אוקראינה מחפשת כל מקור הכנסה אפשרי כדי לממן את המלחמה ברוסיה - וכעת על הפרק נמצאת גם תעשיית הפורנו. על פי דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל", בפרלמנט בקייב מקדמים הצעת חוק שתהפוך את ייצור התכנים הפורנוגרפיים לחוקי ותאפשר למדינה לגבות מסים מהתעשייה, שלפי ההערכות עשויים להכניס לקופתה עד 25 מיליון דולר בשנה. הסכום, טוענים תומכי המהלך, יספיק לרכישתם של כ-30 אלף רחפנים עבור הצבא.
הצעת החוק כבר עברה בקריאה ראשונה בחודש יולי וממתינה כעת לקריאה שנייה. אחד מיוזמיה הוא חבר האופוזיציה ירוסלב ז'לזניאק, יו"ר ועדת הכספים בפרלמנט, שמציג את המהלך לא רק כשינוי במדיניות כלפי פורנוגרפיה, אלא גם כדרך להכניס לקופת המדינה כסף מתעשייה שכבר פועלת בהיקף נרחב מתחת לפני השטח.
היקפה של תעשיית הפורנו באוקראינה נחשף לאחר שהחברה הבריטית של OnlyFans העבירה מידע לרשויות המס במדינה, לפיו כ-7,900 אוקראינים הרוויחו יחד יותר מ-131 מיליון דולר דרך הפלטפורמה בשנת 2023. בעקבות המידע החלו רשויות המס לדרוש מהיוצרים לשלם מיליוני דולרים למדינה.
אלא שכאן נוצר מצב כמעט אבסורדי: ייצור והפצה של פורנוגרפיה עדיין מהווים עבירה פלילית באוקראינה. המשמעות היא שיוצר שמצהיר בפני המדינה על הכנסותיו ומשלם עליהן מס עלול למעשה לספק לרשויות ראיות לכך שעבר על החוק. לטענת תומכי החקיקה, המצב גם דוחף חלק מהיוצרים לעבור למדינות אחרות, ויחד איתם יוצאים מאוקראינה גם המסים שהם יכולים היו לשלם.
אחת מאותם יוצרים היא סבטלנה דבורניקובה. מדי כמה שבועות היא עוזבת את ביתה הסמוך לקו החזית ונוסעת לווילה יוקרתית בספרד או בצרפת, שם היא יוצרת ומשדרת תכנים עבור כמיליון מנויים בפלטפורמת OnlyFans. הסיבה לנסיעות אינה המלחמה: באוקראינה עצמה, יצירת התכנים שלה עלולה להוביל לעונש של עד שבע שנות מאסר.
דבורניקובה עצמה טענה כי כבר שילמה למדינה כ-40 מיליון גריבנה, סכום השווה לכ-900 אלף דולר. לדבריה, בכסף הזה לבדו ניתן היה לרכוש כ-2,000 רחפנים או כמאה טנדרים עבור הצבא. לאחר פשיטה משטרתית שבה הוחרמו ממנה כ-200 אלף דולר במזומן, שלטענתה שמרה לצורך תשלום מסים, היא הגישה ביוני 2025 עצומה לנשיא וולודימיר זלנסקי בדרישה להסדיר את התחום. העצומה צברה יותר מ-25 אלף חתימות - הרף המחייב תגובה מהנשיא - וזלנסקי הודיע כי הפרלמנט ידון בנושא.
גם בעלי עסקים בתעשייה נאלצים כיום למצוא דרכים לעקוף את האיסור. אירנה מוסיצ'וק, שמנהלת אולפני רשת בפאתי לבוב, מפעילה את העסק תחת מסווה של חברת ייעוץ ומשלמת לדבריה כ-5,000 דולר בחודש במסים. היא מעריכה כי אם תוכל לפעול באופן חוקי וגלוי, הסכום שתשלם למדינה עשוי לגדול פי 20.
תומכי החוק טוענים כי הכשרת התעשייה תעשה יותר מהגדלת הכנסות המדינה: לדבריהם, היא עשויה לצמצם אפשרויות לשחיתות, לאפשר למשטרה להפנות משאבים לעבירות אחרות ולפתור את הסתירה שבה המדינה דורשת מסים מפעילות שהיא עצמה מגדירה כפלילית. "אם אוקראינה תאפשר לתעשייה שלנו לצמוח, היא תצטרך להישען פחות על מדינות אחרות ותוכל לממן את הגנתה בעצמה", אמרה מוסיצ'וק.
גם אם התחזית האופטימית ביותר תתממש, 25 מיליון דולר הם סכום זעום ביחס להוצאות המלחמה של אוקראינה: בקייב מעריכים כי המדינה זקוקה לכ-120 מיליארד דולר מדי שנה לצורכי ביטחון. אלא שבזמן שאוקראינה מחפשת מקורות הכנסה מקומיים נוספים לצד הסיוע הכלכלי והצבאי מחו"ל, תומכי החוק טוענים שגם מקור הכנסה קטן יחסית יכול להפוך לאלפי כלי נשק בחזית.