מחר בשעה 9:00 בבוקר יפתחו חמישה עשר שופטי בית המשפט העליון באולם ג' את הדיון ההיסטורי בשמונה עתירות שהוגשו נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה - שקבע כי בית המשפט לא יכול לדון בסבירותה של החלטה שקיבלה הממשלה או כל אחד משריה. לקראת הדיון הדרמטי, וואלה! עושה סדר בכל מה שחשוב לדעת.
העותרים:
בין העותרים נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה ניתן למצוא את התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין, תנועת אומ"ץ התנועה הדמוקרטית האזרחית, המיזם הרב מגזרי למיגור העישון וגם ח"כ לשעבר סתיו שפיר והאלוף במיל' רוני נומה.
סדר הדוברים:
- בעתירות לבג"ץ בדרך כלל העותרים הם אלה שטוענים ראשונים ולאחר מכן המדינה משיבה לטענות.
- בדיון מחר הוצא צו על תנאי, כדי לייעל את הדיון, ולכן המדינה היא זו שתטען ראשונה ואחריה העותרים.
- אמש הנשיאה חיות קצבה את הזמנים לצדדים וקבעה כי היועמ"שית גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק ועו"ד אילן בומבך שמייצג את הממשלה ואת שר המשפטים יטענו עד שעה.
- אחריהם, לפי החלטת חיות, ישיבו התנועה לאיכות השלטון ולשכת עורכי הדין במשך 25 דקות כל אחד, ולשאר העותרים יוקצו 10 דקות.
- בהחלטתה, הנשיאה חיות סימנה כי העמדות החשובות לטעמה במטרה לקבל החלטה הם עמדותיהם של היועצת המשפטית לממשלה, היועצת המשפטית לכנסת וכן מייצג הממשלה עו"ד בומבך.
נימוקי המתנגדים לביטול עילת הסבירות (העותרים):
- המתנגדים לביטולה של עילת הסבירות טוענים כי מדובר בפגיעה בהפרדת הרשויות וכי הרשות המבצעת - הממשלה והרשות המחוקקת - הכנסת, מתערבות לרשות השופטת בעבודתה.
- בנוסף, העותרים טוענים כי מכוח סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה שמסמיך את בג"ץ לתת צווים למען הצדק בכל עניין - כך גם כאן, בעתירות שעוסקות בתיקון לחוק יסוד השפיטה יש לבג"ץ סמכות לדון בנושא.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה:
- היועמ"שית בהרב מיארה כתבה עמדה ארוכה בעלת 147 עמודים שבה טענה כי ביטול עילת הסבירות פוגע בציבור בכך שהוא "נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני".
- בחלק המשמעותי ביותר במחלוקת בין היועמ"שית לבין שר המשפטים, המינויים הפוליטיים - קבעה בהרב מיארה כי "ביטול עילת הסבירות עלול להביא לפריצת גבולות בכל הנוגע למינויים פוליטיים ולמינויים הלוקים בהיבטי טוהר המידות - בהיעדר ביקורת שיפוטית בעילת הסבירות, תוסר מגבלה מרכזית על יכולתם של הממשלה ושריה לסיים את כהונתם של בעלי תפקידים בכירים, לשנות את דרכי מינויים ואת הגדרת תפקידם או לצמצם את סמכויותיהם. זאת, גם כאשר מדובר בבעלי תפקידים הממלאים פונקציות של שמירת סף".
- בנוסף, בהרב מיארה כתבה בעמדתה כי ביטול עילת הסבירות יכול לפגוע בבחירות: "הדבר עלול לפגוע בשוויון בבחירות, שכן הממשלה המכהנת וחבריה יוכלו להשתמש בסמכויותיהם השלטוניות ובמשאבי הציבור העומדים לרשותם כדי להיטיב את מצבם בעיני הציבור לעומת מועמדים שאינם מכהנים וכך לזכות ביתרון לא הוגן בבחירות".
- עוד טענה היועמ"שית: "מדובר במצב חריג שבחריגים" לפיו התיקון לחוק יסוד השפיטה פוגע ב"הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט" וציינה בעמדתה כי "נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כוח שלטוני בשרירות ושלא לטובת הציבור".
עמדת הממשלה ושר המשפטים:
- שר המשפטים יריב לוין, שמיוצג בעתירה על-ידי עו"ד הפרטי אילן בומבך ולא ע"י היועמ"שית, טען בבג"ץ כי לבית המשפט אין סמכות לבטל סעיף בחוק יסוד: "עמדת ממשלת ישראל היא כי בית המשפט הנכבד מנוע מלתת סעד בדבר תוקפו של חוק יסוד או של תיקון לחוק יסוד כמבוקש בעתירות. עמדתה זו של ממשלת ישראל נשענת על עקרון ריבונות העם; עקרון שלטון החוק; עקרון הפרדת הרשויות; ועל המדרג הנורמטיבי של החקיקה בישראל, שהוכר גם בידי בית המשפט הנכבד עצמו".
- לוין באמצעות עו"ד בומבך אף טוען כי קבלת העתירות תוביל לאנרכיה: "השלטתם של עקרונות שאינם כתובים ומוכרים על החוק - משמעותה סתירת כל היסודות שמערכת שלטון ומשפט מושתתים עליהם: אחידות, צפיות, שוויוניות - יסודות שבלעדיהם צפויה אנרכיה".
- ביחס לשאלה האם ביטול עילת הסבירות יכול לפגוע בטוהר הבחירות טען לוין: "אם יקבע הפרלמנט חוק יסוד המחריב את המבנה הדמוקרטי, הרי שאם יש לו יכולת לממשה - פסק דין לא ימנע זאת ואם אין לו יכולת כזאת, פסק דין אינו נחוץ. שהרי במצב שחלילה העם ונציגיו נחושים לבטל את הדמוקרטיה, הנייר שישוגר מבית המשפט, ככל שלא יצטרף בעצמו למהלך כפי שקרה במדינות שכאלה בעבר, לא ימנע את התוצאה המרה".
עוד בוואלה!
האם מחר יינתן פסק דין?
- לא, נדיר מאד שפסק דין ניתן במקום אחרי הדיון - אלא במקרים בהם שיש הסכמות בין הצדדים.
- ומה בכל זאת נדע מחר? מהשאלות של השופטים נדע לזהות לאיזה כיוון נושבת הרוח ולאן הם נוטים.
התרחישים האפשריים:
- בפני בג"ץ עומדות מספר אפשרויות כדי להכריע בעתירות.
- אפשרות אחת היא שבית המשפט יעניק לתיקון לחוק היסוד פרשנות מצמצת שתאפשר לקרוא את החוק באופן שיגביל את תחולתו.
- אפשרות שניה היא שבית המשפט יבטל חלקים מהחוק ולא את כולו.
- אפשרות שלישית היא שבית המשפט יחזיר את החוק לכנסת בבקשה לתקן אותו מחדש.
- האפשרות הרביעית היא שבפעם הראשונה, בג"ץ יבטל סעיף בחוק יסוד.