תשעה חודשים: אי אפשר להתחמק מהסמליות המנוגדת והמצמררת של יום החודש התשיעי לטבח 7 באוקטובר שיצויין ביום ראשון. תשעה חודשים, המעגל הראשון של החיים, סמל לבריאה, התרגשות ושמחה, הם תשעה חודשים של סבל אינסופי ויגון, ל-120 חטופים בעזה ובני משפחותיהם שמחכים לקבל את החיים שלהם בחזרה. בתשעה חודשים בוראים חיים חדשים, ואפשר לדמיין עולם אלטרנטיבי שבו מדינת ישראל הייתה בוראת את עצמה מחדש אחרי האסון; אבל בהיעדר הנהגה, אם תרצו - אבא ואימא, כבר תשעה חודשים שהיא רק שוקעת עוד ועוד אל פי תהום.
זה היה אחד השבועות האלו, ולא חסר, שבו ממשלת נתניהו-בן גביר-סמוטריץ' שוב התגלתה במלוא כישלונה וחידלונה, כזה שכמעט כל בוקר בו נפתח בפארסה, מבוכה, או שערורייה שמעידה עד כמה לא מנוהלת המדינה. שבוע שהחל בבקשה החשובה של שר החקלאות אבי דיכטר לתוספת טייטל "ביטחון המזון", המשיך למופת של התנערות מאחריות במהומה סביב שחרור מנהל בית החולים שיפא וחיבור עזה לחשמל, והסתיים בשתיקה רועמת של ראש הממשלה ושר הביטחון על עימותים אלימים של מתנחלים קיצוניים עם כוחות צה"ל ומג"ב שניסו לפנות מאחז לא חוקי ביו"ש. מופע יומיומי של ממשלת רחמים-לא-ידע, שבראשה עומד נתניהו, שהמילה אחריות זרה אצלו בלקסיקון.
זה היה עוד שבוע שבו איתמר בן גביר, העבריין לשעבר שמתקשט בתואר "השר לביטחון לאומי", הקדיש את מיטב מרצו למלחמה בראש השב"כ, שירות הביטחון הכללי, ושבו דודי אמסלם ושרי הממשלה הילכו אימים על היועמ"שית; עוד שבוע שבכנסת שמחה רוטמן ובכירי הקואליציה קידמו חוקי רבנים, תקציבים מושחתים ומהלכים של מהפכה משטרית. תשעה חודשים אחרי 7 באוקטובר ובעיצומה של המלחמה הארוכה בתולדות המדינה - ממשלת הימין על מלא חזרה על מלא ללבות את המלחמות הפנימיות שקורעות את ישראל מבפנים וקורצות לאויבנו בחוץ. 11 חיילים גיבורים נהרגו השבוע במלחמה הארוכה בתולדות ישראל - אבל נתניהו ושותפיו שכחו מה-"ביחד ננצח" שבשמו הם שולחים את הלוחמים לסכן את חייהם בקרב.
אז זה היה בסך בכל עוד שבוע בשביל הממשלה, אבל בשביל 120 החטופים ששבויים כבר תשעה חודשים בעזה, זה היה השבוע ה-40 של הפקרה ומחדל בני תשעה חודשים. וגם שבוע שבו הופיעו, שוב, ניצנים חדשים של אופטימיות לגבי האפשרות להגיע לעסקה לשחרורם.
אחרי תקופה ארוכה של קיפאון ותקיעות, חמאס העביר למתווכות את תשובתו למתווה ביידן-נתניהו שהוצג בחודש שעבר, ובצוות המו"מ ומערכת הביטחון חושבים שיש עם מה לעבוד ומאמינים אפשר להביא לפריצת דרך. "אנחנו קרובים יותר לעסקה מאי פעם"; שר הביטחון גלנט אמר למשפחות חטופים. אבל עוד חוזר הניגון, אותו אחד שהתנגן בכל פעם שהיו סימני התקדמות בחודשים האחרונים: במקום שהמו"מ יתנהל בשקט, בחדרים הסגורים, בלשכת ראש הממשלה מוציאים אותו החוצה - ברצף הדלפות, הצהרות ותדרוכים מניפולטיביים שלוקחים אותו לסיבובים עוקפים מיותרים.
