היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הגישה היום (ראשון) לבג"ץ את עמדתה לעתירה שהוגשה נגד ביטול עילת הסבירות, וקבעה כי יש לפסול את התיקון לחוק היסוד שביטל את עילת הסבירות.
היועצת המשפטית לממשלה טענה בתשובתה לבית המשפט כי "התיקון נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה, שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני, בכל הקשר שהוא". כמו כן, היועצת מסרה כי "מדובר במצב חריג שבחריגים שבו התיקון פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי", וכי "אין מנוס מלהכריז על בטלותו".
לדברי היועמ"שית, "לראשונה בתולדות מדינת ישראל נשללה סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד לפרט ולציבור, בהתאם לשיקול דעתו השיפוטי העצמאי; וזאת דווקא בהקשר רגיש וחיוני מאין כמותו של הביקורת השיפוטית על פעולותיהם של העומדים בראש הרשות המבצעת".
נימוק נוסף שציינה היועצת המשפטית לממשלה בעמדתה הוא שבעקבות התיקון, כך לשיטתה, "נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כח שלטוני בשרירות ושלא לטובת הציבור".
בהרב מיארה אף טענה כי התיקון לחוק פוגע "פגיעה קשה" בציבור וכי יש לו "השלכות חמורות על הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט". היועמ"שית הוסיפה כי "בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה", היא סבורה כי "אין מנוס מלהכריז על בטלותו".
"עילת הסבירות היא זו שמבטיחה את קיומה של חובת הסבירות. בארבעת העשורים האחרונים שימשה עילת הסבירות מכשיר מרכזי וחיוני של הביקורת השיפוטית על המנהל, והיא ניצבת במוקד ההגנה על הפרט והציבור מפני שרירות השלטון", ציינה בעמדתה בהרב מיארה.
"באיבחת חרב, ניטל מכלל מערך בתי המשפט 'כלי עבודה' מרכזי לביקורת על הרשות המבצעת - כלי שאותו פיתחה הפסיקה עקב-בצד-אגודל מאז קום המדינה", הרחיבה בהרב מיארה.
היועמ"שית פירטה על השימושים השונים של עילת הסבירות, וטענה כי ה"כלי" הזה שימש את בית המשפט, בין היתר, לבחינת חוקיותם של מעשי מנהל, לשמירה על שלטון החוק, להבטחת המנהל התקין, לשמירה על טוהר המידות של השירות הציבורי ומקצועיותו, להגנה על זכויות האדם, על איכות הסביבה, על בריאות הציבור ועל אינטרסים ציבוריים חשובים אחרים - "מפני פגיעה שלא כדין בידי הרשות המבצעת ומפני ניצול לרעה של כוח השררה. וזאת, בפרט ביחס לממשלה, ראש הממשלה והשרים אשר מחזיקים בידם את הכוח השלטוני הרב ביותר".
"המשמעות המיידית של התיקון היא פגיעה אנושה בערובות הקיימות בשיטת המשטר בישראל לריסון כוחו של הרוב. בעקבות התיקון, מעתה, השער של כל ערכאה שיפוטית, לרבות שערו של בית המשפט הגבוה לצדק, יהיה נעול בפני כל אדם או קבוצה, שנפגע ומכך שהממשלה או מי משריה הפרו כלפיהם את חובת הסבירות, בכל הקשר שהוא. בכך איבד הציבור אמצעי חשוב להלין על מעשי השלטון, ונפגעה אפשרותו המעשית לקבל סעד, או אפילו לקיים דיון ביחס לשאלה אם הכוח השלטוני אכן הופעל לטובת הציבור, בלא שרירות".
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה לפרסום עמדתה של היועמ"שית: "התנועה מברכת על עמדתה הנוקבת והבהירה של היועצת המשפטית לממשלה נגד התיקון הלא חוקתי לחוק יסוד: השפיטה. חבל שתיקון זה בא לעולם, אך משבא אל העולם מוטב שבית המשפט יקבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה ויפסול את התיקון כמה שיותר מהר".
מטה המאבק "חופשי בארצנו" הוסיף: "היועצת המשפטית לממשלה אומרת את האמת הכואבת והחד משמעית: חוק ביטול עילת הסבירות נועד להפוך את ממשלת נתניהו ההרסנית לשלטון כל יכול שאינו כפוף לחוק ולדין. לא משנה מה תהיה הכרעת בית המשפט העליון, אנחנו סומכים ידינו על שומרי הסף ועל ראשי מערכת הביטחון - משטרה, צה"ל, שב"כ ומוסד - שימשיכו לפעול על פי החוק והדין בלבד, ויצילו את ישראל מחורבן בית שלישי. זוהי משימתם המוגדרת".
אל תפספס
ביום שלישי הבא, בג"ץ ידון בביטול עילת הסבירות בהרכב מלא של 15 שופטים - בפעם הראשונה בהיסטוריה. מדובר בהחלטה שהתקבלה על ידי חיות, שצפויה לפרוש באוקטובר. יש לחיות שלושה חודשים להצטרף לכתיבת פסק הדין שצפוי להיות האחרון שלה. ההחלטה לשבץ הרכב מלא לדיון מגיעה בשל העובדה כי מדובר בביטול עילה שבג"ץ עצמו עושה בה שימוש.
חיות צפויה לפרוש מכס השיפוט בחודש אוקטובר. ממועד פרישתה יש לה שלושה חודשים לסיים לכתוב את פסקי הדין האחרונים שנותרו לה לכתוב. גם השופטת ענת ברון פורשת באוקטובר מה שאומר שהרכב בית המשפט העליון יצטמצם מ-15 שופטים ל-13 אך חשוב מכך מבחינת שר המשפטים יריב לוין - ברון וחיות נחשבות לליברליות, ולכן אי ישיבתם בהרכב העליון עשויה לסייע לו.