הוא מגיע ללהיטים הגדולים, כולל אחת הזעקות המפורסמות בתולדות הזמר העברי. מי שחושש שהגיל נותן בו אותותיו יקבל הפתעה לטובה. ואז הגיעה הצעקה מהקהל שהכניסה הכל לפרופורציות
101 זה המספר של ההווה ואולי של העתיד: אלה שעוד שם, מחכים. 101 החטופים הם יותר ממספר - הם סמל. ההתייחסות של המדינה אל ה-101 האלה תסלול את הדרך שבה החוזה של האזרחים מול המדינה ייכתב מחדש. זו צריכה להיות האינטואיציה שתוביל את נתניהו ושותפיו
קשה לדמיין את משה נוסבאום האגדי יושב באולפן ומצדיק מאסר של נשים מבוגרות בגלל חלוקת פלאיירים כפי שעשה טגניה. מה שבטוח, מעולם לא ראינו את דני קושמרו כל כך חסר מילים כפי שהגיב לסיפור מעצר הנשים שחילקו את הפלאיירים בבית הכנסת
עם כמות הכותרות שמספקת המדינה הזאת ביום ממוצע, הסיפור המשוגע על חבר כנסת שעלה לנאום במליאה על תמונות מפוברקות לכאורה של הז*ן שלו איכשהו ירדו לנו בקלות עמוק בגרון. אלא שמאחורי הטרלול, יש גם מסקנה אנושית מאוד חשובה
שר התרבות והספורט הגיע לחדשות 12 ואמר במילים פשוטות שהממשלה החליטה לוותר על חיי החטופים כדי להמשיך במלחמה, שהאסטרטגיה המוצהרת היחידה שלה היא שאסור לה להיגמר. הוא לא צריך מצגות וטריקים כמו הבוס שלו, בטח כשהמראיין עובר בקז'ואליות לשיחה על מדליות
הספקולציות סביב כל פרט קטן בחייה של כוכבת הפופ גרמו לרבים להטיל ספק גם באמינות הצעת הנישואים המרגשת שקיבלה. אך האם זאת הבעיה העיקרית שלה?
מדהים לשמוע את המילים הקשות של הרב דנינו, בקולו השבור-אך-בטוח, שהופנו כלפי נתניהו. מדהים עוד יותר לשמוע את תגובתה הבלתי נתפסת של שרה נתניהו שלא אכפת לה כמה יצחקו עליה בתקשורת. ולאחר כל אלו, בחדשות 12 אף פורסם סקר מנדטים שהצליח להפיל אותנו מהרגליים
לא צריך להיות הלום קרב בשביל להזדהות עם הכאב האותנטי של "איש המפעל", השיר הראשון בעברית של הקומיקאי הענק שאיננו פרודיה. הקליפ שלו הוא צפיית חובה לכל ישראלי שמאמין שצריך לזכור לא רק את יפי הבלורית והתואר, אלא גם את הטוהר של אלה ששרדו כדי לספר
מעולם לא ראינו את השר נלהב כמו ברגע שנכנס למים והצביע לעבר צעירה בבגד ים, שאותה זיהה כפושעת האכזרית. השוטרים יצאו למבצע נועז והצליחו לעצור את העבריינית הרטובה שזרקה, על פי החשד, חול לעבר השר. אותה משטרה שעוצרת בחורות בביקיני, לא עוצרת מחבלים ששורפים כפרים
למה בעצם המשטרה צריכה למנות דובר חדש ושנוי במחלוקת כשיש לה עיתונאים כמו טגניה שדואגים לה כל כך יפה בערוץ המשפיע בישראל?
באולפנים נפלו בדיוק למקום אליו נתניהו כיוון. להפוך את כל הסיפור לדיכוטומי. בעד ונגד הישארות בציר פילדלפי. סלע קיומנו. רצועת הנצח של העם היהודי. מילא ערוץ 14, אבל למה לעזאזל עיתונאים טובים משתפים עם זה פעולה במהדורות החדשות המרכזיות של ערוצי המיינסטרים?
נותרו רק זכרונות, והלוואי אחד גדול
שי גולדשטיין, שבעברו היה סאטיריקן שידע לכתוש את השלטון בעוקצנות גאונית, ממש נעלב מכך שאמנים (ימניים!) בחרו לא לשתף פעולה עם טקס של השלטון. נו, אז איך אפשר להגיד שגולדשטיין לא מצחיק?
הכתב הצבאי של חדשות 12 עובד בלי הפסקה, וזה ניכר. אתמול לפנות בוקר, כשנזף במקבלי ההחלטות בעיצומו של יום קרב, הוא הזכיר לי לרגע למה ואיך הפך קודמו בתפקיד, רוני דניאל, לסמל ישראלי
"היהודים באים" נפרדת מהמסך אחרי שש עונות מבריקות, ומותירה אחריה מורשת של סאטירה נוקבת ואוניברסלית על ההיסטוריה היהודית. גם כשהיא מצחיקה עד דמעות, זו בעצם התבוננות מפוכחת על הפער הטראגי בין המיתוסים שלנו למציאות המורכבת של העם היהודי