יום לפני שישראל קיבלה רשמית את תשובת חמאס, ביום שלישי בערב, סמוטריץ' זימן את התקשורת לשדרות, שם התריע שסינוואר עשוי להשיב בחיוב לעסקה כדי להציל את עצמו. למחרת, כשהתשובה הגיעה לירושלים, לשכת נתניהו הוציאה הודעה בשם "גורם ביטחוני בכיר", שציירה אותה באור שלילי "שאינו מקובל על ישראל", והדגישה את הפערים במשא ומתן. כמה שעות אחר כך, המוסד, גם הוא מדוברר על ידי לשכת רה"מ, הוציא הודעה רשמית עם עדכון קבלת ההתייחסות של חמאס לפיה "בוחנים אותה בישראל". כל זאת, על אף שבצוות המו"מ סוכם מראש שעדיף לא לדברר את הגעת תשובת חמאס כדי לבודד את המגעים מהרעש ככל האפשר ולייצר סיכוי אמיתי להתקדמות. אבל נתניהו וסמוטריץ' הקדימו אותם.
דפוס הפעולה שיטתי ומוכר, כל פרט שתואר כאן כבר קרה בעבר, ואלה רק דוגמיות. בינואר, בעוד צוות המו"מ שוגר לשיחות עם המתווכות בפסגת פריז, נתניהו הדליף לתקשורת מראש את הדרישות של חמאס, ונסע אז במיוחד למכינת עלי כדי להצהיר שלא יסכים לשחרור אלפי מחבלים - בעוד ההנחיה לצוות הייתה שלא לעסוק בסוגיית מפתחות השחרור בשלב הראשון של המו"מ. באפריל, רגע אחרי שצוות המו"מ קיבל מקבינט המלחמה מנדט מחודש לדון על מתווה מצרי, הפרטים שוב הודלפו בתזמון מדויק בשביל ציוץ של סמוטריץ': "לא יהיה. נקודה", שגרם לנתניהו להתהפך ולהקשיח עמדות. במקרה או שלא, סמוטריץ' תמיד מקדים את בן גביר עם מידע מוקדם.
גם "הגורם הביטחוני הבכיר" הופיע כבר בתחילת מאי כ"גורם מדיני בכיר", שהוציא שתי הודעות בהולות בשבת כדי להקדים תרופה למכה של סמוטריץ' ובן גביר במוצ"ש, עוד לפני שקבינט המלחמה הספיק לקרוא את תשובת חמאס למתווה הקודם שקידמו המתווכות. הניסיון האחרון של לשכת רה"מ לשקר את הציבור בתחפושת של ביטחוניסט הוא השכלול האחרון של אותה שיטה; במציאות - כל ראשי מערכת הביטחון, ללא יוצא מן הכלל, תומכים חד משמעית בעסקה שנמצאת על השולחן.
גם בציבור, אחרי תשעה חודשים, יש רוב גורף לכל המחירים הנקובים שנדרשים כדי להחזיר אותם הביתה. גם בממשלה, אם עסקה אמיתית תבשיל ותגיע להצבעה, נתניהו יוכל לגייס רוב מבין שרי הליכוד והסיעות החרדיות שעבורן פדיון שבויים הוא מצווה עליונה. אבל החשש שלו שבן גביר וסמוטריץ' יפילו לו אותה ביום שלמחרת הוא שעומד בראש סדר העדיפויות ומכתיב את הפעולות שלו.
נתניהו הודיע אמש שהוא משגר משלחת לשיחות עם המתווכות, ואחר כך שוחח עם הנשיא ביידן, אותו הוא אמור לפגוש בוושינגטון בעוד שלושה שבועות. עד אז, אפשר להעריך בזהירות, הבית הלבן יפעיל לחצים כבדים להגיע לעסקת חטופים שתוביל לסיום המלחמה לפני הבחירות בנובמבר, וסמוטריץ' ובן גביר יקפצו עם איומים והצהרות.
נתניהו, כהרגלו, ינסה לתמרן את צוות המשא ומתן בין שני הקצוות ולהמשיך את השיחות לנצח; בכל הסבבים הקודמים, יחיא סינוואר וחמאס סומנו כאשמים בפיצוץ, וחסכו לו את כאב הראש. אבל הלחץ המשולב מממשל ביידן וממערכת הביטחון עשוי להקשות עליו להמשיך בשיטת הסיבובים העוקפים; בהיעדרם של גנץ ואיזנקוט, שר הביטחון גלנט תופס את עמדת שומר הסף, ומנהל עם כל הגורמים המעורבים במו"מ קשרים משל עצמו, למורת רוחו של נתניהו.
אבל היד של גלנט על ההגה לבדה לא תשנה לנתניהו את דפוס העבודה, היא זקוקה גם לתמיכה ציבורית מהדהדת ותזכורת נחרצת: יש לממשלה חוב מוסרי להשיב את החטופים הביתה, עכשיו, ואחרי תשעה חודשים, לסגור מעגל ולהחזיר להם את החיים.