עכשיו זה רשמי: ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר הגיש אתמול (שני) בשמו ובשם הלשכה עתירה לבג"ץ נגד התיקון ל"חוק יסוד: השפיטה", שמבטל את עילת הסבירות על החלטות הממשלה ושריה. כמו כן, הלשכה הגישה בקשה לבית המשפט להוציא לחוק צו על תנאי.
בעתירה שנכתבה על ידי עו"ד נדב ויסמן, שותפו הפוליטי של בכר, וכן על ידי עו"ד ממשרד עורכי הדין "מיתר", נטען כי ביטול עילת הסבירות פוגעת בעיקרון הפרדת הרשויות בכך שאינו מאפשר לבית המשפט להבטיח שהכנסת תפעל בסבירות בחוקים שהיא מחוקקת.
"החוק לביטול עילת הסבירות מאיים להקנות לרשות המבצעת כוח שאינו כפוף לביקורת שיפוטית, ולאפשר לה למשול ללא מעצורים ומגבלות, בחוסר סבירות קיצוני שלא בהתאם למטרות החוק", נכתב בעתירה לבית המשפט. "החוק הופך סדרי משפט באופן שבו שרים לא יהיו עוד משרתי ציבור או נאמני ציבור אלא נבחרי ציבור ומושלים על הציבור - מורמים מעם ופטורים מעולו של הדין", הוסיפו.
בנוסף, הלשכה טענה כי חובתה של כל רשות ציבורית לפעול בסבירות נובעת משום שרשויות ציבוריות משמשות כ"נאמן הציבור", ונאמן "חייב לפעול באופן סביר כלפי שולחיו", כך לפי העתירה.
"החוק לביטול הסבירות לא חוקק בחלל ריק", נכתב. "הוא חלק מתכנית מוצהרת, שרק חלק ממנה גולה עד כה לציבור. הוא נעשה במטרה ברורה ורדיקלית - לאיין את הביקורת השיפוטית על מעשי המנהל בתחומים רבים ולבצר את כוחה של הרשות המבצעת מפני ביקורת שיפוטית, גם בנוגע להחלטות המופרכות ביותר", טענו בלשכה.
"הוא חלק מ'התכנית המשפטית' שהוכרזה בנאומו הלילי של שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, חמישה ימים בלבד לאחר כינון ממשלת ישראל ה-37, שבו הצהיר ללא יסוד ש'אין כזה דבר עילת סבירות', ושרטט מפת דרכים לניתוץ מערכת המשפט כפי שנבנתה ב-75 שנותיה של המדינה".
עתירת הלשכה מצטרפת לעתירות שהגישו אתמול התנועה לאיכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח וכן שורה של אישי ציבור, אנשי עסקים ואקדמיה ביניהם טל רוסו, סתיו שפיר, פרופסור משה הדני ועוד. גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד התחייב להגיש היום את עתירתו לבית המשפט.
בימים הקרובים, בית המשפט צפוי להכריז על הרכב השופטים שידון בעתירה, אם בכלל. עוד קודם לכן, שופט העליון דוד מינץ, השופט התורן בבית המשפט השבוע, צפוי לפסוק אם להוציא צו על תנאי לחוק. ההערכות הן שבשל מורכבות העתירה, השופט מינץ יעביר את ההחלטה להרכב שידון בעתירה. הדיון בבית המשפט צפוי להתקיים בהרכב מורחב של שופטים, ככל הנראה 13-11, שיכריעו את גורל החוק.
אל תפספס
בכל מקרה לא ברור אם עתירה לבג"ץ היא צעד יעיל. פרופ' אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת רייכמן, הסביר לוואלה! מדוע עתירה "שנייה אחרי" שהחוק עובר בכנסת אינה רעיון טוב.
"עתירה נגד חוק, לא כל שכן חוק יסוד, היא עתירה קשה. בג"ץ מעולם לא פסל חוק יסוד, וכלל לא בטוח שיעשה כך כעת", הסביר. "בנוסף, עתירה מיידית גם משחקת לרעת עותרים אחרים. משום שחוק היסוד לא מגדיר מהי בדיוק סבירות, יש פה עמימות מסוימת שתאפשר לבית המשפט לפתח את המושג, להרחיב עילות אחרות, וייתכן שטקטית עדיף לחכות ולתת לבית המשפט הזדמנות לעבות את המשפט המנהלי ולהגן על ערכים שהסבירות מגנה עליהם כרגע".
שאלה חשובה יותר היא מה יעשה בג"ץ אם יחליט לדחות את העתירות נגד החוק. בין היתר, קיימת אפשרות שיפרש את התיקון לחוק בצורה מצומצמת, או שיפתח עילות נוספות מהמשפט המנהלי שדרכן יבקר את עבודת הממשלה. עוד אפשרות היא שהתיקון לחוק היסוד ידחוף את בית המשפט לרכך עילות אחרות, כמו עילת המידתיות, שבה בית המשפט כיום לפחות עושה שימוש מבוקר.