לימוד שואה לכיתה א': טירוף או הכרח? שתי דעות
רועי פרלשטיין דביר טוען שזו הדרך הגרועה ביותר ללמד את ילדינו על "קבלת האחר"; יעקבה סצ'רדטי סבורה שזו צביעות - הרי הילד נחשף ממילא לאלימות וזוועות, וזכאי להסברים
מתחילים ללמוד: לא להצליח, אלא להשכיל
המורים נותנים כל מה שיש להם, הדור לא "הולך ופוחת". רועי פרלשטיין-דביר מסכם באופטימיות זהירה שנה ראשונה כמורה להיסטוריה ואזרחות בתיכון, ומסמן מטרות לשנה שנפתחת
מורה מציע: לפצל את החופש הגדול לשניים
איך קרה שכל החגים יוצאים במהלך הלימודים? רועי פרלשטיין-דביר, מורה מבית שמש, מציע שתי חופשות גדולות בשנה: האחת מאוגוסט ועד אחרי חגי תשרי, והשנייה מפורים ועד פסח
ללמד שואה בעוד מאה: לא רק הוראה
רועי פרלשטיין-דביר, מורה להיסטוריה ואזרחות, מזהיר כי אם המורים לא ישכילו לחזור ולהפוך למחנכים ומורי דרך, אולי בעוד 100 שנה נצטרך כבר ללמד שואה אחרת, חדשה
כשאין אמון בין מורים לתלמידים
השפה לא ראויה, הייחוס של תכונות אופי שליליות לילדים מרגיז - אבל לא רק המורים אשמים. עלינו להבין ש"הרשימה המעליבה" מהתיכון בכפר סבא היא קודם כל תסמין של מערכת חולה
ארץ אוכלת מוריה
אלימות נגד מורים היא תוצר של מדינה שהפסיקה לראות בהם שליחי החברה וגימדה אותם לכדי "זבנים" שמספקים מוצר - הכנה לבגרות. אך במקביל לקיצוץ בסמכות, רק הגדילו את האחריות
גם מעדר וגם פטיש לא יעזרו לי לתפור חולצה
בסקר שהתפרסם השבוע עולה כי רוב התלמידים טוענים שמוריהם אינם מעודדים יצירה. רועי פרלשטיין-דביר, מורה לאזרחות והיסטוריה, סבור שעל המערכת לבצע את ההתאמות הנדרשות
אם ציונים הם חזות הכל
תלמידי מדינת ישראל נמצאים במקום השביעי בציוני מבחן בינלאומי במתמטיקה. רועי פרלשטיין-דביר חושב שצריך לזכור גם את חשיבות החינוך לערכים, ואת מי שאחראים לו - המורים