היום אנחנו מציינים כמעט סופית את השנה הארורה שעברה עלינו. עשינו זאת ב-7 באוקטובר, בין ראש השנה ליום כיפור; קהילות דתיות ציינו זאת בחג שזה עתה חלף, שמחת תורה, שהפך אצל רבים מיום חג ושמחה ליום זיכרון והרכנת ראש. ומחר (שני) נציין את הפתיחה הלא-מאוד חגיגית של כנס החורף של הכנסת, במעמד נשיא המדינה וראשי זרועות השלטון. לאחר שיא של 91 ימי פגרה, הכנסת חוזרת לתפקוד מלא, וזו הזדמנות לדבר על מה שצפוי לנו במושב הקרוב.
שינוי פוליטי משמעותי אחד קרה בפגרה, והוא הצטרפותו של גדעון סער וסיעתו בת ארבעת המושבים לקואליציה. סליחה, מתקנים אותי באוזנייה שלא מדובר בהצטרפות רשמית לקואליציה, משום שאין הסכם קואליציוני, אבל סער הושבע כשר בממשלה ולכן הוא בפועל חלק מהשלטון. אחת הביקורות הגדולות ביותר על סער, מעבר לכך שהפר את התחייבותו שלא לתמוך בנתניהו, היא העובדה שבהצטרפותו הוא מכשיר את השלמת חקיקת חוק הפטור מגיוס חרדים, חוק שזכה בצדק לכינוי "חוק ההשתמטות". אבל המציאות היא שיש הרבה יותר סיכוי שסער יכשיר את העברת חוק הרבנים לפני שיעבור חוק פטור מגיוס בגרסה כלשהי.
תזכורת: מי שבלם בעבר את חוק הרבנים והג'ובים, או בשמו הראוי - החוק להחלשת הרשויות המקומיות בבחירת רבניהן - היו חברי כנסת בליכוד בגיבוי ראשי ערים דומיננטיים, אך אלה הסתייעו בהתנגדות מוקדמת של מפלגת עוצמה יהודית. הצטרפותו של סער מדללת את כוחו של איתמר בן גביר וסיעתו, והופכת אותו משחקן וטו לשחקן שוליים.
נוסף על כך, יש לזכור שגם אם סער היה מתמנה לשר ביטחון במקום יואב גלנט, זה לא היה מספיק כדי להעביר חוק פטור מגיוס בתקופה כזו. חיילים נלחמים ונופלים בלבנון ובעזה, משפחותיהם בלחץ תמידי והרשת מלאה בפוסטים של נשות מילואימניקים עם בטן מלאה על נושא גיוס החרדים, גם כאלה שתמכו או תומכות עדיין בממשלה. כל זה מצטרף לכך שמספר חברי כנסת בליכוד כבר הודיעו, עם העברת החוק בקריאה ראשונה, שלא יסכימו להעבירו בוועדת החוץ והביטחון ללא שינויים מרחיקי לכת - בהם יו"ר הוועדה עצמו, יולי אדלשטיין. כל זה לא מבטיח שלא יעבור חוק. אבל יותר סביר שהאיום הנוכחי של החרדים, בהובלת השר גולדקנופף - לא להצביע בעד העברת התקציב, אם לא יעבור חוק שיסדיר את מעמדם המיוחד של בני הישיבות החרדים - הוא כמעט ריק מתוכן. הפוליטיקאים החרדים לא יצביעו נגד התקציב ולא יפילו את הממשלה, כי ברור להם שזמנם הקואליציוני על השיבר של המדינה קצוב. הם מנסים להציל את מה שבאמת עקרוני להם, הרבה יותר מצווי גיוס שאין מאחוריהם שום פעילות אכיפתית - ההשלכות הרוחביות של חוק הגיוס שהביאו, בין השאר, לשלילת סבסוד מעונות היום למשפחות של אברכים חייבי גיוס.
כלומר, קל להסיק שחוק הפטור מגיוס לא באמת יקודם במרץ בתחילת המושב. מדוע, אם כן, שחוק הרבנים יקודם? פשוט מאוד - אחרי ההפסד של אריה דרעי בבחירות לרבנות הראשית (או לכל הפחות - חצי הפסד, עד שלא תתברר התמונה בבחירת הרב הראשי האשכנזי בסיבוב השני שיתקיים עוד כשבוע), הוא זקוק להישג מפלגתי. הבולט מבין ההישגי םהאפשריים הוא החוק שיאפשר לו למנות רבנים בכל אתר ואתר. תמיכה אפשרית בחוק מצד סיעתו של סער - והוא כנראה יעבור, בגרסה כזו או אחרת. שנה לאחר טבח שמחת תורה, ולאחר ההתבטאויות האחרונות של בכירי הקואליציה מהצד החרד"לי והחרדי, אפשר לסכם כמעט סופית: סדרי העדיפויות של הקואליציה בפתח מושב החורף דומים מאוד לאלו שהיו מתוכננים בשנה שעברה. בסך הכל נוצר עיכוב טכני, שנפתר כעת הודות להצטרפותם של סער וחבריו. ואחריהם - המבול.
הכותב הוא מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן