ביישובים הערבים מרחפת מעל מערכת הבחירות הקרובה ב-31 באוקטובר עננה כבדה של חששות. בשבת האחרונה פרש מהמרוץ מוסעב דוח'אן, מועמד לראשות העיר נצרת, לאחר הירי לעברו בחודש שעבר והאיומים שהמשיך לקבל. מיד אחריו פרש לאות סולידריות המאם אבו אחמד, שהתמודד על מושב במועצת העיר. נצרת היא העיר הערבית הגדולה בישראל, אבל יש 67 רשויות מקומיות ערביות בישראל ודומה שבכולן עולים אותן חששות.
"מדברים על חינוך ומדברים על תשתיות, אבל באופן גורף, הנושא שמעסיק את מרבית המועמדים זה האלימות והפשיעה", אומר עו"ד אמיר בשאראת, מנכ"ל הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות. "חוגי הבית עוסקים בעיקר בזה כיוון שהבוחרים כולם חשים חוסר ביטחון. יש אצלנו תחושה של הפקרות של ממש. יש ישובים שבהם אנשים לא יוצאים מהבית אחרי שבע בערב".
בעקבות פרישתו של דוח'אן קראה רע"מ לתושבי העיר דווקא לצאת להצביע בהמוניהם, ולא להיכנע למצב הנוכחי: "ההצבעה היום היא הכוח החשוב ביותר לשינוי המציאות שלנו ולהגנה על עתיד ילדינו ובני הנוער שלנו, ואסור לבזבז את ההזדמנות הזו ולתת פרסים למי שרוצה להפיץ את רוח הייאוש". לא כולם משוכנעים שזה יקרה.
"במצב הזה לא יכול להתקיים הליך דמוקרטי", קובע בשאראת חד-משמעית. "אנשים לא רוצים להצביע ותהיה לזה השפעה על כמות הבוחרים, שזה עוד יותר מחזק את גורמי הפשיעה ששולחים בוחרים לקלפי ולהם אין ממה לפחד. אנשים אומרים שהם כבר לא מאמינים שיש דמוקרטיה. אלה שיגיעו יבואו בתחושת פחד. מספיק שיהיו אנשים שיעמדו מחוץ לקלפי שיסתכלו על הבוחרים שמגיעים בצורה מאיימת. זה לכשעצמו יכול להרתיע אנשים ולהטות את ההצבעה".
הבחירות לרשויות המקומיות - כתבות נוספות
חמולתיות, שחיתות ואלימות מלוות את מערכות הבחירות ברשויות המקומיות הערביות מאז קום המדינה ומעיבות על הדמוקרטיות שלהן. אבל האלימות שאינה חדשה, התרחבה והתגברה והפעם ניכרת עליית מדרגה של ממש. ארגוני פשיעה תפסו אחיזה ברשויות המקומיות הערביות, שאליהן זורמים כספים גדולים של אפליה מתקנת לחיזוקן בשנים האחרונות, בעקבות החלטות ממשלה 922 ו-550 ובחירות, מן הסתם, מעוררות חשש לערעורם של קשרים קיימים תוך שמנגד ישנם ניסיונות להטמיע קשרים חדשים.
בעקבות סדרת האירועים הקטלניים באוגוסט, שיגר שר הפנים משה ארבל פנייה דחופה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבה הזהיר כי "הבחירות בנסיבות אלו לא יכולות לבטא את רצון הבוחר" ואכן בימים האחרונים דווח כי הממשלה שוקלת לדחות את הבחירות ב-12 רשויות ערביות מחשש להתערבות ארגוני פשיעה. ההצעה הזו נתקלת בהתנגדות. "זה צעד קיצוני. זו הודאה בכישלון. שהמשטרה תעבוד", אומרים בחברה הערבית ולא רק בה. "שלא תהיה טעות", צייץ ראש האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר, ח"כ יאיר לפיד, "תפקידה של הממשלה במדינה דמוקרטית הוא לאפשר בחירות בכל מצב. שיביאו את כל משטרת ישראל, שיגייסו את מג"ב להשגיח על הקלפיות, את השב"כ שיעסוק בזה, אבל ממשלה לא מבטלת בחירות".
"זה מעסיק את המועמדים כי גם הם מטרה", מסביר בשאראת. "מאיימים ויורים על מועמדים ועל ראשי ערים ועל ממלאי תפקידים בכירים ברשויות. הם חשים מאוימים וברור שקשה לך לנהל קמפיין כשאתה פצוע או כשאתה כל יום מקבל טלפון מאיים. זה משפיע על התפקוד שלך ועל ההתנהלות וזה משפיע על היכולת שלך לגייס מתנדבים ליום הבחירות. מי רוצה לעבוד אצל מועמד מאוים. ואך טבעי הוא שהקשב שלך הוא לביטחון האישי של המשפחה שלך ופחות לתהליך הדמוקרטי התקין".
איומים, ירי, רימונים ורציחות
אלה לא חששות בעלמא. באבו סנאן נרצח באוגוסט ביריות גאזי סעב, מועמד לראשות המועצה המקומית, באירוע שבו נקטלו חייהם של שלושה נוספים מלבדו. יום קודם לכן נרצח ביריות עבד אלרחמן קשוע, מנכ"ל עיריית טירה. עלאא מרעי, עוזר ראש המועצה פוריידיס נרצח ביולי. בנו של סגן ראש העיר נצרת, מוחמד עואיסי, נרצח בחודש מרץ. אחר כך, ביולי, נרצח בן נוסף שלו. בין לבין, בחודש מאי, נרצח פראס מסאעדה, בנו של סגן ראש המועצה המקומית כפר יאסיף. באפריל נרצח אדיר גאנם, המאבטח של ראש העיר טייבה. אלה רק המקרים שבהם נקטלו חיים. בעוד אינספור מקרים נורו יריות, הושלכו רימונים, הוצתו מכוניות, נפצעו אנשים והושמעו איומים.
ממסמך שחיברה ד"ר נורית יכימוביץ-כהן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, לבקשת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית, בראשות חבר הכנסת ד"ר מנסור עבאס, לקראת דיון הוועדה ב-2020 בנושא אלימות כלפי ראשי רשויות מקומיות, עולה כי במשרד לביטחון לאומי מודים כי "מרבית ראשי הרשויות חשופים לאיומים רבים ומגוון מסוגים במשך תקופות ממושכות" וכי "איומים רבים הם על רקע מכרזים, סכסוכי בחירות, מדיניות אכיפה ומינוי בעלי תפקידים".
בדיון הוועדה לביטחון לאומי בראשות חבר הכנסת צביקה פוגל בראשית ספטמבר 2023, בנושא מניעת מעורבותם של גורמי פשיעה בבחירות לרשויות המקומיות במגזר הערבי, דיווח ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, ניצב יגאל בן שלום, כי ישנם 29 תיקים פתוחים בגין איומים על ראשי רשויות. "ההערכה שככל שנתקרב למועד הבחירות יש אסקלציה שתלך ותגבר", אמר. מספרים זהים הופיעו גם בעדכון שהכינה יכימוביץ-כהן לקראת דיון זה ומשמעותם שיותר משליש מ-85 ראשי הרשויות הערביות, הבדואיות, הדרוזיות והצ'רקסיות הוכרזו כבר כמאוימים מראשית השנה, יותר מבכל 2022. ראש אח"מ סקר כמה סיבות שהבחירות לרשויות המקומיות אמוציונאליות, ביניהן: סכסוכים פנימיים חמולתיים ובחלק מהמקומות ארגוני פשיעה שמנסים להשתלט דרך העירייה על מכרזים ועל כמויות עצומות של כספים שמוזרמים ע"י המדינה לטובת הרשויות. "זה נוגע במכרזים פנימיים כמו תברואה וזה נוגע גם לתשתיות מדינה", הסביר.
ראש העיר אום אל פחם סמיר מחאמיד מספר שהוא אינו מאוים, אבל הזהיר: "זה לא אומר שזה מה שיהיה בעתיד. אנחנו נמצאים לפני הבחירות ויש פחד אצל המשפחה הקרובה והרחוקה. יש איומים ישירים ועקיפים. יש לנו 40 מועמדים והאבטחה לא עוזרת". ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-תע"ל) אמרה בישיבה המיוחדת: "כולנו מטרות ניידות בימים אלה. לצערי, הדיון קצת מאוחר כי לא היינו צריכים לחכות לבחירות שראשי רשויות ובעלי תפקידים מאוימים. הם אלה שעומדים מול ארגוני הפשיעה וחוסמים בגופם השתלטות שלהם על הרשויות המקומיות". ח"כ אחמד טיבי ממפלגתה הוסיף: "יש כאלה שמספרים שלא מינו סייעת או מורה והם קיבלו איום. ראינו את הרציחות של מנכ"לים ויריות על ראשי רשויות". כולם קראו למשטרה להקדים תרופה למכה ועל כך אמר ח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו: "בלתי אפשרי לא לקשר את האיומים על ראשי הרשויות לאובדן המשילות שיש היום במדינת ישראל".
היו מקרים בעבר, אבל לא בצורה כל כך נרחבת, כל כך יומיומית ואפילו לא חד פעמית אלא עיקשת. "זה לא היה קודם. זה משהו חדש מחמש השנים האחרונות. בשנים האלה התעצמה מאוד אחיזת ארגוני הפשיעה ברשויות המקומיות", מסכם עו"ד אמיר בשאראת. "יש אינדיקציה להשתלטות של ארגוני הפשע שהבינו שיש ברשויות המקומיות משאבים מאוד גדולים ויש להם שם אינטרסים במכרזים ובג'ובים ובכלל והם הבינו שאם הם שולטים בקבלת ההחלטות ברשות המקומית זה יכול להיות עבורם מקור מאד גדול להכנסות שיחזקו אותם עוד וההשלכות של זה הן שחלק מראשי הרשויות יעבדו לא לפי האינטרסים של התושבים אלא של ארגוני הפשע שהריצו אותם והביאו אותם לכיסא ראש הרשות או מועצת הרשות".