המלחמה רק מתחילה: היום שאחרי ביטול עילת הסבירות

הכנסת העבירה אתמול (שני) את התיקון לחוק יסוד השפיטה שמבטל את תוקפה של עילת הסבירות על כל החלטה שהממשלה או אחד משריה מקבל. כעת כשהתיקון לחוק היסוד עבר, נשאלת השאלה מה נותר למוחים נגד המהפכה המשפטית לעשות בשדה המשפטי וכיצד תראה מערכת המשפט ביום שאחרי.

לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות האזרח ושאר ארגוני המחאה כבר הודיעו שבכוונתם לעתור לבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות, וחלקם כבר עשו זאת. כעת, השאלה המרכזית היא אם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה תגן על החוק בפני בג"ץ, או שתגיש עמדה שמתנגדת לתיקון לחוק ותיאלץ את הממשלה לקחת ייעוץ משפטי פרטי. השאלה הזו מקבלת משנה תוקף שעה שהיועצת עלולה להיות מפוטרת על ידי הממשלה ללא ההגנה של עילת הסבירות, שעשויה למנוע את פיטוריה ע"י בג"ץ.

אם לשפוט לפי מה שאמר המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון בדיונים בוועדת החוקה על החוק, נראה שהיועצת לא תגן על החוק בבג"ץ. לימון אמר כי "הפגיעה של ביטול עילת הסבירות היא רב מערכתית מפני שהיא תחליש את המערכת החיסונית של המערכת הממשלתית ותנטרל את היכולת של גופי החוק והמשפט למנוע החלטות בלתי סבירות".

אלא שבכל מקרה לא ברור אם עתירה לבג"ץ היא צעד יעיל. פרופ' אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת רייכמן, הסביר לוואלה! מדוע עתירה "שנייה אחרי" שהחוק עובר בכנסת אינה רעיון טוב.

"עתירה נגד חוק, לא כל שכן חוק יסוד, היא עתירה קשה. בג"ץ מעולם לא פסל חוק יסוד, וכלל לא בטוח שיעשה כך כעת", הסביר. "בנוסף, עתירה מיידית גם משחקת לרעת עותרים אחרים. משום שחוק היסוד לא מגדיר מהי בדיוק סבירות, יש פה עמימות מסוימת שתאפשר לבית המשפט לפתח את המושג, להרחיב עילות אחרות, וייתכן שטקטית עדיף לחכות ולתת לבית המשפט הזדמנות לעבות את המשפט המנהלי ולהגן על ערכים שהסבירות מגנה עליהם כרגע".

שאלה חשובה יותר היא מה יעשה בג"ץ אם יחליט לדחות את העתירות נגד החוק. בין היתר, קיימת אפשרות שיפרש את התיקון לחוק בצורה מצומצמת, או שיפתח עילות נוספות מהמשפט המנהלי שדרכן יבקר את עבודת הממשלה.

עוד אפשרות היא שהתיקון לחוק היסוד ידחוף את בית המשפט לרכך עילות אחרות, כמו עילת המידתיות, שבה בית המשפט כיום לפחות עושה שימוש מבוקר.

חוק ביטול עילת הסבירות אושר היום בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 64 ח"כים מול 0 מתנגדים לאחר שכל חברי האופוזיציה נטשו את המליאה. מדובר בחוק הראשון שעובר במסגרת המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה, והוא עבר בתום יותר מחצי שנה של מחאה נרחבת ועימותים פוליטיים קשים בין הצדדים.

מיד לאחר אישר ההצעה, הוגשו עתירות לבג"ץ נגד המהלך: "תורו של בית המשפט העליון להתייצב ולמנוע את החקיקה הזאת". במקביל, ארגוני המחאה קראו לצאת לרחובות להפגין. "מדינת ישראל עוברת לתקופה השחורה מהקמתה, ממשלת חורבן הבית הכריזה מלחמה נגד אזרחיה, נגד הדמוקרטיה ונגד מגילת העצמאות. נמשיך במאבק עיקש שרק ילך ויחריף ובסופו ישראל תשוב להיות דמוקרטיה", נמסר מ"כוח קפלן".